newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"אפשר להשיג שינוי במדיניות הקנאביס בקדנציה הזאת"

את השר לבטחון פנים היא מגדירה כ"מאתגר", אבל מאמינה שאפשר להשיג שינוי במדיניות ההפללה כבר בקדנציה הנוכחית, ולא מבינה איך יתכן שלאחראים על הקנאביס הרפואי במשרד הבריאות יש עמדה אידאולוגית נגדו. האם ח"כ תמר זנדברג תביא ניחוחות של תקווה לוועדת הסמים בכנסת? ראיון

מאת:

מבחינת היו"ר החדשה של ועדת הסמים בכנסת, ח"כ תמר זנדברג (מרצ), עצם המינוי שלה לראשות הוועדה הוא כבר הצלחה. "נתנו לחתולה לשמור על השמנת", היו שאמרו על המינוי של מי שידועה כתומכת מובהקת בליגליזציה. אבל זנדברג, שהצהירה בכנסת הקודמת שעישנה קנאביס כאדם בוגר, לא עוצרת רק בסימליות, ודוחפת קדימה במלוא הכוח ללגליזציה של מריחואנה, להרחבת והנגשת הטיפול הרפואי בקנאביס ולשינוי התפיסה לגבי משתמשים בסמים בכלל.

אני פוגשת את זנדברג יומיים אחרי שניהלה את הדיון הראשון בוועדה, ועל פי שלל הסיפורים והדוגמאות נראה שבכל מקום שאליו היא מגיעה ניגשים אליה אנשים כדי לשאול "נו, אז מתי יהיה חוקי?". גם אני שאלתי. אבל למרות הפתיחות היחסית שמגלה הציבור בישראל לנושא בשנים האחרונות, כמו גם תמיכה גוברת של ח"כים בנושא, התשובה קצת יותר מורכבת:

"אני חושבת שאפשר להשיג גם שינוי ממשי במדיניות הקנאביס בקדנציה הזאת, באמצעות חקיקה ובאמצעות שינוי מדיניות מפורש מטעם מקבלי ההחלטות הבכירים בטח במשרד הבריאות, וזה אני צופה שיקרה יחסית בקרוב בהקשר הרפואי, וגם במשטרה ובמשרד לביטחון פנים", אומרת זנדברג. "אני חייבת לציין שהשר החדש, גלעד ארדן, הוא מאתגר, לאור העבר שלו כיו"ר אל-סם. הוא בא מאסכולה מאוד מסוימת. אני כן חושבת שגם הוא מבין שיש צורך כרגע יותר לשמוע ולראות גם מה קורה בעולם. אבל במציאות הפוליטית הזאת ועם הממשלה שהיא מאוד שמרנית בהרבה תחומים זה לא פשוט.

"תראי מה קרה בארה"ב בשנתיים האחרונות. מדינות אישרו לגליזציה, אישרו נישואים חד מיניים. כלומר עידן אובמה מאוד ניכר, ואולי אפילו יותר בולט שפה אנחנו בעידן מאוד שמרני בהמון דברים. אז אני לא יודעת אם הבשורה הליברלית המרכזית תבוא דווקא מהלגליזציה. זה מאבק בין עולמות. אבל אני כן מרגישה סביבי מאוד את השינוי, ואני כן מצפה שהשינוי הזה יבוא לידי ביטוי בדיונים של הוועדה, בנושאים שהיא תבחר, באנשים שיבואו, ואני מצפה כן שיהיה שינוי מדיניות משמעותי בקדנציה הזאת בקנאביס הרפואי ובהפללה".

אכיפה סלקטיבית

בשנת 2014 נפתחו מעל 20 אלף תיקים לאזרחים בשל שימוש עצמי בקנאביס. מתוכם רק כאלפיים נעצרו ולשאר נותר רק רישום פלילי, כזה שיכתים אותם כעבריינים למשך שנים ארוכות וימנע מהם להתקבל למגוון רחב של עבודות (למשל בשירות הציבורי, בשוק ההון, בתחומי הטיפול והרפואה). מבחינת זנדברג זהו אחד הנושאים הבוערים שעל סדר היום:

"אני רוצה בתקופה הראשונה של הוועדה, שכבר לא נשאר הרבה ממנה עד תום המושב הזה, לקבע כמה מאבני הייסוד של העיסוק בתחום הזה. אחת מהן היא נושא האכיפה, או מה שאנחנו מכנים – 'הרדיפה' של העישון שמכונה עישון חברתי. העישון בשעות הפנאי. של אלה, שאנחנו מעריכים שהם מאות רבות, שכחלק מההתנהגות הרגילה של חיי היום יום שלהם נוהגים לעשן קנאביס. התנהגות שכיום על פי החוק היא פלילית.

"אנחנו יודעים שיש מאמצי אכיפה של המשטרה שמופנים לזה למרות טענות אחרות של כל מיני גורמים. עוד אנחנו יודעים שהאכיפה היא סלקטיבית. כלומר – איפה שאנחנו כרגע יושבות, שזה בתל אביב, אפשר לעשן ברחוב וכמעט לא יקרה כלום, אבל יש מקומות אחרים שבהם הליכה ברחוב עם שיער ארוך היא עילה לחיפוש או לעיכוב או למעצר. מקומות שיש בהם חיפושים בבתים ואני מדברת בעיקר על הצפון והדרום ועל ירושלים במקומות מסוימים.

"העניין הוא גם גיאוגרפי, אבל גם סוציו-אקונומי. יש כאלה שיותר יודעים שאם יקרה להם משהו כזה, איזושהי היתקלות עם החוק הם יוכלו לצאת ממנה, ויש כאלה שהתקלות כזאת יכולה להיות הרסנית מבחינתם להמשך החיים".

> אחרי תשע שנות כאבים קיבלתי אישור לפרחי קנאביס רפואי

זנדברג בהפגנה למען לגליזציה בכיכר רבין (צילום: יח"צ)

זנדברג בהפגנה למען לגליזציה בכיכר רבין (צילום: יח"צ)

מגוון של יוזמות חקיקה בענייני מריחואנה מונחות כיום על שולחן הכנסת. ארבע מהן של זנדברג: אחת נוגעת להכרה בתועלת הרפואית שבחומר, מה שבעצם יאפשר לכל רופא לרשום קנאביס כטיפול רפואי. שניה קובעת מדרג כמותי של החזקה ושימוש בחומר, ככה שהיא מוציאה מהתחום הפלילי את ההחזקה לשימוש אישי של עד 15 גרם. הצעה נוספת, שהיא מכנה "מודל קולורדו", מכוונת להסדרה יותר כוללנית של התחום, ולא רק את נושא ההפללה, והצעה נוספת, שתוציא מפקודת הסמים את הקנאביס שאין בו חומרים פעילים (המפ) ומשמש לתעשייה, בעיקר טקסטיל.

אבל נראה שדווקא הצעת חוק של חבר הכנסת הטרי ינון מגל (הבית היהודי) אליה הצטרפה גם זנדברג לצד 22 חברי כנסת נוספים ממפלגות שונות, היא הרלוונטית ביותר שעומדת על הפרק. "מגל הגיש הצעה חדשה שמדברת על השימוש העצמי במגבלות אחרות. בבית, תוך איסור במרחב הציבורי. הרבה יותר מצומצמת מההצעות שלי. ועל זה הוא הצליח להחתים קצת יותר ח"כים. אם זה מה שיצליח לעבור בתור שלב ראשון מה טוב".

יש חשיבה רטרואקטיבית בחקיקה הזאת? על אנשים שיש להם תיקים פתוחים על שימוש עצמי וחייהם נהרסו פחות או יותר, לפחות מבחינה תעסוקתית? יש המון אנשים כאלה.

"זאת שאלה טובה. בדיוק יצא לנו לדבר על המופלל האחרון דקה לפני שהחוק עובר. זה שיקבל את הרישום הפלילי ולא יעבור את הסיווג הביטחוני לעבודה שהוא חלם עליה כל חייו בגלל איזה ג'וינט, חודש לפני שזה ישתנה, ואנחנו כמו קולורדו ומדינות אחרות נשתחרר מההפללה המיותרת הזאת. אבל זה נכון לכל שינוי חקיקה: תחשבי על משכב זכר, מה חשבו אלה שחלקם ישבו בכלא או נרדפו על ידי שוטרים רגע לפני שהחוק הזה שונה או הפך להיות אות מתה.

"אף שינוי חקיקה לא קורה 'זבנג וגמרנו'. תמיד יש שינוי מציאות שקודם לו. אחד משינויי המציאות האלה זה לשכנע את המשטרה והפרקליטות וגורמי האכיפה שזה לא מה שצריך להקדיש לו את מלוא המאמץ.

"יש שינוי בדעת הקהל ואין לי ספק שההתבטאות של דנינו היא חלק מזה. האם אותו עובד מדינה שפנה אלינו אחרי שפוטר וחייו נהרסו, הוא האחרון, או שיהיו עוד כמה שיהיו האחרונים? אני לא יודעת להגיד. אבל זה מתקרב לשם. אני רואה את זה".

האחראים על קנאביס רפואי מתנגדים לו

התחום של הקנאביס הרפואי, שהחל את ניצני ההתמסדות שלו לפני כשבע שנים, היה כמעט משפחתי. היחידה שטיפלה בנושא הכירה באופן אישי כל מטופל. אבל במהלך של כמה שנים מספר המטופלים קפץ מכ-400 למעל עשרת אלפים והיחידה המטפלת עדיין המשיכה לעבוד באותה שיטה.

עכשיו, עם מעל ל-21 אלף מטופלים שכבר קיבלו רישיונות לקנאביס רפואי, שורר בתחום כאוס מוחלט. "עכשיו זה יצא משליטה, זה יצא מהידיים שלהם", אומרת זנדברג. "יש 20 אלף איש ויש חוסר אחידות מוחלט מבחינה רפואית. יש מצד אחד מקרים של אנשים שהשיגו בכל מיני דרכים, ומצד שני אנשים נורא סובלים, אנשים שאולי היה מגיע להם שלא קיבלו".

> שוויון על הנייר: מערכת הבריאות עדיין לא נגישה לדוברי ערבית

ג'וינט. (צילום: Prensa 420 פליקר CC BY-NC 2.0)

ג'וינט. (צילום: Prensa 420 פליקר CC BY-NC 2.0)

מה תוכנית העבודה בנושא הזה בוועדת הסמים?

"הנושא הרפואי נמצא אצלי במקום מאוד גבוה בסדר העדיפויות, גם בגלל שהוא מייצר עוול להמון אנשים שהם גם ככה כואבים וסובלים וחולים ויש להם התמודדות כפולה – פעם אחת  עם המחלה ועם הכאב שהיא מייצרת ופעם שניה עם הצורך להתמודד עם המאבק לקבל את הטיפול. ושוב, זה מאבק שלא כולם יכולים ויש להם את הפניות גם הנפשית וגם הכלכלית לקיים אותו. וגם כי זה נושא שעומד היום באיזושהי פרשת דרכים, כי לתפיסתי המדינה פחות או יותר מיצתה את היכולת שלה לטפל בקנאביס הרפואי באופן שבו היא עשתה את זה עד עכשיו. התחום של הקנאביס הרפואי צריך לעבור מדיקליזציה. כרגע הוא מין יצור כלאיים ומוצתה היכולת לטפל בו בדרך הזאת.

"עכשיו, אלה שמחלקים את הרישיונות הם כן רופאים. אבל הם לא הרופאים המטפלים של החולים. הם לא מכירים את הפרוגנוזה של המחלה, הידע שמצטבר הוא נורא נורא ספורדי, אין איזה גוף ידע שאסף את המידע הזה ויכול לגבש תבנית לטיפול הרפואי הזה.

"וזה בנוסף לזה שהטיפול בחולים עצמם הוא פשוט הזוי. הוא באמצעות פקס, בלבד. מחלקים לפעמים רישיונות לשלושה חודשים לאנשים קטועי ידיים – מתוך תקווה שאני לא יודעת מה יקרה להם, אולי אחרי שלושה חודשים היד תצמח והוא כבר לא יצטרך? המינונים הם שרירותיים: בנאדם פונה להגדלת מינון, וכתוצאה מזה הוא מקבל סירוב אבל גם הקטנת מינון – כאילו עונש.

"בראש המערכת הזאת עומדים אנשים שלא רק שלא מכירים ולא מבינים את הטיפול בקנאביס רפואי, אלא שיש להם גם עמדה אידאולוגית נגדו, שזה גם הזוי ולא ברור. אנשים שאמורים לנהל את התחום העמדה שלהם היא נגד! אז למה שמו אותם שם?

"ועם זאת, וזאת הטענה המרכזית של אנשי משרד הבריאות, מספר הרישיונות גדל. זה באמת נכון. זה רק מעיד לדעתי על הכאוס".

כמה אנשים ממתינים לרישיון ולא מקבלים תשובה? או קיבלו סירוב?

"יש הערכות בתחום הזה שיש למעלה מ-300 אלף איש שהמצב הרפואי שלהם היה מצדיק טיפול בקנאביס רפואי, לפי ההתוויות שידועות היום לרפואה שזה יכול לעזור. זה כמובן סרטן, כמובן מחלות כאב, לסוגיהן. זה חלק ממחלות הנפש שידוע שזה עוזר כמו PTSD (פוסט טראומה י.מ.) ואחרות, מצבים של אחרי תאונות וניתוחים וכאבים מאוד חזקים. זה מביא אותנו למאות אלפי אנשים".

"ליל הבאנגים הגדול" אירוע הקורא לממשלת ישראל להתיר שימוש במריחואנה. משטרת ישראל מנעה את הגעת המפגינים לפארק מול הכנסת, ובתגובה חסמו כ- 1500 איש את הכביש. כ- 30 מפגינים נעצרו במהלך החסימה. מערב ירושלים, ה- 20 לאפריל, 2014. (אקטיבסטילס)

מפגינים ב"ליל הבאנגים הגדול" אירוע שקרא לממשלת ישראל להתיר שימוש במריחואנה. ירושלים, ה- 20 לאפריל, 2014. (אקטיבסטילס)

איך את מסבירה את ההתנגדות של כל כך הרבה רופאים למתן קנאביס רפואי, לעומת התמיכה במתן תרופות נרקוטיות?

"השבוע הייתי בפאנל עם מנהל מחלקת הכאב בתל השומר והוא יצא מגדרו כדי להסביר שקנאביס הוא לא תרופה. הוא אמר שצריך להבין שכאב זה משהו שאי אפשר לראות, אז כל אחד יכול לבוא ולהגיד שיש לו כאב. הסתכלתי עליו ואמרתי לו 'אתה רופא כאב? אני לא רופאה, אבל אתה לא מכיר את התחום שלך כדי לדעת אם האנשים מולך סובלים? אתה לא מאמין לחולים שלך?' אלה חדשות הזויות. זה שרופא כאב בעצם אומר שיש לו חוסר ביטחון וחוסר ידיעה לגבי החולים שלו. שהוא בא מעמדה של חשדנות בסיסית כלפי החולים שלו.

"יש שתי סיבות – הראשונה היא שיש סטיגמה של 'סמים'. שמעתי על אימהות לילדים חולי סרטן שאמרו להן 'את רוצה לתת לילד שלך סמים?' וזה אחרי שתקעו להם כימותרפיה והילד קירח עם עיניים אדומות ולא אוכל. אז סמים זה הבעיה שלו?

"דבר שני – חסר ידע. רופאים לא ממציאים את הידע שלהם, יש מחקרים, יש ז'ורנלים, הם לומדים. אני לא רופאה, אבל ממה שאני שומעת חסר ידע על המערכת הקנבינואידית של הגוף. חסר מחקר, וזה כבר נוגע לעולם האינטרסים, למרות שאני לא ממהרת לשים אינטרסים שם. יש אמרה אמריקאית כזאת: 'אל תניח רוע איפה שיש טיפשות'. לדעתי לא הגענו עדיין לשלב הקונספירציות. אנחנו כרגע עוד בתחום הבורות. יכול להיות שהבורות הזאת נוחה לכמה בעלי אינטרסים, אבל עולם כמנהגו נוהג.

"אני מעריכה שעדיין לא הגענו למצב, לצערי, שזה כזה קרב אימתנים מול חברות תרופות, פשוט כי הצד השני עוד לא מפותח מספיק כדי לקיים את הקרב הזה כרגע, גם אם לחברות התרופות יש את האינטרס להמשיך את המצב הקיים ושהקנאביס לא יתפתח. הקרב עוד לא נגלה במלוא עוזו כי אנחנו עדיין בשלב הבורות והשמרנות שאפילו לא עורר את בעלי האינטרס לקרב שהם אולי יצטרכו לנהל בקרוב".

זה הרי ברור לכולם שיש זליגה של מריחואנה מהשוק הרפואי לשאר הציבור. מספיק לעמוד בתור במרפאות הכאב ולראות את שלל הצעירים שמתאמנים על צליעות ואנחות. האם התגובה המתנגדת של הרופאים היא לא על הניצול לרעה של חלק מהחולים, ועל הזליגה?

"יכול להיות. אני מניחה שהתופעה הזאת קיימת. אבל ישבתי השבוע עם רופא כאב שבא מהתחום של הרדמה. והוא סיפר לי ששיעור הזליגה, יותר נכון הגניבה, של חומר מרדים מחדרי ניתוח הוא שלושים אחוז. וזה זולג לא מחולים, שהם בסוף אנשים פרטיים, אלא מחדרי הניתוח בבתי החולים על ידי כנראה אנשי צוות רפואי או אנשים שמסתובבים. האם זו סיבה להפסיק להרדים בניתוחים?"

ינון מגל עכשיו, בכנסת הקודמת פייגלין. שותפים מורכבים את בוחרת לך.

"תראי, המאבק הגאה, המאבק הירוק, המאבק הפמיניסטי וגם המאבק הזה, כולם דוגמאות למאבקים שהתחילו בשמאל באופן מאוד מובהק וכאילו זלגו כאיים מבודדים לימין בלי שזה השפיע על עוד זכויות אדם. לא על עמדות נגד הכיבוש למשל. אצלנו זה חלק מתפיסת עולם שהיא קוהרנטית עם כל המקומות. זה שוויון, צדק, דמוקרטיה. באופן אישי אני באה מתפיסת עולם כוללת וקשה לי להבין איך אפשר להיות כל כך פתוח מחשבה וליברלי בתחומים מסוימים וכל כך צר אופקים ושמרן דברים אחרים.

"אבל אני רואה את התהליך הזה קורה, ואני מודעת לו, ואני במידה מסוימת שמחה עליו כי הוא מראה על איזושהי נורמליזציה של השיח ושיש מוכנות לאמץ אותו בחלק מהמקומות. אני באופן אישי מאמינה בשיתופי פעולה אד-הוק וחושבת שאי אפשר להצליח אחרת. אם היינו מחכים רק שמרצ תזכה ב-61 מנדטים ורק אז נביא את כל תפיסת עולמנו הכוללת בלי להביא הישגים בינתיים לא היה טוב. שיתפתי פעולה כשהייתי חברת מועצה בתל אביב עם חברי מועצה חרדים נגד פירסומים פורנוגרפיים, עם אורית סטרוק עבדתי על נושאים של חופש ההפגנה ואלימות משטרתית, עם פייגלין על הרפואי ועם ינון מגל על ההפללה. עושים מה שאפשר".

> חשיפה: הצבא עוקב אחרי הפייסבוק שלכם

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf