newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הזנחת החינוך לגיל הרך היא פשע לדורות הבאים

ישראל היא אחרונת המדינות בהשקעה כספית בחינוך לגיל הרך, וראשונת המדינות בשיעור ההוצאה הפרטית עליו. מחקר חדש מראה כי כדי לצמצם פערים נדרש לטפח את מסגרות החינוך מלידה עד גיל שלוש, ולהדריך את ההורים לגבי חשיבות תפקידם

מאת:

כל הקשיים והאתגרים הנוגעים להחזרת מערכת החינוך לפעולה מתעצמים פי 70 במערכת החינוך והטיפול לגיל הרך, מלידה עד גיל שלוש. מדובר במערכת מוזנחת מבחינת אחריות המדינה, ומופרטת מבחינה כלכלית – שני כשלים שזכו לבולטות בעקבות המחאה החברתית בראשית העשור, ועדיין לא נעשה דבר לתיקונם.

אילוסטרציה: pikist

ההזנחה היא אחריות ממשלות ישראל לדורותיהן (אילוסטרציה: pikist)

פוסט זה נכתב לטובת כל מי שרוצה תשובות ברורות לשאלות: (1) מדוע יש בישראל פערים חברתיים? בגלל פערים כלכליים. (2) מדוע מערכת החינוך לא מצליחה לצמצם אותם, והם אף מתרחבים במהלך שנות הלימודים? בגלל הזנחת הגיל הרך. (3) ומה כן ניתן לעשות? לשפר את מסגרות החינוך והטיפול, ולהדריך את ההורים.

החינוך לגיל הרך מוזנח ומופרט

נתחיל בהצגת המצב הנוכחי המחריד, כל כולו אחריות ממשלות ישראל לדורותיהן. דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת אודות החינוך לגיל הרך, שנכתב לקראת דיון בוועדת החינוך של הכנסת בשבוע שעבר, חושף בתרשים אחד את הכשל הנורא: ישראל היא אחרונת המדינות בהשקעה כספית בחינוך לגיל הרך, וראשונת המדינות בשיעור ההוצאה הפרטית על חינוך לגיל הרך.

בישראל, נכון ל-2018, יש 1.08 מיליון ילדים עד גיל שש, חצי מהם בגיל לידה עד שלוש. מתוכם 125 אלף ילדות וילדים מטופלים בחמשת אלפים מעונות יום ומשפחתונים המוכרים על ידי משרד העבודה. על הנותרים, 425 אלף ילדות וילדים, שהם 77% מהילדים עד גיל שלוש, אף אחד לא יודע כלום. הם ככל הנראה במוסדות פרטיים או בטיפול פרטי, לא מפוקחים ולא מסובסדים. זאת ההזנחה. וזאת ההפרטה.

הכל קשור להכל

לפני כחודש התפרסם מחקר OECD על התפתחות הכישורים האישיים והחברתיים, וכן כישורי השפה והחשיבה המתמטית של ילדים עד גיל חמש: (Early Learning and Child Well-being). אציג בהמשך את כישורי הילדים שנבדקו ואת המשתנים שנמצאו קשורים להתפתחות הילדים ולפערים ביניהם.

בתקציר: בני עשירים מתפתחים טוב יותר מבני עניים, הבנות טוב יותר מהבנים, ואלה שהוריהם מעורבים בפעילות מסגרות החינוך יותר טוב מאלה שהוריהם אינם מעורבים.

כמו כן, מספר הספרים בבית ומספר אירועי קריאה של הורה עם ילד קשורים חיובית להתפתחות: כמה שיותר, יותר טוב. לעומת זאת, היקף החשיפה של ילדים עד גיל חמש למכשירים דיגיטליים לא נמצא קשור להתפתחות, וכך גם הוצאת הילדים מהבית למסגרות חינוך פני גיל שלוש.

ממצא מעניין קשור להשתתפות באירועי תרבות מחוץ לבית כגון הצגות או חוגים: עד שלוש פעמים בשבוע הדבר תורם להתפתחות הילדים, אבל מעל חמש פעמים בשבוע זה דווקא גורע.

והכי חשוב: הכל קשור להכל. ילדים שקיבלו ציון מתקדם בתחום התפתחות אחד, נמצאו בעלי ציון מתקדם גם בתחומי התפתחות אחרים. הממצא הזה מוביל אל מסקנת החוקרים, שיש מה לעשות: אם נתמוך בילד או בילדה בגיל הרך בפעולות פשוטות וזמינות כמו קריאה בספרים, משחקי מילים ומשחקי חשיבה, הדבר יתורגם גם להתפתחותם בכל התחומים האחרים.

תכלס יש כאן הוכחה מחודשת לחשיבות החינוך בגיל הרך. כפי שנכתב בראש הדוח: הזנחת הגיל הרך היא הזנחת הילדים עצמם, הזנחת המשפחות שלהם והזנחת מערכת החינוך והחברה כולה לעתיד.

כל יום הוא קריטי

המחקר נערך בשלוש מדינות: אסטוניה, אנגליה וארה"ב והשתתפו בו 7,000 ילדות וילדים בגיל חמש. לילדים הוצגו תמונות מצוירות והם נשאלו בעל פה שאלות הבנה של מושגים, כגון מי עומד ראשון בתור? ושאלות התייחסות למצבים חברתיים, כגון כיצד מרגישה הילדה בציור? בנוסף, הועבר שאלון מידע להורי הילדים ולמחנכות שלהם במסגרות החינוך שבהם הם מטופלים.

המחקר בחן עשר יכולות, בשלושה תחומי התפתחות:
– בתחום החברתי-רגשי נבדקו חמש יכולות: זיהוי רגשי של הבעות פנים; ייחוס רגשות מרובים במצבים חברתיים; התנהגות פרו-חברתית; אמון בזולת; והפרעות התנהגות.
– בתחום הוויסות העצמי נבדקו שלוש יכולות: השהיית תגובה; גמישות מחשבתית; וזיכרון פעולה.
– בתחום הלימודי (הקוגניטיבי) נבדקו שתי יכולות: הבנת השפה (ללא קריאה וכתיבה); והבנת מושגי יסוד מתמטיים.

הגורם המרכזי הקשור להתפתחות הילדות והילדים הוא הגיל. בכל עשר היכולות שנבדקו התגלתה התקדמות של הילדים בהתאם לגיל שלהם: ילדים בני חמש וחודש אחד קיבלו את הציונים הנמוכים ביותר, וניכר שיפור בציונים מחודש לחודש, עד ילדים שהיו בני שש. למשל, כאשר ציון 500 נקבע כממוצע, ילדים בני חמש קיבלו 455 נקודות במבחן זיהוי רגשות בהבעות פנים, בעוד ילדים בני שש קיבלו 545 נקודות (110 נקודות ציון הפרש).

הגיל נמצא כגורם הפערים הגדול ביותר בין הילדים. מכאן המסקנה לגבי החשיבות של טיפוח הילדים בבית ובמסגרות החינוך והטיפול. ילדים בגיל צעיר משכללים את יכולותיהם מיום ליום. וככל שעומדים לרשותם כישורים משוכללים יותר, כך הם נכונים טוב יותר ללמידה והתפתחות נוספות. במילים אחרות – המחקר מוכיח שוב, שכל יום בחיי ילדים בגיל הרך הוא יום קריטי.

הפערים נפערים מלידה עד גיל שלוש

הגורם השני ביצירת פערים בין ילדים בגיל הרך הוא המעמד הכלכלי של ההורים. בכל המיומנויות שנבדקו ילדים שמגיעים מבתים בדרוג חברתי כלכלי גבוה קיבלו ציונים טובים יותר מאשר ילדים מבתים בדירוג חברתי כלכלי נמוך (ראו תרשים). הפערים הגדולים ביותר הם בתחום הקוגניטיבי, בכישורים המתמטיים ובכישורי השפה.

חשוב להזכיר שמדובר בילדים בני חמש. כלומר, כל הפערים שמתגלים בין הילדים בבתי הספר, במבחני המיצ"ב של משרד החינוך או במבחני פיזה של ה-OECD, מקורם אינו בבתי הספר. הילדים גוררים אתם את המצב הכלכלי של הוריהם – ואת העובדה שהמדינה מזניחה את החינוך לגיל הרך.

גורם הפערים השלישי בגודלו הוא המגדר. בתשע מיומנויות (כולן מלבד כישורים מתמטיים) הבנות קיבלו ציונים טובים יותר מאשר הבנים. למשל, כאשר 500 הוא הממוצע, הבנות קיבלו במדד התנהגות פרו-חברתית ציון 520 בעוד הבנים קיבלו ציון 480.

לא רק במבחנים הישירים הבנות הצליחו יותר, אלא שהן זכו גם להערכה חיובית יותר מצד ההורים והמחנכות. ההורים מדווחים על קשיים לימודיים וחברתיים של בנים בני חמש בהיקף כפול מאשר על בנות. בין שני הממצאים נמצא מתאם, כלומר בנים שהוריהם דיווחו על קשיים בהתפתחותם אכן קיבלו ציונים נמוכים יותר בכל המיומנויות שנבדקו.

לקרוא יחד עם הילדים

מעורבות ההורים במסגרת החינוכית נמצאה בקשר חיובי עם התפתחות הילדים בכל התחומים. המעורבות נמדדה על פי דיווחי הגננות, מהורים שאינם מעורבים כלל ועד הורים מעורבים מאוד. למשל הציון בהתנהגות פרו חברתית של ילדים שהוריהם מעורבים מאוד במסגרת החינוכית הוא 539, לעומת ציון 469 לילדים שהוריהם אינם מעורבים כלל.

קריאה בספרים עם ההורים, נמצאה כגורם מעודד התפתחות. בשאלון להורים הם התבקשו לדווח על היקף הקריאה של ספרים עם הילדים בבית, החל מפעם אחת בשבוע ועד כל יום. ככל שהורים דיווחו על יותר קריאה עם הילדים, כך הציונים של הילדים היו גבוהים יותר בכל המיומנויות שנבדקו. הדבר בולט ביותר בכישורי שפה, שם הילדים שהוריהם קראו איתם ספרים כל יום, קיבלו 50 נקודות ציון יותר מהילדים שהשתתפו בקריאה רק אחת לשבוע.

פערים בין הילדים, בכל תחומי ההתפתחות, נמצאו גם בהתאם למספר הספרים בבית. למשל, ילדים שהוריהם דיווחו שיש יותר ממאה ספרים בבית, קיבלו 80 נקודות ציון יותר בכישורי שפה ומתמטיקה, ו-30 נקודות ציון יותר בהתנהגות פרו-חברתית, אמון והפרעות התנהגות, מילדים שיש בביתם פחות מעשרה ספרים.

אילוסטרציה: piqsels

קריאה עם הילדים קשורה להתפתחות (אילוסטרציה: piqsels)

אזכיר שוב בקצרה: השהות במסגרות חינוך לפני גיל שלוש והיקף השימוש במכשירים דיגיטליים לא נמצאו קשורים להתפתחות הילדים במחקר זה. מה שכן, עד שלוש פעילויות תרבות מחוץ לבית בשבוע, כמו חוגים, הצגות וטיולים, בהחלט עוזרים. חמש פעולות ויותר מחוץ לבית בשבוע נמצאו מעכבות את התפתחות הילדים.

השורה התחתונה: הזנחת החינוך לגיל הרך היא פשע לדורות הבאים. בעוד עשור שנים ויותר, כאשר ישאלו מדוע יש פערים בחברה בישראל, זיכרו את ההזנחה שנוהגת בה ממשלת ישראל. כל שצריך הוא לטפח את מסגרות החינוך מלידה עד גיל שלוש, ולהדריך את ההורים לגבי חשיבות תפקידם. ככל שנצליח לקדם ילד בתחום אחד, הוא כבר ירוץ קדימה גם בתחומים האחרים.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

אקדמיה שלא יוצאת נגד ההרג והדיכוי לא ממלאת את תפקידה

כשהופיע איום על ביטול פרסי ישראל, האקדמיה בישראל הזדעקה. אבל היא בוחרת למלא את פיה מים ביחס לזוועות בעזה, ואפילו עוזרת בסתימת הפיות של סטודנטים ומרצים פלסטינים. ככה לא עושים אקדמיה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf