newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ריבונות ללא אחריות: תושבי מזרח ירושלים נאלצים לדאוג לעצמם

ישראל עושה מעט מדי כדי להיאבק בקורונה במזרח ירושלים, ומסכלת את מאמצי הרשות הפלסטינית לפעול למניעת התפרצות המגיפה באזור. היעדר ההיערכות הוביל קבוצה של 81 ארגונים פלסטיניים להקים את "הברית הירושלמית", שמבצעת קמפיין מודעות ופעולות חיטוי ומספקת שירותי ייעוץ וקווים חמים

מאת:

עובדי מערכת הבריאות מזהירים מפני התפרצות של קורונה במזרח ירושלים בחודש הרמדאן, שהתחיל ביום שישי האחרון. מבקרים טוענים כי ישראל עושה מעט מדי ומאוחר מדי כדי להיאבק בהתפשטות הווירוס בשכונות הפלסטיניות של העיר, ובו בזמן הממשלה מונעת מהרשות הפלסטינית לפעול למניעת התפרצות אפשרית.

משרד הבריאות טוען כי רשמית נמצאו רק "כמה עשרות" מקרי קורונה במזרח ירושלים, אך עובדי מערכת הבריאות בשטח אומרים כי המספר האמיתי עשוי להיות גדול הרבה יותר. לפי העובדים, הספירה הלא רשמית היא 140 מקרים נכון ל-19 באפריל, כשמחציתם בשכונה הצפופה סילואן. הם מזהירים מפני מאות אנשים לא מדווחים נוספים שנושאים את הווירוס וייתכן שמפיצים את המגיפה ללא ידיעתם.

אנשי מד"א מבצעים בדיקות קורונה בדרייב-אין ליד מחנה הפליטים שועפאט, ב-16 באפריל 2020 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

אנשי מד"א מבצעים בדיקות קורונה בדרייב-אין ליד מחנה הפליטים שועפאט, ב-16 באפריל 2020 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

לדברי מומחי בריאות פלסטינים, ללא קמפיין מודעות מרוכז ופרסום הנחיות ברורות בערבית לקהילה, עשויה להיות התפרצות במהלך הרמדאן.

אחרי שפנו למשרד הבריאות בחודש שעבר, עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, מציינים כי המשרד הגדיל את מאמציו לספק רטרואקטיבית מידע מסודר בשפה הערבית לגבי וירוס הקורונה. בהצהרה שפירסמו טוענים בעדאלה כי על אף זאת, המידע לא מועבר בזמן אמת ועדיין חסרים בו פרטים חיוניים.

"ברור שהחלק הערבי של משרד הבריאות הישראלי אינו מפותח. לא מופק מספיק מידע [בערבית]", טוען וליד נאמור, מנכ"ל בית החולים אוגוסטה ויקטוריה – אחד משלושת בתי החולים במזרח ירושלים שהוטלה עליהם הקמה של מחלקות לטיפול בחולי קורונה. "אני יודע שיש אתרי בדיקות [במזרח ירושלים], אבל חסר מידע לגביהם. אנשים צריכים לדעת על הדברים האלה".

נאמור מוסיף כי אנשים רבים במזרח ירושלים אמורים להיכנס לבידוד עצמי, ושעד כה הרשויות הישראליות לא מבצעות אכיפה משמעותית של התקנות הממשלתיות באזור.

במזרח ירושלים הוקמו שמונה מרכזי בדיקה ניידים לקורונה – שישה מהם באמצעות ספקי בריאות לאומיים ישראליים, שממוקמים בחמישה אזורים, ובהם השכונות סילואן, שועפאט, שיח ג'ראח וכפר עקב. שני מרכזי בדיקות דרייב-אין שמפעילה העירייה הוצבו בכניסה לג'בל מוכאבר, והשני ליד המחסום בכניסה למחנה הפליטים שועפאט.

לדברי בן אברהמי, יועץ ראש העיר לענייני מזרח ירושלים, עד כה נבדקו בין 7,000 ל-8,000 פלסטינים בעיר. המטרה, לדבריו, היא להגיע ל-10,000 בדיקות.

"יש לנו פחות מ-10% ממה שאנחנו צריכים"

אף שישראל אינה מדווחת על מספר חולי הקורונה במזרח ירושלים בנפרד, משרד הבריאות של הרשות הפלסטינית, שניסה להיכנס לאזור ולבצע בדיקות משלו בחלק המזרחי של העיר, דיווח כי יש שם 139 מקרים נכון ל-22 באפריל.

הניסיון של הרשות הפלסטינית להפעיל מבצע בדיקות מקביל בעיר שישראל קבעה כי היא "בירתה המאוחדת" מכעיס את הרשויות בישראל, והוביל לצעדים דרסטיים כמו מעצר של בכירים ועיתונאים פלסטיניים, וסגירה של אתרי בדיקה שהרשות מפעילה.

ישראל אוסרת על הרשות הפלסטינית לבצע פעולות לא מתואמות בשטחה, וזה כולל את מזרח ירושלים, שנמצאת בשליטה ישראלית מאז מלחמת ששת הימים ב-1967 (ישראל סיפחה את האזור באופן רשמי ב-1980, בהכרזה שנדחתה על ידי רוב הקהילה הבינלאומית).

הפעולות נגד הרשות הפלסטינית החלו בתחילת אפריל, כשהמשטרה עצרה את השר הפלסטיני לענייני ירושלים, פאדי אלהדמי, ואת מושל ירושלים הפלסטיני עדנאן רית', בגין טענה לפעילות פוליטית לא חוקית בעיר. הפלסטינים אומרים ששני האישים היו מעורבים בפעילויות למניעת התפשטות הקורונה, כמו הפצה של מידע בנושא. ב-15 באפריל, המשטרה הישראלית סגרה מרפאה לבדיקות קורונה, שלטענתה פעלה בחסות הרשות הפלסטינית בסילואן.

גורמי בריאות פלסטינים מצדם מזהירים כי הרשויות בישראל אינן נוקטות בצעדים משמעותיים כדי להקל על משבר הקורונה, וכי הן מפקירות את הירושלמים הפלסטינים לגורלם כמעט ללא תמיכה או משאבים. המצב מסתבך עוד יותר בגלל העובדה שרוב גורמי הסיוע הבינלאומיים נותנים עדיפות בסיוע לצרכים הקריטיים של רצועת עזה הנצורה, שנכון ל-24 באפריל דווח בה על 17 חולי קורונה.

ד"ר מוסטפא ברגותי, מנהל ארגון הסעד הרפואי הפלסטיני ברמאללה, אומר כי הוא חושש במיוחד ממצבם של הפלסטינים שתעודות התושב ירושלים שלהם נשללו על ידי ישראל – מדיניות שמופעלת כאשר הרשויות טוענות כי "מרכז החיים" של פלסטיני אינו עוד בשכונה המוצהרת שלהם – ואינם זכאים יותר לביטוח בריאות ישראלי.

ברגותי מוטרד גם ממצבם של הפועלים הפלסטינים בישראל, שנדבקים בקורונה אבל שאין להם ביטוח ישראלי. רבים מהפועלים האלה, לדבריו, עובדים באזור C בגדה המערבית, שנמצא תחת שליטה צבאית ישראלית מלאה ושבו נאסר על הרשות הפלסטינית לפעול.

עובדי משרד הבריאות הפלסטיני מחטאים פועלים שחוזרים מישראל, במחסום תרקומיא ליד חברון, ב-27 במרץ 2020 (צילום: אורן זיו)

עובדי משרד הבריאות הפלסטיני מחטאים פועלים שחוזרים מישראל, במחסום תרקומיא ליד חברון, ב-27 במרץ 2020 (צילום: אורן זיו)

מבריאות דרך תשתיות ועד לחינוך, הפלסטינים במזרח ירושלים נתונים לסוגים שונים ורבים של מדיניות מפלה מאז תחילת הכיבוש הישראלי.

ישראל שללה מיותר מ-14 אלף פלסטינים ירושלמיים את מעמד תושב הקבע שלהם מאז 1967, כחלק מהמדיניות של שמירה על "האיזון הדמוגרפי", כלומר רוב יהודי, בעיר. יותר מ-70% מהמשפחות הפלסטיניות בירושלים חיות מתחת לקו העוני, לעומת 26% מהמשפחות היהודיות, ורק 44% מתושבי מזרח ירושלים מחוברים לרשת המים בצורה רשמית ומסודרת.

לדברי אברהמי מעיריית ירושלים, "לא משנה מה נעשה, עדיין יהיו מי שיאמרו שאנחנו לא עושים מספיק". לדבריו, העיר השקיעה בקמפיין מידע בערבית, שכולל סרטוני וידיאו בהשתתפות מומחים רפואיים ומנהיגים דתיים מקומיים, הודעות סמס, עלונים מודפסים ופעילות ברשתות החברתיות. "מתחילת ההתפרצות, ראש העיר לקח את המצב במזרח ירושלים ברצינות ושם אותו בראש סדר העדיפויות שלו. יש לנו חדר מצב, ואנחנו נפגשים עם נציגי המרפאות ובתי החולים כל יומיים".

כמה עובדי הבריאות הפלסטינים אמרו כי הפגישות עם גורמים בעירייה אכן מתקיימות, אך טענו כי עדיין יש חוסר תיאום שמוביל לפעילות משמעותית מועטה.

אף שחולים פלסטינים בעיר נשלחים לטיפול גם בבתי חולים בישראל, בשלושת בתי החולים במזרח ירושלים יש רק 22 מכונות הנשמה ו-62 מיטות שמיועדות לחולי קורונה. 12 ממכונות ההנשמה שמורות למטופלים מדוכאי חיסון בבית החולים אוגוסטה ויקטוריה. בבית החולים אל-מקסאד יש מחלקת קורונה עם 22 מיטות, ובבית החולים סט. ג'וזף בשיח ג'ראח יש יחידה שמיועדת לחולי קורונה עם 28 מיטות.

"אנחנו צריכים לא פחות מ-200 מיטות, [אבל] יש לנו פחות מ-10% ממה שאנחנו צריכים למקרה של התפרצות חמורה", אומר נאמור.

נכון ל-19 באפריל, בתי החולים אל-מקסאד וסט. ג'וזף קיבלו רק מחצית מ-2 מיליון השקלים שהובטחו לכל אחד מהם ממשרד הבריאות לצורך המאבק בקורונה, מוסיף נאמור. אל-מקסאד קיבל ציוד הגנה אישי לצוות הרפואי ממשרד הבריאות זמן מה קודם לכן, אבל אז נדרש לשלם 70 אלף שקל תמורת הציוד הזה.

פעולת חיטוי למניעת התפרצות קורונה ליד בית החולים סנט ג'וזף במזרח ירושלים, ב-16 באפריל 2020 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

פעולת חיטוי למניעת התפרצות קורונה ליד בית החולים סנט ג'וזף במזרח ירושלים, ב-16 באפריל 2020 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

בתי החולים במזרח ירושלים נמצאים במצב פיננסי רעוע מאז 2018, אחרי שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ קיצץ כ-25 מיליון דולר מהסיוע הכלכלי שניתן להם כדי לממן את החשבונות של המטופלים הפלסטינים שהופנו אליהם על ידי הרשות. לדברי נאמור, בתי החולים חייבים כיום 75 מיליון דולר לספקים של ציוד רפואי.

"זה היה אתגר רציני גם לפני הקורונה", אומר נאמור. "אנחנו נמצאים במצב פיננסי קשה, ולזה התווספה המגיפה. אנחנו צריכים לספק שירותים לאוכלוסייה שלנו".

משרד הבריאות לא השיב לכמה פניות במייל ובטלפון לבקשת תגובה.

מתארגנים לעזור לעצמם

אל מול היעדר היערכות רשמית למאבק בקורונה, לטענתם, קבוצה של 81 ארגונים לא ממשלתיים פלסטיניים הקימו בחודש שעבר את "הברית הירושלמית", לצורך התמודדות עם איומי המגיפה על הקהילות הפלסטיניות בעיר.

הברית פתחה בקמפיין מודעות שכולל סרטונים ומידע מקוון בערבית, כמו גם בפעולות חיטוי בשכונות במזרח ירושלים, שלפי הקבוצה לא התבצעו על ידי העירייה. כמו כן, פתחה הברית שירותי ייעוץ וקווים חמים שאליהם ניתן להתקשר כדי לשאול שאלות או להעלות חששות.

הברית אירגנה גם מגורים לרופאים ולאחיות מהגדה המערבית שעובדים בעיר ואינם יכולים לחזור הביתה.

"אחרי התפרצות מגיפת הקורונה, חשנו שהרשויות הישראליות יזניחו את מזרח ירושלים, כפי שעשו במהלך השנים, והרשות הפלסטינית אינה יכולה לפעול פה מסיבות ברורות", אומר אחמד בודיירי, שמסייע בארגון הברית הירושלמית. "אנחנו חוששים לחיי הילדים והקשישים שלנו, ולא מקבלים שום סיוע. המטרה שלנו היא להציל חיים. אנחנו לא מצהירים הצהרות פוליטיות – זה חסר ערך עכשיו".

"אנחנו חוששים לחיי הילדים והקשישים שלנו, ולא מקבלים שום סיוע. המטרה שלנו היא להציל חיים. אנחנו לא מצהירים הצהרות פוליטיות – זה חסר ערך עכשיו"

בנוסף, איש העסקים הפלסטיני בשאר אל-מסרי סיפק את מלון סנט ג'ורג' שבבעלותו כמרכז לבידוד של פלסטינים שאולי נחשפו לווירוס. את המזון למבודדים תורמת הקרן הירושלמית, ארגון הומניטרי אמריקאי.

לדברי בודיירי, עם 15 מקרים חדשים של חשד לקורונה משכונת עיסאוויה שדורשים בידוד, מלון סנט ג'ורג' נמצא כמעט בתפוסה מלאה. בנוסף, לדבריו, כמה פלסטינים שחזרו מחו"ל לא הורשו להיכנס למלון סנט ג'ורג', והופנו על ידי משרד הבריאות למלון בידוד בים המלח, מה שגורם למשפחות קושי נוסף מכיוון שאינן יכולות לשלוח חבילות למבודדים (משרד הבריאות פתח כמה מלונות לבידוד של חשודים בקורונה).

המשבר "חושף את מציאות האפרטהייד"

אף שהסיוע הממשלתי לבתי החולים במזרח ירושלים מתמהמה, נאמור מציין כי משרד הבריאות העביר לבתי החולים ציוד הגנה אישי בשווי של 25 מיליון שקל, כולל יותר מ-50 אלף מסיכות ו-10,000 זוגות כפפות.

ייתכן שהציוד נשלח כתגובה למכתב ששלח ראש עיריית ירושלים משה ליאון למשרד הבריאות ב-6 באפריל, שהזהיר את הרשויות מפני "מחסור חמור בציוד רפואי בסיסי במזרח ירושלים", למרות ההבטחות החוזרות והנשנות של המשרד לספק ציוד כזה, כולל ערכות בדיקה לקורונה. ליאון הזהיר כי מערכת הבריאות בעיר עלולה לקרוס אם בתי החולים לא יוכלו לספק את הטיפול הרפואי הנדרש.

"המחסור בציוד רפואי במזרח העיר הוא חמור ודורש תשומת לב דחופה בהתמודדות עם מגיפת הקורונה", כתב ראש העיר. "אני פונה אליכם אישית… להקצות את המשאבים הנדרשים לשירותים הרפואיים במזרח ירושלים כדי שיוכלו לשאת בעול הטיפול בחולי קורונה ולמנוע את קריסת מערכת הבריאות בירושלים".

ראש עיריית ירושלים, משה ליאון, מבקר בדרייב-אין לבדיקות קורונה בג'בל מוכאבר, ב-2 באפריל 2020 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

ראש עיריית ירושלים, משה ליאון, מבקר בדרייב-אין לבדיקות קורונה בג'בל מוכאבר, ב-2 באפריל 2020 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

"זה משהו טוב, אנחנו צריכים עוד", אומר נאמור בתגובה לאספקת הציוד הרפואי. "אני ממש מקווה שנמשיך במסלול הזה הוא יוצר ומאפשר סביבה של תפקוד יעיל".

נאמור מציין את היחסים ההיסטוריים המצויינים בין בית החולים שלו אוגוסטה ויקטוריה לבתי החולים הדסה בירושלים ורמב"ם בחיפה, ומבכה את העובדה שעד השבוע שעבר, התמיכה מצד ממשלת ישראל ועיריית ירושלים היתה בעיקר מס שפתיים.

"לפלסטינים ולישראלים יש אויב אחד: וירוס הקורונה. אנחנו צריכים להפיל את החומה הפסיכולוגית ו… לשקול את כל דרכי הפעולה האפשריות", הוא אומר. "צריכים להיות יותר שיתופי פעולה ושיתוף מידע… עזה, הגדה המערבית וישראל הם יחידה אפידמיולוגית אחת. כל מה שקורה כאן צריך להיות מתואם בקפידה. הפלסטינים ייכשלו בלי ישראל, וישראל תיכשל בלי הפלסטינים".

ד"ר ג'רלד רוקנשאוב, ראש משרדי ארגון הבריאות העולמי בשטחים הפלסטיניים הכבושים, אמר כי הארגון נמצא בתיאום עם רשת בתי החולים במזרח ירושלים (EJHN) כדי לספק את הצרכים הבריאותיים של הפלסטינים בעיר.

"כל בתי החולים ברשת הגדילו את התקשורת בנושא הסיכונים ואת המאמצים להפעלת הקהילה כדי להגדיל את המודעות לקורונה באמצעות הרשתות החברתיות ופרסומות בטלוויזיה", אומר רוקנשאוב. "ארגון הבריאות העולמי ממשיך לספק תמיכה טכנית, כולל שיתוף ה-EJHN בהנחיות ופרוטוקולים בנוגע לקורונה, ופועל בקרב הקהילה הבינלאומית וקהילת התורמים כדי להשיג תמיכה ישירה לבתי החולים".

ועדיין, למרות התנודות ההדרגתיות האלה בתגובה לקורונה, אינס עבדל ראזק מהמכון הפלסטיני לדיפלומטיה ציבורית טוענת כי המשבר הבריאותי חשף "את מציאות האפרטהייד שבה חיים הפלסטינים", ומדגים עוד את ההשלכות האמיתיות של הסיפוח הישראלי של מזרח ירושלים.

"לרשויות הישראליות יש שליטה על כולם, יהודים ופלסטינים", אומרת עבדל ראזק, "אבל הפלסטינים סובלים מהזנחה קולקטיבית, נתונים לגזענות ממסדית, ונשללות מהם הזכויות הסוציו-אקונומיות והפוליטיות שלהם. המשבר הבריאותי עוזר לחשוף את זה".

ג'ודית סודילובסקי היא עיתונאית שמסקרת את ישראל והרשות הפלסטינית במשך יותר מ-25 שנה. הכתבה התפרסמה לראשונה במגזין 972+. תרגום: יונית מוזס

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מיצג מחאה נגד רצח נשים לקראת יום האישה הבינלאומי, תל אביב, 7 במרץ 2021 (צילום: אורן זיו)

מיצג מחאה נגד רצח נשים לקראת יום האישה הבינלאומי, תל אביב, 7 במרץ 2021 (צילום: אורן זיו)

הקשר ההדוק בין המאבק לשחרור נשים ובין שחרור בעלי חיים

עוד במאה ה-19, נשים שנאבקו להפסקת ניסויים בנשים עניות נאבקו גם להפסקת עינוי בעלי חיים. כדי ליצור עולם אמפטי לנשים, צריך ליצור עולם יותר אמפטי לכולן. אין צדק לא.נשים וצדק לבעלי חיים אחרים, יש רק צדק

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf