מחאה נגד מכלי הנפט בחיפה: "אנחנו קורבנות של תעשייה מזהמת"

תושבים ופעילי מגמה ירוקה הפגינו הבוקר מול משרדי תש"ן, החברה הממשלתית שחוות המכלים שלה ממוקמת בצמוד לשכונה בקריית חיים, וקראו להפסיק את פעילותה במפרץ חיפה. המוחים טוענים כי באזור יש תחלואה חריגה בסרטן. מנכ"ל תש"ן אמר למוחים: "גם אנחנו רוצים לעבור. יש לנו אינטרס משותף"

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כעשרים תושבי קריית חיים ופעילי מגמה ירוקה מחו הבוקר (חמישי) מול משרדי תש"ן (תשתיות נפט ואנרגיה, 100% בבעלות ממשלתית) בהרצליה פיתוח, וקראו לחברה להפסיק את פעילותה במפרץ חיפה ולממשלה לשקם את האזור.

המוחים נכנסו ללובי של משרדי החברה, הדליקו נרות זיכרון והציגו מודעות אבל של תושבים שנפטרו מסרטן וחיים בסמוך למפעלים. הם קראו: "ביירות זה כאן, סוגרים את תש"ן", ו"בחיפה והקריות ילדות רוצות לחיות".

תושבי קריית חיים שלומית שפיצר ואלברט עזימי בהפגנה במשרדי תש״ן בהרצליה, 10 בספטמבר 2020 (צילום: אורן זיו)

תושבי קריית חיים שלומית שפיצר ואלברט עזימי בהפגנה במשרדי תש"ן בהרצליה, ב-10 בספטמבר 2020 (צילום: אורן זיו)

תש"ן הוקמה ב-1959, והיא חברת התשתית הלאומית של משק האנרגיה בישראל. החברה היא הספקית העיקרית של נפט לבז"ן (בתי זיקוק לנפט), שממוקמת גם היא במפרץ חיפה. חוות המכלים של תש"ן ממוקמת על קו החוף, בצמוד לשכונת דגניה בקריית חיים.

לדברי המוחים, "בשדרות דגניה, שנמצאות עשרות מטרים בודדים מחוות המכלים, יש סטטיסטיקות מחרידות של תחלואה בסרטן. יש בידינו רשימה של 110 קורבנות מחלת הסרטן מהרחוב הזה בלבד".

על פי המשרד להגנת הסביבה,  בחודשים האחרונים הגיעו פניות מרובות מהציבור על מטרדי ריח בקריית חיים. תש"ן מאחסנת בקריית חיים נפט גולמי במכלי אחסון גדולים, בסמיכות למרכז מסחרי ולשכונת המגורים קריית חיים מערבית.

על פי המשרד, באחרונה התרחשה עלייה משמעותית בפניות של תושבים המדווחים על מפגעי ריח בליווי תסמינים בריאותיים כמו כאבי ראש. במחצית הראשונה של אוגוסט התקבלו לא פחות מ-30 תלונות ברוח זו במוקד הסביבה של המשרד.

שלומית שפיצר, תושבת קריית חיים שעזבה לפני כחודשיים את ביתה, אמרה ל"שיחה מקומית": "אני חרדה לעתיד הבריאות והנפשי של הבנות שלי. אני מרגישה שאנחנו קורבנות של התעשייה המזהמת. הדרישה היא שיעשו הבראה לקריית חיים, שיהיה אפשר להתפתח בה, לגדל ילדים, שישימו את החיים שלנו ושל ילדינו לפני הכל. הם מקריבים אותנו בשביל רווחים".

אלברט עזימי, שמתגורר 62 שנה בקריית חיים, 40 מטר מהמכלים, אמר ל"שיחה מקומית" כי "עשינו סקר מבית לבית, ומצאנו 380 חולי סרטן פעילים. מאז קום המדינה שילמנו באלפי קורבנות. כמה בדיוק חלו? אף אחד לא מוכן לפרסם".

בתוך משרדי החברה הוסיף עזימי בקול חנוק מדמעות: "חוות המכלים מסרטנת והורגת תושבים תמימים, ילדים, זקנים, אבות, יתומים שנשארים בלי פרנסה. אין בית בקריית חיים שלא נפגע. יש בניינים שיש בהם 25 משפחות שחלו בסרטן. משפחתי נפגעה. אחי בן 47 נפטר מסרטן. אחותי מסתובבת בלי ציצי ועם חצי ריאה. אנחנו חייבים להילחם ולסגור את תש"ן, ושהם ישלמו פיצויים לכל המשפחות שנפגעו".

אחרי שהמפגינים יצאו מהלובי ועברו למחות מחוץ לבניין, יצא מנכ"ל תש"ן ערן חימוביץ' אליהם, ואמר: "גם אנחנו רוצים לעבור משם. תש"ן זו החברה היחידה שקידמה תוכנית לעבור משם. אנחנו חושבים שזה לא נכון להיות שם. היום יש תוכניות אחרות שאנחנו שותפים להן, עם רשות מקרקעי ישראל.

 

"אתם שומעים מהתקשורת, מהמשרד להגנת הסביבה, מגופים שיש להם אינטרסים אחרים. אני מזמין אתכם לעשות פגישה, לראות את התוכניות. אנחנו משתדלים לעשות את כל מה שאנחנו יכולים כדי להיות אחראים. אנחנו נמצאים היום לידכם, אנחנו שותפים. לא יעזור שנריב, יש לנו אינטרס משותף".

אורי נחמני, פעילת מגמה ירוקה, שאלה את חימוביץ' אם הוא חושב שבעידן של משבר אקלים יש היתכנות לחוות נפט כמו זו שמפעילה תש"ן. הוא ענה: "יש דיונים רבים על מה יקרה בעוד 20-30 שנה. היום במדינת ישראל אין ברירה. ברגע שסוגרים את הדבר הזה המדינה תוך שבוע עומדת".

donate

באוגוסט השנה זומן המנכ"ל חימוביץ' לשימוע במשרד להגנת הסביבה, לאחר שבדיקת המשרד העלתה כי קיים חשד "להפרת הוראות לתחזוקת מכלי אחסון נפט גולמי, תוך גרימת מפגעי ריח חזקים, בלתי סבירים ומתמשכים".

בעקבות השימוע קבע המשרד כי "החברה הפרה את תנאי היתר הרעלים ותנאי רישיון העסק וכן הוראות חוק נוספות. החברה לא ביצעה פעולות נדרשות לתחזוקת חלק מן המכלים בהתאם לממצאי הבדיקות, לא פעלה בהתאם לנוהלי תפעול ותחזוקה להבטחת תקינות המכלים, לא נמנעה מפליטת אדי דלק לסביבה ואחסנה נפט במכלים לא אטומים. המשרד סבור כי הפרות אלו יכולות להסביר חלק ממפגעי הריח מהם סובלים תושבי קריית חיים בחודשים האחרונים".

בשימוע נקבע כי "על החברה להפסיק את השימוש באופן מיידי, לרוקן ולהעביר לבדיקת תקינות חמישה מכלים שנמצאו שאינם כשירים לאחסון נפט או פסולת מסוכנת". כמו כן, נקבע כי החברה תגיש בתוך חודש תוכנית להקמת מערכת ניטור על הגדר של חוות המכלים, ולהפעיל מוקד 24/7 לטיפול פניות הציבור בזמן אמת.

מנכ"ל תש"ן ערן חימוביץ' משוחח עם מפגינים מחוץ למשרדי החברה בהרצליה, ב-10 בספטמבר 2020 (צילום: אורן זיו)

מנכ"ל תש"ן ערן חימוביץ' משוחח עם מפגינים מחוץ למשרדי החברה בהרצליה, ב-10 בספטמבר 2020 (צילום: אורן זיו)

בנייר עמדה שפירסם משרד הבריאות בנושא תחלואה במפרץ חיפה ב-2015, נמצא כי באזור נפת חיפה ישנה תחלואה עודפת בהשוואה לממוצע הארצי במחלות לב, במחלות נשימה – נתונים עקביים מאז 2001. במסמך נכתב כי "גם אם ייתכן שלא זיהום האוויר הוא הגורם העיקרי לתחלואה באזור, הרי שעל פי הנתונים שבידינו שיעורי התחלואה באוכלוסיית האזור גבוהים יותר מאשר בשאר הארץ. נתונים אלו מצדיקים הקפדה יתרה על איכות האוויר באזור".

מתש"ן נמסר בתגובה: "תש"ן מבוקרת ומפוקחת על ידי כלל הגורמים הרלוונטיים, ובהם המשרד להגנת הסביבה, ומיישמת את הנחיותיהם באופן מלא, וכך תעשה גם לגבי הדגשים והנחיות שניתנו בשימוע, וחלקם כבר יושמו בשטח.

"תש"ן היא חברה ממשלתית בבעלות אזרחי ישראל. החברה חיונית למשק האנרגיה בישראל ולתפקודו הרציף. החברה קשובה לקהילה בכל מקום בו היא פועלת ומנהלת דיאלוג רציף עם תושבי האזור. מדובר בחברה מקצועית ובטוחה, אשר משקיעה משאבים רבים ואמצעים חדישים במתקניה, תוך עמידה בכל תקני הבטיחות מהמחמירים ביותר בעולם.

אך טבעי שתושבי השכונה הסמוכה מעוניינים להעתיק את החווה למקום אחר. תש"ן מסכימה עם תושבי השכונה, וסבורה כי אין זה נכון לתפעל חוות מיכלים בסמוך לשכונת מגורים. תש"ן, חברה בבעלות ממשלתית מלאה, הוקמה באזור זה כבר ב-1934, טרם הקמת המדינה, בתקופה שבה לא התגוררו תושבים סביב חוות המכלים. לאורך השנים אושרו תוכניות בנייה, וכיום השכונות התקרבו לחוות המכלים. לכן, יש צורך להעתיק את חוות המכלים לאתר חלופי.

"תש"ן פעלה במשך קרוב ל-20 שנה לאשר תוכנית להעתקת החווה לאתר חלופי, אך מקבלי ההחלטות, קובעי המדיניות, עיריית חיפה, גורמי תכנון ורגולטורים השונים אינם מקבלים את ההחלטה הנדרשת, אשר תסדיר את הסוגיה המורכבת. החברה מקווה כי הדיונים ארוכי השנים בין משרדי הממשלה וגורמי התכנון השונים יסתיימו בהקדם ויביאו לפתרון לתושבים ולחברה".

א א א
ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

ילדים יוצקים דבש על תפוחים (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

חלוצי ההומניזם: הלמידה כדבש שהוא יצירתו הבלעדית של התלמיד

ארסמוס ומישל דה מונטן, בני המאה ה-16, הניחו את היסוד לחינוך ההומניסטי כאשר שללו את הלמידה על ידי שינון והטיפו ללמידה באמצעות קשרים חברתיים, שיחה וקריאה. בהתאם לזה, אומר מונטן, גם ההוראה צריכה להיעשות באמצעות דיאלוג

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf