המשטרה בשירות המתנחלים: עדות ראייה מדיר איסתיא
אביב טטרסקי, פעיל ישראלי נגד הכיבוש, ראה כיצד מתנחלים בונים בריכה על אדמה פלסטינית פרטית, איך המשטרה רוקדת לפי החליל שלהם, ואיך הם ממשיכים בפלישתם ואילו בעל האדמה הפלסטיני נעצר. המשטרה: קיבלנו "דיווח על פגיעה במעיין". הבעיה: אין במקום מעיין
בשבת לפני האחרונה ליווינו את עמאר אבו חיג'לה, תושב הכפר דיר איסתיא, לאדמה שלו שאליה פלשו ישראלים מההתנחלות יקיר. כך קיבלנו תצוגת תכלית שבה הצבא והמשטרה, במקום לפעול נגד מתנחלים פורעי חוק, פועלים דווקא בשירותם. זה נגמר במעצרו של בעל האדמה הפלסטיני, כשהמתנחלים מקבלים יד חופשיות להמשיך לעשות באדמתו כבשלהם.
עאמר אבו חיג'לה ופעילים ליד הבריכה שנבנתה מחדש (צילום: אביב טטרסקי, באדיבות דהרמה מעורבת חברתית)
אחמד אל-באז דיווח ב"שיחה מקומית" על השתלשלות הפרשה: על הפלישה לאדמותיו של האיכר הפלסטיני והקמת בריכה באופן לא חוקי, על הריסת הבריכה ולאחרונה על מעצרו של בעל האדמה. אבל אני מבקש לספר את הסיפור מנקודת המבט שלי, כפעיל שליווה את מהלך הדברים.
הסיפור התחיל לפני חמישה חודשים, כשהמתנחלים בנו בריכת שכשוך בשטח אדמה שבבעלותו של אבו חיג'לה. לאבו חיג'לה יש מסמכים המוכיחים את בעלותו על הקרקע, ואפילו פסיקה של בית המשפט אשר מכירה בכך. לכן לרשויות הישראליות לא היתה כל דרך להטיל ספק בטענותיו, ובצעד נדיר ביותר המינהל האזרחי הרס ביולי את הבריכה.
באותם חודשים התלווינו, פעילי דהרמה מעורבת חברתית, אל אבו חיג'לה לאדמה שלו, עמדנו לצדו מול המתנחלים והחיילים שהוזעקו לסייע להם, ואף יצרנו קשר בינו לבין ארגון יש דין, אשר פעל בדרך משפטית על מנת להביא לסיום הפלישה לאדמותיו של עאמר.
הרשויות הישראליות לא עשו דבר נגד מבצעי העבירה, אף שפרטיהם ידועים ואנחנו גם הגשנו נגדם תלונה במשטרה. מכיוון שהבינו שלא ינקטו נגדם הליכים, חזרו המתנחלים ובנו מחדש את הבריכה לאחרונה.
זה המקום לציין שמבצעי העבירה נהנים גם מאהדה מצד בעלי תפקידים רשמיים בהתנחלות. כך, הם העבירו את חומרי עבודה (מלט, חצץ וכו') דרך שער בגדר המקיפה את ההתנחלות, והמפתח לשער הזה נמצא בידי רכז הביטחון השוטף (רבש"צ), כך שיש יסוד לחשוב שהוא ידע על המעשים; גם כשהבהרתי לרב של יקיר, אהרון כהן, שמדובר בקרקע פרטית, הוא כינה את מעשיהם כמלחמה על אדמות הארץ.
לבקשתו של אבו חיג'לה, התלווינו אליו בשבת לפני שבוע כדי לראות את המצב בשטח. ראינו את הבריכה שנבנתה מחדש מלאה במים שזרמו מתשתית של מקורות שהמתנחלים פרצו. בשטח היו מושלכים ענפי אלון ושיחי אלה שהמתנחלים ניסרו ועקרו.
יקיר היא התנחלות דתית, ואולי בגלל שזו היתה שבת לא היה שם איש, אבל המקום נמצא בסמוך לגדר ההתנחלות. אחרי ששהינו שם זמן קצר הגיע אלינו רבש"צ היישוב ודרש מאתנו לעזוב את השטח. אנחנו נשארנו עוד זמן מה ובסופו של דבר התחלנו לעזוב את המקום. בינתיים הרבש"צ הזעיק צבא ומשטרה, ואלה הגיעו אלינו כשהיינו במרחק של כמאה מטר מהבריכה.
השוטר שהגיע העניק לנו תצוגת תכלית כיצד המשטרה, במקום לפעול נגד מפרי החוק, עושה יד אחת אתם. מיד כשהגיע אלינו הוא דרש את תעודות הזהות שלנו. כששאלנו אותו במה אנחנו חשודים הוא ענה "הרס מעיין".
השוטר מסביר שמדובר ב"פגיעה במעיין", כאשר אין מעיין. צילום: אביב טטרסקי, דהרמה מעורבות חברתית
בשטח אין כל מעיין. השוטר פשוט דיקלם את מה שהרבש"צ אמר לו בלי שבכלל טרח לבדוק את המצב בשטח. אמרנו לשוטר שבשטח אין מעיין (ולכן לא ייתכן שהרסנו אותו). הראינו לו מכתב מהמינהל האזרחי שקובע מדובר בקרקע פלסטינית פרטית ושלכן הם מסלקים את הפלישה של המתנחלים, וגם הצענו לו ללכת אתנו את 100 המטרים כדי לראות את הדברים לאשורם. אבל הוא סירב. הוא היה נחוש לבצע את המשימה שלשמה נקרא: להגן על המתנחלים.
השוטר הודיע לאבו חיג'לה ולאחד הפעילים הישראלים, יונתן פולק, שהם מעוכבים והוא לוקח אותם לתחנת המשטרה בהתנחלות אריאל. כשהם דרשו לדעת במה הם מואשמים הוא סירב לומר דבר זולת "דרושים לחקירה". כשביקשנו ממנו לחקור את הרבש"צ בחשד שהוא מחפה על פלישה לקרקע פרטית, הוא סירב.
כך נותרנו שם כועסים ומתוסכלים. במקום לפעול נגד העבריינים, המשטרה עוצרת את בעל האדמה כדי שהם יוכלו להמשיך לעשות בה כבשלהם. למזלנו יכולנו לפנות אל עורכת הדין ריהאם נסרה מהמשרד של גבי לסקי, ומאותו הרגע היא פעלה ללא לאות כדי לשחרר את העצורים.
הפעיל הישראלי שוחרר כעבור כמה שעות, אבל אבו חיג'לה הושאר במעצר באשמות שווא של הריסת רכוש ותקיפה. במקום שהפולשים יואשמו בפלישה, בעל הקרקע מצא את עצמו מואשם בהרס רכושם.
ומה ענין התקיפה? מסתבר שבמאי, כשהלכנו עם אבו חיג'לה לשטח ונתקלנו במתנחלים יוצקים את הבטון של דפנות הבריכה, הם הגישו נגדו תלונת שווא על תקיפה. אנחנו, שהיינו אתו שם, יודעים שלא היתה כל תקיפה.
גם אנחנו הגשנו תלונה במשטרה במאי נגד המתנחלים בגין פלישה לקרקע פרטית, אבל את התלונה שלנו המשטרה סגרה תוך פחות משבועיים.
שלושה לילות במעצר
בתחנת המשטרה הוחלט להשאיר את אבו חיג'לה במעצר בלי שהיתה לשוטרים כל הוכחה לטענות נגדו. וכך המשטרה סילקה את בעל האדמה והשטח נשאר פנוי למתנחלים.
אחרי שני לילות במעצר אבו חיג'לה הובא לבית המשפט הצבאי בסאלם. התובע הצבאי דרש להאריך את מעצרו בחמישה ימים. אף שלתובע לא היתה הוכחה שבעזרתה יכול היה לגבות את האישומים נגד אבו חיג'לה, השופט לא זרק אותו מכל המדרגות. במקום זאת הוא המתין עד סוף היום, ורק אז הורה לשחרר אותו בערבות. אבל בשעה הזו כבר אי אפשר היה לשלם את הערבות בסניף הדואר, ואבו חיג'לה נאלץ להישאר לילה נוסף במעצר.
המתנחלים אכן ניצלו את היעדרו של בעל האדמה, אבל ביום ראשון – למחרת המעצר – הגענו לשם שוב, פעילים פלסטינים רבים וכמה ישראלים. מצאנו שם קבוצה גדולה של מתנחלים עובדת, והצלחנו לעצור את העבודות. המתנחלים הזעיקו שוב את הצבא. אבל הפעם הקצין שהגיע החליט לסלק את כולם – מתנחלים ופלסטינים כאחד.
הבעיה כמובן לא נפתרה, אבל זו היתה הוכחה לכך שמול האלימות של המתנחלים והמדינה אפשר להעמיד כוח נגדי שישבש את תוכניותיהם.
חיילים בשטח של עאמר אבו חיג'לה (צילום: אביב טטרסקי, באדיבות דהרמה מעורבת חברתית)
אבו חיג'לה חזר הביתה, וכעת הוא בוודאי ימשיך לפעול כדי להגן על אדמתו ולהוציא ממנה את הפולשים. המשטרה כבר זימנה אותו לחקירה נוספת, שבה שאלו אותו את אותן שאלות שכבר נשאל בשבת – כלומר זו לא באמת היתה חקירה, אלא המשך הטרדתו כדי להפחיד אותו מלפעול כדי לסלק את הפולשים מאדמתו.
לסיום נסכם את האופן שבו הרשויות הישראליות משתפות פעולה כאן עם העבריינים הישראלים:
* תלונה שהגשנו לרשות הטבע והגנים (רט"ג) בגלל שהמתנחלים כרתו עצים מוגנים לא טופלה. זאת אף שהעברנו לרט"ג את פרטי העבריינים.
* תלונה שהגשנו למשטרה בגין פלישה לקרקע פרטית ועבודות ללא היתר (גם כאן עם פרטי העבריינים) נסגרה אף היא.
* לעומת זאת, התלונה של המתנחלים שטענו שאבו חיג'לה תקף אותם, לא נסגרה, אף שלא גובתה בהוכחות. היא הושארה פתוחה, וכך כשהיה צריך אפשר היה להשתמש בה כדי להתנכל לו.
* השוטר שהוזעק עצר את אבו חיג'לה ופעיל ישראלי בלי שאפילו טרח לבדוק את המצב בשטח ואף שהוצגו בפניו מסמכים המראים שאבו חיג'לה הוא בעל הקרקע. לו היה בודק את הדברים היה רואה שטענותיו של הרבש"צ שקריות.
* קצין שהגיע לשטח פנה אל המתנחלים במלים: "החבר'ה שלנו, בואו תספרו לי מה קרה".
* אף שהמינהל האזרחי הכיר בכך שמדובר בפלישה לקרקע פרטית, דבר לא נעשה נגד העבריינים.
* ביום ראשון, אחרי שמילאנו את הנחיית הצבא לעזוב את המקום, שוב הגיע אלינו שוטר שהוזעק בידי המתנחלים והטריד אותנו. לשאלתנו למה הוא נטפל אלינו הוא ענה שהשתתפנו בהפרת סדר.
ממשטרת ישראל נמסר: "במשטרת ישראל התקבלו בחודש מאי שתי תלונות בגין אותו אירוע ועל כן נפתחו שני תיקי חקירה שבהמשך אוחדו לתיק אחד שחקירתו עודנה מתנהלת.
בתאריך 10.10.2020 התקבל דיווח על גרימת נזק למעיין, כוחות משטרה הוזעקו למקום הבחינו בנדון ובדיקתו התברר כי הינו דרוש לחקירה במשטרה בגין מעורבות באירוע אלימות שתיק החקירה בו נפתח בחודש מאי, החקירה עודנה מתנהלת ואין בכוונתו לפרט אודות חקירות מתנהלות.
לעניין בעלות הקרקע וצו ההריסה מדובר בהליך אזרחי ועל כן בסוגיה זו עליכם לפנות לגורמי המנהל האזרחי".
תגובה לתגובה: לי נאמר בטלפון שהתלונה שהגשתי נסגרה, ואם אני רוצה לקבל את סיבות הסגירה, עלי לשלוח פקס. שלחתי אותו בסוף מאי ועדיין לא קיבלתי תגובה. דבר שני: אף שהמשטרה ממשיכה להתייחס לבריכה שהקימו המתנחלים כאל "מעיין", זה לא משנה את העובדה שמדובר בבריכה מלאכותית שמקבלת את מימיה מצינור מים של מקורות, הוקמה על קרקע פרטית פלסטינית והוכרה כלא חוקית על ידי המינהל האזרחי שהורה להרוס אותה.
אביב טטרסקי הוא פעיל בדהרמה מעורבת חברתית
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
