newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הגנה על המערכת השיפוטית לא יכולה לבוא על חשבון הדמוקרטיה

הבקשה להסיר פרסומים בעיתונות שמותחים ביקורת על שופטים עלולה לפגוע אנושות בזכות הציבור לדעת. שמירה על חוסנה של הרשות השופטת היא ערך חשוב ביותר, אך יש לעשות זאת במנגנונים שאינם מנוגדים בעצמם לערכי יסוד דמוקרטיים אחרים

מאת:

הנהלת בתי המשפט פעלה להעלים כתבות ביקורתיות נגד שופטים – כך עולה מכתבה שפורסמה  ב"הארץ" ב-1 בספטמבר. מדובר במהלך מטריד, שעלול לפגוע בצורה אנושה בזכות הציבור לדעת.

לפי הכתבה, "צוות למניעת הכפשות שופטים ברשת" פנה לגוגל ישראל, וביקש להסיר פרסומים שמותחים ביקורת על שופטים בכלי תקשורת מרכזיים, ובהם "הארץ", "דה מרקר", "גלובס" ו"וואלה". בחלק מהמקרים, הבקשה היתה להסיר את הפרסומים בלי לעדכן את אותם כלי תקשורת.

בנוסף, אותו צוות הזהיר אזרחים שפירסמו כתבות מכפישות כי אם הפרסומים לא יוסרו, הנהלת בתי המשפט עלולה לפעול נגדם משפטית.

בית המשפט העליון בירושלים (צילום: אורן בן חקון)

בית המשפט העליון בירושלים (צילום: אורן בן חקון)

כבר ב-2018, בעקבות תלונה, כונסה ועדה מיוחדת שהגבילה את פעילות אותו "צוות למניעת הכפשות שוטרים ברשת", וקבעה כי הצוות לא יורשה לפנות לאזרחים או לנהל מאגר מידע עם שמות של מי שפירסמו פוסטים פוגעניים. אך מסתבר כי הנהלת בתי המשפט לא דיווחה לוועדה על מלוא היקף פעולותיו של הצוות, ובין היתר לא דיווחה על הפניות להסרת פרסומים מכלי תקשורת.

שופטים הם חלק מהרשות השופטת, שהיא פגיעה יחסית לרשויות המחוקקת והמבצעת. בניגוד להן, השופטים אינם רשאים להגן על שמם הטוב בעצמם. שלא כמו חברי כנסת ושרים, הם אינם רשאים להתבטא באופן ישיר באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות, ולכן פגיעים יותר להכפשות ולניסיונות לפגוע בשמם הטוב.

עוד חשוב לציין כי הרשות השופטת היא גורם מרכזי ביותר בדמוקרטיה הישראלית, וחשוב מאוד להגן עליה.

יחד עם זאת, מטרידה העובדה שעבודת הצוות המוזכר לעיל לא לוותה בדיון ציבורי ומקצועי מסודר ונעשתה בחוסר שקיפות, וכי חלק מפעולות הצוות בשנים מסוימות הוסתרו ממשרד המשפטים, שהוא הרגולטור הרלוונטי.

לא פחות חשוב לציין כי הסרה של כתבות עיתונאיות עלולה לפגוע בצורה אנושה בערך לא פחות חשוב – זכות הציבור לדעת, שהוא חלק מאמון הציבור ומאושיות הדמוקרטיה. לא בכדי מכונה העיתונות "הרשות הרביעית", לצדן של שלוש הרשויות הקלאסיות.

חופש העיתונות הוכר כבעל חשיבות מרכזית לשמירה על הדמוקרטיה ושלטון החוק. כפי שנקבע בבית המשפט העליון, כי "עיתונות חופשית היא לא רק תוצאה הכרחית של דמוקרטיה, אלא היא גם תנאי הכרחי לדמוקרטיה. היא תנאי הכרחי למשטר ייצוגי, לממשל תקין והוגן, לחירויות האדם. בפועל היא יכולה לשמש נייר לקמוס של הדמוקרטיה".

בהקשר זה קבע בית המשפט העליון לפני כמה שנים כי "האפשרות למתוח ביקורת על השופטים כנושאי משרה ציבורית היא חלק מחופש הביטוי", וכי "דווקא בהינתן רום הכהונה השיפוטית, ישנה חשיבות רבה למנגנונים המבטיחים את שקיפותם של בתי המשפט ואת הבקרה עליהם" (עע"מ 3908/11 הנהלת בתי המשפט נ' עיתון הארץ).

שמירת חוסנה של המערכת השיפוטית הוא ערך חשוב ביותר, אך יש לעשות זאת במנגנונים שהם עצמם אינם מנוגדים לערכי יסוד אחרים של הדמוקרטיה.

וכדבריו של השופט חשין: "בעשותו במלאכת השיפוט, לעולם יראה עצמו שופט כמו יושב הוא בבית זכוכית או בחלון ראווה הנשקף אל הרחוב; כל עובר-ושב רשאי להתבונן בו, לבחון אותו ולבקר אותו. וגם לשַבְּחוֹ ולהשתבח בו".

עו"ד אמיר בשה ועו"ד ד"ר מורן סבוראי הם שותפים במשרד עוה"ד בשה זבידה סבוראי

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf