newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

 "המתנחלים איימו שאם נגיע לאדמות הכפר, יהרגו אותנו"

בתחילת יולי נפצעו שני פלסטינים מירי מתנחלים באדמות הכפר בידיא בגדה המערבית. מתחקיר "בצלם" עולה ששבוע קודם לכן, מתנחלים תקפו פלסטינים באזור וביקשו מהם להודיע לתושבי הכפר שלא יעזו להתקרב לשטח. החשש: זו הכנה להקמת מאחז

מאת:

בתחילת יולי, מתנחלים ירו ופצעו חקלאים פלסטינים בשטח חקלאי הסמוך לכפר בידיא שבגדה המערבית. המשטרה חקרה מספר מתנחלים בחשד למעורבות באירוע. כעת אנו מפרסמים סרטון המראה כיצד מתנחלים ירו מנשק אוטומטי לעבר הפלסטינים. כמו כן אנחנו מפרסמים שכשבוע לפני האירוע, תקפו מתנחלים שני פלסטינים באותו מקום, איימו עליהם בנשק ואמרו להם כי יהרגו "כל פלסטיני שיגיע" למקום, במטרה להרתיע פלסטינים אחרים מלהגיע לשטח.

האזור שבו בוצעו שתי התקיפות הוא שטח חקלאי המרוחק כקילומטר וחצי מצפון לכפר בידיא. נמצאות בו כמה חלקות של עצי זית ועצים אחרים בבעלות של פלסטינים מבידיא ומכפרים אחרים בסביבה. תושבים פלסטינים מדגישים שמדובר באדמות פלסטיניות פרטיות, המרוחקות מההתנחלויות הסמוכות.

על פי תחקיר של "בצלם", ב-30 ביוני הגיעו דר מג'די עיסא וא.א., שניהם תושבי בידיא בשנות החמישים לחייהם, לאזור החקלאי, שם נוהגים תושבים פלסטינים  לנפוש ולערוך פיקניקים. "אני ומג'די נסענו לטייל באזור ח'לאייל בידייא, הנמצא במרחק חמש דקות מהכפר שלנו", סיפר א.א. לתחקירן בצלם, עבד אלכרים סעדי. "יש שם נוף יפה, הוא משרה רוגע, ואנחנו תמיד הולכים לטייל שם כדי לברוח מדאגות היום יום וליהנות בחיק הטבע".

אבל הבילוי, מתאר א.א., הסתיים כאשר שני החברים נתקלנו בכשבעה מתנחלים, שחלקם החזיקו נשק אוטומטי ואקדחים, לפי התיאור שלו. "המתנחלים התקרבו אלינו והתחילו לירות באוויר", סיפר א.א. "פחדנו מאוד, היינו בהלם. מג'די ניסה לעשות רוורס ולברוח משם, אבל הוא לא הצליח בגלל תנאי השטח הקשים. לא הייתה לנו ברירה אלא לרדת מהאוטו ולנסות לברוח ברגל. הייתי בנעלי בית והן נשמטו מרגליי כשרצתי. נשארתי יחף. המתנחלים רדפו אחרינו כשהם יורים באוויר ועל הקרקע עד  שהם הצליחו לתפוס אותנו. הייתי בטוח שאלו רגעיי האחרונים".

לדברי א.א., המתנחלים פגעו בהם פיזית. "שלושת המתנחלים שתפסו אותי התחילו ישר להכות אותי ולבעוט בי", מתאר א.א. "אחר כך הם תפסו אותי והובילו אותי בכוח בחזרה למכונית שלנו, מרחק של 100 מטר בערך, והמשיכו להכות אותי בכל הגוף. מתנחל אחר, שהחזיק אקדח, תפס את מג'די וירה ליד הראש שלו וגם ליד ראשי וגופי".

"המתנחלים תקפו אותנו והיכו אותנו באגרופים בכל חלקי הגוף ובמיוחד את חברי א.א.", תיאר דר עיסא. "אחד המתנחלים, שהחזיק אקדח, הצמיד אותו לראש שלי. דחפתי לו את היד כדי להרחיק ממני את האקדח ואז הוא ירה ליד האוזן שלי, כדי להפחיד אותי".

לדברי עיסא, הוא ניסה לדבר עם המתנחלים, אך הם לא התייחסו אליו. "אחד מהם שאל אותנו מה אנחנו עושים שם", סיפר עיסא. "עניתי לו שאני וחבר שלי באנו לטייל וליהנות מהטבע. הוא שאל אותי אם אני עובד עם המשטרה הפלסטינית ועניתי לו שאני מרצה באוניברסיטה ושהחבר שלי הוא איש עסקים.  הם אמרו לנו שאנחנו משקרים והורו לנו להרים את החולצות כדי לבדוק אם יש לנו נשק. המתנחל עם האקדח אמר לי שהקרקע הזו לא שלנו אלא של היהודים. לפני שהם שחררו אותנו הם איימו להרוג אותנו, אם נחזור לאזור. המתנחל הורה לי להודיע לתושבי בידיא שלא יגיעו לאדמות האלה, כי הוא יהרוג כל אדם שיגיע לשם, בגלל שזו קרקע של יהודים".

עיסא וא.א. פונו לטיפול רפואי בשכם ושוחררו באותו היום. הם לא הגישו תלונה במשטרה.

שוטרים וחיילים בוחנים נשק באירוע בו מתנחלים ירו בפלסטינים ליד הכפר בידיא, 5 ביולי 2020 (צילום: שריה דיאמנט\פלאש 90)

שוטרים וחיילים בוחנים נשק באירוע בו מתנחלים ירו בפלסטינים ליד הכפר בידיא, 5 ביולי 2020 (צילום: שריה דיאמנט/פלאש 90)

כאמור, כשבוע מאוחר יותר, ב-5 ביולי, אירע אירוע תקיפה נוסף באותו שטח. קבוצה של כעשרה מתנחלים הגיעה למקום, מלווים בכלבים וחלקם נושאי נשק. המתנחלים דרשו מחקלאים פלסטינים שעבדו באדמתם לעזוב את המקום. לאחר שהחקלאים סירבו לעזוב, התפתח ויכוח בין הצדדים.

במהלך האירוע המתנחלים פתחו בירי אש חיה לעבר החקלאים. כתוצאה מהירי נפגעו שני פלסטינים: פצוע בשנות ה-20 לחייו שנפגע מירי באזור פלג גופו העליון וברגל ופונה במצב קשה לבית חולים בסלפית ולאחר מכן לבית החולים רפידיה בשכם; ופצוע נוסף, בן 52, שנפצע בבטן מירי ופונה לבית החולים בילינסון.

בסרטון וידאו, שאיתר ארגון "בצלם" שצילמו תושבים פלסטינים ונחשף כאן לראשונה, נראים שלושה מתנחלים חמושים, שניים מהם בנשק אוטומטי ארוך, כשהם יורים לפחות חמש יריות, לעבר הפלסטינים הנמלטים מהמקום.

בין השטח החקלאי המדובר לבין המאחזים הסמוכים, אלמתן וחוות יאיר, אין דרך מסודרת, וכדי להגיע אליו יש לעבור כמה קילומטרים בשטח הררי. פעילים ישראלים ופלסטינים חוששים כי שתי ההתקפות עשויות להיות הכנה לקראת הקמת מאחז חדש באיזור. במקרים דומים בעבר, לפני או בזמן הקמת מאחז חדש, מתנחלים פעלו כדי שתושבים וחקלאים פלסטינים יחששו להתקרב לאזור.

יצוין כי על פי נתונים של בצלם, חלה עלייה באירועים של תקיפת חקלאים פלסטינים בששת החודשים הראשונים של 2020. בין החודשים ינואר ויוני, תיעדו בבצלם 68 מקרי אלימות שבהם מתנחלים פגעו ברכושם של חקלאים ורועי צאן, איימו עליהם או תקפו אותם. ב-40 מהמקרים מתנחלים פגעו ברכושם של חקלאים, ב-28 מקרים נוספים המתנחלים תקפו חקלאים או רועי צאן או איימו עליהם. מתוך מקרים אלה, ב-17 מקרים פלסטינים הותקפו גופנית, שבעשרה מהם נזקקו הנפגעים לטיפול בבתי חולים. מוקדי אלימות המתנחלים בתקופה זו היו מחוז רמאללה (19 מקרים), מחוז שכם (19 מקרים) ומחוז חברון (14 מקרים).

בצלם מציינים, כי הנתונים אינם כוללים הטרדות יומיות וגירוש של רועי צאן בידי מתנחלים מאדמות המרעה, ואף לא את רעיית הצאן והבקר של המתנחלים בשטחים מעובדים של פלסטינים.

אף שבאירוע השני ב-5 ביולי נפצעו שני פלסטינים מירי מתנחלים, עד כה לא ידוע על עצורים מקרב המתנחלים. מהמשטרה לא נמסרה עד עתה תגובה האם ישנה התקדמות בחקירה והאם צפויים להיות מוגשים כתבי אישום.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf