חשיפה: מנתוני אמ"ן עולה כי 83% מההרוגים בעזה הם אזרחים

"אנשים מועלים לדרגת מחבל לאחר מותם". פלסטינים קוברים בני משפחה בח'אן יונס, בפברואר 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

מסד נתונים פנימי של אמ"ן מעלה שמספר הלוחמים של חמאס וג'יהאד אסלאמי שישראל הרגה בעזה מאז 7 באוקטובר נמוך ביותר מחצי מהנתונים בנושא שפרסמו הצבא וגורמים מדיניים רשמיים. אם משווים את הנתונים במסד של אמ"ן לנתוני ההרוגים של משרד הבריאות הפלסטיני עולה ששיעור האזרחים מקרב כלל ההרוגים בעזה הוא יותר מ-83%, הרבה מעבר ליחס של "אחד לאחד" שראש הממשלה נתניהו דיבר עליו, וגבוה יותר מכמעט כל מקרה אחר בר השוואה של לחימה מודרנית. כך חושף תחקיר של "שיחה מקומית", ה"גרדיאן" הבריטי ומגזין 972+.

>> כבר לפני עשור, בישראל היו מוכנים להרוג אלף עזתים עבור חייל אחד

כמה מקורות מודיעיניים אמרו שמאגר הנתונים באמ"ן נחשב למקור המוסמך והיחיד שיש בצבא לנושא החמושים ההרוגים. לכל חייל ברשימה שסומן כהרוג מוצמדת ידיעה מודיעינית ספציפית, המנמקת את הקביעה, לרוב בהתבסס על מסמכי חמאס וג'יהאד שהצבא תפס. מקור צבאי רשמי אישר כי מאגר זה הוא הרשימה המהימנה היחידה שהצבא מחזיק עם שמות פעילי חמאס וג'יהאד אסלאמי שהרג בעזה, וכי הנתונים האחרים שפורסמו על ידי גורמים צבאיים ומדיניים התבססו על "הערכות". המקור לא סתר את אמיתות הנתונים הנמצאים בידי "שיחה מקומית".

נכון לאמצע מאי 2025, במסד הנתונים של אמ"ן היו רשומים 7,330 אנשי חמאס וג'יהאד אסלאמי כהרוגים ועוד 1,570 כהרוגים "ככל הנראה", בסך הכול 8,900 פעילים צבאיים. אם ניקח את הנתון הכולל הזה ונשווה אותו לנתוני ההרוגים של משרד הבריאות הפלסטיני, שעמדו באותו זמן על 52,928 הרוגים, נמצא ששיעור הלוחמים מקרב ההרוגים הוא 17% ואילו 83% הם אזרחים. אם ננכה את מספר ההרוגים "ככל הנראה", שיעור הלוחמים מקרב ההרוגים יהיה כ-14% ושיעור האזרחים כ-86%.

הנתון של יותר מ-80% של אזרחים מקרב כלל ההרוגים מתיישב גם עם בדיקה שערך "המקום הכי חם בגיהנום" לגבי מספרי ההרוגים בין מרץ למאי השנה; הצבא מסר לאתר כי הרג 500 חמושים מאז מרץ, כאשר במשרד הבריאות הפלסטיני דווח באותה תקופה על 2,780 הרוגים בעזה.

מוחמד שחאדה, חוקר אורח בענייני זכויות אדם במועצה האירופית לקשרי חוץ ויליד עזה, אמר ל"שיחה מקומית" ששמע בדצמבר 2024 מנציגי חמאס והג'יהאד האסלאמי הערכות לפיהן נהרגו 6,500 אנשים מהזרועות הצבאיות והמדיניות יחד. בהתחשב בכך שמסד הנתונים של אמ"ן הוא ממאי 2025, כחצי שנה מאוחר יותר, נראה שהנתונים ששמע שחאדה קרובים לאלה שבידי הצבא.

"שיעור האזרחים ההרוגים בעזה גבוה בצורה חריגה, במיוחד מפני שזה נמשך כל כך הרבה זמן", אמרה טרסה פטרסון מתוכנית אופסלה לסכסוכים, העוקבת אחר הרג אזרחים ברחבי העולם מאז 1989. לדבריה, שיעור אזרחים יותר גבוה נרשם בג'נוסייד ברואנדה או באירועים נקודתיים כמו בטבח בסרברניצה (אם כי לא במלחמת בוסניה כולה) ובמצור הרוסי על מריופול ב-2022.

מעשה טבח שהוכר כרצח עם. אנדרטה לנרצחים בסרברניצה במסגרת מלחמת בוסניה (צילום: ויקימדיה)

10,000 גופות מתחת להריסות

במסד של אמ"ן מופיעה רשימה שמית של 47,653 אנשים בעזה שהצבא החשיב כפעילים בזרועות הצבאיות של חמאס והג'יהאד האסלאמי. 34,973 מתוכם הוגדרו כחיילי חמאס ו-12,702 כחיילי ג'יהאד. חלק קטן מהם מוגדרים כשייכים לשתי הזרועות, אולם המספר הכולל מנכה את הכפילויות האלה. רוב מוחלט מבין הפעילים שסומנו כהרוגים בוודאות או כהרוגים "ככל הנראה", היו זוטרים. לפי מסד הנתונים, 100 מפקדים בכירים בחמאס סומנו כהרוגים ועוד 200 כהרוגים "ככל הנראה".

הנתונים במסד הנתונים הזה, שנחשף כאן לראשונה, נמוכים בהרבה מאלה שמסרה ישראל באופן רשמי ולא רשמי. בנובמבר 2024 אמר ראש הממשלה נתניהו שישראל הרגה "קרוב ל-20 אלף" פעילי חמאס, ובמאי השנה הוסיף כי "חיסלנו עשרות אלפי מחבלים" בעזה. בנאום הפרישה שלו בינואר השנה נקב הרמטכ"ל היוצא הרצי הלוי במספר העגול של 20 אלף אנשי חמאס וג'יהאד שישראל הרגה בעזה. במחקר של מרכז בגין סאדאת באוניברסיטת בר אילן מיוני 2025 אף נטען, בהסתמך על מקורות צבאיים, שמספר ההרוגים מקרב הארגונים הפלסטיניים הוא 23 אלף.

על סמך הנתונים, טען נתניהו בראיון במאי שנה שעברה שהיחס בין חמושים לאזרחים הוא קרוב ל-1:1. יונתן קונריקוס, קצין בדובר צה"ל, אמר עוד בדצמבר 2023 שישראל הרגה שני אזרחים פלסטינים לכל פעיל צבאי, ושהיחס הזה הוא "חיובי מאוד". אינספור אנשי הסברה ושליחים רשמיים ולא רשמיים של מדינת ישראל חזרו על טענות דומות בראיונות בתקשורת.

מקורות במודיעין אמרו שסביר כי מספר ההרוגים האמיתי מקרב אנשי חמאס וג'יהאד גדול יותר בפועל מהמספר שברשימה המודיעינית, שכן הוא אינו כולל פעילים צבאיים שנהרגו ולא זוהו שמית או אישים פוליטיים בחמאס, כמו ראשי עיריות או שרי ממשלה, שישראל מחשיבה כיעדים לגיטימיים. מקור צבאי רשמי טען שישנם גם מקרים שבהם פלסטינים שאינם נמצאים ברשימות המודיעיניות של הצבא משתתפים בלחימה, לדוגמה כתצפיתנים, ולכן גם אינם מופיעים ברשימות ההרוגים של הצבא כלוחמים.

אולם אף אם מספר החמושים שהצבא הרג בעזה גבוה ממה שמופיע במסד הנתונים באמ"ן, הדבר לא ישנה בהכרח את השיעור הגבוה של יותר מ-80% הרוגים אזרחים העולה מהנתונים הנחשפים כאן. שני מחקרים שפורסמו השנה קבעו, באמצעות מתודולוגיות שונות, שמספר מקרי המוות כתוצאה מאלימות בעזה גבוה בכ-40% מנתוני משרד הבריאות ברצועה, העומדים כעת על 62 אלף הרוגים. לפי הערכות, כ-10,000 גופות קבורות מתחת להריסות בעזה, יש אלפי נעדרים, וגופות רבות נחרכו כך שלא ניתן לזהותן, לכן שיעור האזרחים מקרב ההרוגים יכול לעלות על 85%.

הדיווחים מהשטח לא תמיד אמינים. חיילים בין הריסות מחנה הפליטים אל-בורייג' במרכז עזה, ב-2 בינואר 2024 (צילום: אורן בן חקון / פלאש90)

האלוף במילואים יצחק בריק, בעבר מפקד הגיס הדרומי שייעץ לנתניהו בתחילת המלחמה, אמר שהמספרים שדובר צה"ל הציג לציבור הם מופרכים. "בכל פשיטה שעשו, ההודעות של דובר צה"ל היו: 'מאות מחבלים נהרגו'. נכון שמאות אזרחים לא מעורבים נהרגו, אבל אלו לא היו מחבלים", אמר ל"שיחה מקומית". "אין שום קשר, באופן מוחלט, בין המספרים שמכריזים, למה שקורה בפועל. פשוט בלוף אחד גדול. הם משקרים ללא הפוגה. הדרג הצבאי והדרג המדיני".

בריק אמר שהוא מבסס את הביקורת החריפה שלו על שיחות רבות שהוא מנהל עם מפקדים וחיילים בשטח.

הוא סיפר שחיילים שתפקידם לזהות גופות הרוגים בעזה אמרו לו שרוב ההרוגים הם אזרחים. "הם אומרים לי: 'תשמע, בריק, כל מה שהצבא מספר שהוא הרג – זה ברובם עזתים. נקודה'".

מספרים מצוצים מהאצבע

מקורות מודיעיניים אמרו ל"שיחה מקומית" כי המקור למספרים הגבוהים שהציגו נתניהו, הרצי הלוי ובכירים ישראלים אחרים לגבי מספר הפעילים הצבאיים הפלסטינים שנהרגו, נובע ממסד נתונים שנוהל בפיקוד דרום, שבו צוין בסוף 2024 כי כ-17 אלף פעילים צבאיים נהרגו בעזה. המקורות המודיעיניים אמרו שמדובר במסד נתונים לא מדויק, שמבוסס על הערכות כלליות בלבד, נסמך על עדויות חיילים בשטח שאינן נבדקות ואינו כולל רשימה שמית. לטענתם, המחקר המנוהל באמ"ן העלה שבמאגר של פיקוד דרום יש הערכת יתר. "אלה מספרים מצוצים מהאצבע של פיקוד דרום", טען מקור מודיעיני, "זה הבדל ענק, בערך פי שניים".

מסמכים ועדויות שהגיעו לידי "שיחה מקומית" מחזקים את הטענה כי המספרים הגבוהים מקורם בהרג אזרחים שחיילים מציגים כהרג חמושים. גדוד שהוצב ברפיח השנה הרג כמאה אנשים והגדיר את כולם כ"מחבלים", אך בפועל – לפי עדות קצין בגדוד – מלבד שני אנשי חמאס, כל השאר היו אזרחים לא חמושים. בצבא אמרו כי "לא ידוע" על גדוד ברפיח שהרג 100 אזרחים. קצין באוגדה 252 סיפר ל"הארץ" בשנה שעברה שדובר צה"ל הודיע שהאוגדה הרגה 200 מחבלים, אך לאחר בדיקה עלה כי מתוך ה-200 "רק עשרה אומתו כפעילי חמאס".

"אנחנו מדווחים על המון פעילי חמאס הרוגים, אבל אני חושב שבעצם רוב מי שאנחנו מדווחים עליו כהרוגים אלה לא באמת פעילי חמאס", סיפר ל"שיחה מקומית" מקור שליווה כוחות בשטח. "אנשים מועלים לדרגת מחבל לאחר מותם. אם הייתי מקשיב לחטיבה, הייתי צריך להגיע למסקנה שהרגנו 200% מפעילי חמאס במרחב".

לחץ להראות מספרים. מעצר פלסטינים ברצועת עזה, בדצמבר 2023 (צילום: דובר צה"ל)

גורם צבאי רשמי אמר שבתחילת המלחמה "כולנו היינו מופתעים ובשוק", ולכן הספירה נסמכה על דיווחי חיילים בשטח ועל מפקדים שאמרו "הרגתי חמישה מחבלים". הדובר לא הכחיש את הנתונים שהוצגו בפניו. הוא גם הודה ש"זו בעיה של הדרג המדיני" שמסר נתונים לגבי מספרי הרוגים שלא היו מבוססים על מה שקרה בשטח, אך טען שכיום הספירה "מקצועית יותר".

"שיחה מקומית" פנתה בסוף יולי לדובר צה"ל בשאילתה וקיבלה תגובה שלא סתרה את הממצאים בתחקיר: "לאורך המלחמה, התבצעו הערכות מודיעיניות רוחביות על מספר המחבלים המחוסלים ברצועה. הספירה מהווה תהליך מודיעיני מורכב אשר מתבסס על תמונת המצב של הכוחות בשטח ומידע מודיעיני תוך הצלבת מגוון רחב של מקורות מודיעיניים. צה"ל פועל כל העת כנגד ארגון הטרור חמאס ולסיכול האיומים הנשקפים לכוחותיו, תוך הימנעות מפגיעה בחפים מפשע ועל פי החוק הבין לאומי".

אולם שלושה שבועות מאוחר יותר, בתגובה לשאילתה של ה"גרדיאן" שכללה את אותם נתונים, התגובה של דובר צה"ל היתה שונה: "המספרים המוצגים בכתבה אינם נכונים ואינם מייצגים את הנתונים שקיימים במערכות צה״ל. לאורך המלחמה, מתבצעות הערכות מודיעיניות מתמשכות על מספר המחבלים המחוסלים ברצועה, בהתאם לשיטות שונות ומאמצי הצלבה ממקורות שונים. הטענות שמוצגות בכתבה הן לא רק לא נכונות, הן משקפות היעדר הבנה צבאית בסיסית".

בחודשי המלחמה הראשונים, יוסי שריאל, מפקד 8200 דאז, חלק עם פקודיו מדי יום עדכון מספרי לגבי כמות ההרוגים בזרועות הצבאיות. ריכוז הנתונים הזה כונה "דשבורד המלחמה". שלושה מקורות שנחשפו אליו אמרו ששריאל הציג את הנתונים בדשבורד כמדד להצלחת הצבא. "זה היה מאוד מתסכל, ההשטחה של דברים לנתונים", אמר אחד מפקודיו של שריאל, "הצורך למדוד הכול במדדים כמותיים. להראות התייעלות. היה לנו דשבורד יפה ואינטראקטיבי, אבל לא הבנו את מטרות המלחמה".

בריק טען שהלחץ להציג נתונים יצר תרבות של שקר בצבא. "הם יצרו מדד של כמות האנשים שהרגת, וככל שהרגת יותר, יותר הצלחת", אמר בריק. "כתוצאה מזה, הם גם שיקרו ב[נוגע ל]כמה הם הרגו".

מחלוקות סביב הנתונים

בתקשורת בישראל ובעולם הוטל ספק במהימנות הנתונים שפרסם משרד הבריאות בעזה, גם משום שאין בהם הפרדה בין אזרחים ללוחמים. אולם ב"שיחה מקומית" פרסמנו כבר בינואר 2024 כי הצבא עצמו בדק ומצא שדיווחי ההרוגים במשרד הבריאות בעזה – מהימנים. ניסיונות להפריך נתונים אלה לא צלחו. דוח של גבריאל אפסטיין ממכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון שפורסם במאי 2025 היה ביקורתי ביחס לנתונים שפרסם משרד הבריאות הפלסטיני בשלבים הראשונים של המלחמה, אבל ציין שלצד 99.6% מהשמות המופיעים היום ברישומי המשרד יש נתונים מזהים כמו מספרי תעודות זהות, שמות מלאים וגילים. עובדה זו אמורה לחזק את מהימנותם. גם אפסטיין וגם חוקרים ביקורתיים אחרים משתמשים, בסופו של דבר, בנתוני משרד הבריאות הפלסטיני כדי לחשב את שיעור האזרחים והלוחמים שנהרגו במלחמה.

המספר האמיתי של ההרוגים בעזה כנראה גבוה מנתוני משרד הבריאות הפלסטיני. בני משפחה ליד גופות קרוביהם בבית חולים נאסר בח'אן יונס, ב-19 באוגוסט 2025 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

ב"ישראל היום" דווח כי בדיון בוועדת חוץ וביטחון באפריל 2024 פקפקו חברי הוועדה באמינות המספרים שהצבא הציג להם בנוגע לפעילי חמאס וג'יהאד שהרג. כמה מחברי הוועדה בדקו במערכות הצבאיות הפנימיות וגילו כי המספר שמופיע בהן קטן משמעותית מהמספר שהצבא הציג להם. לפי הדיווח, הצבא העלה באופן מלאכותי את מספר ההרוגים בחמאס "כדי ליצור יחס של 2:1" בין אזרחים לפעילים צבאיים.

בניסיון לטעון כי שיעור הלוחמים מקרב ההרוגים הפלסטינים הוא גבוה, היו שהסתמכו על נתון המצוטט במחקרו של אפסטיין – כ-44% מההרוגים ברשימות משרד הבריאות בעזה הם גברים בגיל 18 עד 59, כלומר יותר מחלקם באוכלוסייה אולם מחקר של המרכז ללימודי שלום באוסלו הראה כי במלחמות הסיכוי של גברים להיהרג עולה על הסיכוי של נשים, גם אם אינם נושאים נשק. דוגמה לכך אפשר היה לראות בחודשים האחרונים, כאשר כמעט 2,000 פלסטינים נהרגו סביב המרכזים של GHF בעזה, לפי משרד הבריאות בעזה. מהסרטונים שצולמו באתרים אלה עולה בבירור שרוב ההרוגים במרכזי החלוקה היו גברים צעירים לא חמושים, שהלכו להביא מזון למשפחותיהם.

לאורך המלחמה, הערכות באשר למספר ההרוגים שהציגו גורמים בישראל בפומבי גדלו וקטנו באופן המעלה ספק רב בנוגע למהימנותם, כפי שתיאר עידן לנדו בבלוג שלו. לנדו מצטט גורם ביטחוני שחודש אחרי תחילת המלחמה אמר שיש 20 אלף הרוגים בעזה, רובם פעילים צבאיים, כלומר יותר מ-10,000 הרוגים מהזרועות הצבאיות. אולם לקראת סוף 2023 המספר קטן לפתע: אלוף פיקוד דרום העריך אז שהצבא הרג 7,864 פעילים צבאיים.

העליות והירידות המסתוריות במספרים נמשכו: בסוף פברואר 2024 דובר צה"ל טען כי נהרגו יותר מ-13 אלף פעילי חמאס, אך שבוע לאחר מכן בצבא דיברו על 12 אלף הרוגים מקרב החמאס, כלומר אלף פעילים "שבו לחיים". באוגוסט 2024 הצבא דיווח כבר על 17 אלף הרוגים מקרב חמאס, אך באוקטובר 2024, חודשיים אחר כך, המספר הצטמק ל-14 אלף פעילים שנהרגו "בסבירות גבוהה".

היחס בין חמושים ללא חמושים בקונפליקטים בעולם מורכב לחישוב שמשום שקיים מחסור בנתונים מדויקים ויש קושי להגדיר מי נחשב לפעיל צבאי. עם זאת, שיעור של יותר מ-80% הרוגים אזרחים, כפי שעולה מהנתונים שבידינו, הוא גבוה מאוד. במלחמה נגד דאעש בעיראק ובסוריה, שיעור האזרחים מכלל ההרוגים נע בין 10% ל-28%. בקרב לשחרור מוסול מידי דאעש, המוזכר לעיתים קרובות בהשוואה למלחמה בעזה, שיעור האזרחים מכלל ההרוגים נע בין 42% ל-60%. במלחמה של ארה"ב באפגניסטן ההערכות מדברות על כך ש-28% מההרוגים היו אזרחים. במלחמת האזרחים בבוסניה, שנהרגו בה כ-97 אלף איש ונחשבת לאחד הסכסוכים הכי קטלניים מאז מלחמת העולם השנייה, מחקר שנערך במכון עצמאי בסרייבו גילה ששיעור האזרחים מקרב ההרוגים עמד על כ-40%.

50 עזתים הרוגים על כל הרוג ישראלי ב-7 באוקטובר. ראש אמ"ן לשעבר אהרון חליוה, באוגוסט 2024 (צילום: תומר נויברג / פלאש90)

חמאס איבד את הכוח לאיים על ישראל

שחאדה טען שעצם העיסוק במספר אנשי חמאס שישראל הרגה כבר אינו רלוונטי. "גם אם לחמאס יש 100 אלף חיילים, זה לא רלוונטי כי הם איבדו את היכולת לאיים על ישראל לפחות לעשור או שניים: אין להם יותר רקטות, והם מאוד לא רוצים להשתמש במה שיש להם כי הצבא הישראלי יגרש את כל העיר [אם הם יעשו זאת]. יש הרתעה".

שחאדה הוסיף שגם הלגיטימיות הפנימית של חמאס בעזה להמשיך להילחם נשחקה: "התנגדות מזוינת בעזה, כרעיון, נעלמה כמעט לגמרי". לטענתו, בעוד בעבר ההתנגדות המזוינת של חמאס שאבה לגיטימציה מניסיון לסייע לפלסטינים בגדה המערבית או מניסיון להוביל לעימות רב-חזיתי עם ישראל, היום מהלכים אלה נראים חסרי תועלת.

עם זאת, שחאדה מעריך שחמאס יכול להמשיך לטמון מארבים לחיילים ישראלים ברצועת עזה. "לא נדרש הרבה כדי לתחזק התקוממות גרילה", הוא אמר, כל מה שצריך זה כמה רובים וטילי נ"ט. אם [החמאס] ממחזרים את הפצצות הישראליות [שלא התפוצצו], אז יש אספקה בלתי נגמרת, ורצח העם הוא בריכה אינסופית לגיוס חברים חדשים".

הדיון על יחס "נכון" בין הרוגים אזרחים ובין הרוגים מזרועות צבאיות הוא בעייתי משום שהוא לעיתים קרובות משמש כאמצעי הצדקה לפגיעה פרטנית באזרחים. מסיבה זו החוק הבינלאומי בוחן את קיום עקרון ה"מידתיות" בכל מקרה בנפרד. עוד בנובמבר 2023 תחקיר "שיחה מקומית" חשף שהצבא אישר להרוג יותר ממאה פלסטינים כדי לפגוע במפקד בכיר אחד בחמאס. יהיה אשר יהיה היחס הכללי בין "אזרחים" ו"לוחמים", אין בו כדי להצדיק פגיעה באזרחים באופן כה נרחב כמו שעולה מהמקרים האלה וממקרים רבים אחרים.

הכוונה להרג חסר הבחנה עולה בבירור גם מדבריו של אהרון חליוה, ראש אמ"ן בתחילת המלחמה, שאמר בהקלטה שפורסמה בחדשות 12 כי "העובדה שיש כבר 50 אלף הרוגים בעזה היא הכרחית ונדרשת לדורות הבאים… על כל אחד ב-7 באוקטובר צריכים למות 50 פלסטינים. זה לא משנה עכשיו ילדים… הם צריכים מדי פעם נכבה כדי להרגיש את המחיר". שרון הלוי, רעייתו של הרמטכ"ל הרצי הלוי, סיפרה לאחרונה שבעלה יצא מביתם בבוקר 7 באוקטובר, "הרבה לפני שבע בבוקר", נישק את המזוזה ואמר לה: "עזה תיחרב".

ברור שרק אחרי סוף המלחמה, אפשר יהיה לבדוק באופן עצמאי, ולא תחת הפגזות בלתי פוסקות, את מספרי ההרוגים ואת זהותם, וכך להגיע לנתונים מדויקים יותר לגבי שיעור האזרחים מקרב ההרוגים. אבל מסד הנתונים שאנחנו מפרסמים כאן את דבר קיומו מצביע על כך ששיעור האזרחים האמיתי מקרב ההרוגים בעזה גבוה הרבה יותר מזה שבתמונה שישראל הציגה לעצמה ולעולם.