newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מחאה נגד תרבות האונס: המילה "אנס" נוספה לגשר רחבעם זאבי

הפעילות שתלו את השלט אמרו: "כשמדינת ישראל מהללת אנסים על גשרים וטיילות, ואנשי ציבור שתוקפים נשים לא מוקעים מהחברה וממוקדי הכוח, אז 30 גברים יעמדו בתור לאנוס נערה"

מאת:

אקטיביסטיות תלו הבוקר (שישי) שלט עם הכיתוב "אנס" על גשר רחבעם זאבי בנתיבי איילון בסמוך לרמת השרון, במחאה על תרבות האונס.

מחאה נגד תרבות האונס בגשר רחבעם זאבי בהרצליה, ב-21 באוגוסט 2020 (צילום: אורן זחן)

מחאה נגד תרבות האונס בגשר רחבעם זאבי בהרצליה, ב-21 באוגוסט 2020 (צילום: אורן זיו)

ב-2016 נחשף בתוכנית "עובדה" כי חמש נשים סיפרו כיצד הותקפו על ידי האלוף במילואים והשר לשעבר. אחת מהן העידה על אונס. השר לשעבר, רפי איתן ז"ל, העיד בתחקיר כיצד ירה זאבי למוות בבדואי חף מפשע.

השלט החליף את הכיתוב "גנדי" בסוף השלט הגדול עם שמו של זאבי שמופיע על הגשר. לדברי הפעילות, האדרת אנסים מובילה למקרי אונס כמו זה שהתרחש באילת השבוע.

הפעילות מסרו: "כשמדינת ישראל מהללת אנסים על גשרים וטיילות, ואנשי ציבור שתוקפים נשים לא מוקעים מהחברה וממוקדי הכוח, אז 30 גברים יעמדו בתור לאנוס נערה. רחבעם זאבי היה איש אלים ועבריין מין. זה הזמן לנקות את המרחב הציבורי מתרבות האונס".

כמו כן, בשעות הלילה, בסיום ההפגנה בתל אביב שבה השתתפו אלפי מפגינות בתמיכה בנערה בת ה-16 שנאנסה על ידי עשרות גברים באילת, פעילות צבעו את הבריכה בכיכר הבימה בצבע אדום. עד שעות הבוקר העירייה לא החליפה את המים בבריכה.

כיכר הבימה בתל אביב, ב-21 באוגוסט 2020 (צילום: אורן זיו)

כיכר הבימה בתל אביב, ב-21 באוגוסט 2020 (צילום: אורן זיו)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf