newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

תושבי האדמות המופקעות בגוש עציון יצאו במחאה, הצבא הגיב בגז מדמיע

מאז ההודעה על ההפקעה מפגינים תושבי הכפר ואדי פוכין כל שבוע בניסיון להגן על אדמתם. השבוע ניסו לנטוע עצים על הקרקע אך הותקפו על ידי חיילים

מאת:

כתבה: יעל מרום

בסוף אוגוסט, כמה ימים אחרי תום הלחימה בעזה, וכאילו לא נקמנו מספיק ולא נשפך מספיק דם, הודיע מתאם פעולות הממשלה בשטחים על תגובה נוספת על רצח שלושת הנערים: הממשלה הכריזה על 3,799 דונם באזור בית לחם כאדמות מדינה.

ההפקעה מתווספת לשורה של הכרזות המדינה על הפקעת שטחים באותו אזור. מטרתה היא לטשטש את הקו הירוק על ידי יצירת רצף טריטוריאלי בין ההתנחלויות ביתר עילית, כפר עציון ושכונת גבעות (השייכת להתנחלות אלון שבות) לבין אזור עמק האלה. מטרה נוספת היא דחיקתם של הישובים הפלסטינים לאיים נפרדים ומנותקים, מתוך כוונה לצמצם את הנוכחות הפלסטינית במקום.

את המחיר של מדיניות הענישה הקולקטיבית, ישלמו באדמותיהם חמישה כפרים: ואדי פוכין, צוריף, ג'בע, חוסאן ונחאלין. ואדי פוכין הוא אולי הקטן שבהם, אבל כרבע משטח האדמות שנותרו לו, אדמות חקלאיות מעובדות, עומד להיות מופקע לטובת הרחבת ביתר עילית. ותושבי הכפר נחושים להיאבק בגזירה.

ההפגנה בוודאי פוכין (אחמד אל-באז / אקטיבסטילס)

ההפגנה בוודאי פוכין (אחמד אל-באז / אקטיבסטילס)

בשבועות האחרונים יוצאים תושבי ואדי פוכין להפגין מדי שישי. אתמול, בצהרי שישי, התאספו במרכז הכפר עשרות מתושבי הכפר ותומכים מרחבי הגדה, נשים וגברים. בהזמנה שהופצה על ידי הוועדות העממיות (PSCC) קראו לציבור להגיע ולהשתתף בהפגנה לא אלימה.

לאחר תפילת הצהרים החלו המפגינות והמפגינים לצעוד ממרכז היישוב כשהם נושאים דגלי פלסטין, ושתילים של עצי זית אותם תכננו לנטוע. הם קראו נגד הכיבוש והמדיניות הקולוניאליסטית של ישראל שמשתלטת על עוד ועוד אדמות כדי לבנות עוד ועוד התנחלויות. הצבא הגיב בירי רימוני גז על המפגינים, שמדווחים הפעם גם על ירי של כדורי גומי לעברם. מספר מפגינים נזקקו לטיפול רפואי במקום.

> נאום עבאס באו"ם: הכדור במגרש של ישראל

מפגין מקבל טיפול רפואי בהפגנה בוואדי פוכין (צילום: PSCC)

מפגין מקבל טיפול רפואי בהפגנה בוואדי פוכין (צילום: PSCC)

מונד'יר אמירה, ממובילי הוועדות העממיות שהשתתף בהפגנה אמר לשיחה מקומית: "הממשלה הזאת ממשיכה להוביל לאסון. לא מדובר בהפקעות רק בוואדי פוכין אלא בכל הגדה, באזור E1, בבקעת הירדן. אחרי המלחמה בעזה, זו המלחמה החדשה נגד העם הפלסטיני. האדמה בוואדי פוכין מעובדת על ידי תושבי הכפר, זהו גזל שנעשה על ידי שימוש בצו צבאי וכוח".

לא במקרה אמירה מדגיש את העובדה שמדובר באדמות מעובדות, שכן המדינה לא מכירה בקניין על אדמות שאינן מעובדות. זו אחת השיטות הנפוצות בהן עושה המדינה שימוש כדי להפקיע אדמות ולהכריז עליהן אדמות מדינה. בנוסף, משמעותו של המהלך הישראלי הוא שרבים מתושבי הכפר יאבדו את מקור מחייתם.

> למה ערוץ 10 חושב שהבעיה בחברון היא התנגודת לא אלימה?

חקלאי בוואדי פוכין עם אחד ממעיינות הכפר (אורן זיו / אקטיבסטילס)

חקלאי בוואדי פוכין עם אחד ממעיינות הכפר (אורן זיו / אקטיבסטילס)

אחד המוקדים להפגנות היא הגבעה לידה ממוקם בית הספר היחיד של הכפר. שטח הגבעה מיועד לבניית כיתות נוספות ולגינת משחקים לילדים. תושבי הכפר חוששים שאם שטח הכפר יצטמצם והפיתוח של ההתנחלויות מסביב יימשך, בית הספר ימצא את עצמו ממש על הגבול שבין הכפר להתנחלויות. החשש הוא בעיקר מפני נוכחות יומיומית של צבא ומג"ב ליד בית הספר (במקומות אחרים נוכחות הצבא ליד בתי הספר יוצרת אזור מועד לפורענות).

תושבי ואדי פוכין מתכוונים להמשיך במאבק שלהם, נגד מה שהם רואים כהכרזת מלחמה מצד ישראל וניסיון לסלק אותם מאדמותיהם ומבתיהם. ההיקף של הפקעת האדמות הפעם, והמיקום שמאפשר סיפוח של שטח אדמה עצום לישראל, מהווה פוטנציאל להתקוממות עממית – ואת זה שני הצדדים מבינים.

> עשור לגדר: ואדי פוכין ופגיעת הגדר במים ובאדמה

מפגין מפונה לאחר שאיפת גז מדמיע. ברקע: שריפה שפרצה כתוצאה מהירי, וביתר עלית (אחמד אל באז / אקטיבסטילס)

מפגין מפונה לאחר שאיפת גז מדמיע. ברקע: שריפה שפרצה כתוצאה מהירי, וביתר עלית (אחמד אל באז / אקטיבסטילס)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf