newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הקורונה מנעה פרובוקציה: מצעד הדגלים לא עבר ברובע המוסלמי

האירוע - שהיה בעבר עמוס באלימות וקריאות הסתה - התקיים במתכונת מצומצמת ושונה, שהמשיכה את הקו ה"ממלכתי" שמארגניו מנסים לשוות לו בשנים האחרונות. עם זאת, בעתירה שהגישו נגד הניסיון של המשטרה למנוע את קיום המצעד, טענו המארגנים כי מדובר ב"חופש ההפגנה"

מאת:
השאירו תגובה
א א א

מאות אנשים השתתפו במצעד הדגלים בעיר העתיקה בירושלים היום (חמישי), במסגרת החגיגות לציון 53 שנה לכיבוש מזרח העיר. בניגוד לשנים קודמות, האירוע התקיים במתכונת מצומצמת ושונה בגלל מגבלות הקורונה. בתחילה המשטרה אסרה לקיים את המצעד, אך אתמול המארגנים והמשטרה הגיעו לפשרה במסגרת דיון בבג"ץ.

הצועדים התפרסו על חומות העיר עם דגלי ישראל מאזור שער יפו עד השער החדש. במקביל התקיימה שיירת מכוניות. אף שלא הורשה להם להגיע לשער שכם, משעות אחר הצהרים המשטרה לא איפשרה לפלסטינים לשבת באזור והציבה מחסומים רבים.

מצעד הדגלים בירושלים, ב-21 במאי 2020 (צילום: אורן זיו)

מצעד הדגלים בירושלים, ב-21 במאי 2020 (צילום: אורן זיו)

השר החדש לענייני ירושלים, רפי פרץ, אמר לצעירים שהגיעו למצעד כי זה כבוד גדול להיות שר ירושלים ביום הזה. לדבריו, "אני שמח לדעת שאנחנו מנצחים בגדול את ההיסטוריה. דוד המלך בנה את העיר, ואנחנו נמשיך". גם השר לביטחון פנים החדש, אמיר אוחנה, הגיע למקום. בניגוד לשנים קודמות כמעט לא נשמעו קריאות הסתה, מלבד כמה פעמים שצעירים שרו את השיר "נקם אחת משתי עיני".

השנה, גם כן בניגוד לשנים קודמות, אפילו המארגנים לא ביקשו לצעוד ברובע המוסלמי בעיר העתיקה, דרך שער שכם ורחוב אל ואד. משבר הקורונה סיפק דוגמה טובה לכך שכאשר המשטרה רוצה, היא יכולה למנוע מארגוני הימין לצעוד ברובע המוסלמי או אפילו להתקרב אליו. באזור השער החדש הוקם מחסום שבו שוטרים מנעו מיהודים להתקרב לשער שכם – מראה הפוך לזה שנראה בשנים קודמות, כשתנועת הפלסטינים הוגבלה.

השר לענייני ירושלים רפי פרץ (מימין) והשר לביטחון פנים אמיר אוחנה, במצעד הדגלים בירושלים, ב-21 במאי 2020 (צילום: אורן זיו)

השר לענייני ירושלים רפי פרץ (מימין) והשר לביטחון פנים אמיר אוחנה, במצעד הדגלים בירושלים, ב-21 במאי 2020 (צילום: אורן זיו)

ב-2012-2015 האלימות במצעדים האלה הגיעה לשיא, עם תקיפות פיזיות של פלסטינים ומעצרים של מוחים נגד המצעד על ידי המשטרה. באותן שנים המשטרה גם כפתה על בעלי עסקים פלסטינים בעיר העתיקה לסגור את העסקים שלהם ועל התושבים להישאר בביתם, בזמן שעשרות אלפים צעדו תוך קריאות "מוחמד מת" ו"יישרף המסגד" בלב העיר העתיקה, כשהם גורמים גם נזקים לדלתות של חנויות.

בשנים האחרונות המצעד עובר יחסית "בשקט", על אף האלימות המובנית של מצעד כזה בלב הרובע המוסלמי – אך עדיין נשמעות קללות כלפי פלסטינים. בשלוש השנים האחרונות אירועי יום ירושלים, ובעיקר המצעד, הפכו ליותר ויותר מיינסטרים, ואפילו המארגנים "מרסנים" את הצועדים ומנסים למנוע מהם לצעוק קריאות גזעניות. גם המשטרה התחילה להגביל את מספר הצועדים שיכולים לצעוד דרך הרובע המוסלמי.

ב-2016 כתבה כאן אורלי נוי כי הניסיון להגביל את קריאות ההסתה מצד הצועדים והפיכת המצעד למסודר יותר אינם חדשות טובות, ומטרתם היא לקדם את האג'נדה של מארגני המצעד לא מתוך אנטגוניזם לעומתי אלא כפרויקט ממלכתי הנטוע בלב המיינסטרים הישראלי.

כך, מארגני המצעד מנסים ליצור רושם "ממלכתי" לאירוע, ואף מקבלים סיוע תקציבי מעיריית ירושלים, ובעקיפין גם מהמדינה – בכך שישיבות רבות שולחות את תלמידיהן למצעד.

עם זאת, בעתירה שהגישו השנה לבג"ץ נגד המשטרה ניתן לראות כי המארגנים רואים את האירוע כמחאה. הטיעון המרכזי בעתירה נגד ההגבלות שהטילה המשטרה היה "חופש ההפגנה".

מאיר אינדור שביב, אחד העותרים, אמר בדיון כי "ראינו איך בחרדת קודש הם מסתובבים סביב ארגוני שמאל ונותנים להם לארגן הפגנות, אבל אצלנו בחגיגה למען ירושלים מנסים לצמצם ולהתיש אותנו". בסופו של דבר, כאמור, הושגה הסכמה בין הצועדים למשטרה שאיפשרה את קיום האירוע.

שוטרים מפנים פלסטינים מאזור שער שכם, לקראת מצעד הדגלים, ב-21 במאי 2020 (צילום: אורן זיו)

שוטרים מפנים פלסטינים מאזור שער שכם, לקראת מצעד הדגלים, ב-21 במאי 2020 (צילום: אורן זיו)

מצעד הדגלים בירושלים, ב-21 במאי 2020 (צילום: אורן זיו)

מצעד הדגלים בירושלים, ב-21 במאי 2020 (צילומים: אורן זיו)

מצעד הדגלים בירושלים, ב-21 במאי 2020 (צילום: אורן זיו)

מצעד הדגלים בירושלים, ב-21 במאי 2020 (צילום: אורן זיו)

מצעד הדגלים בירושלים, ב-21 במאי 2020 (צילום: אורן זיו)

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
שר החינוך לשעבר, נפתלי בנט, בישיבת ועדת הכספים בכנסת, ב-5 בדצמבר 2016 (צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

שר החינוך לשעבר, נפתלי בנט, בישיבת ועדת הכספים בכנסת, ב-5 בדצמבר 2016 (צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

תיראו מופתעים: נפתלי בנט היטיב עם חינוך העשירים

מחקר חדש מראה כי בתקופת כהונתו של בנט כשר החינוך, הכיתות בחמישון העליון קטנו ב-1.5 תלמידים, ואילו בחמישון התחתון הצפיפות בכיתות גדלה. עוד עולה מהמחקר כי בין 2014 ל-2018 גדלה התוספת לתקציב לתלמיד במערכת הפרטית פי 2 מזו שבחינוך הממלכתי הרשמי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf