newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

71 הרוגים פלסטינים בחודש אוקטובר

בישראל אוהבים לתאר את האלימות כחד צדדית, כאילו אנחנו רק המותקפים. הסיפור הזה מפספס את שינוי הסטטוס קוו דה פקטו בהר הבית, את העלייה באלימות הצבא, את ההרוגים והפצועים הפלסטינים, ואת הכיבוש עצמו

מאת:

במהלך החודש האחרון עלתה רמת האלימות בישראל ובפלסטין. בישראל מדגישים שוב ושוב כי אין לגל האלימות הנוכחי קשר לכיבוש, כי הכל הסתה מבית מדרשו של מחמוד עבאס (אבו מאזן) וכי ישראל לא חותרת לשינוי הסטטוס קוו בהר הבית. כמו כן, התקשורת הישראלית, באופן טבעי, שמה דגש על מספר הנפגעים הישראלים, ולפי נתוני מד"א, מאז רצח בני הזוג הנקין בתחילת אוקטובר נהרגו עוד 8 ישראלים ונפצעו עוד 220.

מלבד העובדה כי התקשורת הישראלית הפופולרית לא שאלה שאלות בחודש האחרון לגבי שלוש הנחות היסוד הללו, אלא בעיקר "יישרה קו" עם מסרי ההסברה של מקבלי ההחלטות בישראל – כפי שנטען בגילוי הדעת של הפורום לחשיבה אזורית – חשוב לציין עוד כמה נתונים שנדמה שחמקו מהדיון הישראלי, ולא במקרה.

ראשית, שאם יש מקבלי החלטות בישראל – חברי כנסת מהקואליציה או שרים ושרות מכהנים – שקוראים לעליית יהודים לתפילה, לא רק לביקור, בהר הבית, או להנפת דגל ישראל במתחם המסגדים, או בעצמם מקיימים תפילות (ברכת הכהנים) ליד המסגדים על הר הבית, הרי שברור כשמש כי ישראל הרשמית חותרת לשינוי הסטטוס קוו בהר הבית. זה נכון, ובטח שמצדיק לפחות את החשש הפלסטיני, גם אם אין החלטה רשמית חתומה וגם אם ראש הממשלה נתניהו ממשיך לטעון אחרת.

> פרשת וירא: למה אסור להכנס לסכסוך לאומני על הר הבית

הלוויתו של מועתז איברהים זווארה, שנהרג מירי חיילים בזמן עימותים עם הצבא באזור בית לחם (אן פאק / אקטיבסטילס)

הרוגים פלסטינים – גם בהפגנות. הלוויתו של מועתז איברהים זווארה, שנהרג מירי חיילים בזמן עימותים עם הצבא באזור בית לחם (אן פאק / אקטיבסטילס)

שנית, בעוד קצת יותר משנה נציין 50 שנים לכיבוש הישראלי בגדה המערבית וברצועת עזה (שנמצאת בעשור האחרון תחת סגר), ועוד שבעה עשורים של סכסוך ישראלי-פלסטיני לא פתור. המתקפה נגד יו"ר הרשות הפלסטינית, גם אם מוצלחת ומתוזמרת היטב – ומקיפה את כל השרים וסגני השרים בישראל, משר הביטחון יעלון ועד שר הבינוי גלנט – נובעת בעיקר מצרכי ההסברה הישראלית. הפלסטינים במחנה הפליטים שועפאת או במחנה הפליטים אל-עאידה או בכלא של רצועת עזה לא צריכים שאבו מאזן יגיד להם שהחיים שלהם חסרי עתיד וחסרי תקווה. האלימות הנוכחית היא בעיקר תוצר של התסכול הזה, ואבו מאזן, לפחות לפי דעתי, גם אילו היה רוצה לא היה יכול לסחוף אחריו מיליוני פלסטינים.

מחבלים או ילדים?

שלישית, וחשוב יותר, בישראל נוטים להתייחס לאלימות כאילו היא מתבצעת מהצד הפלסטיני אל הצד הישראלי ותו לא. אבל האמת היא שבחודש האחרון האלימות בשטחים הפלסטינים הכבושים, ברחבי הגדה המערבית ורצועת עזה ומזרח ירושלים – כולם שטחים שנכבשו על ידי ישראל בשנת 1967 ושהקהילה הבינלאומית לא מכירה בהם כחלק אינטגרלי משטחי ישראל – עלתה מאוד. מספר המעצרים גדל, השימוש באש חיה ובכדורי גומי ובכדורי רוגר נעשה נפוץ יותר, ונדמה שלא רק הסטטוס קוו בהר הבית השתנה.

לפי משרד הבריאות הפלסטיני, מאז תחילת אוקטובר נמנו 71 הרוגים פלסטינים, חלקם בעימותים ובהפגנות, חלקם בניסיונות פיגוע, בעיקר נגד חיילי צה"ל ושוטרי מג"ב, וחלקם לא מעורבים כלל. סוכנות הידיעות הפלסטינית מען דיווחה הבוקר כאן את שמות ופרטי 71 ההרוגים (ערבית).

מנתוני הפלסטינים – מספרים שלא תראו מחר לא בידיעות אחרונות ולא בישראל היום ולא במעריב ואחרי התחקיר האחרון של גידי וייץ כנראה שגם לא בוואלה! – עולה שבחודש האחרון הובהלו לבתי חולים פלסטינים 2,130 פצועים. כמו כן עולה כי 53 מההרוגים הם תושבי הגדה המערבית ומזרח ירושלים, 17 מההרוגים הם תושבי רצועת עזה, והרוג נוסף הוא ערבי אזרח ישראל (מוהנד אל-עוקבי מהיישוב חורה שבנגב, שביצע את הפיגוע בתחנה המרכזית בבאר שבע). עוד עולה, כי מתוך 71 הרוגים, 15 הם ילדים ובני נוער – חמישית מההרוגים בחודש האחרון.

נתניהו, שקד, רגב, בנט וההסברה הישראלית יגידו לכם שהם מחבלים. הסבר אחר, סביר הרבה יותר, הוא שהם נהרגו כתוצאה משני תהליכים. ראשית, שימוש מופרז בכוח – צעד שב"אופוזיציה" בתנועת "יש לפיד" וב"מחנה הציוני" לא רק שלא בוחרים לגנות אלא דווקא מעודדים. שנית, תחושת תסכול כללית בקרב הפלסטינים – שמובילה גם ילדים לראות במעשי אלימות כאופציה היחידה לשינוי.

נתון אחרון שעולה מנתוני משרד הבריאות הפלסטיני הוא שבחודש האחרון מתוך אלפי הפצועים הפלסטינים, 971 נפגעו מאש חיה ו-930 נפגעו מכדורי גומי.

אל הנתונים הללו מצטרפים נתוני "מרכז אל-קודס ללימודים ישראלים ופלסטינים". לפי הניתוח של מרכז אל-קודס, המחוז הפלסטיני שידע הכי הרבה הרוגים בחודש האחרון הוא חברון – 24 מתושבי העיר נהרגו במהלך 30 הימים של החודש האחרון, כמעט הרוג ליום.

בארץ קוראים להרוגים אלה מחבלים וטוענים שאין קשר בין הכיבוש לבין האלימות. אבל כל אדם שביקר אי פעם בחברון יודע כי התחושות הפלסטיניות שם, מבחינה פוליטית, תקווה פוליטית או אמונה באופק פוליטי חיובי, הן הקשות והמיואשות ביותר.

אין בכך כדי להצדיק את האלימות, אבל יש בכך כדי להדגיש את הקשר שבין הייאוש הטוטאלי לבין האחיזה בסכין. אם לא נביט לעבר הצד הפלסטיני, ואם נמשיך לראות רק את ההרוגים בצד הישראלי, אנו עשויים למצוא את עצמנו בוחנים את המציאות בצורה מעוותת וחד-צדדית. בעצם אנחנו כבר שם.

> לפלסטינים אסור ליפול שוב במלכודת האלימות הישראלית

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf