שיתוף פעולה עם הימין: המאבק שעלול לפלג את המשותפת

אני פרגמטי, לא בכיס של השמאל, כתב ראש התנועה האסלאמית מנסור עבאס בפייסבוק ועורר סערה ברשימה המשותפת. כל מאמץ להשיג הישגים לציבור הערבי כרוך בפרגמטיות מסוימת, אבל עבאס לוקח את זה רחוק מדי   

מאת:
השאירו תגובה
א א א

אחרי המכה הקשה שקיבלה הרשימה המשותפת מייד אחרי הבחירות במרץ השנה מבני גנץ, שלא העז ולא ידע לקבל מנהיגות בזמן אמת, סיסמת הבחירות היומרנית שהציב יו"ר הרשימה איימן עודה – "משותפת גדולה יותר, השפעה גדולה יותר" –  התרוקנה מתוכן והפכה לחומר עסיסי בפי השמחים לאיד ברשתות.

לא ירשתי את החלוקה הקדושה בין שמאל לימין. ח"כ מנסור עבאס, ראש התנועה האסלאמית בכנסת (צילום: נועם ריבקין פנטון / פלאש 90)

לא ירשתי את החלוקה הקדושה בין שמאל לימין. ח"כ מנסור עבאס, ראש התנועה האסלאמית בכנסת (צילום: נועם ריבקין פנטון / פלאש 90)

עם הקמת "ממשלת הקורונה המאוחדת", 15 חברי הכנסת של המשותפת התייצבו כצפוי בשורות האופוזיציה, ולא קיבלו לידיהם ראשות של שום ועדה משמעותית. יוסף ג'בארין (חד"ש) קיבל את הוועדה לזכויות הילד, מנצור עבאס מהתנועה האסלאמית קיבל ראשות של ועדה מיוחדת לטיפול בפשיעה בחברה הערבית, שם אפשר לקטר בצורה חופשית בנושא הכי כואב לאזרחים כרגע, וח"כים מהמשותפת עומדים בראשות שתי ועדות משנה חסרות שיניים לתחבורה ציבורית בחברה הערבית ו-ועדת משנה לענייני הנגב.

כלומר בגדול אין ממש הישגים פרלמנטרים, וחלום ההשפעה על הממשל הציוני והפלת משטר נתניהו התרחק לו עוד קצת.

donate

איימן עודה מתגונן

במקביל, במרחב הווירטואלי בערבית יש עיסוק גדול מאוד במשותפת. בראש מצעד כוכבי הרשת עומד עבאס, שלא מפסיק לספק כותרות, אחמד טיבי מצליח לשמור על מעמדו כחביב התקשרות המפולפל שתופס את עמדת 'המבוגר האחראי', ואמטאנס שחאדה מבל"ד שמתנהג כמו המשטרה בסוף סרט מצרי, תמיד בא באיחור ולא ממש תורם למערכה.

עודה לא זוכה לרגע אחד של נחת בתוך הבית, עם כיסי התנגדות כואבת בתוך חד"ש והמפלגה הקומוניסטית, אך ממשיך כמנהגו לעסוק בחזון הגדול והרחוק של 'עתיד האומה', פוזל לעבר תנועה ערבית-יהודית, שתחזק לפי התכנית את הרשימה המשותפת.

עכשיו עודה גם מואשם שהוא עומד מאחורי הקמתה של תנועה ערבית יהודית חדשה, ״ברית״, תנועה שלכאורה אמורה להתחרות עם המשותפת על קולות הדמוקרטים הערבים וקולות הדמוקרטים היהודים ששרדו את המפולת של מפלגת העבודה ומרץ. אבל עודה מכחיש בתוקף: "לא היה ולא נברא" הוא אומר, "אני מברך על שותפות, ויחד נחזק את הרשימה המשותפת כי זה הבית".

החדשות הטובות הן שיש התעניינות רבה בכל אקט פרלמנטרי של חברי הרשימה, וזו תופעה חדשה יחסית ומבורכת, ואני מקווה שהיא לא נובעת מתוספת של שעות פנאי, שקיבל ציבור בצל הסגר והאבטלה. אני רוצה להאמין שהביקורת החריפה שמופנית כלפי  חברי הרשימה, גם אם היא פופוליסטית ומתלהמת לפעמים, נובעת מתחושת בעלות אמיתית שיש לחברה הערבית על התוצר הזה.

המסר שמגיע מהשטח הוא לשמור על אחדות המשותפת. אין היום פעיל מפלגתי שמעז לדבר על פירוק הרשימה בעתיד הקרוב, שכן ברור שההישרדות הפוליטית של כולם תלויה באחדות הזו. ארבעת מנהיגי המפלגות פותחים כל ראיון איתם במילים "נשמור על הרשימה המשותפת חזקה ומאוחדת".

מכחיש שעומד מאחורי התארגנות יהודית-ערבית חדשה. איימן עודה במחאת בלפור (צילום: אורן זיו)

מכחיש שעומד מאחורי התארגנות יהודית-ערבית חדשה. איימן עודה במחאת בלפור (צילום: אורן זיו)

משבר הקורונה שם את הח"כים הערבים בחזית המאבק בווירוס בתוך החברה הערבית. המדיניות המפלה והכושלת של הממשלה, המתעלמת מהחברה הערבית, הביאה לעיכוב במתן מענים מותאמים לחברה הערבית – מהסברה, דרך בדיקות ועד סיוע לעסקים. החינוך מרחוק חשף את מצבן הרעוע של התשתיות בכפרים הערבים ומשבר הרשויות המקומיות. הח"כים הערבים התגייסו לעזור בתחומים שונים, אפילו בנושא החתונות.

ואם הבלגן הזה לא מספיק, ארבע המפלגות ניהלו ביניהם מאבקי קרדיטים על הישגים זוטרים כמו מי שלח מכתב לשר הבריאות ומי קיבל תגובה, או מי עמד מאחורי הכנסת מכונת הנשמה לבתי חולים בנצרת, שם ביקרו משלחות מכל המפלגות אך בנפרד.

בנוסף, התגלעו ויכוחים פנימיים בתוך הרשימה. הדיון הסוער, שהתנהל סביב הצעת חוק לאיסור טיפולי המרה, שהתלווה למה שכונה "משבר הטחינה" (אגב החרם על טחינה אלארז בעקבות תרומה לקו חם ללהט"בים ערבים) שיצר מחלוקות קשות. גם גם הצעת חוק לנישואים אזרחיים. ההיעדרות של חברי הכנסת ערבים רבים מההצבעה על הנחות בשכר לימוד לסטודנטים, למרות שלא היה סיכוי להעביר את ההצעה בקואליציה הנוכחית (היעדרות שנומקה מטעמי קיזוזים), עוררה גם היא כעס הציבור.

המעורבות הגוברת של הציבור הערבי בתפקוד הרשימה המשותפת נובעת לדעתי בראש ובראשונה מתסכול עמוק, שהלך ותפח עם הידרדרות המצב הכלכלי-חברתי בעקבות משבר הקורונה. זה בנוסף לתחושה המוצדקת שרף ההישגים שהציבה הרשימה היה גבוה ובלתי ריאלי. אבל היא מעידה, כאמור גם על תחושת בעלות ציבורית על הרשימה.

עבאס מואשם בדיל עם הליכוד

על הרקע זה אפשר להבין את הסערה שעוררו דברים שכתב עבאס. לאחר שהואשם בכך ש"עשה עסקה" עם הליכוד בנוגע לביטול ההצבעה על הקמת ועדת חקירה לפרשת הצוללות, הצבעה שעבאס ניצח עליה בתור סגן יו"ר הכנסת, כתב עבאס בפייסבוק את הדברים הבאים: "אני לא מפחד להגיד שאני מביא לזירה הפוליטית סגנון חדש פרגמטי, שמאזן בין העקרונות והנחות יסוד והיכולת להשפיע.

"כדי להשפיע, לא צריך לוותר על עקרונותינו הדתיים והלאומיים, צריך פשוט למצוא את נקודת האיזון. נלמד מה התפקיד שלנו בכנסת ומה דרכי עבודה בה, אנחנו שם לא רק כדי לנקוט עמדות.

"מה שחדש אצלי הוא שלא ירשתי החלוקה הקדושה בין שמאל לימין, כאילו אנחנו בכיס של מה שנקרא 'השמאל הציוני', ראינו מה עשה לנו השמאל בעבר. אתם רוצים שאחכה עד התקומה המיוחלת של השמאל או עד התבוסה הרחוקה של הימין ששולט כאן?

"המצפן שלי הוא הכיס של הבוחר הערבי, כלומר המשאבים והזכויות שמגיעים לנו. אני פועל מתוך מומחיות שלי באמנות האפשר".

הפוסט הזה התפרסם דווקא אחרי מפגש בין ארבעת המפלגות שם סוכם לנקוט שורה של צעדים כדי לשפר את תדמיתה של המשותפת בקרב הציבור המתוסכל, ולשדר אחדות ועשייה משותפת.

אבל כוונות לחוד ומעשים לחוד. מייד אחר כך פרסם עבאס את הבשורה שראש הממשלה נענה לבקשתו והממשלה תצביע על הארכת התכנית הכלכלית 922, שנועדה לקידום החברה הערבית. ברשתות החברתיות הגיבו מייד ואמרו שזה הפרס שזרק הליכוד לעבאס בעקבות ביטול ההצבעה על הקמת ועדת החקירה.

אבל בכך לא הסתיים העניין. השרה לשוויון חברתי מירב כהן מכחול לבן הזדרזה להבהיר שאין לעבאס לא יד ולא רגל בהישג, והוא רשום בעצם על שמה ועל שם ועד ראשי הרשויות הערביות. גם חברי כנסת אחרים במשותפת, שלא שייכים לתנועה האסלאמית של עבאס, זעמו על חטיפת ה"הישג", אף שמדובר בעיקר על תקציבים שהרשויות המקומיות הערביות לא הצליחו לנצל בגלל חסמים ממסדיים ובירוקרטים.

הודיעה שעבאס לקח קרדיט שלא מגיע לו. השרה לשוויון חברתי מירב כהן (צילום: פלאש 90)

הודיעה שעבאס לקח קרדיט שלא מגיע לו. השרה לשוויון חברתי מירב כהן (צילום: פלאש 90)

מלחמת הקרדיטים ההזויה המשיכה להתלהט, והמתקפות ההדדיות המשיכו לרדת ברמה שלהם עד שוועדת התיאום והפיוס, שהרכיבה את הרשימה, קמה לתחייה והחליטה לעשות סדר בגן הילדים הזה שמסרב לעלות לכיתה א׳.

איך אומרים פרגמטיות בערבית

הדבר המעניין בכל הקרב הזה בין עבאס לשאר חבריו במשותפת היא ההתפתחות של המושג 'פרגמטיות' בפוליטיקה הפלסטינית בתוך ישראל. אולי שלא במקרה, למושג הזה אין תרגום לערבית. המושג הזה שימש כמלת גנאי לחברי כנסת ערבים, שעסקו במיצוי זכויות כלכליות מהממשלה וזנחו לכאורה את המאבק הלאומי הפלסטיני לטובת פירורי הלחם שמקבלים מהממשל המדכא. ההנחה היתה שיש פוליטיקה 'טהורה ועקרונית' ומולה עומדת פוליטיקה 'טמאה ואינטרסנטית'. מי שהואשמו בעבר ב'פרגמטיות' מהסוג הזה היו אחמד טיבי, טלב אלסאנע, אבראהים סרסור, וגם איימן עודה בתחילת דרכו.

אבל עם המשך ההזנחה המתמשכת ומדיניות האפליה כלפי האזרחים הערבים והצורך האמיתי בשינוי, צצה עכשיו סוג של 'פרגמטיות 'חדשה', ופוליטיקאי כמו עבאס הופך אותה לאמצעי לגיטימי, מאמץ למעשה את השיטה ומשדרג אותה עד כדי כניעה מוחלטת לשלטון. את מלאכת שינוי השליט הוא משאיר לציונים היהודים, ומה שנשאר לציבור הערבי הוא למקסם רווחים מממשלת הימין,

עבאס למעשה אומר שאם צריך, נשתף פעולה גם עם נתניהו. בערבית קוראים לגישה הזו اللي بيتجوز امي بقلو يا عمي – מי שמתחתן עם אמא, אקרא לו דוד . לדעתי זו גישה מסוכנת, שמעוותת את המושג 'פרגמטיות'. המדיניות הזו מתרחקת מעמודי התווך האידיאולוגיים של השמאל ושל רוב הפלסטינים בישראל היוצאים נגד הכיבוש, ודורשים שוויון מלא ואזרחות מלאה.

הגישה של עבאס למעשה מנציחה את העליונות היהודית ואת הנחיתות פלסטינית במדינה. היא מביאה את החברה הפלסטינית לאימפוטנטיות פוליטית בהעדר אופק וחזון לטווח הרחוק, מעבר לאינטרסים האישיים של הפרגמטיסטים האסלאמים, המשתכרים (ללא אלכוהול) מהכוח המדומה שנותן להם השליט.

הרבה מאיתנו מצביעי המשותפת, ערבים ויהודים, טעינו להאמין שהרשימה היא מפלגת שמאל, או מפלגה שפועלת למען חופש ודמוקרטיה מעצם היותה מפלגת האופוזיציה. המשותפת אינה מפלגה ליברלית צרופה. יש בה מרכיב מאד שמרני שנקרא התנועה האסלאמית, ומפלגת מרכז נוסח תע"ל של אחמד טיבי,  לצד חד"ש ובל"ד, שעקרונית  אמורות להיות בשמאל ולא תמיד נוקטות עמדה נדרשת ונחרצת.

לי אין בעיה עם מרכיב שמרני או דתי במשותפת. חלק גדול מחברה הערבית נמצא שם אידיאולוגית וצריך להכיל ולעבוד עם כולם. אבל אני מתקשה לקבל את צביעת פניה של הרשימה כולה בצבע השמרני זה, אני מתנגדת להרמת ידיים.

א א א
ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
הפגנה נגד אלימות כלפי נשים בכיכר הבימה בתל אביב, ב-22 בספטמבר 2020 (צילום: תומר נויברג / פלאש90)

הפגנה נגד אלימות כלפי נשים בכיכר הבימה בתל אביב, ב-22 בספטמבר 2020 (צילום: תומר נויברג / פלאש90)

השוטר שהטיף מוסר לוופא הוא התגלמות האדון הקולוניאליסטי

"אל תלמדי אותי את העבודה שלי", אמר השוטר לאישה שסובלת מאלימות כמה ימים לפני שנרצחה, והדגים את התנהלות המשטר שמפקיר את הנשים הפלסטיניות בפרט ואת החברה הפלסטינית בכללה. אך למרות הייאוש, אנו נמשיך לחיות וללמד את כולם אילו חיים מגיעים לנו באמת

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf