newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

לשיעורי התחסנות נמוכים יש פתרון פשוט: הנגשה

משרד הבריאות זיהה כמה קבוצות אוכלוסייה כמהססות/מעוכבות חיסון, ובהן ערבים ויוצאי בריה"מ לשעבר בני 60+. כדי להגיע אליהם לא מספיק רק לתרגם את הקמפיינים, נדרשת עבודת שטח אינטנסיבית, מוקדי התחסנות קטנים ומפוזרים וסיוע בהגעה אליהם

מאת:

"סמס מקופת חולים על החיסון? לא קיבלתי. חכי שנייה, אני אבדוק. אה, קיבלתי משהו, אבל זה בעברית, אני לא מבינה במה מדובר", אומרת לי בטלפון מרינה, בת 79, שעלתה לפני כמה שנים מאוקראינה ולא יודעת לקרוא ולכתוב בעברית.

כמו מרינה יש עוד כ-230 אלף אנשים מעל גיל 65 שאינם דוברי עברית או ששליטתם בעברית חלשה מאוד. רבים מהם אינם יודעים כלל שהם מוזמנים לקבוע תור לחיסון נגד קורונה.

תארו לעצמכם שאתם צריכים להזמין תור לעירייה או למרפאה, למלא טפסים ולסדר עניינים בירוקרטיים בטלפון בשפה שאתם לא מדברים, לעתים קרובות בלי שיש לכם ידע כלשהו בשימוש באינטרנט. אתם תלויים לגמרי במישהו אחר לדברים הפשוטים יחסית האלה, גם כשמדובר במשהו דחוף ביותר או אישי מאוד.

המציאות הבלתי נסבלת הזאת היא שגרת היום יום של מאות אלפי בני אדם בישראל. חלקם הגדול הם קשישים דוברי רוסית, ערבית, אמהרית ושפות אחרות. רבים מהם אינם ממצים את זכויותיהם, ולא מקבלים את הסיוע הדרוש להם בגלל חוסר הבנת השפה והיעדר כישורי מחשב ואינטרנט.

תושב מזרח ירושלים ליד ניידת חיסונים של מד"א בשער שכם בעיר העתיקה, ב-26 בפברואר 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

תושב ירושלים המזרחית ליד ניידת חיסונים של מד"א בשער שכם בעיר העתיקה, ב-26 בפברואר 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

"לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-2019 כשליש מכלל בני 65+ בישראל לא השתמשו באינטרנט כלל, וכרבע מאוכלוסיית הקשישים התקשו לקרוא את המידע הכתוב או למלא טפסים שאינם מונגשים בשפתם. כ-16% מהאנשים בני 65+ מתקשים גם לדבר בעברית", אומרת אסיה איסטושינה, חוקרת בפרויקט מדד הביטחון של נשים וחברה בקואליציה להנגשה לשונית, שפועלת להנגשת השירותים הציבוריים לכלל תושבי ישראל.

"רוב הפעמים כלתי קובעת לי תורים. אני לא יכולה לעשות את זה בעצמי, כי אני לא מבינה עברית, וגם בעלי לא מבין. לפעמים מתקשרים אלי בעברית ואני מתחילה לצעוק – ערבית, ערבית, אבל הם ממשיכים לדבר בעברית ואני סוגרת את הטלפון כי אני לא מבינה מה הם רוצים ממני", מספרת נאילה, בת 86 מנצרת. "זו הרגשה רעה. ואם עכשיו יקרה משהו? מה אני יכולה לעשות, להתקשר ולשתוק?"

חלקנו מכירים את הבעיה מקרוב. סבתא שלי ז"ל הגיעה לארץ בסביבות גיל 70, כדי להיות אתנו, ילדיה ונכדיה. לצערה, היא כבר היתה בגיל שבו לא הצליחה ללמוד עברית מעבר לכמה מילים בסיסיות, אף שניסתה ללכת לאולפן. עד עכשיו יש לי את המחברות שלה ושל סבא שלי, שם מועתקות מילים בעברית ולידן פירוש ברוסית, בכתב יד מדויק ונאה של מורה.

סבתי היתה מורה לפיזיקה במקצועה. בגלל שתמיד היתה זו שעזרה לכולם, עמוד התווך של המשפחה, תחושת חוסר האונים כשחשה שבכל עניין בירוקרטי פעוט היתה צריכה לפנות לילדיה או לנכדיה היתה קשה לה מאוד. וכמוה יש רבים. בקרב יוצאי בריה"מ לשעבר, 45% אינם מדברים עברית או שרמתם נמוכה; כמחצית מתקשים בקריאה; וכ-40% לא מסוגלים לכתוב בעברית. השיעור גדל משמעותית בקבוצת הגיל של 65+. בחברה הערבית המספרים לא שונים בהרבה, והאוריינות הדיגיטלית נמוכה במיוחד בקרב קשישים.

בתקופת הקורונה הבידוד החברתי גבר, והצורך באוריינות דיגיטלית כמעט בכל תחומי החיים בלט והתחדד עוד יותר. הדבר היה נכון לגבי הנחיות משרד הבריאות בנוגע למגיפה, שלחלקים לא מעטים מהאוכלוסייה בקושי היתה נגישות אליהן, והוא נכון גם עכשיו לגבי מבצע החיסונים. קמפיין החיסונים אינו מותאם למאפייני כלל האוכלוסייה, ולחלקים מהאוכלוסייה מגיעים בעיקר פייק ניוז בנוגע ליעילות החיסון ותופעות הלוואי שלו.

donate

משרד הבריאות זיהה שלוש אוכלוסיות כמהססות/מעוכבות התחסנות, אף שעל פי ההתוויות הן יכולות להתחסן: האוכלוסייה הערבית; מהגרים מבוגרים מבריה"מ לשעבר; ונשים צעירות בגיל הפוריות, שחוששות מפגיעה של החיסון בסיכויין להיכנס להריון. בעיית ההנגשה יכולה להסביר את שיעור ההתחסנות הנמוך יחסית בקרב שתי קבוצות האוכלוסייה הראשונות.

בחברה הערבית למשל, לפי נתוני רשות החירום הערבית מ-11 בפברואר 2021, שיעור ההתחסנות במנת חיסון אחת הוא 21.8%, לעומת ממוצע כללי של כמעט 40% בכלל המדינה. שיעור ההתחסנות במנת חיסון שנייה הוא 9.1%, לעומת כ-22% בממוצע כללי. לפי נתוני משרד הבריאות, בקרב בני 60+ בחברה הערבית כ-40% בלבד נחשבים מחוסנים, לעומת כ-75% באוכלוסייה הכללית.

פערים בשיעורי ההתחסנות קיימים גם בתוך החברה הערבית עצמה, לפי אזורים ואפילו לפי מגדר. למשל, יש פערים משמעותיים בשיעור ההתחסנות בין צפון הארץ לדרומה. בקרב בני 60+ ביישובים כמו כפר יסיף וסכנין בצפון שיעור ההתחסנות היה יותר מ-80%, ואילו בנגב הוא היה 20%-30%. בירושלים המזרחית היה שיעור ההתחסנות 24% בלבד.

חלק מההסבר לפערים האלה הוא היעדר אוריינות דיגיטלית והנגשה, תוצאה של הזנחה רבת שנים בתחומי הבריאות ותשתיות האינטרנט. הפתרון במקרה הזה הוא פשוט מאוד – להנגיש את המידע הרפואי ואת המידע על החיסונים לאוכלוסיות השונות תוך התאמה תרבותית ושקיפות.

זה לא רק תרגום. לתרגם קמפיינים לשפות שונות לא יבטיח שהקמפיין יגיע לאוכלוסיות הרלוונטיות. כדי להביא את האנשים האלה להתחסן נדרשת עבודת שטח אינטנסיבית של הפצת מידע בצורה הכי מתאימה לכל אוכלוסייה, הפרכת פייק ניוז ויצירת מערכי הסברה ייעודיים בשיתוף הרשויות המקומיות, אנשי בריאות ידועים ועוד.

כמו כן, נדרשת הוספה של מוקדי התחסנות קטנים ומפוזרים ביישובים כדי להגיע לכל בית, במקום מוקדים גדולים שבסוף נפתחים גם ליישובים מסביב כדי לא לזרוק חיסונים לפח. בכל יישוב נדרשת עזרה בסיוע לאנשים מבוגרים ואנשים עם מוגבלויות להגיע למוקדי ההתחסנות, וגיוס צוותים רפואיים מקצועיים שיעזרו לאנשי קופות החולים בתהליכי ההסברה והזימון לחיסונים.

קטי חורש היא פעילה חברתית בקואליציה להנגשה לשונית; מרווה חנא היא פעילה בארגון אנו עושים שינוי

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
תלמידי חטיבות ביניים ותיכון חוזרים ללימודים במתכונת מלאה, בית ספר בתל אביב, אפריל 2021. אילוסטרציה גיל גרטל (צילום: אורן זיו)

בית ספר בתל אביב, אפריל 2021 (צילום: אורן זיו)

הפגיעה בכישורים החברתיים של תלמידים במעבר לחטיבה אינה גזרת גורל

מחקר של OECD מצא כי חלה נסיגה בהערכת התלמידים את עצמם במעבר מילדות לבגרות. הנסיגה חמורה יותר אצל בנות ואצל תלמידים מרקע כלכלי נמוך, ובשלב קריטי זה בחיים היא עלולה לפגוע בעתידם. הפיתרון: מודעות, והפניית משאבים לטיפוח קשרים עם המבוגרים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf