newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

דרוש הסכם לוזאן ישראלי-פלסטיני

חזון אובמה ביחס לאיראן מושתת על הנכונות לבחון מחדש את האדנים הראשוניים לאיבה בין איראן לארה''ב, ולשנות כיוון. לאור מכפלת איומי הטרור על ישראל מחד, והשחיקה הממארת בבסיס הלגיטימיות הבינלאומית שלה מאידך, מפנה כזה דרוש גם בזירה הישראלית-פלסטינית

מאת:

כותב אורח: אילן ברוך

הסכם לוזאן בין מעצמות מועצת הבטחון וגרמניה לבין איראן, בהובלה אמריקנית ועל פי "דוקטרינת אובמה", עשוי להתברר לא רק כמבוא לשינוי היסטורי כולל במזרח התיכון, אלא כתמורה חשובה במצבה האסטרטגי של ישראל. האיבה הסקלרוטית בין וושינגטון לטהראן, בעינה כארבעים שנה, קיבעה והזינה מערכת מורכבת של מוקדי שנאה ואלימות מסוכנים והרסניים במזרח התיכון, מהם המאיימים ישירות על ישראל. עתה מתחדדת האפשרות כי מערכת זו עומדת להתפוגג.

המהלך הראשון נסתיים בימים אלה בלוזאן, בסיומו של מו"מ על מסגרת להסכם קבע, אשר יבטיח מניעת התחמשותה הגרעינית של איראן לעשור שנים לפחות. מאידך, תכניתה הגרעינית כבר הניבה לאיראן תשואה מכרעת: מעמד מעצמה מובילה באיזור, גם בלי גרעין צבאי. אם משמרות המהפכה האיראנים מחד, והמחוקקים הרפובליקנים בארה"ב בחבירה לממשלת ישראל והעומד בראשה מאידך, לא יכשילו את המו"מ ויאפשרו השלמת הסכם הקבע, וושינגטון וטהראן ישנו כיוון. נציגויות דיפלומאטיות ייפתחו, קווי תעופה וספנות יושקו, השקעות עתק יופשרו, הסחר הבינלאומי האיראני ייפרח. לא רק אמריקה, גם אירופה תפיג את משטר הסנקציות.

רמת החיים באיראן תעלה. תהליכים פוליטיים שדוכאו בתוך איראן באמצעים אלימים, יחזרו לחיים דמוקרטיים. השיח הפוליטי באיראן יתרחב וישתכלל. מאבקים כבושים בין שמרנים לליברלים ישתחררו מהלפיתה האלימה של הבסיג'. איראן תיפתח. יש יסוד לקוות כי בתוך עשור היא תותיר את מאבקיה ובני בריתה הלווינים מאחור. היא תפרוץ לחזית הקידמה הבינלאומית. הקבעון יומס.

> לקראת הסכם גרעין היסטורי בין איראן למעצמות

שר החוץ האיראני זריף, לצד שר החוץ האמריקאי קרי, סגן הנשיא האיראני וראש הסוכנות האיראנית לאנרגיה אטומית, עלי סאלחי ומזכיר האנרגיה האמריקאי מוניץ במהלך שיחות הגרעין בלוזאן.

שר החוץ האיראני זריף, לצד שר החוץ האמריקאי קרי, סגן הנשיא האיראני וראש הסוכנות האיראנית לאנרגיה אטומית, עלי סאלחי ומזכיר האנרגיה האמריקאי מוניץ במהלך שיחות הגרעין בלוזאן.

הסכם לוזאן ישראלי-פלסטיני

חזון אובמה מושתת על הנכונות לבחון מחדש את האדנים הראשוניים לאיבה בין איראן לארה"ב, ולשנות כיוון. אמיתות שאומצו מזה עידנים נבחנות מחדש, כפי שהשתקף הדבר בראיון שהעניק הנשיא האמריקני לעיתונאי תום פרידמן (ניו יורק טיימס 5.4). כידוע, אובמה ידע לבטל במחי יד השקפת עולם אנכרוניסטית ביחס לקובה, מתוך הבנה שהחרם על הבאנה משרת אינטרסים פוליטיים צרים בארה"ב, על חשבון אינטרסים ממלכתיים של ארה"ב. כך גם ביחס לאיראן: בשורש הסכם הגרעין האיראני עומדת הנכונות האמריקנית להכיר בזכותה של איראן למעמד איזורי הולם, ולהרחקה של כל איום אסטרטגי על בטחונה, גם ללא תכנית גרעין צבאית.

מפנה כזה דרוש גם לנו. נוכחות ישראל באיזור איתנה. אחיזת הפלסטינים במולדתם איתנה. מערכת היחסים הישראלית/פלסטינית חייבת להשתנות מן היסוד. גם בירושלים דרושה דוקטרינה חדשה. מכפלת איומי הטרור על ישראל מחד, והשחיקה הממארת בבסיס הלגיטימיות הבינלאומית שלה מאידך, מחוללות איום אסטרטגי.

המוצא מאיום זה הינו השתלבות מדינית, בטחונית וכלכלית באיזור. הדבר מותנה בנכונות הממשלה לחזור אל שולחן התכנון המדיני/בטחוני ולעצב דוקטרינה, שתכליתה כיול מחדש של הגדרת האינטרסים היסודיים. לא שלמות הארץ על כף המאזניים, אלא שלמות החיים. עלינו לפרק את האיבה הישראלית/פלסטינית המושקעת בכיבוש ולהמירה ביחסי שכנות חדשים: חלוקת הארץ, קביעת גבול הריבונות, הכרה הדדית, סיום האלימות, בטחון ושלום.

תוצאות הבחירות האחרונות מצטיירות כמבוא לקואליציה צרה של מפלגות ימין לאומני, הדוגלת בהעמקת האחיזה הישראלית בשטחי הגדמ"ע וירושלים, עד כדי סיפוחם דה-פקטו. קיבוע הכיבוש ושלילת העצמאות הפלסטינית זה חצי מאה, חורצים את גורל ישראל לבידוד בינלאומי ודה-לגיטימציה. רגישותה של ירושלים ללחצים בינלאומיים גבוהה ומשתקפת בפי התומכים בהקמת ממשלת אחדות לאומית עם "המחנה הציוני". לארה"ב ואירופה יש עתה תפקיד מכריע: עליהן לזמן "ועידת לוזאן" חדשה, שתאפשר לישראל ולפלסטין לאמץ דוקטרינה חדשה להסדרת יחסיהן, מכיבוש לשכנות בשלום.

אילן ברוך, חבר הועדה המדינית של פורום ארגוני השלום, בעבר שגריר ישראל בדרא"פ

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf