newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

למה לא אצפה הערב בראיון עם האנס ארז אפרתי ב"עובדה"

ארז אפרתי הוא לא הקורבן בסיפור, למרות שהערב הוא ינסה לקושש מהציבור אמפתיה ורחמים בעיניים מושפלות. הקורבן היא האישה שתקף באכזריות, שבפרומו מכונה על ידי אילנה דיין "המתלוננת", ומחר תאלץ להתמודד עם מדינה שלמה שמצדיקה את האנס בשיחות ברזיה

מאת:

(אזהרת טריגר: אונס והאשמת הקורבן)

אני לא מתכוונת לצפות היום בתוכנית "עובדה" של אילנה דיין בערוץ 2, בה היא תביא את סיפורו של האנס ארז אפרתי, מי שהיה מאבטח הרמטכ"ל. במקום זה, אני רוצה לייצג ולהביא את דבריה של האישה שהותקפה על ידי אפרתי.

ארז אפרתי הורשע בשנת 2010 בהסדר הטיעון במסגרתו הודה והורשע בעבירות של ניסיון לבצע במתלוננת מעשה סדום שלא בהסכמתה החופשית ובכך שגרם לה חבלה של ממש. בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר על אפרתי שמונה שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי, והוא שוחרר בינואר 2015 לאחר שקוצר שליש מתקופת מאסרו.

בגזר הדין קבעו השופטים:

הנאשם הפך את המתלוננת כשפניה לעבר האדמה הבוצית וגבה מופנה כלפי מעלה. בעודו מחזיק את המתלוננת בכוח ומונע בעדה מלהזעיק עזרה, הוריד הנאשם את הגרביונים שלבשה ואת תחתוניה עד לברכיה וחשף ישבנה, ובעודו אוחז בה בחוזקה הפשיל את מכנסיו ותחתוניו וניסה להחדיר את איבר מינו לפי הטבעת של המתלוננת, שאיבר מינו הזקור ליטף את פלחי ישבנה, ללא הסכמתה החופשית, תוך שהוא מכה בה ומונע בעדה מלקום ולהזעיק עזרה. המתלוננת המשיכה לזעוק לעזרה ובתגובה לכך הכה אותה הנאשם בחוזקה בראשה עד שהכרתה התערפלה.

האישה שאנס, שהייתה בזמנו בת 22, מחתה בתוקף כנגד קיצור שליש מעונשו ושחרורו לפני כחודש. באמצעות עורכת דינה, טלי איזנברג, פרסמה פוסט שחשיפתו לא תגיע כנראה לעשירית מהחשיפה לה יזכו דבריו של אפרתי:

תעצמי את העיניים חזק חזק רק לרגע אחד ותדמייני שאת הולכת ברחוב בלילה, ופתאום ללא שום התרעה מוקדמת, מישהו אוחז בך בחוזקה כאילו היית שלו לאחוז, גורר אותך בכח לפינה חשוכה, מפשיט אותך, מרביץ בך בעוצמות שבחיים לא הרגשת ומאיים עליך שאם רק תשמיעי קול הוא יהרוג אותך. קשה לדמיין את זה, הא? אז לי זה קרה. לפני חמש שנים יצאתי מדירה של חבר בחושך לבד נכנסתי לרכב של הוריי ובאתי להתניע, ארז אפרתי הופיע בחלון, פתח את הדלת וגרר אותי מתוכו. הוא זרק אותי לבוץ של גדות הירקון, השכיב אותי עם פניי לבוץ, קרע ממני את שמלתי והוריד את גרביוני ותחתוניי, הוא הרביץ בי בחוזקה עד שאיבדתי את ההכרה. ראיתי את המוות בעיניי.

תפסו אותו, עם התחתונים למטה, וזו לא רק צורת דיבור, תפסו אותו עם תחתוניו ומכנסיו מופשלים, אך פה הסיוט לא נגמר. זה לא מנע ממנו להכחיש ולהמציא כל סיפור אפשרי. מאלכוהול מזויף עד למחשבה שאני מחבלת מסוכנת (שהרי הפרוטוקול הצבאי מורה קודם על אינוס המחבלת לפני ניטרולה).

מוקפת במשפחה ובחברים מדהימים החלטתי לא לשתוק, להילחם בכוחות שלא היו לי. כמעט שנתיים של חקירות ועימותים ודיונים שהסתיימו בעיסקת טיעון שבה הוא סופסוף מודה. עסקת הטיעון הכניסה אותו לכלא ל-8 שנים. הסבירו לי שמבחינה משפטית העונש ראוי וכל מה שעבר לי בראש זה שסירוס ומאסר עולם מתקרב להגדרה של עונש ראוי. יש שיאמרו שזה היה רק נסיון לאונס והוא לא באמת ביצע אותו.

אז כל אותם צדקנים בואו תנסו שנייה לדמיין את אחותכם או זוגתכם שוכבת שם בבוץ של גדות הירקון במקומי עם התחתונים למטה שאיבר מינו עליהן, שכל מה שמפריד בינו לבין ביצוע האונס הוא אותו מלאך בדמות מאבטח שהגיע למקום כששמע אותי זועקת. מלח הארץ שלכם ענה למלאך שלי שאני חברה שלו ושהכל בסדר, אני שוכבת ככה בבוץ מרצון. אך המלאך שלי לא הרפה והאנס ברח לו עם תחתוניו מופשלים.

בכוחות באמת אחרונים אני כותבת את זה ומקווה שבזעקתי זו יצלצלו הפעמונים במקומות הנכונים. אסור לשחרר את ארז אפרתי, הוא אדם מסוכן שבליל מסיבת האירוסים שלו שתה ויצא לצוד. אלכוהול לא משנה את הבנאדם הוא רק משחרר בו עכבות שהיו בו. וגם בעזרת כל הטיפולים בעולם שהוא יעבור לא תצליחו לשכנע אותי אחרת.

הסיפור הזה עדיין חי לצידי; ברחוב, בחלומות ובכל מפגש עם בחור חדש שאני יוצאת איתו. אני לא בציד מכשפות אני באמת מחפשת שהצדק יעשה וארז אפרתי ישלם את המחיר שנגזר עליו לשלם.

> המאבק של יונתן היילו: מערער על הרשעתו ברצח האנס שלו

הפגנה נגד תרבות האונס (קרן מנור/אקטיבסטילס)

הפגנה נגד תרבות האונס (קרן מנור/אקטיבסטילס)

מסיבה לא ברורה מציגה אילנה דיין בפרומו לתוכנית את האישה שנאנסה על ידי אפרתי כ"מתלוננת", ממש כאילו תלונתה עדיין עומדת בספק ולא הוכרעה בבית המשפט המחוזי והעליון. כאילו אפרתי לא הודה לפני שנייה באותו הפרומו שהוא זוכר שאנס אותה. "אני זוכר, אני זוכר את התקיפה… התנהגתי כמו קוף, כמו בהמה", כך אומר אפרתי לנסלי ברדה בפרומו לתוכנית. הריאיון בפנים גלויות, כשעיניו חצי מושפלות – כאילו לשדר לנו שהוא הקורבן האמיתי בסיפור.

אותו "קורבן" ערער על גזר דינו ב-2010 וטען כי היה במצב של שכרות וככזה לא היה מודע לטיב מעשיו ולפסול שבהם בעת ביצועם. עורכי דינו הגדירו את האלימות שבה נקט כלפי האישה שאנס כ"קלה באופן יחסי", ושלא גרמה נזק פיסי ממשי למתלוננת. כמו כן, אפרתי לא הבין למה לבית המשפט לא אכפת שמדובר ב"מלח הארץ" כשטען כי לא ניתן משקל הולם לנסיבותיו האישיות של – בחור צעיר, ששרת בצה"ל ביחידה מובחרת, ובהמשך שרת ביחידה לאבטחת אישים.

עורכי דינו גם ביקשו להתחשב בחרטה שמפעמת באפרתי ולפרסום הרב שליווה את הפרשה באמצעי התקשורת, אך למרות זאת בחר אפרתי להתראיין בתוכנית פופולרית כדי להסביר שמה שהוא עשה יכול היה לקרות לכל אחד.

אפרתי השתחרר רק לפני רגע, ונראה שהוא כבר הוא לחוץ לחזור למסלול חייו המצליח והמובטח, שהרס במו ידיו באותו הערב. אולי אם נצפה בתוכנית ונשתכנע שאלימות כזו יכולה להתפרץ לא שום סיבה, כבר לא נשפוט את אפרתי לחומרה.

"בית המשפט עדיין לא הצליח לקבל הסבר או קצה קצהו של הסבר כיצד אדם בעל נורמות וערכים… יכול להתנהג באופן ברוטלי וחסר אנושיות כלפי קורבן העבירה", כך כתב השופט חאלד כבוב בגזר הדין. ארז אפרתי הוא אנס אכזרי שראוי שייעלם מהעין הציבורית ובטח שלא "אדם בעלי ערכים ונורמות". זה שהיה המאבטח של הרמטכ"ל וחילק בעברו אוכל לנזקקים לא הפריע לו לנסות להחדיר את איבר מינו בכוח ולהכות אישה חסרת ישע באותו הלילה.

הערב הוא כנראה ייבקש אמפתיה ורחמים מהציבור, אבל את הרחמים שלי הוא לא יקבל. לפי פרסומים אחרונים, אפרתי חי לצד ארוסתו ובנו הפעוט בביתם שבמושב מאור, הסמוך לחדרה. ומה לגבי האישה שאנס? היא כנראה תצטרך לשבת היום ולחוות את האונס מחדש וסביר להניח שבעקבות הכתבה מחר מדינה שלמה בשיחות ברזייה תצדיק את התנהגותו של האנס. האחריות האישית תוסר וגברים ידברו אחד עם השני על איך זה יכול היה לקרות גם להם.

אם אפרתי רוצה לחפש תשובות לאותו הערב שיילך לטיפול פסיכולוגי. לי אישית לא ברור מדוע מערכת התוכנית "עובדה" החליטה לשתף פעולה עם אפרתי ולתת לו במה. יתר על כן, התוכנית בחרה להפגין גילויי חמלה כלפי אפרתי, כאילו שכחה את המחאה הציבורית שהייתה בעקבות הכתבה המפרגנת ב"אולפן שישי" על אנס מסכן ומלא פוטנציאל אחר, חנן גולדבלט.

אסור לנו לתגמל את ההחלטה הבזויה של שידור הכתבה ברייטינג לתוכנית. אני מצטרפת וקוראת גם לכם ולכן להצטרף ליוזמה של דף הפייסבוק "אחת מתוך אחת", לעמוד לצידה של קורבן האונס ולא לצפות בתוכנית של אילנה דיין היום בערב.

> לחשוב על הכל מחדש

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf