newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

רשיון להרוג: תיק החקירה המפליל של הרג האחים במחסום קלנדיה

האחים מראם אבו איסמעיל ואיברהים טהא נורו למוות על ידי מאבטחים אזרחיים במחסום קלנדיה. עיון בתיק החקירה, שהתנהלה תחת צו איסור פרסום וממצאיה מובאים כאן לראשונה, מעלה שורה של מחדלים משמעותיים כגון טיוח של עדויות הסותרות זו את זו ואת הראיות בשטח, ואי גביית עדות מפלסטינים שנכחו באותה שעה במחסום. את הסרטון ובו תיעוד המקרה המשטרה עדיין מסרבת לפרסם

מאת:

הפוסט נכתב בשיתוף עם נעם רותם

הפרק העשירי בסדרה "רשיון להרוג" יהיה פרק שונה מעט. אם עד היום סקרנו תיקי חקירה של הרג פלסטינים על ידי חיילים ושוטרים, הפעם ההורגים הם אזרחים, וכמו במקרים האחרים גם הפעם לא נמצא דופי בהתנהלותם , זאת חרף סתירות חריפות בעדויותיהם. תיק החקירה שנפתח הפעם הוא מקרה הירי במראם אבו איסמעיל ובאיברהים טהא, אחות ואח שנורו על ידי מאבטחים אזרחיים במחסום קלנדיה בחודש אפריל השנה.

מהלך האירועים שנתאר בהמשך מבוסס על תיק החקירה הרשמי של משטרת ירושלים, שהגיע לידינו, ובכללו עדויות המאבטחים וגורמי הבטחון שנכחו באירוע ודו"ח הנתיחה של שני האחים שבוצע על ידי המכון לרפואה משפטית באבו כביר, כמו גם על על תיעוד האירוע בסרטון הווידאו של הירי שלא פורסם. החקירה התנהלה מראשיתה תחת צו איסור פרסום ופרטיה נחשפים כאן לראשונה.

כבר כאן כדאי לציין כי יש בחקירה זו מחדלים משמעותיים. אולי החמור בהם הוא העובדה שלמרות שתוצאות נתיחת הגופות, שנביא להלן, סותרת לחלוטין את גרסאות היורים והמעורבים, הרי שהם כלל לא נחקרו על כך. הסיבה לכך היא  שחקירתם הסתיימה לפני שתוצאות נתיחת הגופות הסתיימה. עדויות סותרות לא עומתו, ופלסטינים אשר היו עדים לאירוע כלל לא נחקרו.

> מתרבים הסימנים: הירי במחסום קלנדיה היה הוצאה להורג או רצח

גופתו של אברהים טהא מפונה לאחר שנורה למוות בידי מאבטחים במחסום קלנדיה (יונתן סינדל/פלאש90)

גופתו של אברהים טהא מפונה לאחר שנורה למוות בידי מאבטחים במחסום קלנדיה (יונתן סינדל/פלאש90)

ראשית: סיפור המעשה כפי שהצלחנו לשחזר מהראיות ומהסרטון בו צפינו, אשר לא שוחרר לפרסום. ב-27 באפריל 2016, בשעה 10:32, חצו מראם ואיברהים את הקו האדום בנתיב המכוניות של מחסום קלנדיה. תצפית שזיהתה את החצייה החלה לכרוז לאחים להתרחק, ובמקביל שלחה לעברם שני מאבטחים ושוטר. האחות והאח נעצרו כאשר היו במרחק של כמטר וחצי מהם, וחזרו לאחור כאשר פניהם לשומרים המכוונים עליהם את נשקם. אז, לפי התיק החקירה, השניים נעצרו בערך של כ-15 מטר מהמאבטחים, האחות החלה לנופף במסמכים בכעס והשוטר ירה באוויר ואחד המאבטחים ירה לעבר האחות. ירייה שככל הנראה לא פגעה בה. מראם שלפה סכין, לפי תיק החקירה אך קשה להבחין בו בסרטון, וזרקה אותו לעבר לעבר השוטר שלא נפגע ממנו. האח מושך בפראות את האחות לאחור ומפיל אותה לרצפה. המאבטחים ממשיכים לירות לעברה ולעבר אחיה, שגם מתיק החקירה עולה בבירור שלא עשה דבר פרט לניסיון זה למשוך לאחור את אחותו. שניהם נפגעים מהירי ונשכבים אחד ליד השני.

האחות והאח הושארו על הקרקע ללא טיפול רפואי למשך זמן ארוך, כמחצית השעה, וכשלבסוף הגיע הצוות הרפואי – השניים כבר לא היו בין החיים.

המאבטחים ירו בגב אבל טענו כי ירו באחות המסתערת

חקירת המקרה התנהלה במהירות מרשימה. כל העדויות, פרט לאחת, נגבו תוך 11 ימים מיום האירוע. העדות האחרונה נלקחה כחודשיים אחריו, מהחבלן שהגיע לזירה.אך בעוד העדויות מספרות סיפור אחד, הראיות שהגיעו מדו"ח הנתיחה שהוגש רק בסוף חודש מאי, מעל חודש לאחר ההרג וכשלושה שבועות לאחר סיום חקירת היורים, מספרות סיפור שונה לחלוטין. למרות זאת, המשטרה לא טרחה לעמת את הנחקרים עם הסתירות בין עדותיהם.

במהלך עדותם, שני המאבטחים שירו באחים, ח' ו-י' מעידים מספר פעמים כי הם ביצעו ירי כי חשו בסכנת חיים. הם טוענים כי ירו בשניים כשהיו עם הפנים לכיוונם: "פה אני יריתי לה כדור בחזה", אומר ח', "כיוונתי במסת גוף ואני פגעתי בה במותן", מעיד י', "יריתי כדור לכיוון החזה שלה", מספר ח' בהמשך, ועוד.

תיק קלנדיה 1

עם זאת, הנתיחה שבוצעה על ידי פתולוגים ישראלים במכון לרפואה משפטית באבו כביר קובעת באופן חד משמעי כי בגופתה של מראם היו שני פצעי כניסה, אחד בגב ואחד בישבן. את הראיות האלה אי אפשר לזייף, ולמרות שבכל מקרה אחר שני חשודים שגרסתם לא מתיישבת עם המציאות היו נלקחים לחדר חקירות ומעומתים עם שקריהם, במקרה הזה לא טורחת המשטרה אפילו לספר להם כי נתפסו בשקר. פשוט מחליקים את זה. גם אם בעת החקירה החוקרים כלל לא ידעו שמראם נורתה בגבה, למה לא נקראו לחקירה חוזרת כאשר התברר כי שיקרו? אפשר רק לנחש.

תיק קלנדיה 2

בנוסף, בנתיחה שבוצעה בגופתו של איברהים התגלה חתך "כירורגי" בצד גופו של איברהים שנעשה לאחר המוות. המשטרה לא טורחת לנסות לברר איך יכול להיות שאדם שלא קיבל כל טיפול רפואי סובל מחתך של סכין לאחר המוות, ובמכון הפתולוגי מתקשים להסביר חתך זה.

מה קרה במחסום

המאבטחים גם מספקים שלל גרסאות לאירועים שהובילו לירי. המאבטח י' מעיד כי "הבחורה החזיקה ביד אחת את התיק שלה וביד השניה את תעודת הזהות שלה". המאבטח ח' אומר "הבחורה החזיקה תיק והיד שלה ושל הבחור היו בתוך התיק". א', שוטר שהיה איתם, דווקא טוען ש"יש לאישה משהו מתחת לשמלה מצד ימין והיד שלה היתה מתחת לשמלה". מאוחר יותר יגיד "היא התקדמה אלינו ונופפה עם דפים באוויר". ח' ישנה את גרסתו בחקירה השנייה ויעיד כי "החשודים התקרבו לעבר המחסום הבחור היה מצידה הימני של החשודה שהוא אוחז בידו השמאלית בידה הימנית וידו הימנית מאחורי גבו". מיותר לציין שהשוטרים לא טורחים לברר מה באמת היה בידה של מראם שהפחיד כל כך את המאבטחים עד שנאלצו לירות בה.

בפרקליטות אמרו בתגובה לסגירת התיק כי הריגת מראם מוצדקת מכיוון שמדובר בהגנה עצמית. לגבי הריגת איברהים מסרו כי "מחומר הראיות עולה כי בזמן הילוכו לעבר המחסום הלך איברהים כאשר ידו האחת טמונה בכיסו וידו השנייה מחזיקה במראם. נסיבות אלה יכולות היו להעלות חשד סביר באשר לכוונתו של לתקוף את כוחות הביטחון שעה שהגיע למרחק כה קרוב מכוחות הביטחון שבמחסום".

עוד הוסיפו בפרקליטות כי "אמנם, מזווית הצילום של הסרטון המתעד את האירוע ניתן לראות ניסיון של אבראהים לסחוב את מראם לאחור בטרם יידתה את הסכין, אך עם זאת יש לקחת בחשבון כי כיוון המבט של השוטר והמאבטחים שהיו במקום שונה מאשר זווית הצילום. כמו כן, בחיפוש על גופו של אבראהים התגלו סכינים נוספים, כאשר אחד מהם זהה לסכין שאותו שלפה ויידתה מראם. עובדה זו עשויה ללמד על המניע של אבראהים להגיע למקום".

טענות אלו פשוט אינן נכונות. סרטון הווידאו המתעד את התקרית מראה כי איברהים לא הכניס בשום שלב את ידיו לכיסים, מדובר בטענה שעלתה בחקירת אחד החשודים, והסרטון  מראה כי איננה נכונה. מחזורה בהחלטה שלא להגיש כתב אישום נגד המאבטחים תמוהה ומעלה תהיות קשות בקשר לבקיאות הפרקליטות בתיק.

שנית, זווית הצילום בסרטון איננה רלוונטית. האחים עמדו מול היורים, לא ניתן לפספס את העובדה כי איברהים משך את אחותו לאחור בצורה נואשת עד שזרק אותה לרצפה, ורק כשהיא מוטלת שם יורים בה המאבטחים, ומיד אחריה הם יורים גם בו. זאת ועוד, זווית ראייתם של היורים עדיפה על זו של הסרטון, כי הם עומדים קרוב אליה יותר מהמצלמה בזמן שירו בגבה. לגבי הסכין המיוחסת לאיברהים, היא מעולם לא נבדקה למציאת טביעת אצבעות. יתר על כן, מה שעושה כאן הפרקליטות זה הצדקה של ירי על מנת להרוג בלא חשש מבוסס, וזה טיעון לא סביר כלל. היורים, ואף אחד אחר, בשום שלב, לא ראו את הסכין.

עוד מראה הסרטון בוודאות כי טענות השומרים שירו לעבר האחות המסתערת ממרחק של מטר אינן מתיישבות עם המציאות. הירי בוצע ממרחק של כ-15 מטרים כאשר גבה של מראם מופנה אל היורים והיא על הרצפה. ייתכן כי, בניגוד למקרים רבים אחרים בהם שוחררו סרטוני אבטחה כמעט מייד, הפרקליטות מסרבת לשחרר את הסרטון במקרה הזה מכיוון שהוא סותר את גרסת היורים וחשיפתו תעורר שאלות על הסבירות של סגירת התיק בלא אישום.

החבלן והסכינים

שתי הסכינים שנטען כי היו על גופות האחות והאח היו סכיני מטבח זהים בגודל של כ-25 ס"מ כל אחד, בעלי ידית בצבע אדום בולט. "תוך כדי בדיקה ניגש אלי מאבטח והראה לי שהוא אוחז בידו סכין קצבים באורך 30 ס"מ עם ידית אדומה ואומר לי שזה מה שהמחבלת זרקה לעברו", אומר החבלן שהגיע לזירה בה שכבו גופותיהם של האחות והאח הירויים. זהו שיבוש בזירת החקירה, לאחר ההרג מאבטחים לא אמורים לאחוז בסכין.  "ראיתי סכין מפוצל לשניים על הרצפה והעברתי למאבטח. היה להב במקום אחר ברחוב והידית יותר קרובה", מעידה מפקדת המחסום. בנוסף נטען כי נמצא אולר מסוג לדרמן בכיסו של איברהים.

בתיק החקירה אין שום איזכור לבדיקת טביעת אצבעות שנעשתה לסכינים, ובהסתמך על תיקי חקירה אחרים, אפשר להניח במידה רבה של ודאות שכזו לא נעשתה כלל. גם על פי עדויות המאבטחים והשוטרים בזירה, הסכין שכביכול נזרקה על ידי מראם הובאה לחבלן על ידי המאבטחים עצמם. מפקדת המחסום מספרת על "סכין מפוצל לשניים על הריצפה", אבל הסכינים שצולמו בתיק החקירה הן סכינים שלמות.

> על המשטרה לחשוף את תיעוד הריגת האחים בקלנדיה

חיילים וכוחות הצלה בזירת האירוע בקלנדיה זמן קצר לאחר ששני האחים נורו על ידי מאבטחים. 27 באפריל 2016. (צילום: פלאש90)

חיילים וכוחות הצלה בזירת האירוע בקלנדיה זמן קצר לאחר ששני האחים נורו על ידי מאבטחים. 27 באפריל 2016. (צילום: פלאש90)

למה ירו באיברהים

אפילו אם נקבל את גרסת המאבטחים שהם חשו מאוימים ממראם, ולמרות שבניגוד לדבריהם הם ירו בה בגב, ולמרות שבניגוד לדבריהם כי הירי בוצע בטווח של 3 מטרים לכל היותר הירי בוצע ממרחק של כ-15 מטרים, עדיין נותר קורבן נוסף שגם לפי גרסתם לא היווה עליהם כל איום. אחיה הצעיר של מראם, איברהים בן ה-16.

"הבחור כאילו מושך אותה אחורה ואני רואה שיש לו משהו כסוף בגב התחתון האחורי וזה מה שראיתי וזה היה החשד שלי ודמיינתי אקדח מאולתר, משהו יותר קטלני מסכין, וזה מה שהבנתי ממה שראיתי את הכסוף", מעיד המאבטח י'. "כשראיתי אצלו עוד משהו ואני יריתי לכיוון שלו עוד ירייה כי ראיתי עליו משהו כסוף והוא היה מאוד קרוב אליה וגם אם לא הייתי מכוון אליו בכל זאת היה נפגע ויריתי אליו ירייה אחת, אולי מהלחץ יריתי עוד ירייה אבל אני לא בטוח", הוא ממשיך.

"אני אומר לך שהסכין הידית שלה היא לא כסופה והלהב כנראה היה בתוך המכנסיים, איך ראית כסוף?", שואל החוקר את המאבטח את אחת השאלות היחידות בחקירה. י' עונה לו: "אני ראיתי משהו מבצבץ, אולי זה לא זיהוי נכון של השנייה של המצב כי התחושות והדמיון [הדגשה שלנו, נ.ר ו-ג'.ב] ראיתי משהו שמה, והוא גם סיכן אותי, סיכן אותנו, שהוא התכופף ראיתי משהו".

"התחושות והדמיון". בגלל זה קיפד י' את חייו של איברהים, והפרקליטות, בהחלטתה שלא להעמידו לדין, מכריזה כי תחושות ודמיון הן סיבות מספיקות להרוג אדם.

שני קליעים פגעו באיברהים, למרות שהמאבטחים מודים בירי קליע אחד בלבד. אחד פגע בחזהו, והשני בידו, והפתולוג שביצע את הנתיחה מדגיש שמדובר בשני קליעים שנורו מנשקים שונים. הנקודה הזאת לא מתבררת בחקירה.

מה שמאוד ברור בסרטון הווידאו, וגם בחלק מהעדויות של השוטרים והמאבטחים שנכחו במקום, הוא שאיברהים ניסה לגרור את מראם, אחותו, לאחור. בשלב כלשהו הוא אפילו משך אותה בחוזקה עד שמעדה ונפלה. הוא ניסה להרחיק אותה מהחמושים, ובשום שלב הוא לא היווה סכנה לאיש. בן 16 היה במותו.

התחקיר

מה בכלל עושים מאבטחים אזרחיים במשימת שיטור על אוכלוסיה כבושה? ובכן, מדובר בהחלטת ממשלה משנת 2003, ששלוש שנים לאחר מכן הפכה למציאות. חמש חברות אזרחיות נבחרו על ידי משרד הביטחון לקחת אחריות על הפעלת המחסומים: "מודיעין אזרחי", "שלג לבן", "מיקוד", "ש.ב." ו-"ארי אבטחה". עשר שנים מאוחר יותר, נותרו רק השתיים הראשונות כמפעילות מעברים, כאשר המאבטחים שירו באחות ובאח במחסום קלנדיה הם עובדים של חברת "מודיעין אזרחי". הפרטת המחסומים הזו מעלה שאלות של אחריות משפטית של החברה ועובדיה, על הסמכויות שניתנו להם להפעיל אלימות נגד האוכלוסיה הכבושה ועל איך סמכויות אלו מפוקחות.

אחת הטענות שהועלו בזמנו לטובת הפרטת המחסומים היא "מקצועיות". נטען אז שתחלופה גבוהה של חיילים גורמת לחוסר מקצועיות בטיפול באוכלוסיה אזרחית, וכי יש להביא גוף מקצועי שידע לתת שירות ברמה גבוהה. מפתיע, אם כן, שחברת האבטחה לא טרחה אפילו לבצע תחקיר על הנסיבות שהובילו לירי קטלני בשני בני-אדם. בשיחת ווטסאפ בין היורים, אומר אחד מהם כי המנהל שלהם אמר ש"פעלנו מצוין ויצא בן זונה". כך כונה הרג של חף מפשע, ולכן מן הסתם כלל לא הופקו לקחים.

תיק קלנדיה 3

ערר ליועץ המשפטי

העובדות כפשוטן הן שמראם נורתה כאשר כבר לא היוותה סכנה והיתה על הרצפה במרחק בטוח מהיורים, ואיברהים היה חף מפשע שלמעט להחזיק באחותו ולמשוך אותה לאחור בצורה נואשת לא עשה דבר ונורה, במכוון, על לא עוול בכפו. גם אם בוצע ירי מתוך איבוד עשתונות (או "דמיונות" כפי שהגדיר זאת אחד היורים) הרי ברור שמדובר בכשל שגרם לפחות למותו של חף מפשע אחד, ועשוי לעלות לכדי רשלנות פלילית. גם כאשר הלך הרוח הציבורי הוא שכאשר אישה ממוצא פלסטיני מבצעת דבר כמו זריקת סכין –  דמה שלה מותר וכן של הסובבים אותה, הרי שזו לא יכולה להיות עמדת הפרקליטות.

הסתירות הרבות בעדויות היורים שלא מתיישבות עם הנתיחה ולא עם תיעוד התקרית מעלים שאלות מטרידות על האופן בו התנהלה ונסגרה החקירה, שלא בחנה כלל את מעשיהם, זאת גם בחסות צו איסור הפרסום שהוטל עליה מראשיתה.

עורכת הדין נאילה עטייה שמייצגת את המשפחה הגישה ערר על סגירת תיק הירי באיברהים ליועץ המשפטי לממשלה ובו מפורטות בין היתר גם הטענות שעלו ברשימה זו, וכן טענות לגבי העובדה שהשניים לא קיבלו טיפול רפואי לאחר הירי אלא לאחר זמן ארוך. בפנייה ליועץ המשפטי לממשלה דורשת עו"ד עטייה " להורות על בדיקה מחודשת ובהתאם העמדה לדין כל המעורבים בירי ובהשארת המנוחים ללא ללא טיפול רפואי מדממים חרף המצאות צוות רפואי במקום שנאסר עליו להתקרב אף לעברו נזרקו רימוני הלם וגז מדמיע."

נשלחה בקשה לתגובה ממודיעין אזרחי, אולם עד עתה לא התקבלה תשובה. הפרקליטות חזרה על הודעתה, שניתנה לעיל, לנסיבות סגירת התיק וכן הוסיפה לגבי טענת ההפקרה כי "אין בחומר החקירה ראיות המעלות חשד סביר לנטען ועל כן לא היה צורך בחקירת כיוון זה."

נעם רותם הוא בעל הבלוג לפני המבול.

> הסדרה תאג"ד פותחת מחדש את פרשת ניסוי האנתרקס בחיילים

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

בבית החולים האירופי בעזה משתדלים ליצור אווירת רמדאן

משפחות ואנשי צוות קישטו את בית החולים, שבו מצאו מקלט אלפי עקורים מרחבי עזה, בניסיון נואש להרגיש קצת חגיגיות גם בתנאים האיומים שבהם הם חיים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf