newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

קמפיין הגנרלים נגד ביביבנט: שנאת האחר במסווה של שלום

השלטים מלאי הפחד והגזענות שתלויים לאורך הרכבת הקלה בירושלים, שמשרתת יהודים ופלסטינים כאחד, מאיימים על רקמת השפיות העדינה שכולנו מנסים לבנות אחרי הקיץ הנורא האחרון. פרטנר זה לא מישהו שנתקעים אתו. פרטנר זה מישהו שרואים בגובה העיניים

מאת:

כותבת אורחת: יהודית אופנהיימר

כמה אירוני, את המודעה שלכם ראיתי ביום האישה. שוב ושוב אתם חוזרים אלינו עם דיבורי מלחמה שאתם משום מה קוראים להם שלום, ושוב אתם מנסים לשכנע אותנו שעשרות שנים בתוך מערכת גברית נוקשה ומלומדת מלחמה היא זו שנותנת לכם לגיטימציה לדבר על שלום.

אלא שהפעם עשיתם את זה בעיר שלי, זו שדיממה כל הקיץ ולתוך החורף, זו שישראלים ופלסטינים שוחרי חיים עובדים כה קשה יום יום כדי להחזיר אותה לפסים של קיום אפשרי בהיעדר פתרון. בעיר הזו, העיר שלי, בתחנות של הרכבת הקלה העוברת לאורך קו פרשת הסכסוך של העיר והמשרתת יהודים ופלסטינים כאחד, תליתם שלטים מכוערים שמהם עולה שהשלום הוא בעצם עוד וריאציה של שנאת האחר ושל הפחד "להיתקע" ביחד.

> השותפות עם האזרחים הפלסטינים היא הסיכוי היחיד של מחנה השמאל

שנאת האחר ושל הפחד "להיתקע" ביחד. שלטי הקמפיין לאורך קו הרכבת הקלה בירושלים (צילום: אורי ארליך)

שנאת האחר ופחד "להיתקע" ביחד. שלטי הקמפיין לאורך קו הרכבת הקלה בירושלים (צילום: אורי ארליך)

כן אני יודעת שתליתם את השלטים האלה גם במקומות אחרים. אני קוראת לכם להוריד אותם מכל מקום שבו הם תלויים. אבל כאן בירושלים השלטים האלה מאיימים על רקמת השפיות העדינה והשבירה שפלסטינים ויהודים תושבי העיר בונים יום יום מאז הקיץ הנורא האחרון. אותו קיץ שבו שוב גנרלים רצו לשדה הקרב וגנרלים במיל' תמכו בהם מבית, וכאן, בעיר שלנו הגזענות השתוללה והרכבות ירדו מהפסים.

כאן בירושלים, השלטים האלה ניבטים אל פלסטינים ויהודים שחולקים רכבת קלה, מרכזי קניות ומקומות עבודה ויש לנו כבר מספיק אלימות ואפליה וגזענות גם ככה.

אני בטוחה שאתם רוצים בשלום ומאמינים שרק כך אפשר לפנות אל הציבור הישראלי, אבל אתם טועים ומחזקים בדרככם את הגזענות והשנאה. השיח שאתם מובילים כבר "תקע" אותנו לשנים רבות עם האמונה ש"אין פרטנר".

פרטנר זה לא מישהו שנתקעים אתו. פרטנר זה מישהו שרואים בגובה העיניים. פרטנר זה היא והוא שגם לאחר שנגיע איתם להסכם יישארו השכנים שלנו. פרטנר זו האישה שהרגע חצתה את הרחוב וממתינה לצדי לרכבת הקלה, עד ששתינו נתקלות בשלטים הגזעניים שהצבתם ומשפילות מבט. כי שום גדר או חומה לא תוכל לשנות את העובדה שאנחנו חולקים אדמה אחת, ושום גדר או חומה לא תוכל להחליף יחסיי שכנות הבנויים על כבוד והדדיות, כי רק בהם טמון בטחון אמתי ורק הם יכולים להפוך הסכם מדיני, עם גדר או בלעדיו, לבר קיימא.

טעיתם, אנא הסירו את השלטים מיד. כל עוד לא הושג פתרון מדיני וכדי שאי פעם נגיע אליו, אנחנו זקוקים לדיבור אחר שאתו אפשר לעלות על הרכבת ביחד ולהגיע הביתה בשלום.

> השמאל בכיכר נשאר תקוע בניינטיז: מתנשא ולא מציע חלופה לשלטון

יהודית אופנהיימר היא מנכ"לית עמותת עיר עמים: ליציבות, שוויון ועתיד מדיני מוסכם בירושלים. הפוסט פורסם לראשונה בעמוד הפייסבוק של עיר עמים.

 

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf