newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שיטה חדשה במשטרה: לחלק דוחות תנועה למפגינים בבלפור

אולי בגלל הביקורת הציבורית, השוטרים נהגו אתמול באיפוק יחסי במחאה בבלפור. אולם בסיומה, הם חילקו כעשרה דוחות בגובה 250 ו-500 שקל על חסימת ציר והפרעה לתנועה. "זו הדרך שלהם לדכא אותנו, זה לא יעזור", אמרה מפגינה שקיבלה דוח

מאת:

המשטרה עשתה אתמול לראשונה שימוש בכלי חדש נגד המחאה בבלפור: דוחות תנועה למפגינים. בתשעת השבועות הקודמים של ההפגנות, שבמהלכן מפגינים חסמו כבישים לזמנים ארוכים, לא נעשה שימוש בדוחות כאלה, אלא חולקו רק דוחות אל אי עטיית מסכות.

שוטרים עוצרים מפגינה ברחוב אגרון שליד כיכר פריז, 30 באוגוסט 2020 (צילום אורן זיו)

שוטרים עוצרים מפגינה ברחוב אגרון שליד כיכר פריז, 30 באוגוסט 2020 (צילום אורן זיו)

חלוקת דוחות התנועה למפגינים באה בתום הפגנה שהתנהלה בשקט יחסי, בוודאי יחסית לאירועים האלימים של השבת הקודמת. ייתכן שבגלל הביקורת הציבורית על האלימות שהמשטרה הפעילה בשבוע שעבר או משום שהמפגינים השתתקו סביב השעה אחת עשרה בלילה, רק אחרי השעה אחת בלילה החלו השוטרים לפנות את כיכר פריז.

בתחילה הם פתחו חלק מהכיכר לתנועה, ובהמשך הם פינו בעדינות יחסית את המוחים שישבו על הקרקע: לכל מפגינה או מפגין נשלחו ארבעה שוטרים שניסו לשכנע אותם לקום ואז סחבו אותם לעבר רחוב אגרון. באזור הזה התעקשו כמה עשרות מפגינים שפונו מהכיכר לשבת על הכביש, והשוטרים התחילו בפינוי אגרסיבי, כולל דחיפות ומכות. 16 מפגינים נעצרו.

אולם במקביל למעצרים, כאמור, השתמשה אתמול המשטרה בפעם הראשונה בנשק דוחות התנועה. על פי בדיקת "שיחה מקומית", חולקו אתמול לפחות עשרה דוחות תנועה: כמה דוחות על "חסימת ציר" בסך 250 ש״ח כל אחד למפגינים שישבו על הכביש בכיכר פריז ובהמשך דוחות על סך 500 ש"ח כל אחד על הפרעה לתנועה על פי סעיף 6740 "הפרעה/עיכוב תנועה – הולך רגל" למפגינים שמחו ברחוב אגרון.

שני סוגי הדוחות ניתנו באופן מקרי. בכיכר פריז ניתנו דוחות למפגינים, שישבו בתוך קבוצה של מאות מפגינים אחרים. ברחוב אגרון, הדוחות ניתנו אף שהשוטרים עצמם הם שדחפו את המוחים לרחוב. לפי עדויות, חלק מהדוחות ניתנו למפגינים שכלל לא ישבו על הכביש, אלא ניסו לעזוב את המקום.

המפגינים שחולקו להם דוחות על הפרעה לתנועה נלקחו מרחוב אגרון לחניון סמוך, שם המשטרה בדקתה את הפרטים שלהם. חלקם קיבלו דוחות ואז הועלו לאוטובוס העצורים וחלקם קיבלו דוחות ושוחררו במקום. היו גם כאלה שנלקחו למעצר, אבל לא קיבלו דוחות.

מפגינה מקבוצת "אמהות נגד אלימות", שעמדה ברחוב אגרון, סיפרה ששמעה את השוטרים אומרים כי מפגין שנעצר בפעם הראשונה יקבל דוח, ומפגין שנעצר בעבר, ייעצר גם הפעם. אף שמעט לפני חלוקת הדוחות ברחוב אגרון, השוטרים ניסו לפתוח את הכביש לתנועה, בעת המצרים והדוחות, המשטרה עצמה חסמה את הכביש.

אורית קמפלר, אחת המפגינות שקיבלה דוח על סך 500 ש"ח על "הפרעה לתנועה", סיפרה ל"שיחה מקומית": "הייתי עם בן זוג שלי על המדרכה ברחוב אגרון. התכוונו לעזוב את ההפגנה. המדרכה היתה חסומה ושוטרים דחפו אותנו לכביש, ראיתי שתפסו את בן הזוג שלי, פחדתי שיעצרו אותו, ואז תפסו גם אותי בזרוע די באגרסיביות וגררו אותנו הצידה". קמפלר תיארה כי מאוחר יותר השוטרים ביקשו ממנה להזדהות. "ניסיתי להבין למה מבקשים ממני תעודת זהות, אבל הם רק אמרו שאתן תעודה או שיקחו אותי לתחנה", מספרת קמפלר. "נתתי להם תעודה, עיכבו אותי כעשר דקות. בעיקרון רצו לשחרר אותי, אבל אז הגיע שוטר יותר בכיר ואמר להם: תנו לה דוח'".

לדבריה, השוטרים שעיכבו אותה לא ציינו בפניה למה ניתן לה דוח. "הם לא הסבירו לי מה הדוח, לא ביקשו חתימה או תגובה", אומרת קמפלר. "אמרתי להם שאין לי עבודה כבר חצי שנה כי אני עובדת בתיאטרון. באמת עמדנו ללכת, זה מרגיז ומעצבן ואני לא מבינה על מה 500 ש"ח". קמפלר מאמינה כי "זו עוד דרך לדכא את המחאה, זה יותר קל להם ממעצרים". בפוסט שכתבה בפייסבוק היא הדגישה: "זה לא ימנע ממני לבוא שוב, נתראה שוב בבלפור עוד שבוע".

גאיה, מפגינה נוספת שעוכבה ברחוב אגרון וקיבלה גם היא דוח על סך 500 ש"ח על "הפרעה לתנועה", סיפרה כי לקחו אותה הצידה ונתנה לה דוח. היא אומרת שאין לה כוונה לשלם אותו. "ניפגש בבית המשפט", היא אומרת.

מפגין נוסף, שלא הזדהה בשמו, היה נסער מאוד לאחר שקיבל דוח. הוא התעמת עם השוטרים בחניון ברחוב אגרון וצעק לעברם: "לא עשיתי כלום, יש תיעוד של הכל". הוא צילם את השוטרים והכריז גם הוא שלא ישלם את הדוח. לאחר שצעק לעבר השוטרים במשך דקות ארוכות, השוטרים עצרו אותו, ואחד מהם חנק אותו ולקח אותו בכוח לאוטובוס העצורים.

"ההמלצה הגורפת שלנו לכל המפגינים והמפגינות שקיבלו קנס היא ללכת ולהישפט", אומר עו"ד דניאל חקלאי, המייצג עצורים במחאת בלפור יחד עם עורכי דין נוספים. "יש שתי אפשרויות: או שהבקשה ההמונית להישפט תוליד תוליד מצב שבו המשטרה תבין שיש לבטל את כל הקנסות באופן גורף, או לחלופין שכולם יגיעו לבית המשפט ויסבירו שאין להם פרנסה ותקווה, והדבר האחרון שצריך לעשות הוא להטיל עליהם קנסות", אמר חקלאי. הוא הוסיף שחלוקת דוחות תנועה להולכי רגל בהפגנות היא דבר נדיר מאוד. "בסופו של דבר, הדבר היחיד שהם עשו זה לשבת על כביש בשעת לילה מאוחרת כשבכל מקרה מכוניות לא עוברות שם" .

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה, כי "בסיום המחאה שהתקיימה באזור כיכר פריז כרזה המשטרה למפגינים שנותרו בצומת על כך שההפגנה הסתיימה והמשטרה קוראת להם לפנות הכביש כי הוא נפתח לתנועת רכבים. על אף בקשות המשטרה, המפגינים סירבו לפנות את הצומת וחלקם אף התיישבו ונשכבו על הכביש, והשוטרים נאלצו לפנותם. לחלקם נרשמו מספר דוחות תנועה בגין עבירות של הפרעה או עיכוב התנועה על ידי עובר דרך ועשיית מעשה שלא כדין, המגביל את השימוש בדרך. משטרת ישראל תמשיך לאפשר את זכות המחאה לצד קיום החוק".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf