newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בניגוד לחוק: 430 אלף עובדים לא מקבלים שכר מינימום

דו"ח של קו לעובד חושף כי בשנים האחרונות גדל שיעור המקרים של אי ציות לחוק, וכ-11% מכלל העובדים במשק לא השתכרו שכר מינימום ב-2018. נשים, ערבים וחרדים נפגעים יותר. במקביל חלה ירידה בפעילות האכיפה נגד מעסיקים שעוברים על החוק, ותקציב המינהל האחראי קוצץ בכ-40%

מאת:

כ-430 אלף עובדים אינם מקבלים שכר המינימום בישראל – כך עולה מדו"ח חדש של קו לעובד שהתפרסם היום (ראשון), לרגל ה-1 במאי שחל ביום שישי, תחת הכותרת "מי שומר על העובדים". הדו"ח חושף כי לאורך השנים חלה עלייה בשיעור המקרים של אי-ציות לחוק שכר מינימום, מ-9.5% ב-2012 עד לכ-11% מכלל העובדים במשק ב-2018. לפי הערכות, השיעור נותר דומה גם ב-2019.

מהנתונים עולה כי בין 2017 ל-2019 חלה ירידה של 16% בסך ההתראות והעיצומים המוטלים על מעסיקים שמפרים את החוק. שיעור המעסיקים שננקטו נגדו אמצעי אכיפה אלה ב-2016-2018 אינו עולה על 1% מכלל המעסיקים במשק בכל אחת מהשנים. בנוסף, תקציב מינהל ההסדרה והאכיפה וכוח אדם במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים התכווץ בכמעט 40% בשנים אלה.

עובדי התברואה של עיריית ירושלים מפגינים למען זכויותיהם, ב-5 בנובמבר 2019 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

עובדי התברואה של עיריית ירושלים מפגינים למען זכויותיהם, ב-5 בנובמבר 2019 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

הדו"ח מתבסס על נתוני מינהל ההסדרה והאכיפה ועל נתוני הביטוח הלאומי. בין השאר, הוא כולל סקירה של מבנה כוח העבודה בישראל כיום, שמורכב מכמה קבוצות: בעלי אזרחות ישראלית (יהודים, ערבים ואחרים); מהגרי עבודה; מבקשי מקלט; ועובדים פלסטינים מהשטחים.

לפי נתוני השנתון הסטטיסטי לישראל לשנת 2019, במדינה יש כיום 3.9 מיליון עובדים, מהם 94.1% ישראלים, 132.8 אלף עובדים מחו"ל (לרבות מהגרי עבודה) ו-97.2 אלף עובדים פלסטינים מהשטחים.

בנוסף, מהנתונים עולה כי כ-2 מיליון מהעובדים בישראל הם גברים ו-1.9 מיליון הן נשים. יותר מ-750 אלף עובדים היו עובדים שעתיים נכון ל-2019, וכ-50% מהעובדים השעתיים השתכרו פחות מ-4,000 שקל בחודש. שכר המינימום בישראל הוא 5,300 שקל בחודש מאז 2017.

מהדו"ח של קו לעובד עולה עוד כי לגיל, מגדר, השכלה, מגזר וסוג עיסוק יש השפעה על מידת החשיפה של העובדים לאי הציות לחוק שכר מינימום. כ-16% מבני 25-29 ובני 65 ומעלה נפגעו מאי ציות לחוק שכר מינימום.

שיעור הנשים שנפגעו מאי הציות לחוק הוא כ-13%, לעומת כ-9% מהגברים. בקרב בעלי השכלה של 0-8 שנות לימוד, 34% נפגעו מאי הציות לחוק. בקרב העובדים הערבים השיעור היה 21%, ובקרב העובדים החרדים הוא היה 16%. 37% מהעובדים הלא מקצועיים היו חשופים לאי הציות לחוק.

"הרגולטור עושה מעט מדי"

הדו"ח מראה כי במקביל לעלייה בשיעור הפרות החוק, נרשמה ירידה בפעילות האכיפה נגד התופעה. בין 2017 ל-2019 נרשמה ירידה של כ-16% בפעולות האכיפה הנוגעות להפרות כלפי עובדים ישראלים – מ-5,432 ל-4,562 פעולות.

בכל הנוגע לאכיפה נגד הפרות שבוצעו כלפי מהגרי עבודה חלה ירידה תלולה של כ-70% במספר ההתראות המינהלות שהוטלו על מעסיקים בין 2016 ל-2019. מספר העיצומים שהוטלו עלה קצת, אך נותר נמוך והיה 54 בלבד בשנה שעברה.

מהדו"ח עולה עוד כי מספר התיקים שנפתחו בגין הפרות חוק שכר מינימום נותר יציב – 163 תיקים ב-2016 ו-152 תיקים ב-2019. לפי הדו"ח, "ניתן לראות מגמה ברורה, שלפיה החוק המרכזי שבגינו נפתחו תיקים הוא חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם. על פי הנתונים, מרבית העובדים שבגין הפרת זכויותיהם נפתחו תיקים עבדו בענף הניקיון, קבלנות כוח אדם ובניין".

גובה העיצומים שהוטלו על מעסיקים שהפרו את חוק שכר מינימום (ישראלים ומהגרי עבודה) היה 3.86 מיליון שקל ב-2016. הוא עלה ל-5.5 מיליון שקל ב-2017 ושוב ל-7.6 מיליון שקל ב-2018, אך ב-2019 ירד שוב לכ-5.8 מיליון שקל. סך כל העיצומים שהוטלו בגין הפרת חוק שכר מינימום מהווה כ-6.7% מסך כל העיצומים שהטיל מינהל ההסדרה והאכיפה בשנים אלה.

מתוך הדו"ח של קו לעובד

מתוך הדו"ח של קו לעובד

בקו לעובד כותבים כי "נתונים עגומים אלה מקבלים משמעות חמורה אף יותר לאור המשבר הכלכלי במשק בעקבות מגיפת הקורונה. אחת מהסכנות הברורות שהמגיפה טומנת בחובה היא פגיעה בזכויות עובדים, כאשר כה רבים מייחלים לפרנסה.

"דווקא בימים אלה מוטלת על המדינה החובה להגן על העובדים, על זכויותיהם הסוציאליות ועל שכרם יותר מאי פעם. לצערנו, הנתונים העולים מהדו"ח משקפים בבירור כי הרגולטור בישראל כבר עכשיו עושה מעט מדי כדי לשמור על העובדים".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf