שערוריית חיסוני האסירים: אוחנה אשם, השב"ס אשם יותר

במבצע בזק של ארבע ימים מתכוון שירות בתי הסוהר (שב"ס) לחסן יותר מ-8,000 אסירים הכלואים בבתי הכלא בישראל בחיסון מפני נגיף הקורונה. המבצע, שמכונה בשם הדו-משמעי "לתת כתף" מתחיל באיחור רב של לא פחות מחודש מאז שהחלה להתחסן האוכלוסייה בישראל, חודש לאחר שנכנס לפעולה המזרק המתוקשר של ראש הממשלה, ורק לאחר שזכה להנצחה בתיבה מהודרת.

בתווך, מאז טקס החיסון החגיגי של נתניהו ועד שראשון האסירים החל להתחסן, נחתו בישראל מיליוני מנות חיסון. יותר משני מיליון איש התחסנו במנה הראשונה וקרוב לחצי מיליון גם במנה השנייה, אולם האסירים לא חוסנו והמתינו.

מבין האסירים שלא חוסנו יש מאות אסירים מעל לגיל 60 (על פי מבקר המדינה, מצבו הרפואי והפיזיולוגי של אסיר זהה לגילו של אדם המבוגר ממנו בכעשר עד 15 שנים בקהילה), ועוד כ-6,000 אסירים חולים כרוניים, כשחלקם סובלים מיותר ממחלה אחת.

תנאי הכלא אינם מאפשרים שמירת מרחק של שני מטר בין אדם לאדם או הימנעות מהתקהלות בשטח סגור. אף שכבר לפני כשלוש וחצי שנים הורה בג"ץ למדינה – בעקבות עתירה שהגישו האגודה לזכויות האזרח וארגונים נוספים – לפעול לכך שלאסירים יהיה שטח מחיה מינימלי, עד היום פסק הדין לא קויים, וכמחצית האסירים בסיכון לקורונה נמצאים בתאים שבהם שטח המחיה נמוך מהסטנדרט המינימלי של ארבעה וחצי מטרים מרובעים.

ואכן, למרות המאמצים שננקטו – שבאו לידי ביטוי בעיקר בדרך של שלילת זכויות בסיסיות של האסירים, שחלקם כבר חודשים ארוכים לא זוכים לביקורים, התייעצות עם עורך דין והתייחדות, וכן סובלים מאמצעים קשים של בידוד והפרדה – מאות אסירים כבר חלו בקורונה בחודשים האחרונים, ובהם ציפי רפאלי אחת. למרבה הצער, סביר שאילולא חלתה רפאלי, הציבור הרחב כלל לא היה נחשף להיקף המגיפה בבתי הסוהר.

הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות מודעים היטב לפגיעות של האסירים למגיפה, והורו כבר עם הגעת החיסונים באמצע דצמבר 2020 שיש לפעול לחסן את האסירים בעדיפות עליונה, בדגש על אסירים ששייכים לקבוצות סיכון. למרות התעדוף של האסירים הרבה מעל אנשים מתחת לגיל 60, איש מהם, כולל זקנים וחולים, לא חוסן, בעוד שבקרב האוכלוסייה הכללית החלו כבר לחסן אנשים מגיל 45 ומעלה, שאינם בשום קבוצת סיכון לכל הדעות.

אפשר לתלות את האשם בעיכוב הארוך בחיסון האסירים בהתנהלות המופקרת של השר לביטחון פנים אמיר אוחנה, אשר התעמת עם היועץ המשפטי לממשלה על גבם של האסירים, והנחה בחוסר סמכות שלא לחסן אותם עד שלא יושלמו חיסוני הסגל – הכל בניגוד לעמדת משרד הבריאות ובניגוד לחוק.

היה ברור כי הנחייתו של השר לביטחון פנים לא תעמוד במבחן בג"ץ, ואכן מיד בסמוך לאחר שהוגשו העתירות כנגד הנחיה זו, ובהן עתירה של רופאים לזכויות אדם וארגוני זכויות אדם נוספים, התפוגגה לה ההנחיה. מבצע החיסון החל, באופן לא מפתיע, יום לפני הדיון בעתירות, ככל הנראה כדי שאפשר יהיה להציג לבג"ץ תמונה ורודה של המציאות, ולהימנע מהחלטה מביכה של בית המשפט כנגד המדינה.

יחד עם זאת, האשם העיקרי בעיכוב המופלג של חודש במתן טיפול מציל חיים לאסירים ומי שצריך לתת על כך את הדין הוא שב"ס – המופקד ישירות על שמירה על בריאות האסירים והוא הגוף שבפועל אמור היה לחסן אותם.

גורמי שב"ס נכנעו בלא תנאי ובלא כל מחאה לתכתיבים הפוליטיים של השר, ויישרו קו עם עמדתו. שב"ס הפקיר, את בריאות האסירים וגילה פחדנות והיעדר עמוד שדרה מול השר הממונה עליו, הכל על חשבון האסירים חסרי האונים שתחת משמרתו.

תארו לכם מצב שבו שר הבריאות היה מורה לבתי החולים להפסיק לתת טיפולים לחולי סרטן בשל מחלוקת תקציבית עם האוצר. ברור שהוראה כזו היתה נדחית אוטומטית על ידי הרופאים. בשב"ס הדברים הפוכים.

מבחינת האסירים אלה חדשות רעות מאוד. שר הולך ושר בא. סביר שהשר אוחנה לא יהיה השר לביטחון פנים בעוד כמה חודשים, אבל האסירים היו וישארו תלויים במערך הרפואה של שב"ס – שפועל באופן עצמאי ומנותק ממערכת הבריאות הכללית, בסטנדרטים נמוכים, עם המתנה ארוכה לטיפולים רפואיים, והיעדר נגישות למומחים; מערך שלא רואה עצמו מחוייב לסל הבריאות המינימלי הקבוע בחוק; מערך שמלכתחילה נמצא במצב של נאמנות כפולה, כאשר הוא כפוף לאינטרסים של רשויות הכליאה, אשר לעתים מנוגדים לטובת האסירים החולים. עשרות רבות של עתירות של אסירים מוגשות מדי שנה רק כדי לקבל טיפול רפואי המגיע להם בדין.

כעת על כל החוליים של מערך הרפואה של שב"ס נוספה ההכרה הברורה שבעת מבחן וצרה, שב"ס לא יפעל וילחם על בריאותם של האסירים, אלא יכפיף עצמו ללא סייג לשיקולים פוליטיים, זרים ולא חוקיים. מדובר על חציית קו אדום שמצדיקה שינוי מערכתי.

כבר שנים ארוכות שרופאים לזכויות אדם וגורמים נוספים פועלים כדי לחזק את הפיקוח של משרד הבריאות על מערך הרפואה בשב"ס. היום, לאחר פרשייה עגומה זו של חיסון האסירים, שעדיין לא ידוע בכמה חיי אדם תעלה, ברור כי צריך להוציא את מערך הרפואה מידי שב"ס ולהעבירו לאחריות מלאה של משרד הבריאות. הקהילה הרפואית כולה צריכה להתגייס למהלך זה.

חייהם ובריאותם האסירים אינם הפקר. זכויות האדם של האסירים שמורות להם גם בין כותלי הכלא. האסיר נענש בשלילת חירותו, אבל לא בפגיעה בבריאותו. אסור שמבצע חיסונים מהיר ומאוחר מאוד, לאחר שמאות אסירים כבר חלו וחייהם של רבים עמדו בסכנה, יעוור את עינינו ויטשטש את ההכרה ששב"ס אינו מסוגל לשמור על בריאותם של האסירים. משרד הבריאות חייב לקחת את הנושא לידיו, ויפה שעה אחת קודם.

הכותב הוא היועץ המשפטי של רופאים לזכויות אדם, שעתר לבג"ץ נגד החלטת השר אוחנה לא לחסן אסירים בהתאם להמלצות משרד הבריאות