newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

תיראו מופתעים: נפתלי בנט היטיב עם חינוך העשירים

מחקר חדש מראה כי בתקופת כהונתו של בנט כשר החינוך, הכיתות בחמישון העליון קטנו ב-1.5 תלמידים, ואילו בחמישון התחתון הצפיפות בכיתות גדלה. עוד עולה מהמחקר כי בין 2014 ל-2018 גדלה התוספת לתקציב לתלמיד במערכת הפרטית פי 2 מזו שבחינוך הממלכתי הרשמי

מאת:

במערכת החינוך של מדינת ישראל יש העדפה מתקנת לטובת השכבות החלשות, אבל המדינה לא מצליחה לשמר את כוחו של החינוך הממלכתי הרשמי על פני זה הפרטי (המוכר שאינו רשמי). ברוב המדדים המגמה בשנים האחרונות היא לטובת החינוך הפרטי, ובחלקה גם לטובת העשירים.

השבוע התפרסם מחקרם של נחום בלס וחיים בלייך במרכז טאוב אודות ההוצאה לכיתה ולתלמיד במערכת החינוך היסודי ב-2014 עד 2018. החדשות הטובות שבאמת יש בישראל העדפה מתקנת לטובת השכבות החלשות, בהיקף שנמצא במגמת עלייה בשנים שנבדקו: תקציב המדינה לתלמיד בחמישון החברתי-כלכלי התחתון גבוה ב-34% מהתקציב לתלמיד בחמישון העליון.

שר החינוך לשעבר, נפתלי בנט, בישיבת ועדת הכספים בכנסת, ב-5 בדצמבר 2016 (צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

שר החינוך לשעבר, נפתלי בנט, בישיבת ועדת הכספים בכנסת, ב-5 בדצמבר 2016 (צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

החדשות הרעות הן שמערכת החינוך של ישראל מפוצלת ומפורקת ל-13 מערכות נפרדות. ובכאוס הארגוני הזה, המדינה לא מצליחה לשמר את כוחה של המערכת הממלכתית על פני זאת הפרטית. בבתי הספר המוכרים יש לרוב פחות תלמידים בכלל ופחות תלמידים בכיתה, ואין בהם שילוב של חינוך מיוחד. כמו כן, במהלך השנים שנבדקו זכו בתי הספר הפרטיים לתוספת תקציב של עד פי שניים יותר מבתי הספר הממלכתיים הרשמיים.

צמצום מספר התלמידים בכיתות בשנים שנבדקו היה מזערי – רחוק מרחק 30 שנה מההבטחות של שר החינוך דאז, נפתלי בנט. לא רק זאת, הצמצום (הקטן) התרחש בשכבות החזקות, בעוד שבקרב השכבות החלשות בחלק מהמגזרים מספר התלמידים בכיתה דווקא גדל.

בשכבות החלשות הכיתות דווקא גדלו

במאי 2018 יצא נפתלי בנט, במימון משרד החינוך, במסע האדרה עצמי תחת הכותרת: "מתווה בנט להקטנת הצפיפות בכיתות". בין השאר טען בנט כי בזכותו צומצם מספר התלמידים בכיתות ב-20%, ובמיוחד בפריפריה.

עו"ד שחר בן מאיר הגיש בזמנו עתירה בפני ועדת הבחירות המרכזית בטענה שהתשדיר אינו אמת ומהווה תעמולת בחירות אסורה. לעתירה צורפה חוות דעת מומחה שכתבתי, ופורסמה בשיחה מקומית, המוכיחה כי טענות השר דאז הן שקריות.

בשלב שבו בנט נכנס לתפקידו, מאי 2015, הושלם זה מכבר יישום התוכנית (שהחל ב-2008) בקרב השכבות החלשות. טענתי אז שאם בנט פעל להקטנת הצפיפות בכיתות, הרי שעשה זאת בבתי הספר המשרתים את השכבות החזקות, תוך הקטנת ההעדפה המתקנת לטובת העניים.

ואכן, במחקר שהתפרסם השבוע נמצא שהגודל הממוצע של כיתה בחינוך היסודי ירד בתקופה שבין 2014 ל-2018 ב-0.6 תלמידים בכיתה בלבד. החוקרים חישבו שבקצב הצמצום הזה, נצטרך להמתין עוד 30 שנה (!) על מנת להגיע ל-20% שבנט הבטיח.

לא רק זאת, המחקר מוכיח כי אכן בנט פעל לטובת העשירים. בחמישון החזק ביותר מבחינה חברתית כלכלית קטנו הכיתות ב-1.2 תלמידים בממוצע, בעוד שבחמישון החלש קטנו הכיתות ב-0.9 תלמידים.

בחלק ממגזרי החינוך התופעה חזקה עוד יותר (ראו תרשים לעיל). בחינוך הממלכתי בחמישון העליון, החזק ביותר מבחינה חברתית-כלכלית, הכיתות קטנו ב-1.5 תלמידים, בעוד שבחמישון התחתון הם גדלו (!) ב-0.1 תלמידים. בחינוך הממלכתי-דתי הפער עוד יותר גדול: בחמישון העליון קטנו הכיתות ב-0.9 תלמידים, ובחמישון התחתון הן גדלו (!) ב-1.9 תלמידים.

13 מערכות חינוך

תופעה נוספת הנחשפת במחקר היא הפיצול הרב של מערכת החינוך בישראל (ראו תרשים). מבחינה משפטית, נחלקת מערכת החינוך לשלושה חלקים: רשמי, מוכר ופטור. בחינוך הרשמי היסודי לומדים 73.6% מהתלמידים, והם מחולקים לפי מגזרים: ממלכתי, דתי, ערבי, בדואי, דרוזי וחרדי.

המדינה מממנת את בתי הספר לפי שעות הוראה, כך שהתקציב עובר ישירות כשכר למורים המועסקים על ידי המדינה. עם זאת, לחינוך הממלכתי-דתי יש מידה רבה של אוטונומיה תוכנית, ובמידה מסוימת גם לחינוך הערבי. תכלס, שר החינוך שולט באופן מלא רק על 39% מהתלמידים בישראל.

בחינוך המוכר לומדים 21.3% מהתלמידים בחינוך היסודי. כאן נמצא את שתי רשתות החינוך של המפלגות החרדיות: רשת החינוך העצמאי של יהדות התורה ורשת אל המעיין של ש"ס. עוד כלולים כאן מוסדות מוכרים בחינוך הערבי, רובם מהחינוך הכנסייתי, ומספר קטן של מוסדות חינוך פרטיים בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי.

המוסדות של שתי הרשתות החרדיות מתוקצבים בכוח הסכמים קואליציוניים כמו בסיס החינוך הרשמי. שאר המוסדות המוכרים מתוקצבים ב-75% מתקצוב החינוך הרשמי. בחינוך המוכר התקציב עובר מהמדינה לעמותות שמפעילות את בתי הספר, ולא ישירות כשכר למורים.

בנוסף יש קהילות חרדיות שאינן מכירות במשרד החינוך כלל, והם במעמד פטור מחוק לימוד חובה. המדינה מתקצבת את המוסדות בהיקף 55% מתקן הבסיס של החינוך הרשמי. גם כאן כל המורים הם עובדי קבלן.

המדינה מתקשה להעדיף את המוסדות שבבעלותה

בכמה מדדים ניתן לראות שהמדינה מתקשה להעדיף את מוסדות החינוך הרשמי, שהם בבעלותה, על פני המוסדות המוכרים והפטורים.

נזכיר כי בחלק מהמגזרים מי שמאכלס את בתי הספר הפרטיים הם העשירים. למשל, בחינוך המוכר הממלכתי (כלומר פרטי חילוני) 96% מהתלמידים הם משני החמישונים העליונים מבחינה כלכלית, בהשוואה ל-70% משני החמישונים העליונים בחינוך הממלכתי הרשמי. במוכר הערבי (בתי הספר הכנסייתיים) 24% הם משני החמישונים העליונים לעומת 2% בלבד בחינוך הערבי הרשמי.

בתי הספר הממלכתיים הם גדולים יותר ברוב המגזרים. למשל, 78% מהתלמידים ביסודי הממלכתי לומדים בבתי ספר שבהם יותר מ-360 תלמידים, לעומת 36% מהתלמידים בחינוך הממלכתי המוכר.

בבתי הספר המוכרים כמעט אין שילוב של החינוך המיוחד. בעוד שבממוצע כלל המערכת, 56% מהתלמידים לומדים בבתי ספר שבהם יש שילוב, הרי בבתי הספר המוכרים של הרשתות החרדיות רק בשליש מבתי הספר יש שילוב, ובבתי הספר המוכרים שאינם חרדים אין כלל תלמידים משולבים.

הכיתות צפופות יותר בחינוך הרשמי. בממוצע בחינוך הרשמי יש 27.3 תלמידים בכיתה, ובתוכו הכיתות הצפופות ביותר הם בחינוך הממלכתי החילוני: 28.5 תלמידים בממוצע בכיתה. לעומת זאת בחינוך המוכר הממוצע הוא 25.8 תלמידים בכיתה, ובתוכו הכיתות המרווחות ביותר הן ברשת החינוך העצמאי (אגודת ישראל): 22 תלמידים בכיתה.

ועוד: בין  2014 ל-2018 גדל התקציב לתלמיד בכל המגזרים במערכת החינוך. עם זאת, התקציב לתלמיד בחינוך הרשמי גדל ב-11% בלבד, בעוד שהתקציב לתלמיד בחינוך המוכר גדל ב-23%, פי שניים.

החדשות הטובות – יש העדפה מתקנת בתקציב

העדפה מתקנת ניתנת לבתי הספר בהתאם למדד הטיפוח של התלמידים. המדד מתייחס להשכלת ההורים, לרמת ההכנסה לנפש במשפחה, למידת הפריפריאליות של בית הספר ולהורים מהגרים. מדד הטיפוח של בית הספר נקבע לפי ממוצע מדד הטיפוח של התלמידים שלומדים בו.

בתי הספר המשרתים אוכלוסייה חלשה מקבלים העדפה מתקנת בשלושה מדדים: הם מקבלים יותר שעות הוראה פר תלמיד; רף גודל הכיתה לפיצול כיתות הוא נמוך יותר (32 תלמידים לעומת 34 עד 40 תלמידים); והם מקבלים תוספת של עד 8 שעות בשבוע לטובת יום לימודים ארוך.

כתוצאה מכך, תלמיד בחמישון החלש ביותר מבחינה חברתית כלכלית קיבל ב-2018 תקציב גדול יותר ב-34% מתלמיד בחמישון החזק ביותר. העדפה מתקנת קיימת כאמור בתוך כל מגזר, כך שככל שהתלמיד מרקע חברתי-כלכלי נמוך יותר כך הוא מקבל תקציב גבוה יותר.

בהתאם, נוצרים גם פערי העדפה מתקנת בין המגזרים. למשל ב-2018 התקציב לתלמיד במגזר הבדואי היה 19.4 אלף שקל, לעומת 15.3 אלף שקל לתלמיד בחינוך הממלכתי-החילוני.

בקרב מוסדות החינוך המוכרים, התקציב לתלמיד אמור להיות נמוך יותר מכיוון שאינם מקבלים תקצוב מלא מהמדינה, או גבוה יותר אם מתרכזים בהם תלמידים מדרוג חברתי כלכלי נמוך. כך, תלמיד ברשת החינוך אל המעיין קיבל 15.3 אלף שקל בשנה, בעוד במוסדות הפטור כל תלמיד קיבל 4,600 שקל בשנה.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf