newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"הסיפוח הוא העמקת הכיבוש. גם אם ייכשל, הכיבוש יישאר"

פעילת זכויות האדם עו"ד גבי לסקי סבורה שסיפוח יחמיר את מצבם של הפלסטינים, יהפוך את האפרטהייד לרשמי ויחסל את מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. אך גם אם הסיפוח יבוטל בסוף, "צריך להיזהר לא להפוך את הכיבוש לנורמלי". פרויקט שיחות על הסיפוח

מאת:

איך ישפיע הסיפוח, אם יקרה, על מצבם של הפלסטינים בשטח? גבי לסקי, עו"ד המתמחה בנושא חופש המחאה, סבורה שסיפוח יוביל להגברת החיכוך היומיומי בין פלסטינים לחיילים, שנוכחותם בשטח תגבר.

"הסיפוח ייצור מערכת משפט של אפרטהייד, שיהיו בה פלסטינים נעדרי זכויות". עו"ד גבי לסקי

"הסיפוח ייצור מערכת משפט של אפרטהייד, שיהיו בה פלסטינים נעדרי זכויות". עו"ד גבי לסקי

לסקי מייצגת מפגינים ופעילים פוליטיים, ובהם פלסטינים שנעצרו במהלך המאבק העממי בגדה המערבית נגד הגדר וההתנחלויות. בין השאר, ייצגה גם את עהד תמימי, שריצתה שמונה חודשי מאסר אחרי שסטרה לחייל. לסקי ייצגה גם מפגינים רבים שנעצרו ונשפטו במחאות בתוך ישראל. היא חברה במרצ מיום היווסדה, חברת הנהלת המפלגה וכיהנה במועצת העיר תל אביב-יפו מטעמה.

לסקי טוענת כי מהלך של סיפוח יוביל לגזל של קרקעות חקלאיות, לסגירת כבישים ולהצבת מחסומים – ולכן ייאלץ את הפלסטינים להיאבק בהגבלות החדשות גם בבית המשפט. לדבריה, גם אם הסיפוח לא ייצא בסופו של דבר לפועל, הכיבוש עדיין קיים, ו"אסור לתת לסיפוח להפוך את הכיבוש לנורמלי".

עם זאת, לדבריה, "ההחלטה לבצע סיפוח היא אולי ההחלטה הרעה ביותר שאפשר להעלות על הדעת. מבחינה מוסרית מדובר בפגיעה בזכויות אדם, בפגיעה בכלכלה הפלסטינית ובפגיעה ביחסים הבינלאומיים של ישראל. היחידים שירוויחו ממהלך כזה הם קבוצה מאוד מצומצמת של מתנחלים משיחיים, שמוכנים להקריב את המדינה למען חלומות ההתפשטות שלהם.

יומן סיפוח (צילום: אורן זיו)

"כולנו בני ערובה של אותה מחשבה קולוניאלית משחיתה. מי שלא שומע את כל הקולות מירדן וממדינות אירופה הוא לא רק טיפש, הוא גם רשע, והמשך קיומה של מדינת ישראל לא נמצא בראש מעייניו. הסיפוח יוביל לסיום המדינה, לפחות כמדינה דמוקרטית".

אז איך אפשר למנוע את הסיפוח המיועד?

"בשלב הזה, כשמדובר על המשך הסכסוך לדורות, אנחנו צריכים לגרום לכך שהרוב היהודי בחו"ל ישפיע על הממשלה. יש הרבה קולות בקרב יהדות התפוצות שמתנגדים לסיפוח. יהיה לגיטימי גם לפנות לערכאות בינלאומיות כדי לעצור את הסיפוח. בנוסף, אחד הדברים החשובים הוא שיתוף ערבי-יהודי, שישמיע קול אחד חזק וברור, בין אם זה בכנסת או מחוצה לה, נגד הסיפוח".

ואם לא מצליחים למנוע את המהלך, מה יהיה? ומה עושים?

"לספח זו פעולה מאוד פשוטה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יכול לכנס ישיבת ממשלה בלי להזיז אף טנק ואף גדר, אפילו בלי הצבעה בכנסת, ולהכריז על הסיפוח. אף שגם שר הביטחון, בני גנץ, וגם שר החוץ, גבי אשכנזי, אמרו שעל הסיפוח להיות 'אחראי', פשוט אין דבר כזה. כל מהלך חד צדדי הוא מתכון לאסון ולפגיעה בזכויות. אם אנשי כחול לבן שנבחרו על ידי הקולות של אלה שמתנגדים לסיפוח ייתנו את ידם למהלך הזה, הם לא רק ייקחו חלק בפגיעה בישראלים ובפלסטינים, הם גם מסיימים את הקריירה הפוליטית שלהם לדעתי.

"מה יוצר הסיפוח מעבר לכיבוש? הוא מונע אפשרות של קיום מדינה פלסטינית בת קיימא, עם רצף טריטוריאלי ויכולת משילות אמיתית. זה מנוגד להסכמים שישראל חתמה עליהם – הסכם אוסלו והסכם השלום עם ירדן. הסיפוח גם ייצור מציאות מאוד עמוקה של אפרטהייד.

"בנוסף, גזל של אדמות מוביל לפגיעה בזכויות אדם של מיליוני אנשים. זה פוגע בהגדרתם העצמית, בחופש התנועה שלהם, בחופש הכניסה והיציאה. על פי המפות, יוקמו מחסומים רבים בכניסות וביציאות של כפרים וערים. אפילו יריחו תהיה סגורה מכל הצדדים.

סיפוח יפגע בזכויות של הפלסטינים. פלסטינים ממתינים לדיון בבית המשפט בעופר (צילום: אורן זיו)

סיפוח יפגע בזכויות של הפלסטינים. פלסטינים ממתינים לדיון בבית המשפט בעופר (צילום: אורן זיו)

"מבחינה ביטחונית זה אסון לישראל. סיפוח מייצר גבול ארוך יותר מכל הגבולות של ישראל ביחד, שאינו בר הגנה. פגיעה בשלום עם ירדן מצמצמת את גבול הביטחון איתם. הכוונה היא הרי לא לפנות שום מתנחל, ולהשאיר חלק מההתנחלויות בתוך השטח הפלסטיני, כך שכדי להגיע אליהן צריך ליווי צבאי, מה שיהפוך את החיילים לנהגים הפרטיים של המתנחלים במקום. וזה עוד בלי להזכיר את העלות הכספית המטורפת של המהלך והחנק הכלכלי שהוא ייצור לתושבים הפלסטינים".

בתוך עורכת דין, את מעריכה שמהלך של סיפוח ישפיע על הייצוג המשפטי של הפלסטינים באזורים שיסופחו?

"המהלך ייצור מערכת משפט של אפרטהייד, שיהיו בה פלסטינים נעדרי זכויות. זה המצב גם היום, רק שהוא ייהפך רשמי. בגלל המגבלות השונות שיוטלו בעקבות הסיפוח, ייקחו לפלסטינים עוד קרקעות, ייאסרו על תנועה בכבישים מסוימים, ייסגרו שטחי חקלאות – כל מה שקורה היום תחת הכיבוש יתעצם באופן ניכר.

"כבר היום, עם הגדר, אנשים לא יכולים לצאת לשטחים חקלאיים, וכניסות לכפרים סגורות – מה שמחייב פלסטינים לעשות סיבובים של עשרות קילומטרים כדי להגיע לביתם שנמצא במרחק של כמה דקות נסיעה.

"בנוסף, בשטח גם יהיו הרבה יותר חיילים, מה שבהכרח יוביל להתעצמות של העימות וחיכוך יומיומי עם הצבא, ולמציאות פגיעה יותר עבור הפלסטינים. נתניהו אמר שמי שיסופח לא יקבל אזרחות, ובכך ייווצר בעצם עוד מעמד, בדומה למה שקורה במזרח ירושלים, שפותח פתח לגירוש ומתן של פחות זכויות ופחות שירותים מצד אחד, ומהצד השני מניעה מהרשות הפלסטינית לספק לאנשים האלה את אותם שירותים".

ואם הסיפוח לא ייצא בסוף אל הפועל, איך תיראה המציאות?

"אחד הדברים שצריך לזכור כשמדברים על סיפוח הוא שיש כבר כיבוש, ואסור להפריד ביניהם. הסיפוח הוא העמקת הכיבוש והכשרתו. גם אם הוא לא ייצא אל הפועל, זה לא אומר שמה שנשאר הוא חוקי, שהוא לא מהווה גזל או שזה לא אפרטהייד.

"צריך להיזהר לא להפוך את הכיבוש לנורמלי אם הסיפוח יבוטל. נכון, המצב יכול להיות יותר גרוע, אבל אסור לקבל את המצב הקיים, ולחשוב שאם נצליח לבטל את הסיפוח זו תהיה הצלחה".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf