newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

המתנחלים כועסים על המשטרה, והפלסטינים משלמים את המחיר

מאות פלסטינים מחו בסוף השבוע נגד מאחז חדש שהוקם ליד אדמות חקלאיות של הכפר דיר ג'ריר, סמוך למקום שבו נהרג הנער אהוביה סנדק במהלך מרדף משטרתי. "מה לנו ולמריבה הזאת?" תהה תושב הכפר

מאת:

מאות פלסטינים מחו ביום שישי האחרון נגד מאחז חדש שהקימו מתנחלים סמוך למקום התאונה שבה נהרג הנער אהוביה סנדק במהלך מרדף משטרתי.

למחרת התאונה, ביום שני בשבוע שעבר, הגיעו מתנחלים למקום הסמוך לכביש אלון, ובליווי צבאי הקימו מאחז חדש שבו כמה אוהלים, מיכלית מים ועדר צאן – ליד אדמות הכפר דיר ג'ריר שבמחוז רמאללה.

מאחז שהוקם סמוך למקום התאונה שבה נהרג אהוביה סנדק. (צילום: אורן זיו)

מאחז שהוקם סמוך למקום התאונה שבה נהרג אהוביה סנדק (צילום: אורן זיו)

המפגינים התכנסו בשעות הבוקר בכפר, ומשם נסעו לדרך החקלאית המובילה למאחז. חיילים ושוטרי מג"ב ירו גז מדמיע לעבר המפגינים, אך כ-100 מהם הצליחו להגיע מטרים ספורים מהמאחז ולהתעמת עם המתנחלים שהיו במקום. מתנחל, ככל הנראה חייל בחופשה, שהיה חמוש ברובה פתח באש לעבר המפגינים, אך לא פגע בהם.

בהמשך עשו שוטרי מג"ב שימוש בכדורי גומי כדי להרחיק את המוחים. במקביל, קבוצה אחרת של מפגינים הצליחה לחסום את כביש אלון, וחיילים שהגיעו למקום עשו שימוש באש חיה כדי להרחיקם מהכביש.

ההפגנה נמשכה כמה שעות. במהלכה עשרות צעירים פלסטינים זרקו אבנים על שוטרי מג"ב, שירו כדורי גומי וגז מדמיע. נראה שגם בצבא ובמשטרה הופתעו מעוצמת ההפגנה. "לא באנו מוכנים, אין לנו מספיק גז", אמר אחד משוטרי מג"ב לחברו.

לאחר תפילת יום השישי עשו המפגינים ניסיון נוסף להתקרב למאחז, והמשטרה עשתה נגדם שימוש במכת"זית ובכדורי ספוג.

"המתנחלים כועסים על המשטרה בגלל התאונה, ואנחנו משלמים את המחיר", אמר אחד מתושבי דיר ג'ריר שהשתתף בהפגנה. "מה לנו ולמריבה הזאת? זו אדמה של הכפר שלנו".

המאחז הוקם על אדמות מדינה, ממש על הגבול של אדמות פלסטיניות פרטיות, כמה מאות מטרים ממקום התאונה. הבחירה המכוונת להקים את המאחז על אדמות מדינה לא היתה מקרית, ונועדה להקשות על פינויו. מה שעוד מחמיר את המצב היא העובדה שכמה עשרות מטרים מהמאחז נמצאים שדות חרושים של פלסטינים, וכמו במקרים אחרים בגדה המערבית, קיים חשש שעם הזמן תימנע מהחקלאים הפלסטינים האפשרות להשתמש באדמות, בין אם בגלל פחד מהמתנחלים או כי הצבא ימנע מהם להתקרב.

כבר ביום שישי בבוקר, לפני תחילת ההפגנה, היה ניתן לראות עדר צאן מהמאחז רועה בשדות של תושבי הכפר.

מאז התאונה שבה נהרג סנדק התרחשו מספר רב של מעשי יידוי אבנים בגדה המערבית. על פי ארגון יש דין, בשני מקרים מתנחלים נכנסו לכפרים פלסטיניים – ג'אלוד וכיפל חארס – ופגעו ברכוש.

פרט לכך, מדווחים ביש דין על שני אירועים שבהם מתנחלים זרקו אבנים על תושבים ובתים, בחווארה ותורמוסעיא; ועל אירוע שבו מתנחלים חסמו צמתים וזרקו אבנים לאורך כביש 60 מהצפון עד הדרום. באירוע אחר מתנחלים תקפו פלסטינים בצומת סינג'ל, והצבא, שנכח במקום, ירה רימוני גז לעבר הפלסטינים.

במקביל, מאז התאונה מתקיימת כמעט מדי יום פעולת מחאה מול מטה המשטרה במזרח ירושלים, ויותר מ-100 מפגינים כבר נעצרו במסגרת הפעולות. המוחים גם תקפו כלי רכב של פלסטינים שעברו במקום, שנמצא על הגבול של שכונת שייח ג'ראח.

המאחז החדש ממוקם כמה קילומטרים מהמאחז החווה של מיכה, שנגדו התקיימו הפגנות בשבועות האחרונים. בשבוע שעבר מתנחל פתח באש חיה לעבר מפגינים שהגיעו לגעבה הסמוכה למאחז. חיילים שהגיעו כעבור זמן קצר לא עיכבו את היורה והמשטרה לא פתחה בחקירה.

בתחילת החודש ירו חיילים בנער הפלסטיני עלי אבו עליא בכפר אל מוע'ייר והרגו אותו, בעימותים שהחלו לאחר שהצבא חסם את הכניסה לכפר כדי למנוע הפגנות נגד המאחז. על פי בדיקת "שיחה מקומית", אבו עליא נורה הרחק מכביש אלון, ולא באזור שיכל לסכן נהגים ישראלים, כפי שטענו בצבא.

הפגנה נגד מחאז שהוקם סמוך למקום התאונה שבה נהרג אהוביה סנדק. (צילום: אורן זיו)

הפגנה נגד מאחז שהוקם סמוך למקום התאונה שבה נהרג אהוביה סנדק (צילומים: אורן זיו)

הפגנה נגד מחאז שהוקם סמוך למקום התאונה שבה נהרג אהוביה סנדק. (צילום: אורן זיו)

הפגנה נגד מחאז שהוקם סמוך למקום התאונה שבה נהרג אהוביה סנדק. (צילום: אורן זיו)

מתנחלים מסתכלים על הפגנה נגד מאחז שהוקם סמוך למקום התאונה שבה נהרג אהוביה סנדק. (צילום: אורן זיו)

מאחז שהוקם סמוך למקום התאונה שבה נהרג אהוביה סנדק. (צילום: אורן זיו)

מאחז שהוקם סמוך למקום התאונה שבה נהרג אהוביה סנדק. (צילום: אורן זיו)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf