newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

תושבי גבעת עמל חסמו כבישים: "בלי פיצוי אין פינוי"

לפני שבועיים הגיעו אנשי ההוצאה לפועל לגבעת עמל וחילקו צווי פינוי לכ-20 משפחות. הפינויים אמורים להתבצע בהמשך החודש. תושב השכונה: "ממררים לנו את החיים, ועכשיו רוצים לעשות וידוא הריגה"

מאת:

כ-200 איש הפגינו הערב (ראשון) נגד הפינויים הצפויים של משפחות בשכונת גבעת עמל בצפון תל אביב. המפגינים צעדו מגבעת עמל לצומת הרחובות ההלכה ונמיר, וחסמו כבישים. בין השאר קראו המפגינים: "בן גוריון נתן, חולדאי לקח", "גבעת עמל נלחמת על הבית", "חולדאי תתפטר, גבעת עמל שווה יותר" ו"בלי פיצוי אין פינוי".

הפגנה בגבעת עמל, ב-1 באוגוסט 2021 (צילום: אורן זיו)

"בן גוריון נתן, חולדאי לקח". מפגינה בגבעת עמל, ב-1 באוגוסט 2021 (צילום: אורן זיו)

המשטרה חסמה את כל הכבישים מסביב, ואיפשרה להפגנה להימשך. בין המפגינים היו תושבי השכונה, קבוצת להט"בים נגד הגירוש, פעילים חברתיים ועוד.

ח"כ איתמר בן גביר (הציונות הדתית) הגיע להפגנה, אך סולק בצעקות "כסף לשכונות ולא להתנחלויות" ו"גזען". חברי הכנסת עופר כסיף (הרשימה המשותפת) ונעמה לזימי (העבודה) השתתפו בהפגנה.

לפני שבועיים הגיעו אנשי ההוצאה לפועל לשכונה וחילקו צווי פינוי לכ-20 משפחות. הפינויים צפויים להתבצע בין 10 ל-17 באוגוסט. בשכונה מקווים להפעיל לחץ ציבורי ולמנוע את הפינויים.

באפריל השנה מכרה עיריית תל אביב-יפו את הזכויות שלה ב-120 דירות בשני מגדלים בגבעת עמל לאחים חג" ולדניאל צרפתי, תמורת 365 מיליון שקל. לפי ההסכם, העירייה מוכרת להם "קרקע נקייה". האחראי לפינוי התושבים שמתגוררים על השטחים האלה הוא יצחק תשובה, מתוקף ההסכם שנחתם בינו לבין העירייה ב-2013.

ההפגנה הערב התחילה באוהל השבעה של תושבת השכונה, עמליה פהימין, שגרה בשכונה מגיל 8 ועד גיל 82. ב-20 ביולי, ארבעה ימים לפני שנפטרה, כשהיא על ערש דווי, הגיעו לביתה אנשי הוצאה לפועל והגישו למשפחה צו פינוי.

רונית אלדובי, תושבת השכונה וממובילות המאבק, סיפרה ל"שיחה מקומית": "תושבי גבעת עמל רואים במדינה ובעיריית תל אביב אחראיות בלעדיות למצבם. התושבים מתכוונים להיאחז בקרקע עד שהם יתערבו, ויתחייבו לפצות תושבים על כל הנזקים. אנחנו מקווים שהתגייסות התושבים תעצור או תעכב את הפינויים".

לדברי אלדובי, "לא רצינו להגיע למצב של פינויים. קיווינו להעביר חוק שיגן על תושבי גבעת עמל. החוק עבר בקריאה ראשונה ב-2018, אך בגלל המשבר הפוליטי איבד את הרציפות שלו". לפי החוק, פינוי והריסת הבתים היו אמורים להתבצע רק באמצעות מתן פיצויים המקנים לדיירים וליורשיהם דיור הולם.

ח"כ לזימי אמרה ל"שיחה מקומית": "המדינה שלחה את התושבים לכאן. למדינה יש צד בעוול שנעשה, והתביעה לפיצויים שלי בשם מפלגת העבודה הוא לתיקון עוול שהמדינה יצרה. אנחנו קוראות לעירייה ולתשובה לעצור את הפינוי. אנחנו דורשות שהתושבים יפוצו דרך חוק ההסדרים, ולמנוע את העמקת העוול".

ח"כ כסיף אמר: "בתיהם של תושבי גבעת עמל שייכים להם בזכות ולא בחסד. תמורת דירה יש לתת דירה הולמת, לא פחות. הפינוי בגבעת עמל מתאפשר רק בשל אפליה מצד הממשלה והעירייה, שבמקום להבטיח את זכויותיהם של התושבים סגרו דיל עם בעלי ההון".

יוסי כהן, תושב השכונה, סיפר: "ממררים לנו את החיים, והיום רוצים לעשות וידוא הריגה. 70 שנה רמסו אותנו. שווי האדמה עלה, ועכשיו זורקים אותנו. זה לא רק אנחנו, אלא כל השכונה. באופן מכוון הזניחו אותנו, כדי שנתייאש ונמות, בגיבוי בית המשפט. גם שם לא ראינו טיפת צדק".

רחל לוי, תושבת השכונה שקיבלה צו פינוי בשבוע שעבר: "הגעתי לפה ב-1947, בגיל 4. כל החיים שלי פה. אני חמישה דורות פה. לא הגעתי לבד, הביאו אותי. בן גוריון נתן הוראה, ובאנו 25 משפחות לצריף. מאז אנחנו כאן, ואז קוראים לנו פולשים. אין לי יכולת להתווכח עם המשטרה והטייקונים. שישלמו לכל משפחה, יש להם אפשרות".

המדינה הפרה את ההתחייבות השלטונית

ב-1948, בזמן המלחמה, נמלטו מהמקום שבו נמצאת השכונה תושביו המקוריים של הכפר הפלסטיני שהיה שם – ג'מוסין. בניגוד להחלטות האו"ם, מאז ועד היום ישראל מנעה מתושבי הכפר לשוב, ובמקום הפלסטינים שוכנו בכפר כ-130 משפחות יהודיות. מאז התגוררו התושבים במקום ללא תשתית מסודרת, בעוד המדינה מבטיחה להקים להם בניינים חדשים שבהם יוכלו להתגורר.

ההבטחות לא מומשו, ובשנות ה-60 נמכרה הקרקע, עם התושבים שחיו עליה, לידיים פרטיות. הזכויות על הקרקע התגלגלו מיד ליד, ובסופו של דבר חולקו בין עיריית תל אביב, משפחת כוזהינוף ויצחק תשובה. העירייה התנתה מתן היתרי בנייה לתשובה בכך שיפנה בשבילה את כל תושבי גבעת עמל מהשטח שבבעלותה בגבעת עמל, שמיועד לשני מגדלי יוקרה.

ב-2014 פינתה המשטרה באלימות כ-80 משפחות מ-20 נחלות, בשני מבצעי פינוי גדולים. כיום גרות במקום כ-45 משפחות ב-14 נחלות משפחתית.

ב-2016 הגיש תשובה תביעות פינוי נגד תושבי גבעת עמל הנותרים בטענה שהם פולשים, וכן תבע אותם לתשלום דמי שימוש בגובה 2.5 מיליון שקל לנחלה. תושבים אלה שונים מהתושבים שפונו ב-2014, גם מבחינת העילות האפשריות לבקשת פינויים וגם בכך שמצבם המשפטי טוב יותר.

במסגרת ההליך, תושבי גבעת עמל ביקשו לצרף את המדינה, רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ועיריית תל אביב כ"צד דרוש", כדי לדון בהשתלשלות המלאה של פרשת גבעת עמל, אך שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק ארז, קבעה כי הם מוזמנים לעשות זאת בהליך נפרד. חלק מהמשפחות הגישו ב-2019 תביעות נזיקין נגד המדינה והעירייה.

במאי 2018 אושר חוק דיור חלופי לתושבי גבעת עמל בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, בתמיכת משרד המשפטים תחת השרה איילת שקד ומשרד האוצר בתקופת כהונתו של השר משה כחלון. את החוק הובילו ח"כ שולי מועלם (הבית היהודי) ודב חנין (הרשימה המשותפת). בגלל המשבר הפוליטי ומערכות הבחירות החוזרות, החוק איבד את דין הרציפות.

בשנה שעברה, לאחר פסק דין בשלום וערעור למחוזי – ניתן פסק דין בתביעות הפינוי של תשובה בבית המשפט המחוזי, שלפיו נדחתה הדרישה של תשובה לדמי השימוש מהתושבים ונקבע כי כל תושבי גבעת עמל יושבים כחוק על הקרקע במעמד ברי רשות, וכי היזמים אחראים לעיכוב פינוי-פיצוי התושבים במשך השנים. עוד נקבע כי חוזה מכירת הקרקע בין המדינה ליזמים הופר.

למרות קביעות אלה, תביעות הפינוי לא נדחו על הסף, אלא נקבע כי כל נחלה המאכלסת שלוש משפחות בממוצע זכאית לפיצוי בסך 3 מיליון שקל, סכום שכמובן לא מאפשר דיור חלופי למשפחות. התושבים הגישו בקשת רשות ערעור לעליון והבקשה נדחתה. פסק הדין הפך חלוט.

באפריל השנה ניתן פסק דין בהליך נוסף שהתנהל בבית המשפט המחוזי אצל השופטת מיכל אגמון-גונן, שבו נקבע כי המדינה הפרה את ההתחייבות השלטונית כלפי תושבי גבעת עמל. בפסק הדין גם נקבע כי הפיצויים שהתושבים קיבלו עד היום היו חלקיים, לא מוסדרים ורק בתביעות שהיזמים הגישו נגד התושבים.

השופטת חותמה את פסק הדין: "צדקו הם, הוריהם, והורי הוריהם לאורך כל הדרך כשחזרו ואמרו שהגיעו למקום לבקשת הרשויות של המדינה שבדרך, וכי הבטחות שקיבלו ולא מולאו, ניתנו בדין ולא בחסד".

הפגנה בגבעת עמל, ב-1 באוגוסט 2021 (צילום: אורן זיו)

הפגנה בגבעת עמל, ב-1 באוגוסט 2021 (צילום: אורן זיו)

הפגנה בגבעת עמל, ב-1 באוגוסט 2021 (צילום: אורן זיו)

הפגנה בגבעת עמל, ב-1 באוגוסט 2021 (צילום: אורן זיו)

הפגנה בגבעת עמל, ב-1 באוגוסט 2021 (צילום: אורן זיו)

ח"כ איתמר בן גביר בהפגנה בגבעת עמל, ב-1 באוגוסט 2021 (צילום: אורן זיו)

ח"כ איתמר בן גביר בהפגנה בגבעת עמל, ב-1 באוגוסט 2021 (צילום: אורן זיו)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf