במעונות בת"א גובים שכ"ד מלא, כשסטודנטים רבים כלל לא שם

דיירים במעונות הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב יצאו למאבק בניסיון לקבל הקלות כלכליות בשל משבר הקורונה. לדבריהם, שכר המגורים שלהם נותר כפי שהיה לפני המשבר, בשונה ממוסדות אקדמיים אחרים בארץ שנתנו לדיירים הקלות.

בנוסף, טוענים הדיירים לשורה של אי סדרים בניהול פרויקט המגורים ולכך שבקשותיהם נופלות בין הכיסאות.

הדיירים קיימו היום (חמישי) הפגנה בעניין, שבה קראו בין השאר סיסמאות כמו "אנחנו דיירים ולא אסירים" ו"האוניברסיטה שכחה את הסטודנטים", וטענו בהודעה שפירסמו כי דרשו מהנהלת המעונות לצאת לדבר אתם אך סורבו.

מסמכים שהפיצו הדיירים במעונות ברושים ואינשטיין מבקשים להכיר בהם כוועד, "כדי לייצג נאמנה את האינטרסים של הדיירים ואת צורכיהם". בליבת טענותיהם נמצאות השלכותיו של מכרז הקמת המעונות, המנוהלים על ידי החברה הפרטית שיכון ובינוי.

לטענתם, העובדה שחברה פרטית מנהלת את המעונות ועניינה להשיא רווח מתנגשת עם מהות המעונות, שנועדו לשמש דיור נוח עבור סטודנטים במוסד, בייחוד כאלה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך.

לפי מסמך היסוד של חברי הוועד, שלושה גופים אחראים על מתחם המעונות: חברת שיכון ובינוי, אגודת הסטודנטים והנהלת האוניברסיטה. מצב זה לטענתם מייצר "סבך מסתורי" שבו "אלה שרוצים לעזור לא יכולים, אלה שיכולים לא רוצים לעזור, ונדמה שכל גורם מפנה את האחריות אל משנהו".

לטענתם, "רציונל נוסף להקמת הוועד הוא אם כן ליצור סדר ובהירות ביחסים בין הגופים השונים אלינו, הדיירים, ולהוות צלע נוספת ביחסים אלה, למען הבטחת רווחתנו".

הגורמים המפעילים את המעונות טוענים מנגד כי הצוות זמין עבור הדיירים וכי אף הושקה אפליקציה ייעודית לכך.

טענותיהם של הדיירים גברו עם פרוץ משבר הקורונה, לאור המצב המיוחד שבגללו סטודנטים רבים עזבו את המעונות לתקופה ארוכה בשל המעבר ללימודים מקוונים. בנוסף, הדיירים טוענים כי מי שנותרו במעונות לא יכולים להשתמש בחלק מהשירותים שהוצעו להם בעבר בגלל המצב.

הגורמים המנהלים את המעונות טוענים מצדם כי ניתן להגיש בקשה למלגה בסך 1,500 שקל בשל המצב, וכי יותר מ-200 סטודנטים כבר קיבלו מלגה כזאת. הדיירים אומרים בתגובה לטענה זו כי מדובר בסכום זעום במצטבר, וכי הוא אינו ממוקד למעונות אלא לכלל הסטודנטים באוניברסיטה. שכר הדירה החודשי במעונות הוא 1,900-2,200 שקל ליחיד.

בין השאר, דורשים הדיירים הנחה בגובה 30% משכר הדירה למי שנותר בה במהלך המשבר; החזרת שכר הדירה לדיירים שלא שהו במעונות במהלכו; ומתן אפשרות לדיירים לעזוב את המעונות ולהזדכות על הפיקדון ללא מציאת מחליף וללא תשלום קנס. "דרישות אלה מתואמות עם הקלות שניתנו במעונות סטודנטים אחרים בארץ וברחבי העולם", הם כותבים.

לטענת נציגי שיכון ובינוי, כל דייר שמעוניין לצאת יכול לעשות זאת כעת ללא מציאת מחליף או קנס כפי שמצוין בחוזה, וזאת בשל המצב. אז היכן המחלוקת? ככל הנראה בסעיף הנוגע להשהיית שכר הדירה לדיירים שלא שוהים במעונות. במלים אחרות, הדיירים מעוניינים להקפיא את שכר הדיור לתקופת המשבר ולשוב לדירותיהם אחריו.

דורשים שקיפות

הדיירים דורשים גם שקיפות בנוגע לחוזה בין חברת שיכון ובינוי לבין האוניברסיטה, ודרך כך ללמוד על "המדדים והמחירים של השירותים השונים במעונות". לטענתם, "כיום מחירי הדיור במעונות אינם נמוכים משמעותית מהמחירים בשוק ואף גבוהים מהם (לפי מ"ר), למרות המטרה המוצהרת של מעונות סטודנטים באשר הם. אף שאנחנו מודעים לכך שמחירי השכירות בתל אביב גבוהים ביחס למקומות אחרים בארץ, היחס בין מחירי הדיור לבין מחירי המעונות אינו פרופורציונלי".

טענה זו אינה חדשה וכבר זכתה לפרסום. העיתונאית נעמה ריבה פירסמה ב-2013 כתבה נרחבת ב"לאישה" (ו-xnet) על המעונות החדשים, שבמסגרתה ערכה בדיקת שמאי שממנה עלה כי במעונות ברושים שכר הדירה הוא 110 שקל למ"ר, בעוד שבדירות סטנדרטיות בתל אביב נכון לזמן פרסום הכתבה הוא היה 70-80 שקל למ"ר בממוצע.

מטעם חברת שיכון ובינוי הוסבר אז כי בדיקת לפי מ"ר היא "דבר מטעה", וכי יש רכיבים נוספים כגון שירותים, ריהוט, ויתור על צורך בתחבורה ציבורית ועוד שנכללים בחישוב.

באשר לשירותים הניתנים במעונות, הדיירים טוענים כי התחזוקה לוקה בחסר, והדבר כולל "קירות שאינם מתוחזקים, מלוכלכים ומלאים בסדקים" כמו גם לכלוך. עוד הם טוענים כי מספר מכונות הכביסה נמוך ביחס למספר הדיירים.

עם זאת, רוב הטענות מתרכזות בצוות האבטחה במקום ובוועדות המשמעת שמנוהלות על ידי שיכון ובינוי. לטענת הדיירים, "בזמן האחרון, כמות ועדות המשמעת הכפילה את עצמה מספר מונים, בעקבות מינויו של קצין ביטחון חדש".

צוות האבטחה שפועל במעונות, לדבריהם, "גורם לדיירים רבים דווקא לירידה בתחושת הביטחון, ומסרב להפוך את מרחב המחייה של הדיירים לבטוח יותר".

הגורמים המפעילים ענו בתשובה לכך כי המעונות נקיים, וכי ועדות המשמעת הן חלק מהתקנון האוניברסיטאי.

"הוענקו כבר יותר מ-200 הנחות"

ההסכם בין אוניברסיטת תל אביב לבין חברת שיכון ובינוי נחתם ביולי 2008, ולפיו האחרונה תפעיל את המעונות החדשים לתקופה של 24 שנה. כלומר, המצב הנוכחי עתיד להימשך לפי החוזה עד שנת 2032. במסגרת ההסכם גם עברו זכויות הניהול של מעונות איינשטיין לשיכון ובינוי.

מי שהתנגד בזמנו לאופן ניהול המגעים מול שיכון ובינוי ולסעיפים מסוימים בחוזה היה נשיא האוניברסיטה דאז, פרופ' צבי גליל, שעזב לאחר זמן קצר את תפקידו תוך מתיחת ביקורת חריפה על התנהלות הוועד המנהל.

סוגיית מעונות הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב (וכן במוסדות אחרים) אף זכתה להתייחסות בדו"ח מבקר המדינה מ-2016. באותו דו"ח צוין כי בשונה ממעונות אחרים של האוניברסיטה, בברושים לא נקבעו קריטריונים והזכאות ניתנה על בסיס הגרלה בין הסטודנטים.

"יתר על כן", נכתב בדו"ח, "אכלוס המעונות באוניברסיטת תל אביב נעשה ללא כל התחשבות במצבם הסוציו-אקונומי של הסטודנטים. בכך החטיאה האוניברסיטה את ייעודם של המעונות בהנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסייה הזקוקה לכך".

מאוניברסיטת תל אביב נמסר: "האוניברסיטה מודעת למצב ועושה ככל שביכולתה כדי לסייע לסטודנטים בתקופה זו. לכן, ביחד עם אגודת הסטודנטים היא הקימה ועדה לבחינת בקשות סיוע של סטודנטים, שאישרה מענקים והנחות לסטודנטים במעונות ברושים ואיינשטיין בגובה של מיליון שקל.

"כבר החודש הוענקו מעל 200 הנחות בגובה של 1,500 שקל (מתוך שכר דירה מסובסד שנע בין 2,000-2,200) ומתוכננת פעימה שנייה שבה יוענקו לסטודנטים מענקים בגובה 900-1,500 שקל. בנוסף, לאחר פנייתה של האוניברסיטה לחברת שיכון ובינוי, שבנתה את המעונות ומפעילה אותם, הונהגה פריסת תשלומים לסטודנטים שהגישו בקשה. הוועדה בוחנת בשלב זה בקשות נוספות למתן סיוע.

"באשר לטענות על צמצום השירותים יצוין שהאוניברסיטה פועלת בהתאם להנחיות משרד הבריאות, וכמו כן יודגש שהאוניברסיטה מקפידה על שקיפות מול הסטודנטים, וכלל המידע מפורט באתר המעונות".

בחברת שיכון ובינוי הפנו אותנו לתגובת האוניברסיטה.

ספי קרופסקי הוא עיתונאי