newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

תלושי המזון יוצאים לדרך: "לא יהיו אוכלוסיות שייפלו בין הכיסאות"

משרד הפנים הודיע כי העמותות פתחון לב ואשל ירושלים זכו במכרז לחלוקת התלושים בהיקף של 700 מיליון שקל. יו"ר אשל ירושלים מבטיח שייעשה מאמץ להגיע לכל הנזקקים, גם בכפרים הלא מוכרים בנגב. מנכ"ל רבנים לזכויות אדם: "זו הפעם הראשונה שהממשלה לוקחת אחריות משמעותית לטובת ביטחון תזונתי"

מאת:

משרד הפנים הכריז אתמול (שלישי) על זכייתן של העמותות פתחון לב ואשל ירושלים במכרז להפעלת חלוקת תלושי מזון בהיקף של 700 מיליון שקל לאוכלוסיות זכאיות. זאת, לאחר שבית המשפט פסל את זכייתה של שופרסל במכרז בתחילת החודש בעקבות עתירה של פתחון לב.

לפי הודעת משרד הפנים, פתחון לב תהיה אחראית על החלוקה במחוזות תל אביב, חיפה והצפון; ואשל ירושלים (שהוקמה על ידי כולל חב"ד) תבצע את החלוקה במחוזות דרום, מרכז, יהודה ושומרון וירושלים.

עוד מסר המשרד שהתקציב יוענק ל-200 אלף משפחות מוחלשות (ויותר ממיליון זכאים), "בהתאם לאמות המידה שנקבעו ושתפורסמנה באתר האינטרנט של משרד הפנים. זאת לצד מידע ופרטים מלאים בשפות השונות, כולל קובץ שאלות ותשובות, מפה אינטראקטיבית לאיתור נקודות המכירה השונות בארץ ועוד".

עוני בישראל, אילוסטרציה (צילום: נתי שוחט / פלאש90)

עוני בישראל, אילוסטרציה (צילום: נתי שוחט / פלאש90)

הקריטריונים לחלוקת הסיוע ללא הגשת בקשה מיוחדת, כפי שקבע שר הפנים, אריה דרעי, הן קבלת הנחה בארנונה בשיעור של יותר מ-70%. בנוסף, הסיוע יינתן ללא בקשה לאזרחים ותיקים שמקבלים גימלת הבטחת הכנסה, "בכפוף לנתונים הקיימים במחלקות הגבייה ברשויות המקומיות".

מבחינה לוגיסטית, חלוקת תלושי המזון תתבצע באמצעות כרטיסי מזון נטענים, שלפי משרד הפנים יחולקו בכמה פעימות בחודשים הקרובים. שווי כרטיס לזכאי יהיה כ-300 שקל, ולכל נפש נוספת יתווספו 225 שקל, בכפוף למבחני הכנסה. המקסימום למשק בית בכל אחת מהפעימות הוא כ-2,400 שקל.

הכרטיסים יהיו ניתנים לשימוש ביותר מ-1,500 נקודות מכירה "בפריסה ארצית רחבה ככל הניתן", שכוללות מכולות שכונתיות, רשתות פרטיות ועסקים קטנים שמוכרים מזון.

הקריטריונים שקבע דרעי עוררו ביקורת נוקבת מצד ארגוני חברה אזרחית שעוסקים בסוגיות של עוני וביטחון תזונתי, שטענו כי הם מדירים אוכלוסיות שלמות, ובהן תושבי הנגב בפזורה ותושבי ירושלים המזרחית, וכן אזרחים רבים שהרשות שלהם אינה נותנת הנחות בארנונה או שאין להם גישה למיצוי זכויותיהם בעניין.

במשרד הפנים אומרים שגם מי שאין לו זכאות להנחה בארנונה יכול להגיש בקשה לקבלת תלושי המזון. הם מפנים לאתר המשרד, שבו נכתב: "כל מי שאינו רשום במחלקות הגבייה של הרשויות אך היה עומד בתנאים אלה אילו היה מחזיק בנכס לעניין תשלום ארנונה, רשאי להגיש בקשה לרשות המקומית לקבלת הכרטיסים, וזו תיבחן על ידי הרשויות ובפיקוח משרד הפנים.

"מי שיימצא זכאי בכפוף למבחן ההכנסה שנקבע, יקבל את הכרטיסים רטרואקטיבית במקרה שיאחר את מועד חלוקתם ובלבד שבקשתו תוגש לא יאוחר מהיום שייקבע".

"צריך להביא את הנושא למודעות של אנשים"

מנדי בלוי, יו"ר אשל ירושלים, אחת משתי העמותות שזכו במכרז, מרגיע את החששות. לדבריו, "הקריטריון הסופי נקבע על פי גובה ההכנסה. את התלושים יוכל לקבל כל אדם שעומד במבחן ההכנסות, גם אם אין לו הנחה בארנונה או שאין לו בית בכלל. לא יהיו אוכלוסיות שייפלו בין הכיסאות, וזה כולל גם את תושבי הכפרים הלא מוכרים בנגב.

"מה שצריך לעשות כרגע זה להביא את הנושא למודעות של אנשים, ושהם ייחשפו לכך שהם יכולים למלא טופס זכאות. אנשים יוכלו לקבל סכומים די גבוהים, ואני מקווה שהם ינצלו את ההזדמנות".

מתי להערכתך תתחיל החלוקה של תווי המזון?

"עדיין אין לוח זמנים מוגדר. היום היתה שיחה ראשונית עם משרד הפנים. אני מעריך ומקווה שנוכל להתחיל בשבועות הקרובים".

מה יהיה התפקיד שלכם בפועל?

"אנחנו נקבל את השמות של האנשים שמילאו את הטופס והעבירו אותו לרשות המקומית. הרשות היא שתבדוק את הזכאות, למעט אנשים מכפרים לא מוכרים שיעברו בדיקה ישירה של משרד הפנים. אנחנו ננפיק את הכרטיסים, נעביר אותם לאנשים פיזית, נעביר את הכסף לפי גובה הסכום שייקבע במשרד הפנים.

"אנחנו נאתר כל אדם, גם אם הכתובת שלו תהיה שגויה, נדאג שיהיו חנויות שהאנשים יוכלו לקנות בהן, זה יהיה התפקיד שלנו מרגע שנקבל את רשימת הזכאים".

מה יקרה במזרח ירושלים?

"דיברנו בעבר עם הרווחה ועם המתנ"סים של מזרח ירושלים, שאמרו שהם רוצים להפעיל מתנדבים שיעזרו לאנשים למלא את הטפסים".

אתה רואה יתרון בזה שאתם קיבלתם את המשימה ולא גוף מסחרי כמו שופרסל?

"בהחלט, יש לזה משמעות מבחינת המאמצים שאתה עושה. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שכל מי שפנה לקבל עזרה, גם צריך עזרה. אם הייתי גוף למטרת רווח, לא הייתי חוזר לכל אחד מהפונים שלוש פעמים. אם מדברים על קשישים – אנחנו נוודא שהם לא שכחו, אנחנו נעקוב אחרי השימוש בכרטיסים. כעמותה, מה שעומד בראש מעייננו הוא האדם ולא הרווח".

אבי דבוש, מנכ"ל רבנים לזכויות אדם, אומר: "מיזם שוברי המזון הוא כיוון מבורך. יש לו הרבה בעיות והוא חד פעמי בינתיים, אבל זו הפעם הראשונה שממשלת ישראל לוקחת אחריות משמעותית לטובת ביטחון תזונתי. טוב שהביצוע עבר מרשת מזון פרטית לחברינו מפתחון לב ואשל ירושלים, ארגונים בעלי מחויבות וניסיון רב בעבודה עם אנשים החיים בעוני וזקוקים לביטחון תזונתי".

לדברי דבוש, "הצלחת המיזם כעת תיבחן בייחוד בהגעה לאותם אוכלוסיות מוחלשות שלא נכללו בזכאות האוטומטית בגין הנחה בארנונה, ובהם נפגעי קורונה שטרם קבלו הנחה בארנונה, דרי רחוב, תושבי כפרים לא מוכרים, ואחרים המתקשים למצות את זכויותיהם.

"היקף הפגיעה והקושי למצות זכויות מתחדדים בעידן הקורונה, אשר בו עברו פעילות רבות מול הרשויות לדיגיטל מבלי שלציבור הייעודי יש את האמצעים או הידע לפעול באמצעותו. ברבנים לזכויות אדם ניתן כתף לחיים בעוני ולעמותות המזון, ונפעל להנגשת הזכות לביטחון תזונתי".

רבנים לזכויות אדם, לצד ארגונים ועמותות נוספות, השיקו באחרונה קמפיין הקורא להכנסת הביטחון התזונתי לבסיס התקציב.

פוסטר של הרב אריה דרעי מחלק תלושי מזון עם הלוגו של ש"ס

פוסטר על מיזם תלושי המזון עם הלוגו של ש"ס

ביקורת נוספת על פרויקט תלושי המזון נגעה להעברת הטיפול בביטחון התזונתי ממשרד הרווחה, שמפעיל כבר פרויקט לאומי לביטחון תזונתי עם תקציב של כ-20 מיליון שקל בשנה. אשל ירושלים אף עומדת, לפי הכתוב באתרה, ב"חוד החנית" של הפרויקט של משרד הרווחה.

היו מי שטענו שהעברת התחום ממשרד הרווחה, שמתמחה בו, למשרד הפנים, שזה אינו חלק מעיסוקו בשגרה, משמשת את השר דרעי כתעמולה פוליטית לקראת הבחירות הקרבות, ואף קיימים כבר פוסטרים שנותנים את הקרדיט לרב אריה דרעי עם הלוגו של ש"ס.

דרעי מסר בהודעה אתמול: "אני שמח וגאה להוביל את הפרויקט החשוב והגדול שיסייע למשפחות רבות שעברו טלטלה קשה בעקבות משבר הקורונה, ועבורן הוא סיוט כלכלי מתמשך ומסע הישרדות יומיומי. חלק מהמשפחות הגיעו לחרפת רעב וחייבים לסייע להן. לאחר מאמצים רבים, יוענקו להן כרטיסי המזון הנטענים לטובת רכישת מוצרים חיוניים בכבוד".

אלי כהן, מנכ"ל פתחון לב, מסר בהודעה לתקשורת: "אנו שמחים וגאים על בחירתנו כשותפים במיזם החברתי הגדול בתולדות מדינת ישראל. אנו מברכים את השר אריה דרעי על ההישג יוצא הדופן ועל העיתוי המבורך, בעת משבר בריאותי-כלכלי חמור אשר הוביל משפחות רבות למתחת לקו העוני".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf