newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ניסיון הפריצה שלא היה: שלושת הערוצים הצטרפו להסתה נגד המפגינים

שלוש מהדורות החדשות פירסמו את אותו אייטם, באיחור של שבוע, כשהכותרות על "פריצה לבלפור" אינן תואמות את הצילומים ששודרו, ושהם עצמם סבורים שאין ממש בו או בהשוואה לאירועי הפריצה לקפיטול. ייתכן שזה קשור לרייטינג, וייתכן שזה קדימון לתעמולת הבחירות שנראה בשבועות הקרובים

מאת:

שלוש מהדורות החדשות פירסמו אמש (שישי) בפתיחת המהדורה "אייטם" על כך שביום שבת שעבר, כשהמפגינים הגיעו לרחוב סמולנסקין המוביל לבלפור, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו הוכנסו לחדר צדדי מאובטח בהוראת אנשי השב"כ. זאת, לאחר שבמסגרת פעולת "המצור על בלפור" הגיעו כ-200 מפגינים בשעה ארבע אחר הצהריים, לפני ההפגנה המרכזית בכיכר פריז, למחות קרוב למעון הרשמי.

שוטרים מתעמתים עם מפגינים במהלך המחאה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ליד המעון הרשמי בירושלים, ב-2 בינואר 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

שוטרים מתעמתים עם מפגינים במהלך המחאה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ליד המעון הרשמי בירושלים, ב-2 בינואר 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

בחדשות 12 כינו את האירוע "דרמה בבית ראש הממשלה". בכאן 11 ציינו כי המפגינים "הדפו גדרות". חדשות 13 ציינו כי המפגינים "הסתערו על הגדרות, פרצו את המחסום". בכל הערוצים הידיעה פורסמה בלי תגובת ארגוני המחאה, שנוספה רק מאוחר יותר, בחלק המקומות רק באתרים.

הבעיה בכל הפרסומים האלה היא שבשטח אף מפגין לא פרץ דבר. מפגינים הגיעו, כפי שקרה כבר כמה פעמים בשבועות האחרונים, לפני ההפגנה המרכזית כדי למחות קרוב למעון הרשמי ולא בכיכר פריז. בתיעוד האירוע, שפורסם בערוצים עצמם במסגרת האייטם, נראים המפגינים עוברים מחסום כלי רכב שהיה פתוח, בפינת רחוב סמולנסקין וקרן היסוד, ואז מגיעים לכניסה האחורית לרחוב בלפור. כל אותה העת הם הפגינו בשטח ציבורי.

בכל מקרה, המפגינים לא טיפסו על השער או ניסו לפרוץ אותו. כפי שציין ניר חסון, מאבטח שב"כ שעמד לצדו נראה רגוע במיוחד. באותו הערב, בתגובת המשטרה לאירוע, צויין כי נעצרו שמונה מפגינים בחשד להפרת סדר ותקיפת שוטרים – אך לא צויין דבר לגבי ניסיון פריצה.

ארבעה מהעצורים באותו ערב הובאו להארכת מעצר למחרת. שניים מהם שוחררו ללא תנאים ושניים עם הרחקה מהרחוב עצמו בלבד, כשבית המשפט מבהיר שמותר להם להשתתף בהפגנות בכיכר פריז. בית המשפט דחה את בקשת המשטרה לתנאים חמורים יותר, וקבע שאחד מהעצורים טיפס על גדר כדי לצלם את האירוע.

בחודשים מאז שהתחילה מחאת בלפור היא היתה לא אלימה במוצהר. זו אינה מחמאה, אלא עובדה. למרות ההסתה של הימין וטענות לגבי "ונדליזם" ו"אנרכיסטים אלימים", האלימות בהפגנות היתה מצד המשטרה ופעילי ימין.

ספציפית, בפעולות של "המצור על בלפור", שיצאו לפועל בחמש הזדמנויות שונות, המפגינים לא ניסו להיכנס למעון ראש הממשלה, אלא רק להגביר את הלחץ מבחוץ ולהפגין קרוב ככל האפשר. זאת, לאחר שהרגישו שההפגנות בכיכר פריז נעשו פחות רלוונטיות.

בפעולה שהתרחשה שבוע לפני האירוע המדובר, כשהמפגינים הגיעו לכניסה מהצד השני של רחוב בלפור לא היו במקום שוטרים. המפגינים התמקמו ליד השער והמחסומים, והתיישבו על הקרקע עד שהגיעו למקום מספיק שוטרים שפינו אותם ועצרו כמה מהם. בשום שלב הם לא ניסו להיכנס פנימה. כותרת הפעולה, שכוללת בתוכה את המילה "מצור", מלמדת בעצמה שאין כל כוונה להיכנס, אלא רק להפגין קרוב ככל הניתן עד שנתניהו ייצא מבלפור.

בחדשות 12 הסביר אתמול עמית סגל שהמפגינים הקדימו את שעת הגעתם לפני צאת השבת, כדי לרמוז שהם הפתיעו את המשטרה. אך אותה פעולה קרתה שבוע לפני כן וגם שבוע לפניו, כך שהמשטרה היתה כבר ערוכה בכניסות השונות למעון ראש הממשלה. גם בתיעוד האירוע ניתן לראות שוטרים במקום כבר מההתחלה.

גם לאחר צאת השבת המשיך סגל להגן על טענתו כי היתה פריצת מחסום, אף שהמחסום הפתוח שדרכו עברו המפגינים, כפי שניתן לראות בסרטון שצירף סגל לטענתו, הוא כאמור מחסום כלי רכב שמוצב ברחוב סמולנסקין כל מוצ"ש לקראת ההפגנה המרכזית.

בידיעה שפורסמה בחדשות 12 לא נעשה קישור ברור בין עיתוי הפרסום לאירועי הפריצה לקפיטול ביום רביעי האחרון, פרט לכך שסגל ציין שזה קרה "ארבעה ימים לפני האירועים בוושינגטון". בשני הערוצים האחרים הדבר צויין בשולי הדברים. בכאן 11, למשל, נאמר כי "ספק אם היינו יודעים על כך לולא התמונות מוושינגטון. בחדשות 13 צויין רק כי "המידע יוצא בשבוע הזה".

עם זאת, בערוצים 11 ו-13 טרחו להבהיר בעצמם בידיעה כי להשוואה לאירועי הקפיטול אין כל בסיס. כאן 11 סייגו את הידיעה לקראת סופה בכך ש"בשום שלב של האירוע אף אחד לא ניסה להסתער על גדר בית ראש הממשלה". בערוץ 13 אלון בן דוד ציין כי "אין באמת הקבלה בין המקרים. לא היה איום על חייו של ראש הממשלה ולא היה איום שהמפגינים יפרצו למעון הרשמי".

פרט לכך, שיחה שהיתה מתקיימת עם כל מפגין או מפגינה שהיו במקום, בקשת תגובה או בדיקת תגובת המשטרה לאירועים היתה מלמדת שלא היה חשש אמיתי שהאירוע "ייצא מכלל שליטה".

אמנם ערוצי החדשות כאן התרגלו שהם לא משלמים מחיר על פרסום ידיעה שקרית, אך מדוע הם בחרו בכל זאת לפרסם אייטם שערכו העיתונאי לא ברור, באיחור של שבוע, כשהכותרות על "פריצה" לא תואמות את הצילומים שהערוצים עצמם שידרו ושהם עצמם סבורים שאין בו ממש? אולי הדבר קרה כי הכותרת טובה לרייטינג ומתכתבת עם המצב בארה"ב, גם אם אין לה כל בסיס. ואולי בגלל המקור שממנו הגיעה הידיעה.

מצפייה באייטמים הזהים ששודרו בערוצים השונים, עולה כמובן השאלה מי העביר את הידיעה הזאת במקביל לכל הערוצים, שבוע אחרי האירוע. לכאורה, מתעורר חשד שנתניהו ואנשיו ניסו להשוות את האירועים כאן למה שהתרחש רק כמה ימים קודם השידור בוושינגטון, אולי אחרי שראו שהמשטרה ניסתה לקשור בין הדברים בבתי המשפט. אך התיעוד של הובלת משפחת נתניהו לחדר המאובטח לא פורסם. למרבה האירוניה, בכמה מהאתרים צילום האילוסטרציה היה של נתניהו ורעייתו צועדים במסדרונות בית המשפט. בהמשך הצילום נעלם מהאתרים, אך נשאר בינתיים בתוצאות החיפוש בגוגל.

תצלום מסך מתוך תוצאות החיפוש בגוגל

תצלום מסך מתוך תוצאות החיפוש בגוגל

עולה חשד שאנשי נתניהו הבינו את הפוטנציאל שבהשוואה לוושינגטון על אף מופרכותה, וידעו בסופו של דבר כי אצל רבים בציבור תישאר חרוטה הכותרת על נתניהו שהוברח לחדר צדדי, ולא הפרטים עצמם.

ברמה העמוקה יותר, ייתכן שיש כאן ניסיון ליצור השוואה מופרכת בין תומכי הנשיא היוצא דונלד טראמפ שלא קיבלו את תוצאות הבחירות, והסתערו – כשחלקם חמושים – על גבעת הקפיטול, לבין המפגינים שמוחים כבר יותר מחצי שנה מחוץ לבלפור בדרישה שראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום יילך הביתה. יכול להיות שזה רק קדימון לתעמולת הבחירות שנראה בשבועות הקרובים מכיוונו של ראש הממשלה.

ומילה נוספת על ערוצי הטלוויזיה: מפגינים רבים זעמו על השידורים אמש, במיוחד לאור העובדה שהערוצים לא ביקשו מראש תגובה ולא עשו בדיקת עובדות פשוטה. יהיה מעניין לראות כעת אם ארגוני המחאה ישנו את המדיניות שבה נקטו עד כה, ויפסיקו לשתף פעולה עם כלי התקשורת הממוסדים – למשל יסרבו להתראיין, להשתתף ב"כתבת צבע" על המחאה או להודיע לערוצים מראש על פעולות מחאה.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf