newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שינוי לכיוון החיובי: הרחבת החוק הנורווגי חיונית לבריאות הדמוקרטיה

רק לפני שנה זעקו חברים בממשלה החדשה כי חקיקת התיקון שמאפשר לשרים להתפטר מהכנסת עם מינויים הוא "חוק ג'ובים", וכעת הם רוצים להרחיבו. הם טעו אז וצודקים היום: התיקון מחזק את עיקרון הפרדת הרשויות החלש מאוד במערכת השלטונית בישראל

מאת:

בדיוק היום לפני שנה, העיתונים היו מלאים בביקורת תוקפנית: "באישון לילה, כמו גנבים, העבירה הקואליציה את חוק הג'ובים הנורווגי", זעק יו"ר האופוזיציה דאז ויו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, נגד אישור התיקון לחוק יסוד: הכנסת, שמאפשר לשרים להתפטר מהכנסת עם מינויים לשרים, ולחזור אליה אם יתפטרו מהממשלה.

ח"כ מיקי לוי (יש עתיד), יו"ר הכנסת הנוכחי, אמר אז כי "הממשלה המנופחת הזאת עסוקה רק בעצמה, ומעבירה עוד חוק ג'ובים".

התיקון הקבוע התקבל בעקבות הוראת שעה, שהתקבלה ב-2015. עם קבלת הוראת השעה אמרה שרת התחבורה הנוכחית וחברת הכנסת דאז מרב מיכאלי (העבודה), כי "זהו חוק קומבינה תוצרת נתניהו, ואין רחוק ממנו משוויון. זהו לא חוק נורווגי בלונדיני ותכול עיניים, אלא חוק מכוער, חסר רצינות ושטחי".

היום, שנה מאוחר יותר, הושבעו כמה חברי כנסת מסיעות הקואליציה בעקבות התפטרותם של שרים בממשלה. החוק הנוכחי מאפשר התפטרות רק של חלק מהסגנים וסגני השרים. הממשלה החדשה, שלפיד הוא ראש הממשלה החליפי ושר החוץ בה, אמורה להציע תיקון שיאפשר לכל השרים וסגני השרים, למעט ראש הממשלה וראש הממשלה החליפי, להתפטר מהכנסת.

ח"כ שירלי פינטו ממפלגת ימינה מושבעת לכנסת, במסגרת החוק הנורווגי, ב-16 ביוני 2021 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

צורך ממשי בחיזוק עיקרון הפרדת הרשויות. ח"כ שירלי פינטו ממפלגת ימינה מושבעת לכנסת, במסגרת החוק הנורווגי, ב-16 ביוני 2021 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

ניתן ואף ראוי לזלזל במי שמשנים את תפיסתם בהתאם לצרכים האינטרסנטיים שלהם. אך בעניין החוק הנורווגי, חברי הממשלה החדשה טעו אז, והם צודקים היום. נכון, כניסת חברי כנסת נוספים משמעה עלות נוספת לקופת המדינה. אך לא מדובר בתוספת שנובעת משחיתות, אלא בצורך ממשי בחיזוק עיקרון הפרדת הרשויות, החלש מאוד במערכת השלטונית בישראל.

למשל, בכנסת פועלות ועדות רבות ומקיימות דיונים במקביל. ועכשיו יהיו עוד יותר ועדות, לאחר שבהסכמים הקואליציוניים פוצלו שתי ועדות סטטוטוריות – ועדת הבריאות פוצלה מוועדת העבודה והרווחה, ו-ועדה לביטחון פנים פוצלה מוועדת הפנים. כיום, ביותר מדי דיונים בוועדות משתתפים חברי כנסת בודדים.

חברי הכנסת, שבדרך כלל אינם מומחים בנושאים המובאים לדיו בוועדות, אינם יכולים לנהל דיון ענייני בלי לקחת חלק פעיל ושוטף בדיונים. הרחבת החוק הנורווגי תאפשר ליותר חברי כנסת לעסוק באופן רציני בהצעות המועלות לדיון, בשאיפה שאכן יתמקצעו ויצליחו לקיים דיונים מעמיקים ולהגיע לתובנות ולהחלטות ראויות.

ההפרדה בין הרשות המחוקקת למבצעת היא מיסודות המשטר החוקתי בישראל, אולם בלי החוק הנורווגי ההפרדה הזאת היא פיקציה של ממש, וצריך לומר שגם אתו היא לא באמת מספקת. למשל, במסגרת ההתחיבויות בהסכמים הקואליציוניים, אסור לח"כ מהקואליציה להעלות לדיון הצעת חוק אלא אם קיבל את אישור הקואליציה. מדובר בפרקטיקה שלשיטתי אינה חוקתית, מכיוון שהיא מגבילה באופן בלתי סביר את שיקול הדעת של חברי הכנסת ומכפיפה אותם באופן מוחלט לממשלה.

גם הפרקטיקה הוותיקה שלפיה חברי הכנסת מהקואליציה מחויבים להצביע בהתאם להחלטות ועדת השרים לענייני חקיקה, נכנסת לאותה משבצת חוקתית שמגבילה את שיקול הדעת של חברי הכנסת. ברור שיש שיקולים ממשלתיים לעניין קידום או עצירת חקיקה, ומטבעם של דברים, חברי כנסת מסיעות החברות בקואליציה, אמורים, בדרך כלל, לפעול כדי לקדם את המדיניות שמקדמת הממשלה שבה הם תומכים. אולם עיקרון הפרדה הרשויות מחיב שההחלטות יהיו של המחוקקים עצמם.

המצב הנוכחי, אם כן, פוגם באופן קיצוני בעיקרון היסוד, ומן הראוי היה להגביר את עצמאות חברי הכנסת – ולא לצמצמה עוד יותר.

החוק הנורווגי מאפשר לפחות שעבודת הכנסת תהיה עבודתם העיקרית של חברי הכנסת, ולא תתקיים במקביל לעבודתם בממשלה. כמובן שחברי הכנסת עצמאיים להחליט כיצד הם מחלקים את זמנם, וכל עוד הם נמצאים פיזית במשכן הכנסת, הם נחשבים כמי שממלאים את תפקידם. בסופו של דבר, איכותם של חברי הכנסת היא זו שתקבע אם הכנסת תתפקד באופן ראוי.

בין 13 חברי הכנסת החדשים שנשבעו אמונים היום (שלישי) ניתן למצוא כמה אנשים שמוסיפים הרבה כבוד לכנסת ישראל, כבוד שבהחלט חסר לה בשנים האחרונות. מסקירה מהירה של הח"כים החדשים שנכנסו היום ואלה שיכנסו לאחר תיקון החוק – יש בהחלט מקום לאופטימיות.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf