האם ישראל משתפת פעולה עם שלוחת אל-קאעידה בסוריה?
במרץ נעצר תושב מג'דל שמס בחשד לריגול ועבירות בטחוניות. במשפטו טען כי ביקש לתעד את הקשר בין ישראל לא-נוסרה, הסניף הסורי של אל-קאעידה. טענותיו מצטרפות לדו"ח האו"ם ולפרסומים בעולם לפיהם ישראל משתפת פעולה עם קבוצות מורדים בסוריה
בחודש מרץ פורסם כי נעצר סודקי אל-מקת, תושב מג'דל שמס שבגולן, בחשד לעבירות ריגול ושורה של עבירות ביטחוניות. אל-מקת, שישב כבר 27 שנים בכלא הישראלי ושוחרר לפני שנתיים, טען במשפטו, ועורך דינו חזר על אותם דברים, שכל שעשה הוא לחשוף את הקשר ושיתוף הפעולה בין ישראל לשלוחת אל-קעידה בסוריה – ג'בהת א-נוסרה.
מכיוון שהתביעה הטילה צו איסור פרסום על מרבית החומרים הקשורים למעצרו ניתן להתייחס כרגע רק למה שטען אל-מקת בדיון, לפרסומים נוספים בכלי תקשורת ביניהם בוול סטריט ג'ורנל, ב-VICE, ובטיימס אוף ישראל, ולשאלה העולה מדבריו – האם ישראל באמת תומכת בדרכים שונות בארגון טרור?
כאמור, ראיות לקשר זה התפרסמו גם בכתבה בעיתון האמריקאי וול סטריט ג'ורנל במרץ השנה. הכתבה מתייחסת לטיפול הרפואי שישראל מעניקה לפצועים מסוריה, רק שליש מהם נשים וילדים, ומביאה את דבריו של גורם בכיר במערכת הביטחון הישראלית אשר "מכיר בעובדה שמרבית המורדים בצד השני של הגדר שייכים לא-נוסרה, וציין כי ישראל מציעה טיפול רפואי לכל מי שזקוק לו, מבלי לבדוק את זהותו".
גורם נוסף המצוטט בכתבה מסביר כי "יש הבנה והיכרות בין הכוחות בשטח. לא הייתי מגזים וקורא לזה שיתוף פעולה. זה טקטי לחלוטין". על פי הכתבה רוב הפצועים בקונפליקט הדמים בסוריה המטופלים בישראל מגיעים מארגון א-נוסרה, ועם סיום הטיפול הרפואי הם מוחזרים לגבול.
> תמיד פליטים: למצוא את המשפחה שלך באל-ירמוכ ולאבד אותה שוב
מוצב 105 ברמת הגולן המשמש כבית חולים לפצועים ממלחמת האזרחים בסוריה 2014 (צילום: אלי שני, ויקימדיה CC BY-SA 4.0)
דיווח זה מצטרף לדו"ח רשמי של האו"ם ובו ראיות שמצביעות על שיתוף פעולה של ישראל עם קבוצות מורדים בסוריה. הדו"ח מתאר מספר תקריות בהן קיים צה"ל מגע עם המורדים בסוריה. כך למשל ב- 27 באוקטובר 2014 מתאר הדו"ח כי כוחות שמירת השלום של האו"ם "הבחינו בחיילי צה"ל פותחים שער ומאפשרים לשני אנשים לעבור מהצד הסורי לצד הישראלי". בסיקור הדו"ח בג'רוזלם פוסט נכתב כי "נצפו לפחות עשרה פצועים שהועברו [לישראל] על ידי חברים חמושים באופוזיציה בסוריה".
בכתבה בוול סטריט מנסה מיכאל (מייק) הרצוג, שעד 2010 שימש כמזכיר הצבאי לשר הביטחון מופז וראש המטה לשר הביטחון ברק וכיום משמש כחוקר בעמותת מחקר ולובי שהוקמה על ידי השדולה הפרו ישראלית איפא"ק, לספק חיזוק אידאולוגי לשיתוף הפעולה וטוען כי התמיכה שמעניקה ישראל לארגון נובעת מתוך ההבנה כי "א-נוסרה הוא גרסה ייחודית של אל קאעידה. הם מצליחים לשתף פעולה גם עם ארגונים שאינם איסלאמיסטים או ג'יהדיסטים. הם ממוקדים לחלוטין במלחמה בסוריה ולא בנו".
ג'בהת א-נוסרה היא אכן תנועה שיוצרת קואליציות עם ארגונים שונים כפי שטוען הרצוג, לדוגמא עם ארגון טרור אחר, דעאש. בחודשים האחרונים היה מעורב הארגון ביחד עם תנועת המדינה האיסלמית בכיבוש המחנה הפלסטיני אל-ירמוכ. לאחר כיבוש המחנה הארגון מנע כניסת סיוע הומניטרי לעשרות אלפי תושביו, בזמן שדאעש החל בהוצאות להורג של פלסטינים. בארבע השנים האחרונות הארגון היה אחראי על עשרות פיגועי התאבדות, והוצאות להורג של אזרחים וחיילים שנפלו בשבי. במקרה שעורר סערה הוציא להורג הארגון אישה מבוגרת מול המון בעוון "ניאוף".
גבול ישראל-סוריה 2011. חיילים בסיור ליד מג'דל שמס (אורן זיו/אקטיבסטילס)
אם אכן נכונה הסברה שקיים שיתוף פעולה בין המדינה לאל נוסרה, ושהוא חורג מעבר לטיפול הרפואי לפצועים, הרי שהדבר לא מפתיע בהתחשב בהיסטוריה הארוכה של ישראל בתמיכה בארגוני טרור. משנות ה-50 בהן אימנה ישראל את המשטרה החשאית באירן, שהייתה אחראית על עינויים והוצאות להורג של מתנגדים לשלטון הדיקטטורי של מוחמד שאה פהלווי, ועד לתמיכה בתנועת החמאס בשנות ה-70. אותה אידאולוגיה שהנחתה את ישראל אז, ושמיכאל הרצוג תיאר בכתבה לעיל, מנחה את ישראל לפי הפרסומים גם היום כאשר היא תומכת בארגון טרור פונדמנטליסטי.
למצב בו תמיכה בארגון טרור רק משום שהוא נלחם במדינה אוייבת הופכת להיות חרב פיפיות כשאותו ארגון מתחיל לפגוע באזרחים או חיילים אמריקאים קראו בכירים בארגון הביון האמריקאי "בלובק". הביטוי נקשר בשנות ה-80 בתמיכה שארה"ב נתנה לארגונים אנטי קומוניסטים בדרום אמריקה, ובשנות ה-90 כשהמדינה תמכה צבאית וכלכלית בארגונים מוסלמים באפגניסטאן שלחמו בכיבוש הרוסי, ביניהם אוסמה בין לאדן.
לא צריך להיות יועץ לארגון הלובי אייפק כדי להבין לאן מועדות פני א-נוסרה לאחר שיסיימו את המלחמה בסוריה. הארגון הוא חלק מתנועת אל קעידה שראשיה קראו בעבר להתקפות נגד יהודים וישראל וביצע בעבר רצח של אזרחים, הידועה שבהן מתקפת ה-11 בספטמבר בארה"ב. שיתוף פעולה זה מעיד על ראייה מאוד פרגמטית (במובן של רווחים פוליטיים מידיים) וחסרת אופקים, שנדמה שאינה מוכנה לדמיין עתיד שבו ישראל לא תהיה מעורבת בקונפליקטים צבאיים.
נראה שהחזון של מנהיגי המדינה אינו כיצד ליצור עתיד שבו ישראל תהיה מעורבת כמה שפחות במלחמות, אלה רק איך לתמרן את המצב ליצירת אויבים אחרים מאלה שהמדינה רגילה אליהם. נאומו של מלקולם אקס על הגוזלים שחוזרים לקן מהדהד מעל כל המהלך המדיני הזה, ויהיו אלה הדורות הבאים של ישראלים ופלסטינים שישלמו על מדיניות קלוקלת זו.
> ירושלים זקוקה לפתרון מדיני, ולא להתערות מדומיינת של הפלסטינים
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
