newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שוב בנט מפנטז על תרומתו להישגי התלמידים במתמטיקה

שר החינוך לשעבר התרברב כי בזכותו זינקו ציוני התלמידים במבחן TIMSS הבינ"ל, וכי זו עדות לתרומתו האישית לשיפור ההישגים ולצמצום הפערים. אלא שכשליש מהתלמידים נגרעו מהמבחן, הציונים לא זינקו והפערים ממש לא הצטמצמו. כך נפתלי בנט רק רוקד על כבודם הנרמס של הילדים המוחלשים בישראל

מאת:

השבוע התפרסמו תוצאות מחקר TIMSS הבינלאומי, הבוחן אחת לארבע שנים את שנתון תלמידי כיתה ח' במתמטיקה ובמדעים. ח"כ נפתלי בנט (ימינה) קפץ על המציאה: ההבדלים בין תוצאות המבחן מ-2015, כאשר נכנס לתפקידו כשר חינוך, לבין המבחן ב-2019 כאשר סיים את תפקידו, משקפים לדעתו "בשורה אדירה והישג אדיר", ועדות לתרומתו האישית לשיפור ההישגים ולצמצום הפערים.

שר החינוך לשעבר, נפתלי בנט, מכריז על רפורמה בלימודי מתמטיקה בתיכון, ב-30 באוגוסט 2015 (צילום: הדס פארוש / פלאש90)

שר החינוך לשעבר, נפתלי בנט, מכריז על רפורמה בלימודי מתמטיקה בתיכון, ב-30 באוגוסט 2015 (צילום: הדס פארוש / פלאש90)

קריאה בדוח המחקר המחקר מגלה שתקופת כהונתו של בנט כשר החינוך לא תרמה דבר וחצי דבר להישגים של תלמידי ישראל במתמטיקה, ככל שהדבר משתקף בתוצאות מבחן TIMSS הבינלאומי.

כפי שיוצג בהמשך, לא מדובר במדגם של כל התלמידים בישראל; ההישגים לא זינקו, והתלמידים לא הגיעו למקום תשיעי בעולם; שיעור המצטיינים בישראל הוא לא פי שלושה מאשר בעולם; ההישגים לא השתפרו; הפערים לא הצטמצמו; ולא נוסף אף ילד אחד (סטטיסטית) מצליח או מצטיין במתמטיקה מהפריפריה החברתית-כלכלית.

נפתלי בנט רוקד ברהב על גבם המוחלש של ילדי הפריפריה.

1: לא מדובר בכל ילדי ישראל

בנט אמר: "ילדי ישראל זינקו למקום התשיעי בעולם במתמטיקה". הביטוי "ילדי ישראל" מסתיר את העובדה שמשרד החינוך הצליח להעלים מהמבחן שליש מהתלמידים, רובם חלשים, ובכך לעוות את תוצאות המבחן כלפי מעלה.

בדו"ח המבחן של ראמ"ה (הרשות הארצית למחקר והערכה) הדברים כתובים ביושרה ובבהירות: על פי החוקים של מבחן TIMSS, על המדינות לבחון את כל התלמידים בשנתון בני ה-14, כלומר כיתה ח', עם אישור לגרוע עד 5% מהשנתון, בהנחה שלא כולם לומדים.

אבל מדינת ישראל משחקת במגרש משלה (ראו תרשים). תחילה משרד החינוך ביקש וקיבל אישור לגרוע את כל בתי הספר של המגזר החרדי, החינוך המיוחד ומי שאינם לומדים בעברית או ערבית. סה"כ 19.5% מהתלמידים בשנתון כבר נפלו.

בשלב השני, מתוך בתי הספר שנותרו, נגרעו הכיתות שבהן לומדים תלמידי חינוך מיוחד וקשיי שפה (מהגרים), וכך ירדו עוד 3.8% מהתלמידים. סה"כ 23.2% גריעה, פי ארבעה וחצי מהמותר.

בשלב השלישי, מתוך 4,154 תלמידים שנותרו בכיתות המדגם, 36 תלמידים לא נבחנו כי עזבו את בתי הספר, 51 תלמידים קיבלו פטור בנסיבות שלא פורטו, ועוד 336 תלמידים (!) נעדרו מבתי הספר ביום המבחן. ככה פתאום, הרגישו לא טוב. סה"כ נעלמו 423 תלמידים, המייצגים עוד 10.2% מתלמידי השנתון.

בסופו של דבר, נרשמה גריעה של 33.2%, פי שישה וחצי מהמותר! שליש מתלמידי ישראל לא השתתפו בבחינה, רובם חרדים שלא לומדים מתמטיקה או מדעים ברמה גבוהה.

2 ו-3: לא זינקו ולא למקום התשיעי

"זינקו למקום התשיעי בעולם" היתה הכותרת הראשית באתר ערוץ 20, ובאתר כיפה. באתר מאקו הכריזו בכותרת: "תלמידי ישראל במקום התשיעי בעולם בידע מתמטי". האמנם? ודאי שלא!

נתחיל עם הדו"ח הרשמי של ראמ"ה, שבו נכתב במפורש (עמוד 58): "את העלייה במיקום היחסי ניתן לשייך בעיקר לכך שכמה מדינות שהקדימו את ישראל במיקומן במדרג המדינות במחזור קודם בחרו לא להשתתף במחזור הנוכחי, או שחלה ירידה בהישגיהן".

הבנתם? היינו במקום 16, המדינות שהיו לפנינו לא השתתפו או נסוגו בהישגים, והגענו למקום תשיעי. שום זינוק.

זאת ועוד: במבחן לא השתתפו כל מדינות העולם, אלא רק 46 מדינות שבחרו בכך. ויש עוד: בכל מחזור מבחנים (אחת לארבע שנים) משתתפות מדינות שונות, כך שכל עניין המיקום היחסי בין המדינות הוא שרירותי וחסר ערך לחלוטין.

4: שיעור המצטיינים הוא לא פי שלושה מהעולם

עוד טען בנט ש"שיעור המצטיינים במתמטיקה עלה ל-15%, שזה פי שלושה מהשיעור הממוצע בעולם". המשפט הזה הופיע גם בדיווחים של ערוץ 20, אתר כיפה ומאקו, אבל גם הוא לא נכון.

השיעור החציוני (ולא הממוצע, אם כבר מדברים מתמטיקה) של המצטיינים במדינות שהשתתפו הוא אכן 5%, אבל כאמור מדובר באוסף אקראי של מדינות. כחצי מהמדינות הן מדינות עולם שלישי, ששיעור המצטיינים בהן הוא בין 0%-2%, ואין שום משמעות להשוואה אליהן.

ואכן, בדו"ח הרשמי של משרד החינוך מוסבר ומודגש (עמוד 49), שעל פי מדדים שונים יש רק שש מדינות שהן קבוצת ההשוואה הרלוונטית לישראל: אירלנד, ליטא, אוסטרליה, אנגליה, הונגריה וארה"ב.

שיעור המצטיינים בישראל הוא אכן 15%, אבל נזכור שגרענו את השליש החלש מהשנתון. בהנחה גסה שאף אחד מהנגרעים אינו מצטיין, ובהינתן ש-5% מותר לגרוע בכל המדינות, תיקנתי בתרשימים את הנתון לגבי ישראל ב-25%. זה לא תיקון מדויק, אלא רק כדי לקבל סדר גודל.

תוכלו לראות בתרשים ששיעור המצטיינים בישראל אינו שונה כלל ועיקר משיעור המצטיינים בכל המדינות הרלוונטיות להשוואה: סביב 11% מהשנתון.

אשר לשיעור הנכשלים: גם בלי התיקון, שיעור הנכשלים בישראל (13%) גבוה מכל המדינות הרלוונטיות להשוואה. בכל מקרה, גם בלי התיקונים הגסים שהוספתי, ברור שאין שום "פי שלושה", לא לטובה ולא לרעה.

5: תקופת בנט לא חוללה שינוי

בנט טען עוד שכאשר נכנס לתפקידו כשר חינוך "המצב במתמטיקה ובמדעים היה קשה מאוד", על כן: "החלטתי למקד פעולות, להזניק מדעים ומתמטיקה", וראו זה פלא: "לאחר ארבע שנים, התוצאות בלתי נתפסות". מכאן שבנט מייחס את ההצלחה במבחן למאמץ שהוא הוביל כשר חינוך.

הבעיה היא שבדו"ח הרשמי של משרד החינוך כתוב משהו אחר לגמרי (עמוד 57): "בדומה לישראל, ב-15 מדינות נוספות, לא חל שינוי מובהק בהישגי התלמידים במתמטיקה בין 2015 ל-2019". אבוי.

6: הפערים לא הצטמצמו

בנט לא הסתפק בזה. הוא טען שמיקוד הפעולות שהוא ביצע "זו הדרך באמת לצמצם פערים". בכתבה במאקו הוסיפו משלהם, וכתבו: "הפערים החברתיים הצטמצמו, אך הם עדיין גבוהים".

איך הפערים החברתיים הצטמצמו אם המבחן בדק הישגים במתמטיקה ולא הכנסה חודשית לנפש?

את הטענה ניתן לבדוק בקלות, שכן משרד החינוך פירסם את הציונים גם לפי חתך חברתי-כלכלי, בשלוש דרגות (גבוה, בינוני ונמוך). בתרשים מוצג בקו אדום ממוצע הציונים של השלישון החברתי-כלכלי הנמוך, ובקו ירוק השלישון העליון. עיניכם הרואות, מאז 2011 לא נרשם שינוי משמעותי בהישגי התלמידים בכל אחת מקבוצות הרקע החברתי-כלכלי או בפערים ביניהן.

יתרה מכך, הפער בציון הממוצע בין השלישון התחתון לעליון ב-1999 היה 102 נקודות, ואילו ב-2019 הוא היה 119 נקודות. למיטב הבנתי, אם כבר קרה משהו בעשרים השנים האחרונות, הרי זה שהפערים בציון במתמטיקה על רקע חברתי-כלכלי דווקא גדלו.

7: בנט לא הטיב עם תלמידי הפריפריה

ואחרון חביב, נפתלי בנט טען ש"זו הדרך להעניק הזדמנות הוגנת לילדי ישראל". בסרטון וידאו שפירסם הוא אמר: "ילד מאופקים או ילדה מקרית שמונה, תהיה לה הזדמנות הוגנת להגיע להיי-טק".

כבר כתבתי ב-2017 כיצד בנט משתמש "בילד מאופקים", שכמובן אין לו שם, כדי להאדיר את עצמו.

האמנם יש יותר תלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך שמצליחים במתמטיקה, בעקבות תקופת כהונתו של נפתלי בנט כשר חינוך? מסתבר שגם זה לא. את ציוני התלמידים במבחן TIMSS מחלקים לחמש דרגות הישג (1 עד 5): "הצטיינות", גבוהה, בינונית, נמוכה ו"מתחת לסף".

בתרשים מוצג שיעור התלמידים שהצליחו במבחן בדרגות 1 ו-2, מתוך קבוצת התלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך. על פי נתוני מבחן TIMSS, לא נוסף אפילו ילד מצליח או מצטיין אחד מהפריפריה החברתית-כלכלית, מאז 2015 ועד 2019. אם כבר, יש ירידה של אחוז אחד בשיעור התלמידים ברמה 2.

ככל שהדבר משתקף בתוצאות מבחן TIMSS הבינלאומי, תקופת כהונתו של נפתלי בנט כשר החינוך לא תרמה דבר וחצי דבר להישגי תלמידי ישראל במתמטיקה. הציון הממוצע הכללי לא השתפר, אין יותר גאוני מתמטיקה בישראל מאשר במדינות הרלוונטיות להשוואה, הפערים בין תלמידי ישראל נותרו גבוהים ואין יותר תלמידים מצליחים בפריפריה.

הכול ציני, מעוות ומסולף. ריקוד של רהב על כבודם הנרמס של הילדים המוחלשים בישראל.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

בבית החולים האירופי בעזה משתדלים ליצור אווירת רמדאן

משפחות ואנשי צוות קישטו את בית החולים, שבו מצאו מקלט אלפי עקורים מרחבי עזה, בניסיון נואש להרגיש קצת חגיגיות גם בתנאים האיומים שבהם הם חיים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf