newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

תוצאות מבחני פיזה: על שרי החינוך בעשור האחרון להיעלם מהחיים הציבוריים

התוצאות שהתפרסמו היום משקפות תמונה טראגית של תלמידי ישראל: לא מבינים את הנקרא, לא מסוגלים לחשיבה ביקורתית, לא מבחינים בין דעה לעובדה. בורות שקשורה ישירות לאינטרס של הפוליטיקאים שפגעו אנושות במעמד המורים והמנהלים וגרמו להרחבה פושעת של הפער בין החזקים למוחלשים

מאת:

תוצאות מבחני פיזה שנערכו במרץ 2018 והתפרסמו היום, מהווים הוכחה ניצחת לכישלון המוחלט של מדיניות החינוך בישראל. כל שרי החינוך של מפלגות הימין, ששמו בזה אחר זה את כל עניינם, מירצם ומשאביהם על חשיבות המדידות והמבחנים הבינלאומיים: לימור לבנת, גדעון סער ונפתלי בנט, צריכים לבקש סליחה, לקפל את עצמם, ולפרוש מהחיים הציבוריים.

מה חשבנו? שאם נגביר את לחץ המבחנים על המורות ועל התלמידים, מישהו ילמד מזה משהו והרמה תעלה? באיזה עולם יכול לקרות שמדידה של דבר משפרת את רמתו? ומה עוד חשבנו, שאם נצמצם את תכנית הלימודים רק למה שניתן לכמת ולמדוד, הרמה תעלה? שאם נשלם שכר מעליב למורות ולמורים ולא נספק להם סביבת עבודה הולמת, הרמה תעלה? שאם נמנע ממנהלות ומנהלי בתי הספר קמצוץ של אוטונומיה פדגוגית, הרמה תעלה?

נפתלי בנט מעביר שיעור מתמטיקה בבית ספר חרדי (יעקב כהן / פלאש90)

"דמיינו ילד באופקים, עובד קשה, ומצליח בחמש יחידות מתמטיקה ופיזיקה. מסלול איכותי בצה"ל, לימודי הנדסה בטכניון. עבודה בהייטק". זה המיתוס: תלמד "קשה" – תצליח! נפתלי בנט מעביר שיעור מתמטיקה בבית ספר חרדי (יעקב כהן / פלאש90)

לא, היא לא. על פי תוצאות המבחנים, מחצית מתלמידי ישראל בגיל 15 (כיתות ט'-י') אינם מבינים את הנקרא, אינם יכולים לבצע חשיבה ביקורתית, אינם מסוגלים לבנות הצהרה מבוססת על עובדות, אינם יודעים לבחור אסטרטגיה לפתרון בעיה, ואינם מצליחים להסביר במילים פשוטות את הדרך שבה הם חושבים. בורים ועמי ארצות.

רק עשרה אחוזים מתלמידי ישראל מסוגלים להבחין את דעה לבין עובדה, ומסוגלים להעריך אם המידע המוצג ניטראלי או מוטה. קשה שלא לקשור את הבורות המתמשכת של תלמידי ישראל לאינטרס של הפוליטיקאים שמנהלים את מערכת החינוך. רק זה חסר להם, שהתלמידים יזהו את מידת האמינות של מה שמלמדים אותם.

ולצד הבורות העמוקה, הפערים האדירים החותרים תחת חוסנה של החברה. "בכל תחומי האוריינות פיזור הציונים בישראל הוא הגדול בעולם." משפט קצר מתוך דוח משרד החינוך על תוצאות המבחנים, מוחבא עמוק בתוך 155 עמודי טקסט וטבלאות – כדי שחס וחלילה אף אחד לא ימצא. נכתוב שוב: פיזור הציונים בישראל, בכל התחומים, הוא הגדול בעולם! לאן ניקח את הבושה.

שליש נכשלים באוריינות שפה

בכל הקשור לשליטה בשפה, שליש (31.1 אחוזים) מילדי ישראל בגיל 15 נכשלו לחלוטין (רמה 1 ומטה מתוך 6 רמות). הם יכולים להבין משמעות מילולית של משפטים, אבל לא להבין יחסים בין חלקי טקסט, לפרש משמעות, להשוות בין טענות או להבין מדע חזותי המצורף לטקסט. 19.4 אחוזים נוספים מהתלמידים (רמה 2), מסוגלים להעריך את המטרה הכוללת של טקסטים באורך בינוני רק אם הם מקבלים רמזים גלויים לפתרון. שתי הרמות גם יחד, חצי מתלמידי ישראל אינם מסוגלים לבטא במילים שלהם את המשמעות המילולית של טקסט, אינם מסוגלים לאתר פרטי מידע בתוך הטקסט, אינם מסוגים לחשוב באופן ביקורתי על הטקסט או על חלק ממנו, ואינם יודעים להציע הסברים לאירועים המופיעים בטקסט.

רק 10.4 אחוז מהתלמידים, שהגיעו לרמת הצטיינות (רמות 6-5) מצליחים להבחין בין תוכן ומטרה, ובין דעה ועובדה בהקשר של אמירות מורכבות או מופשטות. רק המעטים האלה יכולים להעריך אם המידע ניטראלי או מוטה בהתבסס על רמזים גלויים או סמויים, ורק המעטים האלה מסוגלים להסיק מסקנות אודות אמינות הטענות או המסקנות המוצגות בטקסט.

שליש נכשלים באוריינות מדעים

במדעים המצב דומה. שליש מהתלמידים (33.1 אחוז) נכשלו לחלוטין, ועוד 23.1 אחוזים השיגו ציון גבולי (רמה 2 מתוך 6). התלמידים בשתי הרמות – 56 אחוזים מילדי ישראל בגיל 15 – אינם מסוגלים לתאר בבהירות נושאים מדעיים במגוון הקשרים. הם לא יכולים לבחור עובדות וידע כדי להסביר תופעה, ואינם מסוכלים להשתמש במושגים מדעיים מדיסציפלינות שונות, וגם לא לבנות הצהרות קצרות המבוססות על עובדות.

רק 5.8 אחוז מהתלמידים, המצטיינים ברמות 5-6, מפגינים "חשיבה מדעית ושיקול דעת מתקדמים, וכן נכונות להשתמש בהבנה המדעית שלו כדי לתמוך בפתרונות מדעיים וטכנולוגיים של מצבים לא מוכרים". רק המעטים האלה מסוגלים להשתמש בידע מדעי ולפתח טיעונים כדי לתמוך בהחלטות ובהמלצות.

שליש נכשלים באוריינות מתמטיקה

ומה נאמר על מתמטיקה – פסגת המאמצים של משרד החינוך בשש השנים האחרונות? 34.1 אחוזים מהתלמידים נכשלו (רמה 1 ומטה) ועוד 20.7 אחוזים הגיעו לרמה 2, הגבולית. התלמידים ברמות אלה, 55 אחוזים מהתלמידים בני ה-15, אינם מסוגלים להוציא אל הפועל הליכים פשוטים. הם לא יודעים לבחור אסטרטגיה לפתרון בעיות, אינם מסוגלים לפרש ייצוגים מתמטיים, אינם יודעים כיצד להסיק מסקנות ישירות מהמספרים, ואינם יכולים לפתח הסבר קצר לשם דיווח על הפעולה החשבונית שהם ביצעו.

רק 8.8 אחוזים מהתלמידים הגיעו לרמת הצטיינות (5-6). רק המעטים הללו מסוגלים להמשיג ולהכליל מידע, לקשר בין ייצוגים שונים, ליישם את ההבנה שלהם על מנת להתמודד עם מצבים חדשים, ולהסביר בדייקנות את פעולותיהם ומחשבותיהם.

ידוע וברור כיצד ניתן לתקן

אנשי פיזה בעצמם פרסמו את הפתרונות האפשריים, המאפיינים את המדינות שבהן חל במהלך השנים שיפור בציוני התלמידים וצמצום בפערים בין התלמידים. על כך כתבתי בהרחבה ביום שישי האחרון: לעודד הורים לשוחח ולקרוא יחד עם ילדיהם, מגיל לידה ועד בכלל; לשפר את התשתית הפיזית והפדגוגית של החינוך מלידה עד חמש; לאפשר אוטונומיה פדגוגית לבתי הספר – למנהלים ולמורים; ולבטל את ההפרדות הנהוגות בחינוך על רקע דתי, עדתי, מגדרי, מצב כלכלי או רמת הישגים.

* המידע בתרשימים מתוך קבצי האקסל שמצורפים ללוחות בעמודים: 90, 106 ו-114 בדוח פיזה 2018.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf