newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

תושבי שכונות עג'מי וג'בליה ביפו יוזמים בחירות לוועד שכונה

כדי לחייב את העירייה לערוך בחירות יש לאסוף את חתימותיהם כ-250 מתושבי השכונות. ההיענות ליוזמה גדולה, וכחמש מאות תושבים כבר הצטרפו לדרישה לקיים בחירות דמוקרטיות

מאת:

קבוצת פעילים ופעילות ביפו מקדמת בתקופה האחרונה יוזמה במטרה להחיות מחדש את ועד שכונות עג'מי וג'בליה בעיר. עוד בקדנציה הקודמת במועצת העיר הבטיחה העירייה לחברי סיעת יאפא לקיים בחירות בשכונות העיר אך עד היום לא נעשה אף צעד לקידום הנושא. כדי לחייב את העירייה לערוך בחירות יש לאסוף את חתימותיהם של 5% מתושבי השכונה הבגירים, כ-250 תושבים. נכון להיום חתמו על המסמך קרוב לחמש מאות מתושבי השכונות. המסמכים יוגשו לעירייה אחרי החגים ואז תצא קריאה להגשת מועמדות.

לפני כשמונה שנים תוכננו להתקיים בחירות לוועד שכונות עג'מי וג'בליה ביפו אך מספר נמוך של מועמדים הביא לביטול הבחירות ולהפיכתם של כל המועמדים לחברי ועד. אחד מהם, כמאל אגבריה, עובד עיריית תל אביב-יפו, מונה ליושב הראש. אחרי כמה חודשים בעקבות סכסוכים פנימיים ואי הסכמות עקרוניות התפטרו כל חברי הוועד מלבד אגבריה שנותר כחבר ועד יחיד עד עצם היום הזה.

> בין כיפור לעיד אל-אדחא: איך חג ומועד קרובים כל כך עשויים להצית אלימות?

שכונת עג'מי ביפו (צילום: חדוה שנדרוביץ, ויקימדיה CC BY 2.5)

שכונת עג'מי ביפו (צילום: חדוה שנדרוביץ, ויקימדיה CC BY 2.5)

ועד השכונה נשמע כמו מוסד ארכאי וחסר חשיבות, אך למעשה ועד מתפקד, המחויב לתושבים, יכול למלא תפקיד חשוב ומרכזי בחיי השכונה ולשמש כקשר של תושביה עם העירייה. שכונות עג'מי וג'בליה עברו תהפוכות רבות בשנים האחרונות: תנופת בנייה עבור אוכלוסיות חזקות, הריסת בתים ופינוי של משפחות ותיקות, אזורי מסחר חדשים והתמודדות עם תוכניות עירוניות מורכבות כמו כביש עוקף קדם, אליו הוגשו מאות התנגדויות. מול כל אלה לא היה לתושבי השכונות ייצוג נבחר.

ועד השכונה זכאי לתקציב ולמשרד בתוך השכונה המאפשרים לו להיות מוקד טבעי ונגיש לקשיים שעולים מהתושבים. ועד שכונה מוזמן לדיוני העירייה סביב שאלות הנוגעות לחיי התושבים בתחומי חינוך, תרבות, רווחה ופיתוח ויכול להביא את דבר התושבים למוקדי קבלת ההחלטות. כאשר יפו כלל אינה מיוצגת בערייה ותושביה הוותיקים בכלל והפלסטינים בפרט כלל לא נספרים, ועדי השכונות יכולים למלא תפקיד מרכזי בקידום אינטרסים מקומיים.

> אשליית חופש הפולחן בירושלים

שכונת עג'מי. מראה ממדרון יפפו (צילום: Ori~ ויקימדיה)

שכונת עג'מי. מראה ממדרון יפפו (צילום: Ori~ ויקימדיה)

"עיריית תל אביב עובדת עם מפה אבל לא מכירה את השטח היפואי, לא מבחינה גיאוגרפית ולא מבחינה אנושית ומנחיתה על התושבים החלטות כמו במשטר קולוניאלי", אומרת יהודית אילני, תושבת השכונה ומיוזמות ההתארגנות, "יש קשיים שעל מנת להבין אותם לעומק ולמצוא את הפתרונות הנכונים צריך להיות תושב השכונה שחי את מורכבותה היומיומית. יש נושאים שגם אנשי מקצוע מוכשרים ומלאי כוונות טובות יתקשו לפתור בלי להיות קשובים לאנשים שגרים בה".

מובילי היוזמה מקווים כי בהמשך יקומו שכונות נוספות וידרשו הקמה של ועד נבחר ומייצג. בשכונת לב יפו למשל, קיים ועד שאומנם נבחר בבחירות אך אלה התקיימו לפני יותר מ-15 שנים ויו"ר הוועד כבר אינו תושב העיר. בנוסף, למרות שככל הנראה רוב תושבי השכונה הם פלסטינים, שרבים מהם הגיעו לשכונה בעקבות השינויים שעברו על עג'מי וג'בליה, הוועד מורכב כולו מתושבים יהודים. הפעילים מקווים שהוועד החדש והנבחר של השכונות יצליח לייצג את כלל האוכלוסייה, מוסלמים, נוצרים ויהודים, נשים וגברים, תושבים ותיקים וחדשים ולקדם באופן משמעותי את רווחתם של תושבי העיר.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf