newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

העלה והתולעת, וההסכמים הקואליציוניים

כל הפוליטיקאים מעדיפים את הכאן ועכשיו על פני הטווח הרחוק, אבל אצל הפוליטיקאים החרדים זה מובהק הרבה יותר. אולי כי מדובר כאן בתפיסה בסיסית על החיים

מאת:
השאירו תגובה
א א א

בסדרת הכתבות "שלטון הרב", ששודרה בנובמבר 2013 בערוץ 10, ובדקו מה אם "החרדה החילונית האולטימטיבית" תתממש והחרדים יהפכו לרוב, הפנה אבישי בן חיים שאלה לאיש חסידות ויז'ניץ, ח"כ מנחם אליעזר מוזס: "במחזור גיוס אוגוסט 2028 יהיה רוב חרדי, מי יתגייס אז לצבא?" תשובתו של מוזס מרתקת – "אז", הוא עונה, "זה כבר יהיה בוודאי אחרי ביאת המשיח".

זו לא לגמרי בדיחה. תשובתו של מוזס בהחלט משקפת – הפוליטיקאים החרדים הם עסקנים של כאן ועכשיו הרבה יותר מפוליטיקאים אחרים. והפוליטיקה החרדית דואגת למיידי ומשתדלת שלא לשאול שאלות על העתיד, למרות המחיר בטווח הרחוק.

**

רוב הפזמונים של המוזיקה החסידית, סובבים סביב פסוק מהתנ"ך, מדרש חז"ל, או מובאה תלמודית. קשה לצפות מבן ישיבה, בן תורה, להתרגש מטקסט של בן תמותה – וחמור מכך, בן תמותה בן ימינו. מדרשי חז"ל לרוב עושים את העבודה, ורק במקרים מעטים מצליח שיר שנכתב על ידי משורר בן ימינו לפרוץ את תקרת הזכוכית ולהפוך לפזמון חסידי מצליח.

אחד האמנים שעל שמו רשומות כמה וכמה הצלחות כאלה, הוא זמר-העל של המוזיקה החסידית, ומי שכבר בשנות התשעים הוכתר למלך הז'אנר, אברהם פריד. פריד, שרבים מלהיטיו פרצו את גבולות המגזר ועד היום נחשבים לקאלטים ומתנגנים שוב ושוב, חתום על כמה "להיטים" שאת מילותיהם כתב הוא עצמו, או חברים. טיבם של השירים הללו סובב מן הסתם סביב הנרטיב החרדי, ומחדד מסרים שלא נמצאו להם מקורות שיחדדו מספיק. התבוננות בשירים הללו מספקת, פחות מערכם כשירים, אבחנה בתוך הדינמיקה הסבוכה והעדינה של החברה החרדית – והצצה לתוך הערכים שעל פיהם היא רוצה לצעוד.

בשיר "העלה הקטן" ("דה בלעטעלע", יום טוב ערליך כתב ומנחם מנדל קפלן תרגם, נקרא גם "העלה והתולעת" מתוך האלבום "אוצרות יהודים") חורז הכותב מעשיה עממית אודות רבי, שמבחין בעלה הנושר מהעץ אל הקרקע, ותוהה בכאב מדוע כך עלה לו לעלה. הוא פונה על הענף, אל הרוח, ואפילו למלאך המשיב את הרוח, וכולם מפנים אותו למסובב הסיבות; האל שקיבל את ההחלטה להשליך את העלה לארץ.

וכך פונה הרבי אל האל בשירו של פריד:

בורא העולם שליט עליון, אולי תסביר לי בהגיון

עלה קטן זה מפני מה, הושלך לאדמה?

והבורא הוא בכבודו, מסביר לצדיק ברוב חסדו

הרם משם את העלה, ומה שתחתיו גלה:

תולעת שוכבת קטנטנה, בודדה היא ומסכנה

על העץ ישבה שם במקומה, ובקושי רב נשמה

להירדם לא עלה בידה, כי השמש בעוז יקדה,

וקראה אלי בורא הצל, תן לי נא קצת צל.

מיד הוריתי למלאך, ואת הרוח הוא שלח,

היא על הענף נשבה, ואת העלה היא סחבה

עם התולעת לאדמה, והוא הסתיר לה את החמה

והתולעת הקטנה שקעה לה בשינה.

המעשייה הזו מבוססת בין השאר על כמה אגדות תלמודיות (דוד התוהה על תפקידו של העכביש בעולם, על תפקיד הצרעה, וכו') ומטרתה להסביר את הנסיבתיות, כמו גם את הדאגה לכל יצור, ואת האל שמושך בחוקי הטבע.

אך אם נבחן רגע נוסף, נראה שבפועל המציאות רחוקה מכך: הרבי לא באמת תוהה על מהותו של הסבל – למה התולעת בכלל צריכה לסבול מהשמש, ולא מקבל תשובה משמעותית – על הצורך בשלכת, נניח. הרבי שואל ומסתפק בפתרון רגעי לבעיה ספציפית, וטוב לו בכך. הוא לא תוהה על גורלן של תולעים אחרות ועל ייעודם של עלים נושרים אחרים, והמסר של המעשייה נעצר כאן: התולעת סבלה, כעת היא לא סובלת.

גם אם במבט ראשון הפרשנות הזאת נראית קטנונית, בחינה של הנורמות הנהוגות בחברה החרדית מצביעה על תופעה יסודית יותר. התפיסה החברתית החרדית, באופן מובהק, מתמקדת בטיפול הנקודתי, המיידי, ופחות חותרת – לעיתים אף חוסמת ממש – טיפול יסודי וארוך טווח.

דוגמאות לכך ניתן לראות לאורך כל ההסדרים הפוליטיים שנגעו לאינטרסים החרדיים, החל מהסכם הסטטוס קוו, שמנסה לתת למצב הזמני קביעות מסוימת, העדפת "השלמת השכלה" מאוחרת על פני שינוי תכני הלימוד במוסדות עד גיל 20 לבנים, "חוק טל" שהוא זמני במהותו, ההתנגדות לחוקה, ועוד. כמובן – הסיבה היא תמיד נקודתית (חוקה תהיה חילונית, חוק גיוס קבוע יגרום לגיוס בחורי ישיבות, וכולי), אך למעשה – היא משקפת תפיסת עולם בסיסית יותר.

העדפת המיידי על הטיפול היסודי ארוך טווח היא נושא לביקורת חוזרת ונשנית כלפי הפוליטיקאים החרדים. המבקרים מסבירים את ההתנהגות הזאת בשלל הסברים, חלקם טובלים בשיח שנאה – הרצון של הפוליטיקאים החרדיים לשמר את הבוחרים שלהם נזקקים כדי לשמר את כוחם, סחטנות מובנית ושאיפה למינימום של נשיאה בנטל – של החרדים כולם, ותיוגה כחברה שערכיה בזים להשכלה בכלל.

ייתכן שההסבר יסודי יותר, ונוגע בערך רגיש עליו מושתתת תפיסת העולם החרדית. כשמוזס חושב על 2028, הוא באמת מעדיף לראות שם את המשיח עומד ומנהל את העניינים.

(הערה: בהסכם הנוכחי הכי מובהק הוא הסעיף שפוטר מוסדות חרדים מהנגשה לנכים, כשברור שלפחות חצי מהח"כים יצטרכו את הנגישות הזו בעצמם בעוד עשרים שנה. אבל עד אז הרי יבוא המשיח)

> החרדים הפלסטינים יעשו הכל כדי לשלול את הלגיטמציה מישראל

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
גם מנהיגים ניאו-ליברלים מובהקים אינם יכולים להתנגד לדרישה להציל את הקורבנות עכשיו. צוות רפואי בהדסה מתכונן לטיפול בחולה קורונה (צילום: יוסי זמיר / פלאש 90)

גם מנהיגים ניאו-ליברלים מובהקים אינם יכולים להתנגד לדרישה להציל את הקורבנות עכשיו. צוות רפואי בהדסה מתכונן לטיפול בחולה קורונה (צילום: יוסי זמיר / פלאש 90)

לעזאזל התועלתנות: להציל חיים בכל מחיר, עכשיו

לצעדי הבידוד החברתי ולסגרים שהוטלו על מיליארדי אנשים ברחבי בעולם יש מחירים כבדים, אך רוב הציבור מעדיף לתמוך בהם ולציית להם. הדבר מלמד על קדימותו המובנית של העיקרון המוסרי להתגייס כמעט אינסטנקטיבית להצלת חיים מיידית. יש שיאמרו כי זו תמצית האנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf