newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ישראל לפלסטינים: למה אין לכם כובע?!

התגובה הקיצונית של ישראל לניסיון הפלסטיני לאכוף את החוק הבינלאומי מראה שמבחינתנו אין לפלסטינים דרך לגיטימית לשנות את מצבם: מטרור דרך הפגנות עממיות ועד הצעות החלטה דיפלומטיות - הכל פסול

מאת:

בדיחה ישנה מספרת שהאריה והשועל החליטו להביא מכות לארנב. "איך נעשה את זה?" שאל האריה. "נלך אליו, נראה אם יש לו כובע או לא. אם יש – ניתן לו כאפה ונצעק עליו כי הוא לובש כובע. אם אין – ניתן לו כאפה ונשאל למה אין לו כובע", ענה השועל. הלכו השניים אל הארנב, מצאו אותו חובש כובע, מיד נתנו לו שתי כאפות כל אחד, וצעקו: "למה אתה חובש כובע?!"

למחרת החליטו השניים שוב להביא מכות לארנב. "איך נעשה את זה היום?" שאל האריה. "נלך אליו, נבקש ממנו סיגריה. אם ייתן לנו עם פילטר – ניתן לו כאפה ונצעק עליו על הפילטר. אם לא – ניתן לו כאפה ונשאל למה בלי פילטר", ענה השועל. הלכו השניים אל הארנב וביקשו ממנו סיגריה. "עם פילטר או בלי פילטר?" שאל הארנב. בלי לחשוב פעמיים נתנו לו השניים שתי כאפות כל אחד, וצעקו: "למה אין לך כובע?!"

התגובה הישראלית לבקשת הרשות הפלסטינית להצטרף לבית הדין הבינלאומי הפלילי קצת מזכירה את האריה והשועל מהבדיחה. הערב (מוצ"ש) התברר שישראל (שוב) תפסיק להעביר לרשות את כספי המסים שהיא גובה עבורה, כעונש על הפנייה לביה"ד הבינלאומי. (בהערת אגב צריך להצביע, לא בפעם הראשונה, על האבסורד שבצעד הזה. לא מדובר במצב שבו ישראל נמנעת מלהעביר איזה תרומה לרשות, מבטלת הקלות, או כל דבר אחר. מדובר במצב שבו ישראל מחליטה לגנוב את הכסף של הממשלה הפלסטינית כלחץ מדיני. נקודה).

עם הצעד הזה, ואלה שעוד יבואו, מעבירה ישראל לרשות שוב את המסר שלא משנה אם היא תלך עם או בלי כובע – את הכאפה היא תחטוף. אבו מאזן מחזיק ממשלה בלי חמאס? אי אפשר לנהל איתו מו"מ כי הוא לא מייצג את הפלסטינים בעזה של חמאס. מקים ממשלת אחדות עם חמאס שמחויבת למו"מ ופתרון שתי מדינות? אי אפשר לנהל מו"מ כי חמאס שותפים לממשלה.

יש הפגנות עממיות? נקרא לזה טרור עממי. החרמת מוצרי התנחלויות ברשות וקריאות ללחצים כלכליים? טרור כלכלי. גל של דקירות ודריסות או ירי קסאמים? הם רוצחים ילדים ואין עם מי לדבר. פנייה דיפלומטית למועצת הביטחון לאחר סירוב בן שמונה חודשים של ישראל לשבת למו"מ? הוכחה ניצחת שהפלסטינים הולכים בדרך של פעולה חד-צדדית ולא מעוניינים במו"מ. ניסיון לאכוף את החוק הבינלאומי? נעניש בחומרה.

פעם אחר פעם עובר המסר בצורה ברורה: אין שום צעד שהפלסטינים יכולים לעשות כדי לסיים את הכיבוש וייתפש כלגיטימי מבחינת ישראל. מליוני אנשים צריכים להמשיך לחיות תחת משטר צבאי כל עוד אנחנו חפצים בכך, והם יכולים מקסימום לקוות שנשנה את דעתנו בבחירות – למרות שכמעט אף מפלגה שמתמודדת לא מציעה שום חלופה משמעותית למצב הקיים. הפגנות, צעדים דיפלומטיים, מחאה כלכלית ואלימות נגד חיילים או אזרחים – כולם היינו הך מבחינתנו.

במצב הזה השמאל חייב להיות ברור במסרים שלו: כל עוד ישראל לא מסיימת את הכיבוש, יש לגיטימציה מלאה למאבק הפלסטיני, למעט טרור נגד אזרחים. התפקיד שלנו הוא להיות שותפים למאבק הזה, ולהיאבק בתוך החברה הישראלית בעד פתרון שמבוסס על סיום המשטר הצבאי, בין אם באמצעות שתי מדינות ריבוניות ודמוקרטיות, ובין אם תחת משטר אחד שוויוני לגמרי לכל נתיניו. אלה האפשרויות שיש.

 > "המחנה הציוני" מציג: כך נעביר קולות של שמאלנים לימין

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf