newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

משפחת גוריאל לא בוטחת במילה של עמידר

אחרי ארבע שנות המתנה לדירה לה הם זכאים, מאיר ודנה גוריאל ושלושת ילדיהם פלשו לדירת עמידר שעמדה ריקה בירושלים. "מה שחשוב זה אשתי והילדים. העתיד שלהם. אני מוכן ללכת עד הסוף במאבק הזה בשביל המשפחה שלי"

מאת:
השאירו תגובה
א א א

לפני כשבוע פלשה משפחת גוריאל לדירת עמידר בגבעת מרדכי בירושלים. הדייר הקודם שגר בדירה היה חבר של המשפחה ונפטר לפני שמונה חודשים. מאז עמדה הדירה ריקה, למרות שאלפי משפחות ממתינות בתור לדירת דיור ציבורי. הדירה מאוד קטנה, הצבע על הקירות מתקלף, חלק מהחלונות שבורים, ובחלקם אפילו חלונות אין, רק סורגים. אבל למרות זאת, משפחת גוריאל- מאיר ודנה ושלושת ילדיהם, הצליחה להפוך את המקום לבית.

משפחת גוריאל זכאית לדירה בדיור ציבורי וממתינה לה כבר ארבע שנים, היא נמצאת במקום השלישי בתור. דנה, אם המשפחה סובלת מדלקת מפרקים אשר אינה מאפשרת לה לעבוד. "לפעמים איני יכולה לצאת מהמיטה בגלל הכאבים" מספרת דנה, מה שמקשה עליה לטפל בילדים. עקב הנכות של דנה אושרה למשפחה דירה בדיור הציבורי בקומה הראשונה ללא מדרגות. מאיר, אב המשפחה, מתקשה למצוא עבודה. בגלל מחלת אשתו נטל המשפחה והבית, והטיפול בילדים נופל עליו.

המאבק החברתי למען קורת גג אינו זר למאיר ודנה. במחאה החברתית לפני כשלוש שנים יצאו השניים יחד עם שלושת ילדיהם, והקימו את מאהל גן סאקר עם עוד משפחות מירושלים. המאהל בגן סאקר התאפיין בעיקר בזוגות צעירים שגדלו בשכונות הדרומיות של ירושלים, ולא יכלו להרשות לעצמם לקנות דירה בעיר בה נולדו. זוגות אלו דרשו שהעירייה והממשלה תאבק במחירי הדיור ותפסיק להכריח אותם לקנות דירות רחוק מהוריהם ושאר בני משפחתם. לאחר כשנה, בלחץ ראש העיר ובעקבות מאבק משפטי, פונה המאהל מגן סאקר לאחר שהמשפחות קיבלו כיסוי של שכר דירה לשנה מתורמים אנונימיים.

> תושבי כפר שלם מחדשים את המאבק

דנה ומאיר גוריאל ושלושת ילדיהם. הצליחו לצאת פעמיים עם המשפחה לבריכה אחרי שקרוב משפחה הכניס אותם בחינם. (צילום: מיכאל סולסברי כורך)

דנה ומאיר גוריאל ושלושת ילדיהם. הצליחו לצאת פעמיים עם המשפחה לבריכה אחרי שקרוב משפחה הכניס אותם בחינם. (צילום: מיכאל סולסברי כורך)

מאז שנגמרה אותה עזרה בשכר דירה, מאיר ודנה נאלצים להתקיים מסיוע בשכר דירה ממשרד השיכון, שאינו מותאם למחירי השכירות הגבוהים בירושלים, ומקצבת ילדים והבטחת הכנסה לזוג מהביטוח הלאומי, זאת כיוון שלמרות שהביטוח הלאומי מכיר בנכותה של דנה, היא עדיין אינה מקבלת קצבת נכות עבורה. כך קורה שביחד עם שלושת ילדיהם נאלצים דנה ומאיר לשרוד מ- 5,200 שקלים בחודש, כשקרוב לשלושת אלפים שקלים מאותו סכום הולך לשכירות.

"עברנו כמה דירות כל הזמן, בעל הבית בסוף השנה תמיד מעלה את השכירות בעוד כמה מאות שקלים, ולא יכולנו לשלם. כדי לחסוך כסף אנחנו אוכלים אצל המשפחה", הם מספרים. שלושת ילדיהם, בגילאי שבע, שש, ושנתיים וחצי, נשארו בבית במהלך חופשת הקיץ ולא יצאו לקייטנות. הם הצליחו לצאת פעמיים עם המשפחה לבריכה במהלך הקיץ, אחרי שקרוב משפחה הכניס אותם בחינם. הם אינם יודעים אם יוכלו לממן תיק וספרים לילדם הבכור שעולה השנה לכיתה ב'.

בירושלים פועלות כיום שתי חברות שאחראיות על הדיור הציבורי, עמידר ופרזות. פרזות נמצאת בתהליכי פירוק בגלל מה שרבים רואים כעונש על סירובה למסור את הכספים שהצטברו בקופתה ממכירת דירות של הדיור הציבורי לקופת האוצר. למרות זאת, בהסכם בין העירייה לבין האוצר מ-2012 הוסכם כי החברה תפורק והכספים שהצטברו בקופתה ישמשו לקניית דיור ציבורי.

בינואר הורה שר השיכון לקנות בדחיפות דירות לדיור הציבורי בכסף, אך המהלך סוכל על ידי משרד האוצר ועיריית ירושלים. יתרה מזאת, בכתבה שפורסמה ב"הארץ" לפני כמה חודשים נראה כי ראש העירייה מתכוון להשתמש בכסף לא לקניית דירות דיור ציבורי, אלה למטרות אחרות, כגון שיפוץ של בית אבות פרטי בירושלים. וכך ממשיך ראש עיריית ירושלים ניר ברקת במדיניות של ג'נטרפיקציה כלפי אוכלוסיות שמכונות "חלשות"- מזרחים, עובדים שמשתכרים שכר עוני, זכאי הדיור הציבורי, משפחות ברוכות ילדים, כדי לעודד לאותן שכונות מעבר של אוכלוסיות "חזקות"- אשכנזים, אקדמאים, בעלי השתכרות גבוהה.

ביום שני השבוע הלכו דנה ומאיר למשרדי עמידר כדי להיפגש עם נציג החברה שהבטיח להם כי אם יתפנו מהדירה אליה פלשו הוא ידאג להם באופן אישי. מאיר אמר לו שבקריית יובל היכן שגדל היו אומרים על אנשים שאי אפשר לבטוח בהם שיש להם "מילה של עמידר", ושהוא אינו מאמין כי נציגי החברה יתנו למשפחתו דירה אם יתפנו. הוא המשיך ואמר "אין לי בעיה לשבת בבית הסוהר, אין לי בעיה לישון עם פשפשים וג'וקים, לזה אני רגיל. אני זה לא הסיפור, מה שחשוב זה אשתי והילדים. העתיד שלהם. אני מוכן ללכת עד הסוף במאבק הזה בשביל המשפחה שלי".

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, בדיון על גינת לוינסקי, ב-17 בפברואר 2020 (צילום: אורן זיו)

ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, בדיון על גינת לוינסקי, ב-17 בפברואר 2020 (צילום: אורן זיו)

גינת לוינסקי בדרך להריסה: העירייה דחתה הצעה לדון מחדש בתוכנית

הוועדה לתכנון ובנייה בעיריית ת"א-יפו דחתה ערר על ההחלטה להרוס את אחד השטחים הירוקים היחידים בנווה שאנן ולהקים במקומו בית ספר לילדי זרים. אחרי בניית בית הספר ותחילת עבודות הרכבת הקלה, השטח הפתוח הממוצע לתושב בשכונה יהיה 0.65 מ"ר בלבד, לעומת המלצה של 5 מ"ר לתושב של המשרד לאיכות הסביבה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf