תוכנית של ועדת הקליטה מאיימת להצית מתיחות בערים המעורבות

ועדת העלייה והקליטה של הכנסת המליצה ביום שני שעבר, ביוזמת ח"כ אופיר כץ (ליכוד), לממן לעולים חדשים שכירות דירה לשנתיים בערים מעורבות, קרי ערים שמתגוררות בהן זו לצד זו קהילות ערביות ויהודיות. בעיני נבחרי ציבור ערבים בערים אלה, לא מדובר ביוזמה חברתית תמימה אלא בניסיון חדש לייהד את הערים וביטוי של איפה ואיפה בשיאו של משבר הקורונה.

פורמלית, ההצעה מדברת על "תמריץ למעסיקים באזור לקליטת עובדים-עולים, והלוואה לעולים, שתהפוך למענק במלאת חמש שנים למגוריהם בעיר". יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן (הליכוד), הדגיש בדיון כי "אכן יש תכנית כזאת, אך חובה לעבות אותה ולכוון אותה לערים אלו. יש לתקצב את התוכנית ולהדגיש תעסוקה ודיור ולשקול מתן מענק מותנה במגורים לכל הפחות חמש שנים בעיר".

יוזם הדיון, ח"כ אופיר כץ, ציין כי "חשוב שנשלב את העולים בערים המעורבות על מנת לחזק אותן ולבלום הגירה שלילית". לדבריו, "כדי שזה יקרה צריך לבנות תכנית שנותנת תמריץ לעולים עצמם ולרשויות". עוד הוסיף כץ כי יש "לבנות חליפה מותאמת אישית, גם לעולה וגם לרשות, כדי לנתב כמה שיותר עולים לערים האלו". "כך כולנו נרוויח פעמיים", הדגיש במסגרת נימוקיו לאשר את התוכנית.

יאיר רביבו, ראש עיריית לוד, הוסיף בהקשר זה בדיון כי "ערי הפריפריה סובלות מהגירה שלילית בגלל דימוי. הפשיעה בחברה הערבית הולכת וגואה, וחייבים לחזק את עצמנו בציבור ממדינות חזקות. אנו צריכים לארגן לעולים קפסולות קהילתיות שיכללו בית כנסת, בית ספר, מקום עבודה, ולספק כמה שיותר תנאים טובים כדי להתחרות בערים חזקות כמו נתניה ואשדוד ואף ירושלים". רביבו הדגיש שהעולים יקבלו במסגרת תכנית זאת הכול "מהניילון".

גם ראש עיריית עכו, שמעון לנקרי, מיהר לתמוך בהצעה, אבל בשונה מרביבו היו לו דרישות ספציפיות יותר באשר לטיב העולים. "תעבירו ללוד את העולים מארה"ב וקנדה", דרש בדיון, "אנחנו רוצים רק את העולים מחבר העמים. בלי האוכלוסייה הזאת אני שם את המפתחות והולך הביתה. כדי שהם באמת יגיעו לערים שלנו, צריך לספק שכירות לשנתיים". עוד טען לנקרי כי למשפחות שלא מעוניינות לגור בשכירות ניתן לתת קדימות ב"עמידר" לפני כולם, ומבחינת עידוד תעסוקתי – כל עולה שהתקבל לעבוד במפעל או ארגון – המדינה תעודד את מעסיקיו לקלוט עוד, בעזרת תמריץ.

מאידך, רונן פלוט, ראש עיריית נוף הגליל טען כי "נושא ההטבות הוא בעייתי כי הוא מערב המון בירוקרטיה". לדברי פלוט, הרעיון הפרקטי ביותר הוא "לומר לסוכנות היהודית שכל מי שמגיע ארצה מקבל מענק בסדר גודל של עשרה עד חמישה עשר אלף דולר". לשיטתו, זו תהיה בגדר "הלוואה עומדת", כלומר אדם שעוזב בתוך חמש שנים את היישוב יצטרך להחזיר את הכסף. בתגובה לרעיונות ציינה דנית סנקר, נציגת משרד הקליטה כי "מתגבשת תכנית חומש שראשי ערים יידעו לקלוט, ובה הם יכולים לתת יותר שעות לחינוך הילדים ובכך גם לכוון לדיור מסוים".

החברה הערבית לא תתאדה

לטענת אברהים בדוויה, חבר מועצת עיריית רמלה, מימוש ההצעה של הוועדה יהיה בבחינת "מהלומת קיפוח" לתושביהן הערבים של הערים המעורבות. מבחינה הגיונית, סבור בדוויה, היה עדיף לשפר את מצב המיעוט הערבי בערים אלה ולהשקיע בו בתשתיות חינוך, בתעסוקה ובפתרון מצוקת הדיור ולעזור לו בהתמודדות מול האלימות ובפשיעה השוררת בחברה. "הרי ידוע לכולם שהחברה הערבית בערים המשותפות לא תתאדה".

חבר עיריית רמלה לשעבר, הפעיל הפוליטי והחברתי נאיף אבו סויס מבהיר שקליטה יזומה של תושבים יהודים בעיר אינה תופעה חדשה וכבר קיימת עשר שנים. אבו סויס סבור שיש "לשמור על שותפות יהודית וערבית במקוים לערער אותה ולזרוע שסע ושנאה בשני הצדדים על ידי יוזמות של יהוד העיר ורמיסת תושביה הערבים", וקורא להשקיע בשכונות הערביות. הוא קורא גם לאזרחים הערבים בכפרים שלא מוצאים בית בשל מחסור בחלקות אדמה לבוא ולהשתכן בערים המשותפות. ברמלה כיום חיים כ-83,000 תושבים, מתוכם 21,000 ערבים שחלק ניכר מהם חיים בשכונות טעונות טיפוח ומיוצגים על ידי ארבעה חבריי עירייה שמשתייכים לשלוש סיעות שונות.

המצב דומה בעיר השכנה, לוד, שבה חיים כ-87,000 תושבים, מתוכם 35,000 אזרחים ערבים שמיוצגים על ידי שישה נציגים מתוך 19 חברי עירייה.

עיר החומות הגבוהות

העיר עכו מונה כ-57,000 תושבים, כ-35 אחוזים מתוכם ערבים. אחרי שורת התנגשויות שפרצו בין התושבים היהודים והערבים בעיר בשנת 2008, שתי האוכלוסיות חיות בסך הכל בשלום זו לצד זו. האווירה הנוחה ששוררת כיום היא אולי גם תוצאה של העובדה שכל חברי העירייה, יהודים וערבים, חברים בקואליציה אחת תחת הנהגתו של ראש העיר שמעון לנקרי. הנבחרים הערבים בעירייה הם עו"ד אדהם ג'מל, סגן ראש העירייה מזה 17 שנה יחד, ביחד עם עאישה מורסי ממכללת הגליל המערבי וחאתם פארס, שלושתם מסיעת "האחדות העכואית" שמקורבת יותר לחד"ש, לצד רואי החשבון בולוס נחאס וחוסיין אסדי מסיעת "הברית העכואית", שמקורבת לפלג הדרומי של התנועה האסלאמית. חמישה נציגים ערבים מתוך 17 חברי מועצה.

לדעת נחאס, העירייה מנסה להשוות את עצמה לעיריית נהריה בהנחת ארנונה שמיועדת ליישובי ספר, כפי שהיה עד 2018. נכון להיום תושבי נהריה זכאים להנחת ארנונה הגבוהה פי שלושה מזאת של עכו, ולכן יש נהירה של תושבים מעיר החומות לעיר השכנה נהריה. נחאס מבהיר שעכו אף פעם לא הבדילה בין יהודים לבין ערבים. לגבי היוזמה של ועדת העלייה והקליטה, הוא מדגיש שהוא מתנגד לכל יוזמה שנותנת ליהודים יתרון על ערבים ומדגיש כי אם הממשלה תאמץ את היוזמה, הוא יפעל נגדה וינסה לשכנע עמיתיו להתנגד לה על מנת לשמור על מרקם היחסים החברתיים בין יהודים לבין ערבים בעיר. "זאת יוזמה מזיקה. למה לא לדבר על יוזמה שתנסה לשפר את תנאי המחייה לכל האזרחים, ללא הבדל?"

במענה לשאלה עד כמה הוא מרוצה מרמת השירותים העירוניים שניתנים לאזרחים הערבים בעיר, נחאס אומר שיש מגמה של השתפרות אך יש צורך לשפר את מצב התשתיות ואיכות כלל השירותים של העירייה. "השכונות הערביות סובלות מחוסר רב, אבל העיריה מתחילה להשקיע בהן". עם זאת, אומר נחאס, הדרך לשיווין עדיין ארוכה כי מדובר בתהליך שמתרחש אחרי עשרות שנים של הזנחה, מה גם שחברי העירייה הערבים בעבר התמקדו, לדבריו, יותר בפתרון בעיות פרטיות על חשבון הבעיות הכלליות של האזרחים הערבים בעכו.

כולם בקואליציה

לסגן ראש העיר, אדהם ג'מל, חשוב להבהיר שהסיעה שלו עצמאית ואיננה סיעה אסלמית, וניכר שהוא מתייחס בזהירות לסוגיה. ג'מל מדגיש שהעירייה לא קיבלה עד כה שום תקציבים מיועדים לסוג מסוים של אזרחים. "אם הממשלה נותנת מענק כזה, זה עניין שלה אבל לעירייה אין קשר לנושא". ובכל זאת, כיצד יוזמה כזאת עלולה להשפיע על מרקם היחסים בין יהודים וערבים בעיר? "ישנן קריאות שונות מכיוונים שונים, אבל אלה לא ישפיעו על יחסי השכנות הטובים בין כל התושבים בעכו" אומר ג'מל ומוסיף "יחסי יהודים וערבים בעיר טובים וכל אדם יישא אחריות לדבריו. היחסים טובים הן ברמת העירייה והן ברמת התושבים והרחוב בעכו. אנחנו עובדים בשותפות ומגישים שירותים עירוניים לכולם".

כאשר ג'מל נשאל נקודתית על יוזמת ועדת העלייה והקליטה, הוא משיב בזהירות "כל רעיון מבטא את עמדת היוזם שלו עצמו". מבחינתו, מה שחשוב הוא מה שהעירייה מחליטה וכיצד היא מנהלת את העיר בפועל. רעיונות של אחרים לא חשובים מבחינתו. "יש גם חוגים ערביים שמציעים רעיונות  מסוימים שאולי לא מקובלים על היהודים", הוא מטעים. "כל אחד אחראי לעמדתו וכל אחד יכול לחשוב כרצונו, אבל בסוף אנו אלה שמחליטים על פי מה שמשרת את כלל התושבים, בלי הבדל בין יהודים וערבים". ואם הממשלה תחליט לאמץ את יוזמת ועדת הקליטה? "זאת בעיית המדינה. העירייה מקציבה תקציבים לטובת כולם". הוא לא מהסס לומר שחשוב לו יותר לקלוט אזרחים עם מצב סוציו אקונומי טוב, לא משנה ערבים או יהודים.

חברת העיריה עאישה מורסי נשמעה יותר מסויגת והעדיפה שנפנה לשותפה לסיעה, סגן ראש העירה אדהם ג'מל. מורסי הסתפקה באמירה קצרה לפיה "היוזמה, במידה ותתממש, תשאיר טעם מריר בקרב האזרחים הערבים". היא משוכנעת שיוזמה כזאת תשפיע לרעה על מרקם היחסים החברתי בעיר, ומדגישה שהעיר פתוחה לכולם.

בעיריית נוף הגליל, לשעבר נצרת עלית, שמונה כ-50 אלף תושבים, מתוכם כ-16,000 אזרחים ערבים, יושבים שלושה נציגים של הרשימה המשותפת: ד"ר שוקרי עואודה המכהן כסגן ראש העיר, ד"ר ראיד גטאס, וחביב עודה, רואה חשבון במקצועו. השלושה העדיפו להתייחס לשאלותינו בהודעה כתובה וקצרה, בה הבהירו שאם יש תקציבים לערים מעורבות, הם צריכים להיות לטובת כל התושבים – יהודים כערבים, עולים כוותיקים. השלושה גם הדגישו שבנוף הגליל הם עדים לעליה באחוז האוכלוסייה הערבית ושיש לזכור שכל נצרת עלית (נוף הגליל) נבנתה על אדמות ערביות שסופחו מנצרת וכפרים מסביב. "אם נגזר עלינו לגור יחד, בואו נחיה בשוויון מלא ללא הבדל גזע, דת ומין וללא ניסיון לחולל מהפכות דמוגרפיות", הוסיפו.

ודיע עואודה הוא עיתונאי וסופר.