newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"הימין האמיתי" הפקות גאה להציג: הסתה במקום תוכנית פעולה

רונן שובל מביס את ציפי לבני ביער, בנט מתנצל, ואז מגיע השריף דני דנון כדי להוכיח לכולם מיהו "הימין האמיתי". תחרות הקליפים בפסטיבל סרטי הימין מנסה לטמטם את הציבור

מאת:

אז אלו יהיו חומרי הגלם של מטבח תעמולת הבחירות של הימין? שנאה והסתה מתובלים בזלזול חריף באינטליגנציה של הבוחרים?

כרגע נראה שמדובר בתפריט נטול שמאלנים וערבים, בשרני, תאוותני וכשר למהדרין. זו התכנית שמציע הימין לחברה הישראלית. כמה שיותר דת, כמה שיותר חרדת ההכחדה שמצדיקה את רצח האופי של כל האחרים. פעם זה מגיע בדמות חמאס ופעם בדמות חברי הכנסת הערבים ובראשם חנין זועבי. הסימנים המקדימים שמשודרים לנו מבשרים שזאת התוכנית ואת הזבל הזה נצטרך לאכול במערכת הבחירות שהחלה זה מכבר. חלקנו נקיא וחלקנו נתמודד עם קלקול קיבה והרוב יעכל ויספוג את החומרים והסם הזה. המסרים יחלחלו למוח הציבור לאט לאט עד שתגיע שעת ההכרעה.

הליכודניק האמיתי

הקליפ שהפיץ השבוע דני דנון ומתרחש מסיבה תמוהה במערב הפרוע, ובו הוא מופיע כקאובוי או שריף חמוש באקדחו המכוון נגד האויבים מפרי הסדר – גורם לדמיון שלי דבר ראשון, ובלית ברירה להשוות לחלוקת התפקידים במטאפורה האמריקאית. על פי הדימוי הזה, דווקא אני ומשפחתי משחקים את האינדיאנים בעלי האדמה האסליים, ודנון הוא היהודי הפולש עם האקדח בדמות המערבי שגילה את אמריקה.

> מה עומד מאחורי אובססיית ההתחפשות של מועמדי הבית היהודי?

ניסיתי להבין מה המסר של הסרטון, ולפי הבנתי הרעיון הלא כל כך מורכב הוא שהימין החזק מאמין שכוח ינצח ויפתור כל מצב, שהימין האמיתי הגיע עם כיפה מתחת לכובע העור, יש לו אינסוף תחמושת וכך הכול יסתדר במדינה, בתוך ומחוץ לקו הירוק.

אחרי ההישג האדיר והמשמעותי של "חוק זועבי" שבו מנפנף דנון בסרטון, הוא מטיח את דמותה המאוירת של חברת הכנסת ארצה וזורק אותה מבר הכנסת. הוא גם דואג להראות את הדרך לאפריקה למהגרים כדי שגם הם יסתלקו, מצהיר על הפשרת תוכניות בנייה בהתנחלויות על אפה וחמתה של לבני ומסיים בזאת את פרק א' במסע שמבשר: זו רק ההתחלה.

המיקס שיצר דנון בין חנין זועבי לבין ציפי לבני, בתדמיתה השמאלנית המזויפת החדשה, משעשע. במיוחד אם נסתכל על עברה "המפואר" של לבני עם שרון, אולמרט וממשלות הימין למיניהן. אבל יונת השלום החדשה היא לא הנושא כאן, אלא דני דנון – הליכודניק האמיתי שאוטוטו "ינקה" את הכנסת מכל רבב.

> מבצע פשקוויל: פעולת הנשים שהסעירה את הרחוב החרדי

עכשיו הגיע דני. (צילום מסך מתוך הסרטון של דני דנון)

עכשיו הגיע דני. (צילום מסך מתוך הסרטון של דני דנון)

שלושה חודשים יש לנו עד יום הבחירות. עד אז יתמלאו להם דפי הפייסבוק של חברי הכנסת בחומרי תעמולה, ולפי קצב ההפקות מהשבוע האחרון ניתן לזהות שלוש הנחות בבסיס התעמולה הצפויה מהימין. ההנחה הבסיסית היא שציבור הבוחרים הפוטנציאלי לא ממש אינטליגנטי, שהוא שטחי וחסר הגיון. ההנחה השנייה היא שאם נכוון את המסרים בצורה שתדגדג את אינסטינקט ההישרדות של הבוחרים, יהיה קל יותר לשכנע אותם שסכנה ממשית אורבת ליהודים מעבר לפינה, ושרק הימין יציל את המצב. העיקרון השלישי שזיהיתי הוא הסתה עקבית ושיטתית נגד כל מי שאינו "במחנה שלנו" כדי לגרום לפסילתו ולהגביר את הפגיעה בו.

התוצר הסופי של מסע ההכפשה וההפחדה של הליכוד אמור להיות ציבור בוחרים מוסת ומלא זעם וטינה, שמאמין במשיח בדמות הליכוד האמיתי, זה  שיעשה את עבודת הניקיון היסודית.

אחרי הסרטון ההזוי של רונן שובל, "ציפי ביער" שהוצג כסרט אימה מעליב ועלוב, ואחרי סרטון "אני מתנצל" מבית ההפקות של נפתלי בנט, חוששת אני ממבול של סרטונים מבית היוצר "אימה והפחדה לע"ם – כל הזכויות ללא יהודים מופרות ושמורות ליהודים מסוג מסוים". אלו, צפויות להיות יצירות מופת נודפות גזענות מסוג שעיקר המסר שלו הוא: אם נפחד ונפחיד, יהיה מתבקש להיות אלימים יותר, גזענים יותר.

הימין מוזמן להציג תוכנית פעולה

הימין מגיע למערכת הבחירות הזאת עם אפס הישגים. הם מבקשים למעשה להחליף את השלטון של עצמם. במקום לקחת אחריות על מצב המדינה מנסה הליכוד לתרץ את השנתיים הכושלות האחרונות ביאיר לפיד חסר הניסיון שתקע מקל בגלגלים ובחנין זועבי שהתישה אותם בדיונים פרלמנטרים. כי כשאין "כוכב" בנושאי כלכלה, חינוך או רווחה חייבים למצוא את הערבי /שמאלני/ חילוני/ פחות-יהודי התורן לצלוב בפעם הבאה.

אבל מי עצר בעדם להשיג את הבטחון המיוחל? ומה עם הרווחה והחינוך? איך בדיוק פעל הימין למען שמונים אחוז מהציבור שעובד יום וליל כדי לגמור את החודש בלי בית ובלי עתיד בטוח עם שכר זעום מחברות קבלן? מלחמת "אין ברירה" כל שנתיים, זה מה שמגיע לישראלים? כמה אפשר לטמון את הראש בחול ועלי אדמות הכול בוער?

אני מזמינה את הימין, שמפגין כמיהה גדולה כל כך למשול עוד פעם, לכבד את האינטליגנציה של בוחריו ולהציג בפניהם את תוכנית הפעולה שלו, זאת שהייתה להם הזדמנות לקדם במשך הרבה שנים ולא הצליחו.

ובכל המצב הזה מה שבאמת מקומם אותי זה חוסר האונים של השמאל שמסרב לקום לתחייה ונהנה מצפייה מהצד בפסטיבל הקולנוע תוצרת הימין.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf