newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

למה הם מסתערים על הגדר, ומה אנחנו אמורים לעשות?

סיום המצור, משא ומתן עם חמאס, סובלנות כלפי הפגנות לא אלימות: ישנן דרכים אחרות להתמודד עם המציאות הקשה בעזה. זה מה שהופך את ההרג בקנה המידה העצום הזה לנורא כל כך

מאת:

בשיחות שהיו לי עם אנשים רבים בימים האחרונים, מימין ומשמאל, חזרו כמה שאלות מהותיות על מה שקורה בעזה. הפוסט הזה נועד לנסות לענות על חלקן במרוכז.

מה אתה רוצה שנעשה?

קודם כל: להסיר את המצור. ההפגנות וההרג בעזה הם לא סיפור שהתחיל אתמול, והוא לא ייגמר מחר. תושבי עזה חיים בכלא הגדול בעולם, באזור שהאו"ם אומר שבקרוב יהפוך לבלתי ראוי למגורי אדם. ישראל מונעת מתושבי עזה לייצא סחורה לפלסטינים בגדה המערבית ולישראל עצמה או לעבוד בישראל – מקורות ההכנסה העיקריים של העזתים במשך עשרות שנים, כשישראל שלטה ברצועה ומנעה פיתוח כלכלי. תושבי עזה חיים כמעט בלי חשמל, כמעט בלי מים, באחוזי אבטלה מטורפים, בלי אפשרות לצאת להתאחד עם קרובי משפחה בגדה המערבית, או לנסוע לחו"ל ללמוד. ישראל משמידה גידולים של חקלאים ליד הגבול באופן שיטתי (כן, בדיוק כמו עפיפוני התבערה, רק בקנה מידה גדול), מונעת מדייגים לצאת לים לדוג ויורה בהם, הורגת בהם ומחרימה סירות. וגם כיום ישראל מגבילה מאוד את האפשרות להכניס חומרי בנייה לרצועת עזה, מה שמקשה על שיקום ההריסות מהמלחמה האחרונה, ומונעת מעזה להקים תשתית 3G לאינטרנט סלולרי.

כן, גם למצרים ולרשות הפלסטינית ולחמאס יש אחריות למצב. אבל ישראל היא השליטה העליונה באזור, ובכוחה לשנות את המצב באופן דרמטי אם רק תסיר את המצור. אפשר לעשות את זה בצורה בטוחה. מערכת הביטחון מציעה כלים להסרה של המצור בצורה שלא תאפשר הכנסת כמויות נשק לרצועה. מדינות אירופאיות מוכנות להשקיע כסף בפיתוח מערכי בדיקה של מה שיוצא מהרצועה כדי לוודא שאין שם מטעני חבלה או דברים כאלה. המעברים הם עדיין בשליטה ישראלית, עם כל מה שזה אומר מבחינה בטחונית. לתת לאנשים עבודה ואפשרות ייצוא ונסיעות לחו"ל ללימודים רק יעשה טוב לפלסטינים ולישראל. כל עוד שזה לא קורה, תושבי עזה הנואשים ייאבקו ויהיו מוכנים גם למות כדי לתת לפחות למשפחותיהם תקווה לעתיד אחר.

בעזה יצאו להפגנות המוניות, שבמשך חודש וחצי לא נהרג ואף לא נפצע מהן אפילו ישראלי אחד. ועדיין, ישראל מתעקשת לראות בהם רק "מחבלים". מפגין בעזה (צילום: עבד רחים חטיב/פלאש90)

אבל למה הם מסתערים על הגדרות / משגרים עפיפוני תבערה / מניחים מטענים?

כי איזה ברירות נשארו להם? הפלסטינים מנסים כבר שנים לסיים את הכיבוש/המצור במגוון דרכים. היו שנים של טרור, ומהרצועה ספציפית – של ירי רקטות על אזרחים (וכן, כל פגיעה באזרחים היא לא לגיטימית, מכל צד). זה הוביל למלחמות ולחורבן, ולכן היו גם תקופות ארוכות בלי ירי, וגם עכשיו כבר חודשיים שלא נורו רקטות. אבל ישראל מתעקשת לשמר את המצור. שוב ושוב היו הצעות של חמאס להפסקת אש, הודנה, הסכם ארוך טווח – אבל ישראל סירבה לכולן, האחרונה ממש בשבוע שעבר. הרשות הפלסטינית בגדה המערבית בוחרת לשתף פעולה ביטחונית עם ישראל ולדכא כל צורה של התנגדות – וגם היא לא זוכה בשום סימן לסיום הכיבוש או למשא ומתן עם ממשלות נתניהו.

ועכשיו בעזה יצאו להפגנות המוניות, עממיות, שרוב גדול של המפגינים בהן לא חמושים בשום צורה, שבמשך חודש וחצי לא נהרג ואף לא נפצע מהן אפילו ישראלי אחד (ולא במקרה. המרחק בין החיילים למפגינים הוא כזה שבקבוקי תבערה, למשל, לא מסכנים את החיילים). ועדיין, ישראל מתעקשת לראות בהם רק "מחבלים", ולהצדיק את ההרג של עשרות והפציעה של מאות. איזה עוד ברירות נשארו להם?

צה"ל הזהיר שמי שיתקרב לגדר ייהרג, אז מה שקורה הוא באחריותם.

האמירה "אמרתי לך שאני אהרוג אותך, אז זה אשמתך" לא יכולה לשחרר את היורה מאחריות. העובדה היא שהפלסטינים בעזה – לא רק מחמאס, ההפגנות משותפות לכל הפלגים ולאזרחים עצמאיים – ניסו כל דרך אפשרית למחות נגד המצור הישראלי. עכשיו עשרות אלפים מהם הקימו אוהלים, ארגנו פיקניקים, מופעים של ליצנים, הרצאות וערבי מוזיקה וצעדות לא אלימות לעבר הגדר, כשרובם הגדול מסכנים רק את עצמם. וגם על זה אנחנו גוזרים עליהם מוות, והופכים מחאה עממית למסוכנת יותר מאשר ירי רקטות.

אם ניתן להם לעבור הם ישחטו את תושבי עוטף עזה.

צריך להגיד: על פני החודש וחצי האחרון היו כמה מקרים שבהם פלסטינים חצו את הגדר. באף אחד מהם לא נפגע אף ישראלי. בחלק מהמקרים הם יצאו, חגגו, וברחו חזרה פנימה כשהצבא התקרב. במקרים אחרים החוצים נעצרו על ידי חיילים, מבלי שאיש נפגע. במקרים אחרים הם נורו למוות. מדובר באנשים בודדים, שהנסיון מראה שניתן לבלום אותם, ושגם המשטרה ושב"ס הודיעו שהם ערוכים בקו שני – כגיבוי לצבא – כדי לבצע מעצרים המוניים. הרג לא יכול להיות התשובה הראשונה רק בגלל שמישהו חוצה את הגדר, בעיקר אם הוא לא חמוש.

אבל צריך לירות בשביל הרתעה, כדי שלא יעברו אלפים.

קודם כל, צריך להזכיר שוב ששום הרתעה לא תעבוד כל עוד שיש מצור ולאנשים אין תקווה. שנית צריך להזכיר – עובדתית – שרבים מההרוגים נורו במרחק מהגדר, כשהם לא חמושים, כשהם מתרחקים מהגדר, כשהם בכסא גלגלים, או צעירים, או עיתונאים. על כל אלה ואחרים הטיעון של הרתעת המעבר בכלל לא תופס. אפילו הצבא מתחמק מלענות באופן כנה על הסיבה למספר הגדול של ההרוגים.

וגם לגבי השאר: יש לצבא כלים אחרים. בין מעצרים לאמצעים לא קטלניים ניתן לעצור את מי שלא מסכן חיים. כמו שכותבת סהר ורדי, הצבא עושה את זה כבר שנים בהפגנות נגד הגדר בגדה המערבית (בין האמצעים המשמשים שם: כדורי ספוג, כדורי מתכת מצופי גומי – כשיורים אותם מהמרחק הקבוע בפקודות, מי בואש מצחינים, "הצעקה" – מכשיר שעוה רעש שגורם לבחילות, ועוד). המעטים שיעברו את כל זה יכולים בקלות להיעצר בשילוב של מצלמות, רחפנים, ויחידות פרשים, יס"מ, צבא ומג"ב. הבעיה בעזה הייתה מדיניות, הוראה מלמעלה שקובעת שהתקרבות לגדר משמעותה מוות. זו לא גזירת גורל, זו מדיניות, ומדיניות אפשר לשנות.

כדי לחזק את הטענה הזאת אני רוצה להשתמש דווקא בסרטון הזה, שמשרד החוץ של ישראל מפיץ כהוכחה כמה שההפגנות בעזה מסוכנות. נכון – אם מסתכלים על הסרטון, הוא ממש מפחיד. ערבים עם מצ'טות צועקים על רצח יהודים. אבל בואו נסתכל מעבר לפחד המיידי. בואו נראה מה קורה פה: 1. מדובר בקבוצה מאוד קטנה של אנשים. גג עשרים. לא האלפים וגם לא המאות שמהם הפחידו אותנו. 2. רובם לא חמושים. 3. הם לא באמת מסתערים לעבר ישראל. ברור להם, כנראה, שהצבא תכף יופיע ושלא כדאי להיות בסביבה כשהוא יופיע, אז הם חוגגים וצועקים ומקללים ליד הפתח. 4. ואכן, תוך ממש מעט זמן, מגיע ג'יפ צבאי, וכולם בורחים חזרה לתוך עזה.

בתרחיש אחר, ניתן לדמיין מצב שבו צלפים שמוצבים באזור היו יורים באנשים האלה למוות, ואחר כך מספרים לנו שהרגו מחבלים מסוכנים שעברו את הגדר, ואנחנו היינו קונים את זה. אבל בדיוק הסרטון הזה, של משרד החוץ, שנועד להפחיד, מראה כמה קל לפתור חדירות גם בלי להרוג.

אבל הם כולם אנשי חמאס!

[עדכון, 18:00] היום (רביעי) פורסם שבכיר חמאס, סלאח א-ברדוויל, אמר שחמישים מבין ההרוגים ביום שני היו פעילי הארגון. לאור מה שכתבתי גם הפוסט הנוכחי וגם בפוסט הזה, חשוב להדגיש שזה לא משנה דבר. גם אם הטענה של הבכיר נכונה, הגילוי בדיעבד שחלק גדול מההרוגים היו חברים בארגון חמאס – דבר שלא היה ידוע לחיילים היורים וגם לא לצבא כולו כנראה – לא משנה כהוא זה מהשאלה אם היה צריך לירות בהם. אם איש חמאס הגיע לאזור הגדר כשהוא לא חמוש ולא היווה איום על אף אחד: לא הייתה שום הצדקה להרוג אותו. הגילוי בדיעבד שהוא בחמאס לא משנה את זה.

וכך באופן מצטבר יש לנו שורה של פתרונות למצב בעזה: סיום המצור. מו"מ עם חמאס. סובלנות כלפי הפגנות לא אלימות. פתרונות לא קטלניים כמו אמצעי פיזור הפגנות ומעצרים נגד מי שחוצים את הגדר ואינם חמושים. יש לנו בחירה, יש דרך אחרת, וזה מה שהופך את ההרג בקנה המידה העצום הזה לנורא כל כך.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf