newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

משורר באר שבעי נעצר בגלל סטטוס בפייסבוק

המשורר שמואל ירושלמי כתב שיש להפסיק להפנות את כוח הנשק כלפי תושבי עזה ובמקום זאת, להפנות אותו כלפי המשטר בישראל. בעקבות הסטטוס הגיעו שוטרים חמושים לביתו והוא נעצר ונחקר

מאת:

בשבוע שעבר נעצר המשורר הבאר שבעי שמואל ירושלמי. ירושלמי לא נעצר בעקבות שיר, אלא בעקבות סטטוס שפרסם בפייסבוק, בו קרא להפסיק להפנות את כוח הנשק כלפי תושבי עזה ובמקום זאת, להפנות אותו כלפי המשטר בישראל. שוטרים חמושים התייצבו בביתו, עצרו אותו, הוא נחקר, הובא לבית המשפט, שהה בתא עם עצורים אחרים, דיקלם להם משיריו ובסופו של דבר שוחרר למעצר בית, תוך שנאסר עליו להתקרב למחשב האישי שלו.

ירושלמי הוא דמות מוכרת בבאר שבע: הוא השתתף בכל ההפגנות למען הצדק החברתי במעגלי השיח ולא אחת נאם בפורומים שונים. יש שמתייחסים לדבריו בביטול ואילו אחרים, נכנסים איתו לוויכוחים מרים.

ירושלמי גר אצל הוריו, בחדר קטן בו מיטה, מחשב וספריה הכוללת טקסטים מהפכניים כמו האנציקלופדיה העברית. הוא פעיל מאוד באתרי שירה. הוא פעיל מאוד בפייסבוק ויש לו ניוזלטר המופץ לחברים. הוא מבלה את רוב זמנו בלמידה, בעיקר אודות משטרים וממשלות. כמו רבים אחרים, הוא לא מרוצה ממה שקורה בישראל, מחוסר הצדק החברתי, מהשיטה ההופכת מעטים לעשירים ורבים לעניים.

שמואל ירושלמי, משורר עצור. (צילום: דני בלר)

שמואל ירושלמי, משורר עצור. (צילום: דני בלר)

מי שמכיר אותו, יודע ששמואל הצנום לא מסוגל לפגוע בזבוב. להתווכח, הוא כן. הוא יודע בדיוק איך להצית שיחה ורבים משיריו באינטרנט זוכים למאות טוקבקים.

אבל הזמנים השתנו. חופש הביטוי בישראל אינו כתמול שלשום. די לפתוח את הרדיו, על כל תחנה, בשביל לשמוע שירים שאו שהם ישנים, או שהם חדשים ולא אומרים דבר. ירושלמי, מצד שני, אוהב להגיד ואוהב להגיד הרבה. איש לא מאמין, כולל השוטרים שעצרו אותו, שירושלמי ישלוף קלצ'ניקוב ויתחיל לרסס. פייסבוק הישראלית מלאה בדברי שטנה קשים יותר ("שמאלנים לתאי גזים", "אל תקנו את הערבים", "מוות ל…" לכל מיני קבוצות בציבור) – ולא ראינו מעצרים המוניים. אפילו לא אזהרה.

מעצרו של ירושלמי נועד להטיל מורא. קודם כל, ניסיון להטיל מורא עליו. שיחשוב פעמיים לפני שהוא מפרסם שיר נגד טייקונים, או על טלי פחימה או על מאבק פועלי ישראל. מעבר לכך, המעצר אמור לשלוח מסר על מי שחושב לדבר בפומבי נגד המשטר.

במקרה של ירושלמי, החקירה נפתחה כי מישהו התלונן נגדו. אחרי שנעצר, ירושלמי בילה לילה עם עצורים ערבים בכלא "אוהלי קידר" בבאר שבע. השבוע הוא סיפר:

היה חם, מחניק. היו שירותים ממתכת בתא והיו חרקים על הקירות. העצורים שאלו אותי על מה אני עצור ואני הסברתי להם שאני משורר ומהפכן. דיקלמתי לאסירים כמה מהשירים שלי והם מאוד התלהבו. כשהשוטרים עצרו אותי, אמרתי לחוקר שאני לא מכיר במשטר הציוני. הוא ענה לי: 'אתה לא מכיר במשטר הציוני, אבל המשטר הציוני שולח אותך למעצר'.

איך קורה שמשורר מגיע למעצר? מה יקרה, למשל, למי שישיר נגד הכיבוש או יותר גרוע, בעד שלום? מה ייקרה, למשל, לשדרן רדיו שישמיע שיר של לנון כמו "אני לא רוצה להיות חייל" או את "מה יגיד האפיפיור" של ויולטה פארה.

המקרה של ירושלמי צריך היה להיות מקרה מבחן והוא נבלע, רק בגלל שהתרחש בפריפריה. ירושלמי עושה מה שמעט משוררים בישראל עושים: הוא מעורר למחשבה. גם אם דבריו מרגיזים, צריך לדון בהם ולא מאחורי סורג ובריח.

ממשטרת מחוז הדרום נמסר בתגובה: "מדובר בפרסומים המעלים חשד לביצוע עבירת איומים כלפי ראש הממשלה. מעצר החשוד בוצע להשלמת פעולות חקירה ולמניעת שיבושה, משבוצעו הפעולות הללו שוחרר החשוד בתנאי ערובה, עם סיום החקירה יועבר התיק לעיון והחלטת התביעה".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf