newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

דוד הנחלאווי הוא עלה התאנה שלנו

דוד הנחלאווי הוא סמל שמיש לכולם. הימין רואה בו סמל לרפיסות הישראלית, השמאל הציוני מסמן אותו כרוע המושלם, ואילו צה"ל נהנה מהמקרה כדי לטהר את עצמו. אבל בעצם, כולנו באמת דוידים נחלאווים

מאת:

קול ששון וקול שמחה, נמצא לנו סמל חדש, הרי הוא דוד הנחלאווי. לכל הצדדים, הדעות והמבטים יש אובייקט חדש, עליו ניתן להטיל ואותו ניתן לעצב בהתאם להשקפת העולם. המרוויח הגדול, כרגיל, הוא צבא הגנה לישראל, ומעליו השלטון הישראלי כמובן.

דוד הנחלאווי, כמו הרבה חיילים לפניו, וככל הנראה כמו רבים אחריו, נתבקש לתפקד בסיטואציה הלא פשוטה של שליטה צבאית באזרחים. כמו רבים לפניו, ורבים אחריו הוא פעל תחת ההיגיון השרירותי של צה"ל ושל כוחות הביטחון, מי הוא חבר, ומי אויב, במי חושדים ובמי לא, למי הורסים את הבית ולמי לא, את מי עוצרים, ואת מי מפנים מביתו לצורך תרגיל, והכי חשוב, כלפי מי מכוונים נשק לפנים וכלפי מי לא, מתי יורים ולאיזה כיוון. הסוגיה המוסרית, האישית של דוד באותו רגע גורלי מעניינת פחות, ונידונה אינספור פעמים, והיא בעיקר משמשת עלה תאנה אחד גדול לשמאל הציוני ולצה"ל.

מתוך הסרטון שפרסם ארגון Youth Against Settlements, חברון

מתוך הסרטון שפרסם ארגון Youth Against Settlements. חברון

צה"ל סימן את דוד החייל האלים כיוצא דופן, ובכך הכתיר את עצמו שוב, לצבא הכיבוש המוסרי. האלימות של דוד סומנה והודגשה, ופרסום סיפורי העבר שלו הוכיחו: זה האופי של דוד, לא אופיו של הצבא בכלל, ובוודאי לא של הצבא בשטחים. השמאל הציוני מאשים את דוד ביחס הקשה שלו לפלסטינים במחסום, אך בכך הוא מתייחס בעיקר לסימפטום ולא לבעיה עצמה. כי יחד עם דוד משרתים גם יפי הבלורית והטוהר, חיילים לא אלימים, ללא עבר "בעייתי" שלא העזו מעולם לתקוף באלימות את מפקדיהם (אפשר להבין את דוד לא? יש מפקדים שיכולים ממש לעצבן), וחלקם אפילו חביבים ומנומסים לאלפי אזרחים שהם נדרשים לנהל בשטח ובמחסומים. חוץ מהם, יש אותנו, משלמי המיסים, משת"פים לא פחות מדוד הנחלאווי בשלטון הישראלי בשטחים.

גם הימין התגייס לחזק את דוד הנחלאווי, אבל סקירה של עמוד הפייסבוק "גם אני עם דוד הנחלאווי" דווקא מבהירה כי ההמונים שנהרו ללייק, להצטלם ולתמוך אינם כולם תושבי חברון או קרית ארבע, אלא חיילים כמו דוד שקצת נמאס להם להיות כלי במשחק, בו תמיד יש סיכוי שיפסידו. ומאחורי החיילים שחושבים שחבל שדוד לא ירה, לבין אלה שסימנו את הנחלאווי חייל בעייתי, יושבת קבוצה גדולה של קובעי מדיניות, בחליפות נקיות ועניבות, שאינה נדרשת אף פעם לכוון רובה ממשי לפנים של נערים.

המצלמות קלטו את הרגע הזה, רגע שבו המציאות הבליחה לפתע למול עינינו, ועימתה אותנו לשנייה אחת עם חיים אחרים שמתקיימים כל כך קרוב אלינו, אבל בעולם מקביל. אבל עם חלוף השנייה הזו, הולבשו על חומר הגלם הזה כל כך הרבה משמעויות, עד שהוא נשחק והפך לקלישאה, ושוב הפסקנו לחוש או לחשוב עליו באמת.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf