newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מלחמת השב"כ בצבא: ניסיון למתג את המתקפה בעזה כמהלך הגנתי

העימות בין הרמטכ"ל לראש השב"כ בנוגע להתראה שסופקה או לא סופקה לפני המלחמה בעזה הוא לא יותר ממסך עשן. המטרה: לאפשר לפוליטיקאים למכור לציבור את השקר כאילו "מבצע צוק איתן" היה מבצע הגנתי מפני חמאס

מאת:

כותב אורח: אלי אמינוב

המחזה המשעשע של שני גנרלים מרכזיים של מערכת הביטחון משליכים רפש זה בפרצופו של זה, מוכיחה שוב למי שהיה זקוק להוכחה, כי הניצחון הישראלי במלחמה האחרונה על עזה, לא היה ולא נברא. הרמטכ"ל גנץ וראש השב"כ יורם כהן, פתחו במסע השמצות הדדי ומתוקשר שאילץ את ראש הממשלה להתערב ולדרוש מהם לריב בשקט, מחשש שהציבור יאבד את האמון במערכת הביטחון כולה.

המריבה, המזכירה באופן מובהק את מלחמת הגנרלים שפרצה בעת ובעקבות מלחמת אוקטובר 73, כאשר הוכתה ישראל מכה קשה בשל מדיניות הנהגתה, מתנהלת לכאורה סביב שאלה מרכזית אחת: האם סיפק השב"כ בזמן התראה מפורשת הקובעת כי חמאס נערך למלחמה בקיץ האחרון או לא. אולם לאמיתו של דבר, זו איננה שאלה אמיתית אלא מסך עשן שנועד להגן על הפוליטיקאים שהובילו למלחמה, ולאפשר להם להמשיך ולהאכיל את הציבור באגדה ש"מבצע צוק איתן" אליו נדחפה ממשלת ישראל כתוצאה מטמטום מנהיגיה, היה מבצע הגנתי להגנה מפני החמאס האיום שבא להשמידנו.

> חטיפת הנערים: בדרך לעוד ניצחון הסברתי

יורם כהן, ראש השב"כ. (אוראל שורקה (CC BY-SA 3.0)

יורם כהן, ראש השב"כ. (אוראל שורקה (CC BY-SA 3.0)

הניצחון המדומה במבצע הטבח האחרון בעזה, שהוכרז על ידי ממשלת ישראל, ראשי מערכת הביטחון ואוסף עיתונאים חסרי חוט שדרה, הוא הגורם המאלץ את השב"כ לפתח מערכת שקרים, כדי להגן על עצמו ועל האחראים עליו בממשלה. מכיוון שישראל היא זו שנקטה בצעדים שהובילוה למלחמה, הרי שחמאס נגרר אליה למורת רוחו, בעקבות המתקפה הישראלית החד-צדדית. חטיפת שלושה נערים ורציחתם הביאה למבצע דיכוי ומעצרים המוניים בגדה, רק מפני שהקורבנות היו ילדי מתנחלים. יתרה מזאת, ההנהגה הישראלית הסתירה הן מהורי הקורבנות והן מן העולם כולו, כי הנערים נרצחו סמוך לחטיפתם. הסתרת האמת שהייתה ידועה לקבינט, אפשרה לממשלה להשתמש בתירוץ של ניסיון להשבת החטופים הביתה  כביכול, לבצע מתקפת טרור ודיכוי אכזרי נגד האוכלוסייה הפלסטינית, בגדה המערבית.

הניסיון לפוצץ את הסכם האיחוד הפלסטיני ובו בזמן לפגוע באוכלוסיה הכבושה כדי לרצות את המתנחלים- בממשלה ומחוצה לה, הביא לגל דיכוי עצום. במשך שבועיים האמינו החיילים בשטח כי הם מחפשים נערים חטופים והונחו ללחוץ על האוכלוסיה בכל דרך. נוסף על גרימת סבל לעשרות אלפי פלסטינים בחיפושים המלווים בהשחתת רכוש ואלימות פיזית מכוונות, נעצרו למעלה משש מאות אנשי חמאס בכירים בגדה המערבית. אסירים משוחררים נעצרו גם הם באשמות שווא ואזרחים בלתי מעורבים לחלוטין נפגעו מן הפעילות הצבאית הישראלית. האם לא הבינו ראשי המדינה והצבא שהתקפה על ארגון החמאס בחברון יביא לתגובת נגד בעזה? הייתכן שהם האמינו כי גם בעיני החמאס, כמו בעיניהם, הגדה ועזה הם שתי יבשות נפרדות? מסתבר כי מי שרוצה שיאמינו לו כי יצא למלחמת מגן, צריך לטעון שהצד השני פתח במלחמה. אם הצד השני פתח במלחמה – למה הביון שלנו לא התריע על כך מראש?

מול טענות של הצבא על חוסר אינפורמציה מספקת בנושא המנהרות, שגרמה לדעת מפקדיו להרג מיותר של חיילים, פנה השב"כ לשימוש בנשק הרגיל שלו עליו התחנכו דורות של פעיליו: השקר. הניסיון שנצבר במשך עשרות שנים לפחות מאז אירועי קו 300, מלמדנו שהשב"כ משקר  רוב הזמן. אנשיו משקרים לבתי משפט, לוועדות חקירה, וכמובן לציבור דרך העיתונות. בתוך רשת ההתפארות והכזב שטוותה ההנהגה הפוליטית, היה גם השב"כ חייב להעלות את קרנו ולהדגיש את חלקו ב"ניצחון". כך הומצאה ההתרעה שכביכול העידה על רצון חמאס למלחמה בקיץ ושכביכול נמסרה לצבא ולדרג המדיני. ראש השב"כ מצא עצמו מסובך ברשת ההונאה והשקר שיצרו הממונים עליו, והוא בטיפשותו רק ניסה להשתלב בה. זו הסיבה שנתניהו, האחראי על השב"כ וגם על הצבא, בחר לטאטא את מלחמת הגנרלים אל מתחת לכיסאו ולא לשלוח את הגנרלים הניצים הביתה. השקרנים והשוטים ממשיכים לאייש את המערכת. בסופו של דבר התברר שצדק אחמד טיבי כאשר קבע: "אנשי שב"כ שיוצאים החוצה מהווים סכנה לביטחון ישראל. מרגע שהערבים יבינו עם מי יש להם עסק, הם יפסיקו לפחד". (נ. ברנע -ידיעות אחרונות 13.11.2014).

 אלי אמינוב הוא חבר הוועד למען מדינה חילונית דמוקרטית בכל פלסטין ההיסטורית

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf