newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

חודש וחצי למחאת בלפור: 283 עצורים ואפס כתבי אישום

מנתונים שאספה "שיחה מקומית" עולה כי רק 68 מפגינים הובאו לבימ"ש, חלקם משום שסירבו לחתום על תנאים מגבילים, ו-15 מהם שוחררו ללא תנאים. איש מהם לא הואשם בפגיעה ברכוש. "המשטרה עושה שימוש לרעה בסמכויות המעצר כדי לעצור את המחאה" 

מאת:

לפחות 283 מפגינות ומפגינים נעצרו בגל ההפגנות שזכה לתואר "מחאת בלפור", אף שחלק מההפגנות נערכו באתרים אחרים בירושלים וגם בתל אביב. כך עולה מבדיקה שערכה "שיחה מקומית". מדובר בנתון גבוה יחסית שכן מדובר בסך הכל ב-18 הפגנות.

הנתונים מבוססים על מה שאספנו ב"שיחה מקומית" בזמן אמת ועל נתונים שאספו פעילים ועורכי דין שהוצלבו עם נתונים שפרסמה המשטרה אחרי כל הפגנה. "שיחה מקומית" פנתה למשטרה בבקשה לקבל נתונים רשמיים ופילוח מדויק של של מספרי העצורים, העבירות שבגינן נעצרו, כמה שוחררו בתחנה וכמה בבתי המשפט, והאם הוגשו כתבי אישום, אך במשטרה העדיפו שלא לענות על השאלות והפנו אותנו לחוק חופש המידע, תהליך שלוקח זמן רב.

ההפגנה הגדולה הראשונה מול מעון ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים נערכה ב-14 ביולי, אולם אנחנו כללנו בספירה גם את ההפגנה שנערכה בתל אביב שלושה ימים קודם לכן, ובמהלכה חסמו מפגינים כבישים, שכן בעיני רבים היא נתפסת כמסמנת את תחילת גל ההפגנות הנוכחי. בניגוד אולי למה שאפשר היה לצפות, ההפגנות לא דעכו אחרי שבוע או שבועיים, אלא התרחבו, גם מבחינת מספר המשתתפים וגם מבחינת הנחישות של המפגינים.

כבר בהפגנה הראשונה ב-14 ביולי, המשטרה עשתה שימוש נרחב במעצרים בניסיון למנוע צעדות וחסימת כבישים. באותה הפגנה ראשונה נעצרו 50 מפגינים, ובהפגנה שנערכה ב-23 ביולי נעצרו 55 מפגינים. לאחר ההפגנות האלה, מספר העצורים החל לרדת לפחות מעשרים עצורים בכל הפגנה. מפגינים רבים העריכו שהמשטרה הבינה שהמעצרים, השימוש במכת"זיות, ביחד עם התחושה שדיכוי ההפגנות מגיע מלמעלה, רק מעודדים ומחזקים את המחאה.

אבל אין פירוש הדבר שהמשטרה הפסיקה להשתמש בכלי של מעצרים נרחבים. בהפגנה שנערכה ב-29 באוגוסט, שבה סגן ניצב ניסו גואטה תועד כשהוא תוקף מפגינים, נעצרו קרוב ל-30 מפגינים. גם בסוף השבוע האחרון, למרות הגישה "המכילה" יותר של משטרת ירושלים, נעצרו 16 מפגינים.

"מספר לא סביר של עצורים"

על פי הנתונים שאספה "שיחה מקומית", משטרת ירושלים עצרה בחודש וחצי האחרונים 244 מפגינים ב-13 הפגנות. הנתון לא כולל את קבלות השבת בבלפור, שבהן לא נעצרו מפגינים מאז מעצרו של אמיר השכל ושישה מפגינים נוספים בסוף יוני. המעצר של אמיר השכל וחבריו לא נכלל בנתוני המעצרים שאספנו. שני האירועים ההמוניים היחידים בירושלים שלא הסתיימו במעצרים היו בימי חמישי, ב-16 וב-30 ביולי. ההפגנות האלה היו קטנות יחסית להפגנות אחרות.

בירושלים נעצרו שלושה מפגינים נוספים לא במהלך הפגנות עצמן: אביחי גרין, שהתראיין בתקשורת על האלימות שספג מניסו גואטה, נעצר לאחר שהתראיין, וישראל פרוש שארגן הסעות של חרדים לבלפור מבית שמש. מפגין נוסף נעצר בפינוי המאהל בגן העצמאות ב-9 באוגוסט.

שוטרים מול מפגינים בכיכר פריז, 25 ביולי 2020 (צילום: אורן זיו)

שוטרים מול מפגינים בכיכר פריז, 25 ביולי 2020 (צילום: אורן זיו)

בתל אביב התקיימו באותה התקופה חמש הפגנות גדולות, שבמהלכן מפגינים צעדו וחסמו כבישים. באותם אירועים נעצרו בסך הכל 36 מפגינים. בשני אירועים אחרים, שכללו צעדות שבכל אחת מהן השתתפו יותר מאלף מפגינים ונערכו ללא אישור מראש, לא בוצעו מעצרים כלל.

לפי הערכות של עו"ד לאה צמל, שייצגה רבים מהעצורים בירושלים, ושל עורכי דין אחרים, בין שמונים לתשעים אחוז מהעצורים נחקרו בחשד לעבירה קלה של הפרעה לסדר הציבורי. את המפגינים האלה הסכימה המשטרה לשחרר בתנאי שיחתמו על מגבלות מסוימות, כמו הרחקה מירושלים. מי שסירבו לחתום על ההגבלות, הובאו בפני שופט מעצרים. את המעטים, שהואשמו בהפרעה לשוטר או תקיפת שוטר, הביאה המשטרה מיוזמתה בפני בית המשפט.

כאמור, הנתונים שאנו מפרסמים כוללים גם את ההפגנה בתל אביב ב-11 ביולי, שקדמה להפגנה הראשונה בבלפור. בהפגנה זו לקחו חלק צעירים רבים, שחסמו כבישים ברחבי תל אביב עד שעות הלילה המאוחרות, ורבים רואים בה את האירוע שהוביל למחאה העוצמתית. שהתפרצה ב-14 ביולי בירושלים. בהפגנה זו נעצרו 19 מפגינים.

"מדובר במספר לא סביר של מעצרים בהתחשב בכך שבית המשפט העליון איפשר את קיום ההפגנות ובכך שמדובר בהפגנות בעלות אופי לא אלים", אומרת עו"ד גבי לסקי, שייצגה חלק מהמפגינים שנעצרו בתל אביב ובירושלים, "המשטרה מנסה להרתיע ולהפחיד את המפגינים ולעצור את המחאה". לסקי מזכירה כי במחאה החברתית ב-2011 התקיימו עשרות אירועי מחאה בתל אביב ובערים אחרות, ובחלקם נחסמו כבישים ונערכו צעדות ארוכות, אולם נערכו מעצרים בודדים, ביחס למה שקורה היום במחאת בלפור. לפי לסקי, המעצרים הפכו ל"כלי ענישה בידי המשטרה, בלי שהוגש כתב אישום אחד".

מהנתונים עולה כי מתוך 283 המפגינים שנעצרו, 215 שוחררו באותו לילה או לפנות בוקר ביום שלמחרת ההפגנה, לאחר שחתמו על תנאי שחרור כמו הרחקה מירושלים או תנאים מגבילים אחרים. בעוד שבהפגנות הראשונות דרשה המשטרה הרחקה רק מאזור מעון ראש הממשלה, בהמשך החלה המשטרה לדרוש מהעצורים לחתום על הרחקה מירושלים.

"ההחלטה לבצע מעצרים לא התקבלה בצורה ספונטנית, היתה החלטה ברורה", אומרת צמל. "השוטרים עצרו לא ברגע שצריך, אלא ברגע שהחליטו, במטרה להפחיד ולהרחיק״

68 מפגינים הגיעו לדיונים בית המשפט, חלקם כי המשטרה ביקשה להאריך את מעצרם או לקבוע להם תנאי שחרור מחמירים, וחלקם משום שסירבו לחתום על תנאי השחרור המגבילים. המשטרה עצמה לא פירטה בהודעות שלה כמה מהעצורים שהגיעו לבית משפט הובאו משום שסירבו לחתום על התנאים המגבילים ולכן קשה להגיע למספר מדויק, אולם ההערכה היא שמדובר בשליש מהעצורים שהובאו בפני שופט.

יצוין כי בסוף אוגוסט פירסמה הפרקליטות הנחיות חדשות, המצמצמות את האפשרות להעמיד לדין מפגינים. נקבע כי לא תהיה אכיפה על חסימת כבישים ספונטנית או התעלמות מקריאות שוטרים להתפזר, שתי עבירות הנכללות תחת הסעיף של "הפרת הסדר הציבורי", בגינו נחקרו רוב המפגינים שנעצרו עד עתה במחאה.

המשטרה מבקשת תנאים מחמירים, בית המשפט מקל

על פי עורכי הדין המייצגים את המוחים, לפחות ב-15 מקרים בית המשפט שחרר את העצורים ללא כל תנאים כלל או ביטל את התנאים מאוחר יותר במסגרת בקשות לשינוי התנאים שהעצורים חתמו עליהם בתחנת המשטרה. בחלק מהמקרים, התנאים בוטלו בהסכמה עם המשטרה עוד לפני הדיון.

שוטרים עצורים מפגינה בכיכר פריז, 29 באוגוסט 2020 (צילום: אורן זיו)

שוטרים עצורים מפגינה בכיכר פריז, 29 באוגוסט 2020 (צילום: אורן זיו)

כך, לדוגמה, אורי גבעתי שוחרר פעמיים ללא תנאים מגבילים, לאחר שנעצר בשתי הפגנות שונות. בפעם השנייה שנעצר, שוחררו יחד איתו עוד חמישה מפגינים ללא תנאים, למרות שהמשטרה ביקשה להרחיקם ל-15 יום מירושלים, אולם שופטי המעצרים שחררו את המפגינים בתנאים מקלים בהרבה.

כך, לדוגמה, לאחר ההפגנה הראשונה ב-14 ביולי, רוב העצורים שוחררו לפנות בוקר בתנאי שיורחקו מבלפור ל-14 יום. 13 עצורים הובאו לבית המשפט לאחר שסירבו לחתום על תנאי הרחקה. כמה מהם, כולל עו"ד גונן בן יצחק ממובילי קבוצת "קריים מיניסטר", שוחררו ללא תנאים. אחרים שוחררו למעצר בית של כמה ימים והרחקה מבלפור.

מספר העצורים הגבוה ביותר נרשם ב-23 ביולי, אז נעצרו 55 מפגינים. כעשרים הובאו למחרת לבית המשפט השלום בירושלים. לגבי 16 מהם, המשטרה ביקשה הרחקה ל-30 יום מבלפור, כיכר פריז ומעון ראש הממשלה. אך בדיון הוחלט לשחרר אותם בתנאי הרחקה של 100 מטר מאזור ההפגנות ל-10 ימים בלבד. אורי גבעתי, שנעצר לראשונה בהפגנה הזו, שוחרר ללא כל תנאים, לאחר שהציג תיעוד שנעצר ללא סיבה.

בהפגנה ב-25 ביולי, נעצרו 12 מפגינים. שניים מהם הובאו למחרת לבית המשפט, אחד מהם לאחר שסירב לחתום על הרחקה של 15 יום מירושלים. בדיון הוחלט שיורחק רק לשבוע מירושלים. לגבי העצור השני ביקשה המשטרה מעצר בית ל-10 ימים והרחקה מירושלים ל-30 ימים, אולם בדיון בבית המשפט הוחלט לשחרר אותו בתנאי של הרחקה של 250 מ"ר מאזור ההפגנות לשבועיים.

ב-1 באוגוסט נעצרו 12 מפגינים, ושלושה מהם הגיעו למחרת לבית המשפט. המשטרה ביקשה עבור שנים מהם מעצר בית לשבועיים, הרחקה מירושלים לחודש לאחד מהם, הרחקה ממרכז העיר לשני. בדיון הוחלט לשחרר אחד מהם למעצר בית לארבעה ימים והרחקה של 10 ימים מירושלים, ואילו השני שוחרר למעצר בית לשלושה ימים ובוטלה הרחקתו מירושלים. עצור שלישי, שהמשטרה ביקשה להרחיקו מאזור ההפגנות בבלפור לרדיוס של 100 מטר לשבועיים, הורחק ל-10 ימים בלבד.

בהפגנה ב-22 באוגוסט, שבה תועד סנ״צ ניסו גואטה מתקיף מפגינים, נעצרו 29 מפגינים. שישה מהם סירבו לחתום על תנאי הרחקה ושוחררו למחרת ללא כל תנאי, כולל אורי גבעתי שזו היתה בעבורו, כאמור, הפעם השניה ששוחרר ללא תנאים. גם נילי גורן, שנעצרה לאחר ששוטרת סטרה לה, שוחררה ללא תנאים.

המשטרה מחמירה את תנאי ההרחקה מההפגנות

בדיון עצמו מתחה השופטת מיכל הירשפלד ביקורת על המשטרה. היא אמרה שבקשות המעצר נשענו על "דברים כלליים ולא תמיד ברורים שנכתבו בדפי התשאול (של המשטרה; א"ז)" והוסיפה כי העבירות המיוחסות לעצורים הן "עבירות כלליות שמייחסת המבקשת (המשטרה, א"ז) למעורבים שונים באירועים, ולאו דווקא למשיבים אלה". השופטת גם מתחה ביקורת על הבקשה של המשטרה להרחיק מפגינים מירושלים. "לא ברור איזו תכלית אמורה לשרת הרחקה מירושלים ל-15 יום", כתבה השופטת הירשפלד. "אם נטען כי מי מהמשיבים מסוכן, הרי שהרחקה מירושלים לא משרתת איון של מסוכנות זו. הרי אין חולק שהמבקשת (המשטרה, א"ז) אינה מבקשת לאסור על המשיבים להפגין במקום אחר בארץ".

שניים מהעצורים בהפגנה הואשמו ב"תקיפה" של סנ"צ גואטה והמשטרה רצה להאריך את מעצרם, אולם הם שוחררו עם הרחקה מירושלים ל-14 יום. באותו השבוע, אביחי גרין, שתועד סופג מכה מגואטה והתראיין על כך בתקשורת, זומן לחקירה באזהרה, והמשטרה ביקשה להרחיק אותו מירושלים. הוא סירב ובטרם החל הדיון בבית משפט, המשטרה נסוגה מהבקשה.

מפגינים באוטובוס העצורים המשטרתי בכיכר פריז, 21 ביולי 2020 (צילום: אורן זיו)

מפגינים באוטובוס העצורים המשטרתי בכיכר פריז, 21 ביולי 2020 (צילום: אורן זיו)

עו״ד לסקי ייצגה שלושה עצורים מאותה הפגנה. בתחנת המשטרה הם חתמו על תנאים מגבילים, אולם לאחר מכן ערערו על התנאים האלה. שופט השלום בירושלים מרדכי בורשטיין החליט לקבל את הערר וביטל את תנאי ההרחקה. לגבי המערער השלישי, שהואשם בתקיפת שוטר, ציין השופט כי "הסרטון שהוצג לי מלמד שייתכן והתמונה היתה קצת אחרת".

"המשטרה עושה שימוש פסול בהרחקות ממוקד ההפגנות או מירושלים בכלל", אומרת עו"ד לסקי. היא ציינה שבמקרים רבים בית המשפט ביטל את התנאים האלה בנימוק שאין עילה לפגוע בחופש הביטוי והמחאה בשלב מקדמי. "גם כאשר המשטרה מביאה מיוזמתה עצורים כדי להאריך את מעצרם או לשלוח אותם למעצר בית, בתי משפט נוטים להקל בצורה משמעותית", אמרה לסקי.

"תנאי ההרחקה הלכו והחמירו", מוסיפה עוֹ״ד לאה צמל, שייצגה כאמור רבים מהמפגינים בירושלים. "בהתחלה ההרחקה היתה מאה מטר מבלפור, אחר כך גם מכיכר פריז, אחר כך הם המשיכו ל-250 מטר ועכשיו קילומטר, למי שמוכיח שהוא גר בירושלים".

צמל אומרת שבמקרים רבים מדובר ב"החלטות שרירותיות של המשטרה" שבית המשפט דוחה. "בית משפט מסתכל גם על התלונות שהוגשו (ע"י המשטרה, א"ז) וגם על מה שאנחנו מגישים, במיוחד על ראיות וצילומים", אומרת צמל. היא מזכירה את המקרה של רפאל סלומון, שנעצר ביום שבת האחרון. השוטרים טענו שתקף אותם, אך עדויות של רבים מהעצורים סתרו את גרסת המשטרה. ביום ראשון החליט בית המשפט לשחררו, למרות ערר שהגישה המשטרה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ומשפחתו, דוברים בליכוד, וגם במשטרה ובתקשורת טענו כי המפגינים פעלו ב"וונדליזם" בהפגנות בירושלים. אולם עו"ד צמל מציינת כי איש מהעצורים שהובאו לבית משפט לא הואשם בעבירה הקשורה לגרימת נזק לרכוש.

מקרה אחד של חשד להכאת שוטר סמוי

מבדיקת "שיחה מקומית" עולה כי למרות מספר העצורים הרב, איש מהם לא נשאר במעצר ועד היום לא הוגש אף לא כתב אישום אחד נגד מפגינים במחאת בלפור, שאף שעבר יותר מחודש וחצי מאז שהחלו. יותר מכך, ככל הידוע, בשום מקרה לא הסכים בית המשפט להאריך את מעצרם של אף לא אחד מהמפגינים.

האירוע היחיד שיש סיכוי מסוים שיוגש לגביו כתב אישום נוגע לתקיפה לכאורה של שוטר סמוי בהפגנה ב-14 ביולי. באותו אירוע, במהלך תהלוכה ברחוב קינג ג'ורג', אדם בבגדים אזרחים החל לתקוף מפגינים והיו מי שסברו שמדובר בפעיל ימין. במהלך האירוע הזה, השוטר שבר את רגלו ומפגין אחד נעצר. המפגין שוחרר למחרת, ובסוף יולי הוזמן לחקירה ונעצר לארבעה ימים נוספים. בהפגנה שבוע לאחר מכן נעצר מפגין נוסף בחשד לתקיפת אותו שוטר. שני העצורים מכחישים את הטענות נגדם.

"אני לא מאמינה שהיו כתבי אישום", אומרת עו"ד צמל. "לשוטרים אמורות להיות מצלמות גוף. אנחנו מבקשים שיראו את התקיפות, אבל אין להם דבר כזה. דווקא לנו יש צילומים שמציגים את אלימות השוטרים".

מפגינים מפחדים להתלונן במח"ש

לפי הנתונים שנאספו מעורכי דין המייצגים את המפגינים, למח"ש הוגשו לפחות 18 תלונות על אלימות שהפעילו שוטרים כלפי אזרחים במהלך ההפגנות. בחלק מהמקרים, יש יותר ממתלונן אחד. עוד כ-30 מפגינים התייעצו עם עורכי דין לגבי הגשת תלונה אבל טרם הגישו. יתכן שהוגשו תלונות נוספות באופן עצמאי. במקרה של סנ"צ גואטה, למשל, חקירת מח"ש נפתחה עוד לפני שהוגשה תלונה על ידי המפגינים שהיכה. ב"מקום הכי חם" פורסם כי מח"ש בודקת לפחות עוד שני מקרים בהם תועדה אלימות שוטרים.

"מאז פרוץ גל המחאות הנוכחי, הטלפון שלנו מוצף בתלונות של אזרחים, שהותקפו על ידי שוטרים בהפגנות", מספרת עו"ד נועה לוי מהוועד נגד עינויים בישראל. עו"ד לוי סייעה להגיש כעשר תלונות במח״ש ונתנה ייעוץ לעוד 23 ממפגינים לקראת הגשת תלונה.

מעצרים בכיכר פריז, 23 ביולי 2020 (צילום: אורן זיו)

מעצרים בכיכר פריז, 23 ביולי 2020 (צילום: אורן זיו)

"סוגי התקיפות מגוונים", מציינת עו״ד לוי, "אבל אפשר להצביע על כמה מגמות בולטות: אזרחים רבים הותקפו דווקא כאשר ניסו להגן מפני אלימות המשטרה, כמו במקרה של מפגינה שחילקה פרחים לשוטרים והותקפה על ידיהם עד עילפון. במקרים אחרים, ניסיון להגן על מפגינים מפני נחת זרועה של המשטרה, הסתיים בתקיפה של המפגינים עצמם, שאף הואשמו בתקיפת שוטר, פרקטיקה שהפכה נפוצה מאוד במשטרה לצערנו: תוקפים אזרח ואחר כך, כדי להתחמק מההשלכות, מאשימים אותו שהוא בעצם התוקפן".

עו"ד לוי מציינת כי בשבוע האחרון היא מזהה ירידה במוטיבציה להתלונן במח"ש. "הסיפור המתוקשר של ניסו גואטה ושל מעצר המפגין שתקף בחשד לתקיפת שוטר היכה גלים. יחד עם סיפורים ושמועות על התנכלויות מצד שוטרים, מפגינים שהוכו על ידי שוטרים מעדיפים לשתוק כדי לא להפוך למטרה בעצמם".

ממשרד המשפטים, שמח"ש הוא חלק ממנו, נאמר כי אין בידיהם נתון מדויק בנוגע למספר התלונות והחקירות המתנהלות נגד שוטרים בנוגע לתקיפת מפגינים במחאה בבלפור. "בשבועות האחרונים התקבלו במח"ש מספר תלונות בנוגע לאירועים שהתרחשו במהלך ההפגנות בירושלים, והן נבדקות בימים אלה", נאמר בתגובה.

"המעצרים הם הוראה מלמעלה"

עו״ד צמל טוענת כי הבחירה של המשטרה לבצע מעצרים רבים מגיעה מלמעלה. "ההחלטה לבצע מעצרים לא התקבלה בצורה ספונטנית, היתה החלטה ברורה", אומרת צמל. "השוטרים עצרו לא ברגע שצריך, אלא ברגע שהחליטו, במטרה להפחיד ולהרחיק״. צמל אומרת שייתכן שעכשיו, אחרי שהמשטרה נוכחה לראות שהמעצרים לא מדכאים את המחאה, הם עברו לשיטת הקנסות "כדי לפגוע לאנשים בכיס".

"נראה שבמחאה בבלפור המשטרה עושה שימוש לרעה בסמכות המעצר", מסכמת עו"ד לסקי. "המשטרה בוחרת לעצור מפגינים במקום להזהיר אותם בשטח או לבקש מהם לזוז, תוך שימוש באלימות מופרזת וטפילת האשמות שווא של תקיפת שוטרים כדי להצדיק את האלימות שלהם כלפי המפגינים".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf