newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ההפגנות בארה"ב הן על הרבה מעבר לרצח של ג'ורג' פלויד

הרצח של פלויד הצית את גל המחאה האחרון, אבל בעידן שבו הנשיא תומך בגלוי בימין הקיצוני ובזרם העליונות הלבנה, ההפגנות הן על עצם הזכות של שחורים וחומים להתקיים במרחב הציבורי. המעודד הוא שמספר הלבנים המצטרפים למחאה עולה בהתמדה

מאת:

"היה זה הטוב בזמנים, היה זה הרע בזמנים".

זה סיפור של יותר משתי ערים, אבל בימים האחרונים מרכזו בערים התאומות של מיניסוטה, שמו של המטרופולין המאחד את מיניאפוליס וסנט פול. בראשית השבוע שעבר נעצר ג׳ורג׳ פלויד, אזרח אפריקאי-אמריקאי, על ידי שוטרים, ככל הנראה באשמה שמסר בחנות שטר מזויף של 20 דולר. דקות ספורות לאחר מכן פלויד כבר לא היה בין החיים.

נראה שסוף סוף לא רק השחורים עומדים לבד להילחם על חייהם. מפגינים במיניאפוליס בעקבות רצח ג'ורג' פלויד (Lorie ShaullWikimedia Commons)

נראה שסוף סוף לא רק השחורים עומדים לבד להילחם על חייהם. מפגינים במיניאפוליס בעקבות רצח ג'ורג' פלויד (Lorie Shaull Wikimedia Commons)

בעידן בו מצלמות אבטחה ומעקב נמצאות בכל מקום, ושוטרים מחויבים לשאת מצלמות עליהם, היה ברור שמהרגע שנודע שג׳ורג׳ פלויד מצא את מותו במהלך מעצר, העובדות המלאות יובאו לידיעת הציבור בזכות הרשתות החברתיות ומספר אנשים ישרים במערכת הפוליטית. ואכן, עוד באותו הערב שודרו סרטונים של כל מהלך המעצר. בניגוד לשקר הקבוע, הוכח מעבר לכל ספר שפלויד לא התנגד למעצר ולמרות זאת מצא את צווארו תחת ברכו של השוטר דרק שובין.

הסרטונים מראים ומשמיעים את המילים האחרונות שאמר פלויד: ״אני לא יכול לנשום״, מילים שכבר הפכו לסיסמת מחאה לאחר רצח של אריק גרנר, עוד שחור שנרצח על ידי שוטרים בניו יורק בשנת 2014, ואמר זאת 11 פעמים לפני שמת. דרק שובין ושלושה שוטרים נוספים שהיו מעורבים פוטרו כבר למחרת, וביום שישי שובין נעצר. עוד התברר שכנגד שובין עמדו 18 תלונות על אלימות מופרזת.

הרצח של פלויד הוציא המונים זועמים לרחובות. הם נשאו שלטים ולפידים, הם לא באו להיות נחמדים או להפגין בשקט. כי נמאס. כי נמאס ממערכת אכיפת החוק שרודפת את השחורים והמיעוטים, ונמאס ממערכת משפטית מטייחת ומקלה כלפי התוקפים הלבנים ולעומת זאת מחמירה מאוד עם השחורים, ונמאס משיטור היתר שמופעל תמיד אך ורק נגד מיעוטים. רחובות מניאפוליס דמו לזירת קרב. אפילו תחנת המשטרה נשרפה.

כאילו כדי להדגים בשידור חי את מהות המחאה, שני צוותים של סי-אן-אן שידרו בשידור חי את המתרחש. צוות אחד בהובלת כתב לבן, צוות שני בהובלת כתב שחור-לטיני, עומר חימנז. במהלך הלילה נעצר אחד הצוותים. הקוראים מוזמנים לנחש מי מהם מצא עצמו במעצר משטרתי. כמובן, שרצח פלויד לא בא כהפתעה, אלא בהמשך למה שקורה בארה״ב מאז ומעולם, אך ביתר שאת מאז 2016.

לפני שבועות ספורים דלף סרטון של רצח נוסף שהתרחש בברונסוויק, ג׳ורג׳יה בחודש פברואר. אחמד ארבורי, צעיר שחור בן 25 יצא לריצה. לרוע מזלו הוא נכנס לרחוב הלא נכון. רחוב שבו גרו משפחת מקמייקל ועוד גזענים דרומיים לבנים שמצאו הזדמנות לשחק את הגיבורים שהם רואים בעצמם. מיד האב והבן למשפחת מקמייקל עלו למשאיות שלהם ורדפו אחרי ארבורי, סגרו עליו ופשוט הוציאו אותו להורג. שכן נוסף שהצטרף צילם הכל. הסרטון דלף.

לאחר הרצח לא ננקטו שום צעדים משפטיים נגד מקמייקל. רק בעקבות הפגנות ומחאות נפתחה חקירה. טענות על פחד של מקמייקל והתושבים האחרים בשל פריצות הופרכו מיד, מכיוון שלא היה שום רישום משטרתי על עבירות כאלה באזור. רק השבוע התביעה בג׳ורג׳יה הודיעה שהעצורים ייחקרו על פשע שנאה—פשע פדרלי, ולא במסגרת רשויות החוק בג׳ורג׳יה.

גם בלואיוויל, קנטאקי, פרצו הפגנות במהלכן נורו שבעה מפגינים. בלואיוויל המפגינים דרשו צדק לבריאונה טיילר, בת 26 שנרצחה בביתה על ידי שוטר שחיפש סמים בדירתה בחודש מרץ. מיותר לציין ששום סם לא נמצא בביתה. הפגנות נוספות פרצו בלוס אנג׳לס, ניו יורק, וממפיס. בערב שישי הצטרפו גם דנבר, דאלאס, יוסטון, ואטלנטה. באטלנטה ההפגנה יצאה משליטה כאשר נשלחו כוחות משטרה של המדינה (בניגוד לכוחות המשטרה של העיר), וגם המטה המרכזי של סי-אן-אן הותקף. בלילה בין שישי לשבת דווח על מספר הרוגים בהפגנות. באופן מעניין ראש העיר של סנט פול וקית׳ אליסון, התובע הראשי של מדינת מיניסוטה, הודיעו שכשמונים אחוזים מהעצורים על מעשי ונדליזם חמורים בהפגנות לא היו מהאזור ורבים מהם עם קשרים לתנועות הימין הקיצוני.

ההפגנות בימים האחרונים היו על פלויד, ארבורי, ובריאונה טיילר. אבל היה בהם הרבה יותר ממחאה על מותם המיותר של אלה שבמקרה אנו יודעים על מותם, לעומת המקרים הרבים לאין שיעור של אלו שלא מגיעים לתקשורת. המחאות וההפגנות היו על הזכות של שחורים וחומים להתקיים במרחב הציבורי ולנוע בו בבטחה. על הזכות לחיות.

גם מעבר לאירועים הללו אין שום דבר רגוע או רגיל בימים אלו בארה״ב – והדברים כמובן קשורים. זוהי שנת בחירות טעונה מאי פעם. בשיא משבר הקורונה, כאשר מושלים ברחבי ארה״ב (דמוקרטים ורפובליקנים) נאלצו להתמודד עם חוסר התפקוד הקטלני של הממשל הפדרלי והוציאו הנחיות של סגר, מיליציות לבנות חמושות בתתי מקלע, משגרי טילים ושלטי קמפיין של טראמפ פרצו לבתי המחוקקים בדרישות "לפתוח מחדש את הכלכלה״.

נשים לבנות מגוננות בשרשרת אנושית על מפגינים שחורים:

הנחיות הריחוק החברתי והסגר היו בהמלצת צוות הקורונה בבית בלבן, ואף על פי כן, טראמפ מצא לנכון לעודד את אנשי המיליציות ובאמצעות הטוויטר ומסיבות העיתונאים האין סופיות שלו קרא ״לשחרר את מישיגן,״ ״לשחרר את וויסקונסין,״ ו״לשחרר את מיניסוטה״. כולן מדינות במיד-ווסט עם מושלים דמוקרטים ונחשבות למתנדנדות בבחירות לנשיאות. בטוויטר, קרא טראמפ לחמושים ״אנשים טובים מאוד״. זוהי כמובן דרכו לאותת לתומכיו מבין תומכי העליונות הלבנה. גם את הנאצים בשארלוטסוויל ב-2017 הוא כינה אנשים טובים מאוד (כאשר ציין שיש אנשים מצוינים בשני הצדדים).

לאור זה, מעניין לראות את תגובתו של טראמפ למפגינים במיניסוטה וברחבי ארה״ב המוחים כנגד ההפקרות בערך חייהם. ״בריונים אלה מחללים את זכרו של ג׳ורג׳ פלויד״. הניגוד בין הבריונים לאנשים הטובים מאוד, מראה כמה ארוכה הדרך אותה יש עוד לעבור.

פתחתי את רשימה זו עם הציטוט של דיקנס. אז מדוע בכל זאת יש טוב בזמנים אלו? כי בין המפגינים באטלנטה, ניו יורק, לואיוויל, ובעיקר בערים התאומות היו הרבה מאוד לבנים. הרבה יותר ממה שרואים בדרך כלל. והרשתות החברתיות מוצפות בסיפורים של מה זה לחיות כשחור בארה״ב במאה העשרים ואחת. אבל נראה שסוף סוף לא רק השחורים עומדים לבד להילחם על חייהם, אלא שמספר הלבנים המבינים את חשיבות המאבק לחייהם שלהם עולה בהתמדה.

פרופ׳ ליאור שטרנפלד מלמד היסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת פן-סטייט בארה"ב.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

מרבית האנשים אינם מצליחים להצדיק הפרה בוטה של הקוד המוסרי על ידי מעשיו של הצד השני, נוראים ככל שיהיו. ילדים בעזה על חורבות ביתם (צילום: עמאד נאסר / פלאש90)

הפציעה המוסרית עוד תסתבר כאחד הנזקים הגדולים של המלחמה

פציעה מוסרית היא סינדרום ייחודי המתבטא ברגשות אשמה ובושה ומלווה בתחושת דיכאון, חרדה ואף מחשבות על נזק עצמי. לכשיתבררו הממדים המלאים של הזוועה בעזה, כולנו עלולים להימצא בקבוצת הסיכון

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf