newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

תעשיית הנפט נדבקה בקורונה. אין צורך להנשים אותה

דבר טוב שיכול לצאת מהמשבר הזה הוא הסוף להרס האקלים, מכיוון שאחת האחראיות הגדולות ביותר לו – תעשיית הנפט – נמצאת במשבר חריף. אך כדי שהמצב לא יחזור לקדמותו עם חלוף המגיפה נדרש לחץ ציבורי וכלכלי

מאת:

אם יש דבר אחד טוב באמת שיכול לצאת ממשבר הקורונה, דבר אחד שאם יתממש עשוי להציל הרבה יותר אנשים ממה שהמגיפה לוקחת ולהיזכר לטובה במשך דורות, זה יהיה הסוף להרס האקלים. קשה כמובן לתאר שהשינוי הכוללני שנדרש לכך בשלל תחומי החיים השונים יתממש בבת אחת, אבל תחום אחד קריטי עובר ככל הנראה שינוי היסטורי ממש עכשיו: משק האנרגיה העולמי.

תעשיות הדלקים המאובנים, ובפרט תעשיית הנפט, נמצאות במשבר חריף ובמידה רבה בלתי-הפיך – משבר אשר כבר נותן אותותיו במדידות פליטת גזי החממה. במקביל, למרבה המזל, תעשיות האנרגיה המתחדשות ממשיכות דווקא לצמוח, וחלקן בהפקת החשמל בעולם הולך וגדל.

קידוח נפט (צילום: pixabay)

גורם מוביל לשינוי האקלים. קידוח נפט (צילום: pixabay)

תעשיית האנרגיה אמנם אינה הגורם הבלעדי לשינוי האקלים, אך היא גורם מוביל, והשינוי למשק בר קיימא בשורת תחומים אחרים – כמו התחבורה – תלוי בשינוי משק האנרגיה.

המצב עד הגעת הקורונה נראה עגום למדי. מקורות אנרגיה מתחדשים, נקיים ובני קיימא כמו חשמל סולארי אמנם צמחו והתפתחו בקצב מתגבר, אך צמיחתם לרוב באה בנוסף לצמיחה בשימוש בדלקים משני-אקלים, לא במקומה. השפעתן הפוליטית והכלכלית העצומה של תעשיות האנרגיה ומדינות התלויות בהן גרמה לשינוי המתבקש להראות בלתי אפשרי, ולהמשך האצת ההתחממות הגלובלית להיראות בלתי נמנעת.

אבל ב-20 באפריל קרה הבלתי אפשרי: לא נמצאו קונים עבור הנפט – אותו נפט שעד לפני רגע מעצמות היו מוכנות לצאת עבורו למלחמות. בלי קונים, מחיר הנפט הגולמי ירד וירד, הגיע לאפס – והמשיך לרדת, עד שמחירה של חבית נפט הגיע למינוס 40 דולר לחבית, כלומר מי שהיה מוכן לקחת את הנפט קיבל אותו בתוספת תשלום על הטרחה.

המחיר אמנם חזר מיד ביום הבא לטווח החיובי, אך כשבוע לאחר מכן עודנו מדשדש בטווח ה-10-20 דולר לחבית. לשם השוואה, המחיר הממוצע של חבית נפט ב-2019 היה כ-57 דולר לחבית, וב-2018 כ-65 דולר לחבית.

מחירי הנפט צפויים כעת להשאר נמוכים במשך שנים, גם אחרי מגיפת הקורונה, וההשלכות מרחיקות הלכת של מצב זה מראות אותותיהן כבר כעת: יצרניות נפט קטנות, במיוחד בצפון אמריקה, פושטות רגל בהמוניהן – וזוהי רק ההתחלה.

איך הגענו למחיר נפט שלילי?

מצב שבו יצרניות נפט נאלצות לשלם למי שמוכן לקחת את תוצרתן הוא חסר תקדים. כדי להגיע למצב הזה, נדרש שילוב של כמה גורמים, והקורונה היא רק אחד מהם.

הדרמה העיקרית שהובילה למחירי הנפט השליליים קשורה באופ"ק (OPEC) – ארגון המדינות המייצאות נפט, קרטל שתפקידו לתאם את תפוקת הנפט של המדינות החברות כדי לשמור על מחירים שיטיבו עם היצואניות.

התיאום הזה קריטי עבור שוק הנפט, כיוון שלמחירים חריגים יש השפעות דרמטיות: כאשר המחיר גבוה, קונים גדולים כמו חברות חשמל יתחילו להשקיע במקורות אנרגיה זולים יותר ותעשיית הנפט תאבד נתח שוק. כאשר המחיר נמוך מדי, הרווחים יורדים ויצרניות נפט שעלויות הייצור שלהן גבוהות יחסית יכולות במהרה לפשוט את הרגל – כפי שקורה כרגע.

פראקינג בלואיזינה (צילום: Daniel Foster, CC BY-NC-SA 2.0)

הליך שגורם לזיהום ואף לרעידות אדמה. פראקינג בלואיזינה (צילום: Daniel Foster, CC BY-NC-SA 2.0)

לא כל המדינות המייצאות נפט חברות באופ"ק, אבל המדינות החברות שולטות בנתח גדול מספיק מתפוקת הנפט בעולם כדי להשפיע באופן משמעותי על המחירים. אך בשנים האחרונות יכולת זו התערערה, ולכך אחראית במיוחד ארה"ב, שאינה חברה בקרטל ומנצלת בשנים האחרונות את הריסון העצמי של מדינות הקרטל ומציפה את השוק בנפט שלה.

כדי לשמור על מחיר יציב מול התפוקה האמריקאית הגוברת, יצואניות גדולות כמו סעודיה נאלצות לקצץ בתפוקה ולוותר על רווחי עתק, בעוד המתחרים ממערב שאחראים לכך נהנים מההפקר.

עד לא מזמן, תעשיית הנפט האמריקאית לא היתה משמעותית כמו אלה של סעודיה, מדינות המפרץ הפרסי ורוסיה. רבים בארה"ב ראו בכך חולשה אסטרטגית, וחלמו משך שנות דור על עצמאות אנרגטית. בעשור האחרון החלום הזה התגשם לבסוף, תוך ערעור התעשייה כולה, וכמובן בעלות סביבתית קשה.

זאת כיוון שבכדי להפוך למדינה שמייצאת יותר נפט מאשר היא מייבאת – כפי שהיתה במשך חודשים ספורים בלבד, עד תחילת המגיפה – ארה"ב פיתחה מאגרי נפט קשים יותר להשגה, במיוחד כאלה שניצולם דורש פיצוח פצלי שמן (המכונה fracking): הליך שגורם לזיהום ופליטה רבה של גזי חממה בתהליך הייצור עצמו, מחריב את הסביבה הטבעית, ואפילו גורם לרעידות אדמה מקומיות.

פיצוח פצלים ומלחמות מחירים

הפראקינג הפך את ארה"ב לשחקנית מובילה בשוק הנפט, חרף התנגדויות נחרצות של מגיני הסביבה ואזהרות על ההשלכות ההרסניות. אך הפראקינג הוא גם תהליך יקר מאוד ומשתלם בקושי, בפרט כיוון שהתפוקה שלו צונחת בחצי אחרי השנה הראשונה.

פיתוח הפראקינג והצפת השוק הובילו לירידה מתמשכת במחירי הנפט, עד שהקרטל נאלץ להוריד את התפוקה במדינות החברות בסוף 2016. להסכם זה הצטרפה לראשונה רוסיה, יצואנית הנפט הגדולה בעולם מחוץ לאופ"ק, ומאז מתייחסים אל הקרטל המורחב של ההסכם, הכולל עוד כמה יצואניות קטניות יותר, בתור "אופ"ק+".

אך אופ"ק+ נכנסה גם היא לבעיה לקראת סוף 2019, כי ארה"ב לא הפסיקה להגדיל את התפוקה שלה. כדי לשמור על מחירים בטווח הרצוי סעודיה הורידה שוב ושוב תפוקתה שלה וניסתה לגייס את רוסיה להצטרף למאמץ. ב-6 במארס, כאשר מגיפת הקורונה כבר החלה להתפרץ מחוץ למזרח אסיה, המגעים באופ"ק+ התפוצצו, ורוסיה וסעודיה הודיעו שהן דווקא יגבירו את הייצור שלהן בהרבה.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ומלך סעודיה סלמאן בן עבד אל-עזיז (צילום: הקרמלין)

מתקפה על תעשיית הנפט האמריקאית. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ומלך סעודיה סלמאן בן עבד אל-עזיז (צילום: הקרמלין)

ההחלטה הזאת מתפרשת בעיקר כמתקפה על תעשיית הנפט של ארה"ב, כיוון שירידת המחירים התלולה שהיא נועדה לגרום לה מאיימת במיוחד על תעשיית הנפט האמריקאית, שעלויות הייצור שלה גבוהות מהממוצע. מחיר נפט של מתחת לכ-45 דולר לחבית מספיק כדי לגרום לפראקינג להפסיק להיות רווחי, והרבה מחברות הפראקינג כבר צברו חובות עתק עוד לפני הקורונה.

נראה כי רוסיה וסעודיה התכוננו לספוג מכה בשנים הקרובות, בתקווה שהתעשיה בארה"ב תסבול הרבה יותר, וכך הן יצאו כשידן על העליונה; אולם קשה להאמין שבית סעוד וממשל פוטין התכוונו להגיע עד כדי מחיר נפט שלילי. עם זאת, אין מתכון בטוח יותר לירידה תלולה במחירים מאשר עלייה בהיצע יחד עם ירידה בביקוש – ומאז תחילת מארס ירד הביקוש לנפט באופן חסר כל תקדים היסטורי.

גורם מוביל לכך הוא הצמצום הדרסטי בתעופה: כ-70% מהביקוש העולמי לנפט וגז מגיע ממגזר התחבורה, ובתוכו ענף הטיס היה המקור המוביל לעלייה בביקוש – מה שהרגשנו כצרכנים בגידול בטיסות הלואו-קוסט.

תוצאה מיידית של הירידה החדה בביקוש לנפט במקביל לעלייה גבוה בתפוקה, עוד לפני קריסת המחירים, היא שפתאום צריך מקום לאחסן את כל הנפט המיותר. אחסון נפט הוא לא דבר של מה בכך, ואף גורם לא נערך לאחסן נפט מיותר בהיקפים כאלה דרמטיים בהתראה קצרה.

כתוצאה מכך, כבר שבועות שמכליות נפט עוגנות בארה"ב וסעודיה ומשמשות מחסנים צפים לנפט מיותר במקום להסיע את המשאב המבוקש ליעדים מרגשים ברחבי העולם. בעיית האחסון כה חריפה כעת, שהיא תגרור מטה את מחירי הנפט במשך שנים – גם כעת אחרי שאופ"ק+ התכנסה מחדש והסכימה על קיצוצי ענק בתפוקה.

השלכות שליליות נרחבות

ההשלכה אולי הכי ישירה ודרמטית של המצב המיוחד הזה היא על תעשיית הנפט והגז הצפון אמריקאית. כאמור, תעשיית הפראקינג האמריקאית כבר היתה בצרות כלכליות לפני המגיפה, ולתעשייה בקנדה יש בעיות דומות.

ההשקעות המשיכו להגיע בכל זאת, וזאת בגלל השאיפה לעצמאות אנרגטית ומתוך ציפייה שעם הזמן והניסיון יתגלו פתרונות טכנולוגיים שיורידו את העלויות ויהפכו את התעשייה לרווחית יותר. אך כעת, תקוותיה של התעשיה האיומה הזאת ככל הנראה נגדעו, לפחות בטווח הארוך.

בתור תעשייה שנשענה בלאו הכי על סבסוד ממשלתי, תאגידי הנפט כמובן חשו עם תחילת המשבר לוושינגטון וקוששו סיוע של מיליארדים מהנשיא דונלד טראמפ; הרבה מהכסף הזה מצא כבר מן הסתם את דרכו לכיסי המנהלים ובעלי המניות, בעוד התאגידים מפטרים עובדים בהמוניהם.

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ (צילום: גייג' סקידמור)

קוששו סיוע של מיליארדים מוושינגטון. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ (צילום: גייג' סקידמור)

אך גם אם לא יועבר ישירות לריפוד כיסים פרטיים, שום תמריץ הצלה חד פעמי לא יכול להפוך תעשייה שמייצרת הפסדים לרווחית. מחירי הנפט אמנם כנראה יתאוששו במוקדם או במאוחר, אבל יכול לקחת להם הרבה מאוד זמן לחזור לטווח שבו משתלם לפצח פצלי שמן, ובינתיים החברות המתמחות בהליך הזה פושטות את הרגל בהמוניהן.

זה יהיה כמובן נהדר עבור הסביבה והמאבק נגד קריסת האקלים אם הפראקינג יחלוף מן העולם ללא שוב, אבל לרוע המזל יש למשבר החריף הזה השלכות שליליות משמעותיות הרבה מעבר לתעשיית האנרגיה עצמה. אלה מתחילות בעובדים הרבים, קהילות שלמות למעשה, שהתפרנסו מהתעשיות האלה ויתקשו כעת להתאושש כלכלית. אבל ההשלכות ממשיכות עמוק אל תוך המערכת הפיננסית העולמית.

כאמור, התעשיות האלה ייצרו חובות עתק – 400 מליארד דולר רק בהנפקות של העשור האחרון. חדלות הפירעון של חובות אלה ואובדן ערכן של מניות התעשייה, המפוזרים ברחבי המערכת הפיננסית האמריקאית, צפויה לגרום למשבר כלכלי דומה לזה של 2008-2009 – אך גדול בהרבה. בנקים אזוריים קטנים בארה"ב יקרסו, קרנות פנסיה רבות יאבדו מערכן. כמו בכל משבר כלכלי אמריקאי, גלי ההדף יורגשו בכל רחבי העולם.

השמש עדיין זורחת והרוח עדיין נושבת

בעוד תעשיית הנפט האמריקאית קורסת, האנרגיות המתחדשות ממשיכות לצמוח. כיוון שמתקנים להפקת אנרגיה מתחדשת מהשמש והרוח קלים, זולים ומהירים בהרבה להקמה מאשר בארות נפט וגז או מכרות פחם, השקעות רבות של חברות חשמל בצפון אמריקה מופנות בתוך האי-ודאות הנוכחית דווקא לתשתיות אנרגיה מתחדשת, שתוכל להיות רווחית תוך זמן קצר, על חשבון הנפט שלא ברור אם ומתי יוכל לשוב ולהשתלם למשקיעים.

כמו כולם, גם תעשיות האנרגיה המתחדשת סובלות מהמגיפה, אבל הפגיעה מתבטאת לעת עתה רק בצמיחה מתונה מהצפוי – לא בפשיטות רגל והצטמצמות דרמטית כמו של הנפט. על פי דו"ח של מרכז מידע האנרגיה האמריקאי, תחזית צמיחת האנרגיה הסולארית בארה"ב קטנה רק ב-5% מהערכות קודמות, וצמיחת האנרגיה מרוח קטנה ב-10%. לשם השוואה, סקטור הנפט והגז איבד מאז ינואר כבר כמעט מחצית מערכו (45%) – על צמיחה אין בכלל מה לדבר.

חוות אנרגיית רוח מחוץ לקופנהגן, דנמרק (צילום: European Wind Energy Association, CC BY-NC-ND 2.0)

עדכון מתון של הצמיחה. חוות אנרגיית רוח מחוץ לקופנהגן, דנמרק (צילום: European Wind Energy Association, CC BY-NC-ND 2.0)

אלה חדשות מצויינות עבור האקלים ועבור כל מי שישרוד את המגיפה וצאצאיו. אולם מגמות אלה אינן מבטיחות שהמאזן לא ישתנה שוב לרעה עם חלוף המגיפה. חברות נפט קטנות שקורסות יתקשו להתרומם, אך יש עשרות מדינות בעולם שהכנסתן תלויה בשוק הנפט ולא יוותרו עליו בקלות. שחקניות גדולות, ובמיוחד רוסיה וסעודיה, שהתכוננו מראש לספוג הפסדים, לא צפויות לקרוס ולהיעלם בגלל המגיפה ונפילת המחירים.

מדינות קטנות יותר שתלויות ב"זהב השחור", כמו איראן, עיראק, ניגריה, אלג'יריה, אנגולה, ונצואלה או אקוודור, צפויות בינתיים לסבול ממשברים כלכליים ופוליטיים חריפים מאוד – בפרט אלה מהן, כמו ניגריה ואנגולה, שמזרימות את רווחי הנפט ישירות למדינות עשירות יותר וארגוניהן כתשלום חובות.

האחרונות שוקלות כעת לדחות את התשלומים או אפילו לעשות "תספורת" למדינות החייבות, על מנת שיוכלו להמשיך בעתיד לשלם למדינות המערב בתמורה למאות שנים של הרס, ניצול, והלוואות חמסניות.

אבל קטנות או גדולות, כל מדינות הנפט, וכמוהן תאגידי האנרגיה הגדולים (שלא יקרסו כל כך בקלות) ירצו לחזור להרוויח ברגע שרק יוכלו. במוקדם או במאוחר המגיפה תחלוף, שדות התעופה יתמלאו שוב, והביקוש יעלה מהר כמו שירד – ויחד אתו גם המחירים.

כל יצרניות ויצואניות הנפט ששרדו את המשבר ייהנו מהמחירים הגבוהים, וחלק אף יזכו ליתרונות שלא היו להם בעבר: העולם הרי יהיה מלא בבארות נפט מושבתות של חברות שקרסו – והשחקנים הגדולים יוכלו לבחור את הבארות הרווחיות ביותר ולקנות אותן במחיר אפסי. אחרי המשבר, הן עלולות למצוא את עצמן בעמדה חזקה יותר מתמיד – עם פחות תחרות, וכאשר הנכסים הרווחיים ביותר בידיהן.

אפשר גם אחרת

אבל זו לא גזירה משמים, והסיפור הזה יכול להיגמר גם אחרת. בעיתות משבר, כפי שאמר הכלכלן הימני מילטון פרידמן ("מורו ורבו" של ראש הממשלה, בנימין נתניהו) וכפי שהסבירה נעמי קליין בספרה הקלאסי "דוקטרינת ההלם", הרעיונות שמגיעים לידי ביטוי הם אלה שכבר נמצאים בסביבה. רעיון אחד גדול כבר צובר תאוצה משמעותית בשנתיים האחרונות ונהיה כעת רלוונטי מתמיד: ה"גרין ניו דיל".

במרכז הגרין ניו דיל עומד הרעיון ששני אתגרים גדולים של מעבר לכלכלה בת קיימא, חיסול תעשיות ענק על מקומות העבודה הרבים שבהם והקמת תשתיות לכלכלה בת קיימא, יכולים יחד להפוך ליתרון: יש הרבה מאוד עבודה לעשות, מה שאומר שיש הרבה מאוד מקומות עבודה חדשים שיכולים להחליף את הישנים.

עד משבר הקורונה, הטענה היתה שמקומות העבודה האלה – בהקמת תשתיות לאנרגיה מתחדשת, במיוחד – יהוו פתרון עבור כל מי שייאלץ לאבד את עבודתו בתעשיות הנפט, הגז והפחם בגלל המעבר לאנרגיה נקייה. אולם כעת, הקורונה טיפלה בחלק הכי לא פופולרי ובעייתי פוליטית בסיפור הזה: חיסול מקומות העבודה בתעשיות הדלקים המאובנים.

האבטלה המסיבית כבר כאן, והגרין ניו דיל נראה כמעט כמו תוכנית מגירה שנכתבה במיוחד בשביל המשבר הזה – צריך לשקם את הכלכלה ולהחזיר המוני מובטלים לעבודה, וצריך בדחיפות לבנות מחדש חלקים ענקיים מהכלכלה ולהרחיב שירותים ציבוריים כמו בתי חולים ודיור ציבורי.

הפגנה למען ה"גרין ניו דין" בדטרויט, 31 ביולי 2019 (ויקיפדיה CC BY 2.0)

ניתן ללכת רחוק יותר. הפגנה למען ה"גרין ניו דיל" בדטרויט, ב-31 ביולי 2019 (ויקיפדיה CC BY 2.0)

במצב החריג שנוצר ניתן עכשיו גם ללכת רחוק יותר מהצעות הגרין ניו דיל של 2019 – כך למשל עולה כעת הצעה מפורטת להעברת תעשיות הדלקים המאובנים לידיים ציבוריות, כדי שניתן יהיה למנף אותן בהתאוששות הכלכלית ממשבר הקורונה ולסגור באופן מדורג ומתוכנן את הבארות והמכרות, שיישארו סגורים לתמיד ויותירו את הפחמן עמוק באדמה.

כיוון שעל פי רוב ההערכות, תעשיות אלה היו צפויות לדעוך ולהצטמצם אט אט בכל מקרה, מעבר מבוקר ומנוהל עדיף בהרבה מאשר פשיטות רגל ופיטורין המוניים וגלי ההדף הכלכליים שאלו יוצרים.

אולם השקעות ענק עדיין קשורות בתעשיות האלה, ואינטרסים כלכליים, פוליטיים וגיאו-פוליטיים בלתי מבוטלים, פועלים נמרצות כדי שתעשיית הנפט לא תהיה הקורבן הבא של וירוס הקורונה. כדי שדורות העתיד יודו לנו ולא יזעמו על ההזדמנות המפוספסת, יידרש לחץ ציבורי וכלכלי; חשוב כעת מתמיד להמשיך להתנגד להרס האקלים ולדרוש פתרונות אמתיים ובני קיימא – למשבר האקלים ולמשבר הקורונה כאחד.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf