newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ריצה לבחירות ברשימה ערבית אחת תשרת את הימין

העלאת אחוז החסימה מנסה לכפות על כל הערבים לרוץ בגוש אחד, רק כי הם ערבים. רשימה משותפת עלולה להוביל את הערבים לבידוד פוליטי. הדרך היחידה להתנגד להפרדה היא בחיזוק השותפות הערבית-יהודית בבחירות הקרובות לכנסת

מאת:

כותבים אורחים: אליאנה מחאמיד ואדם אמוראי

במערכת הבחירות הנוכחית הקולות הקוראים להפלת נתניהו וממשלת הימין הולכים ומתרבים. כישלונה של הממשלה להוריד את יוקר המחייה ולהבטיח קיום בכבוד לאזרחים, סרבנותה העקבית להסכם שלום עם ההנהגה הפלסטינית והמערכה הגזענית שהיא מנהלת נגד הציבור הערבי – כולן סיבות מוצדקות לציבור להשתחרר מעולה של ממשלה זו.

הדרך היחידה להחלפת שלטון הימין, היא באמצעות יצירת גוש פרלמנטארי בכנסת אשר יחסום את דרכו של נתניהו, ויסתמך על קולותיהם של חברי הכנסת היהודים והערבים ממחנה השמאל וממחנה המרכז. התגברות על ההפרדה בין יהודים לערבים הינה הכרחית כדי להפיל את ממשלת הימין וליצור מקום טוב יותר לחיות בו לכולנו.

ראש הממשלה האחרון שהביא לידי ביטוי הבנה זו, היה יצחק רבין, אשר נשען על קולות נציגיהם של האזרחים הערבים, לרבות סיעת חד"ש היהודית-ערבית. הממשלה שהוקמה הביאה להסכמי הביניים עם הפלסטינים, לשיפור ביחסה של המדינה כלפי אזרחיה הערבים ולהגדלת ההשקעה בחינוך. לצד זאת, מקומה של סיעת חד"ש בגוש החוסם שאיפשר את ממשלתו של רבין, היה משמעותי גם למניעת מהלכים בעיתיים של הממשלה. תהליך זה נגדע עם רצח רבין ועליית נתניהו לשלטון.

יורשיו של רבין בראשות מפלגות המרכז והשמאל-מרכז, לא השכילו להבין את חשיבות שיתוף הפעולה עם האוכלוסייה הערבית והנהגתה הפוליטית. מי שהבינו והפנימו היטב את הפוטנציאל שבשיתוף פעולה יהודי-ערבי לקידום השלום, היו דווקא מנהיגי הימין, ובראשם ליברמן.

> דיווחים: התקדמות משמעותית במו"מ על רשימה משותפת למפלגות הערביות

ג'מאל זחאלקה ומוחמד ברכה (אורן זיו/ אקטיבסטילס)

ג'מאל זחאלקה ומוחמד ברכה (אורן זיו/ אקטיבסטילס)

ליברמן קידם בכנסת היוצאת את העלאת אחוז החסימה, כדי לכפות על הסיעות הנסמכות על קולות האוכלוסייה הערבית להתאחד ולרוץ ברשימה משותפת אחת. זאת על אף שמדובר בסיעות בעלות תפיסות עולם שונות בתכלית, כפי שבציבור היהודי קיימות מפלגות בעלות תפיסות פוליטיות שונות. מטרת המהלך של ליברמן היא לכפות איחוד על הציבור הערבי – במטרה להקל על בידודו הפוליטי. התוצאה תהיה החרפת ההפרדה בין יהודים לבין ערבים והתגברות ההדרה של נציגי הציבור הערבי מתהליכי קבלת ההחלטות. בכך מבקשים ליברמן והימין למנוע הקמת ממשלה אשר תחתור לשלום ולשוויון.

התשובה לליברמן ונתניהו היא בהרחבת הכוח הפוליטי היהודי-ערבי המשותף בכנסת הבאה. רק הצבעה יהודית-ערבית משותפת תשבור את מצור הדה-לגיטימציה על הציבור הערבי בישראל, ותקדם את האפשרות של חיבור בין יהודים לערבים לצורך הקמת גוש-חוסם-ימין, אשר יוכל להפסיק את הבנייה בהתנחלויות ולהגיע להסדר קבע המתבסס על סיום הכיבוש ועל הקמת מדינה פלסטינית עצמאית בצד מדינת ישראל.

לא גוש אחד

המסגרת הפוליטית היחידה בכנסת אשר מגדירה עצמה כיהודית-ערבית משותפת, היא החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (חד"ש). ב-33 סקרי דעת קהל שנערכו בחודשים האחרונים – מאוגוסט ועד ימים אלה – חד"ש לא רק עוברת את אחוז החסימה בכוחות עצמה, אלא אף מגדילה את כוחה ל-5 מנדטים. בהגדלת כוחה של השותפות הערבית-יהודית הזו, טמונה האפשרות של בניית גוש חוסם ימין והפלת שלטון נתניהו.

עם זאת, העלאת אחוז החסימה מחייבת אותנו להתנהגות אחראית. קיימים קולות התומכים ביצירת רשימה משותפת בין חד"ש לבין רע"ם-תע"ל ובל"ד. לשיטתם של תומכי גישה זו, חיבור זה יעלה את אחוז ההצבעה בקרב הציבור הערבי, וכן ימנע אובדן קולות שייגרם אם מי מהרשימות לא תעבור את אחוז החסימה.

גישה זו לוקה בחסר. ראשית, משום שאין כל ערובה לכך שרשימה משותפת תוביל לעלייה באחוז ההצבעה. לדוגמא: מצביעים שמרנים מבחינה דתית, המורגלים בהצבעה לרשימת רע"מ, עלולים להישאר בבית ולא להצביע לרשימה שנציגי חד"ש החילונים נכללים בתוכה. חמור מכך, היעדר תחרות בין נציגי הרשימות יוביל לאדישות של הרחוב ושל הפעילים, ותעודד פחות אנשים לצאת מביתם ולהצביע. ואומנם, במקצת מאותם 33 סקרי דעת קהל נסקרה האפשרות של רשימת חד"ש-רע"ם-תע"ל-בל"ד, והתוצאה: רשימה כזו תקבל, לפי הסקרים, בין 7 ל-11 מנדטים. זאת בשעה שכיום, לאחר שבבחירות האחרונות התמודדו שלוש הרשימות בנפרד, הן זכו במצטבר ל-11 מנדטים.

שנית, ריצה משותפת מסוג זה עלולה לגרום נזק פוליטי. קיימות מחלוקות אמתיות ועמוקות בין הסיעות בשאלת האסטרטגיה של המאבק בכיבוש ובמיוחד במאבק על זהותה החברתית של האוכלוסייה הערבית. עבורנו, פעילי חד"ש הערבים והיהודים, השאלה הפוליטית המרכזית היא מי יבודד את מי: האם השמאל והציבור הערבי יצליחו לבודד את הימין הקיצוני והפאשיסטי, או שאולי הימין הקיצוני והפאשיסטי יצליח לבודד את השמאל ואת הציבור הערבי. האסטרטגיה הפוליטית המנחה חלק מהגורמים הערבים הדומיננטיים האחרים בציבור – שונה מעמדתנו, גם בשאלה הזו.

תחרות בריאה בין שתי רשימות

בטרם אנחנו, חברות וחברי חד"ש, נסכים להשתתף בפרויקט פוליטי של שיתוף פעולה בבחירות לכנסת, עלינו לשאול: האם זהותה והתנהלותה היהודית-ערבית של חד"ש תבוא לידי ביטוי במסגרת כזו? האם היא תשמור על קולנו הייחודי, כמבטאת ערכים חילוניים וסוציאליסטיים? האם היא תתרום לכינונו של גוש חוסם ימין? האם היא באמת תגביר את אחוז ההצבעה לכנסת? האם היא תמשוך או תרחיק מצביעים? ומה יהיו ההשלכות הפוליטיות והאידאולוגיות שלה?

חשוב לזכור, כי האפשרות להקמת רשימה משותפת אחת של כלל הכוחות הפוליטיים הפועלים בקרב האוכלוסייה הערבית, אינה האופציה היחידה על סדר היום. ראשית, קיימת האפשרות שחד"ש תרוץ לבדה, כפי שעשתה בעבר, תעבור את אחוז החסימה בעצמה ואף תגדיל את כוחה. לצד זאת, קיימת גם האפשרות כי חד"ש תחבור לכוחות אחרים בציבור הערבי ובציבור היהודי, וביניהם כוחות עמם חד"ש שיתפה פעולה כבר בעבר, לרבות במערכות בחירות.

אפשרות כזו תאפשר לחד"ש להרחיב את ציבור בוחריה, מבלי לוותר על מי ממצביעיה היהודים והערבים, על אופייה המשותף, על קולה הייחודי או על סדר היום הפוליטי והחברתי שלה. בנוסף, תוכל חד"ש לנצל את ההזדמנות בכדי לצרף אליה הן כוחות מהציבור הערבי והן כוחות מהציבור היהודי אשר עד כה לא לקחו חלק פעיל בזירה הפוליטית, ובכך לחזק את רשימתה.

אם תתממש אפשרות זו, ייווצר מצב בו בציבור הערבי תתקיים תחרות בריאה בין שתי רשימות. הדבר יוביל לעלייה באחוז ההצבעה, ויתרום להקמתו של גוש חוסם ימין אשר יסייע במניעת המשך שלטונם של נתניהו והימין.

אליאנה מחאמיד (אום אל-פחם) ואדם אמוראי (ירושלים) הם חברי המזכירות הארצית של חד"ש.

 

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf