newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

רק חסרי בושה יכולים להשוות בין נוער הגבעות ליוצאי אתיופיה

ההשוואה בין נערי הגבעות שתקפו שוטרים ביצהר ובין המפגינים יוצאי אתיופיה היא מופרכת. לא רק שבתי הכלא מלאים ביוצאי אתיופיה וריקים ממתנחלים, נוער הגבעות תומך בדיכוי, הצעירים יוצאי אתיופיה נלחמים נגדו

מאת:

ההשוואה של חלק מדוברי הימין כמו השר בצלאל סמוטריץ' בין נוער הגבעות שתקף חיילים ביצהר ובין יוצאי אתיופיה היא לא רק מטופשת, אלא מעוותת לחלוטין. בזמן שבבתי הסוהר לנוער, יותר מ-30% מהאסירים הם קטינים יוצאי אתיופיה אף שהם מהווים רק 2% מהאוכלוסייה, הסיכוי שמתנחל יורשע הוא קלוש. מתנחל בבית סוהר? אפסי.

נערי הגבעות יודעים שלא יעשו להם דבר. מצבם של הצעירים יוצאי אתיופיה בדיוק הפוך. נער גבעות משליך על כוחות משטרה באזור חומש (צילום: נתי שוחט / פלאש 90)

נערי הגבעות יודעים שלא יעשו להם דבר. מצבם של הצעירים יוצאי אתיופיה בדיוק הפוך. נער גבעות משליך על כוחות משטרה באזור חומש (צילום: נתי שוחט / פלאש 90)

בזמן שעל יוצאי אתיופיה מופעלים מנגנוני דיכוי של שיטור-יתר ליד הבית וברחובות, חיילים ושוטרים יעמדו פעמים רבות לצד המתנחלים. החשש משיטור-יתר לא קיים אצלם. אפשר להצביע על תקציבי חינוך, על השקעה פר ילד בהתנחלויות לעומת שכונות עם רוב אתיופי, או על תפקידים ברשויות השונות או ייצוג. ואפשר לגעת בתקציבים ממשלתיים להתנחלויות ובפרמטרים נוספים שיציגו את פערי הענק בין מה שהמדינה משקיעה בהתנחלויות ומה שהיא משקיעה בקהילה של יוצאי אתיופיה.

אבל מה שהכי מרתיח היא ההשוואה בעניין זריקת האבנים. בזמן שצעירות וצעירים יוצאי אתיופיה יצאו לחסום כבישים כי בן גילם נרצח בגן שעשועים על ידי נציגי המשטר, אותם נציגי משטר מקבלים הוראות ועומדים לצד המתנחלים. יצא לי לחסום כבישים עם שותפות ושותפים מהקהילה האתיופית, וראיתי איך נהגים מנסים לתקוף, לדרוס, לקלל ולמשוך אותם לאלימות. הם עמדו בסולידריות ומנעו מהחברות והחברים שלהם מלהיגרר לאלימות. היו מקרים של אלימות אבל הם היו בשוליים.

עבור נוער הגבעות, אלימות היא דרך טבעית להשיג עוד אדמה, שיטה לדכא את הפלסטינים ולפגוע בהם וברכושם. בזמן שצעירות וצעירים יוצאי אתיופיה נלחמים למען החיים שלהם וכדי להביא לכך שלא ירו בחבריהם או יעצרו אותם ללא סיבה, נוער הגבעות תוקף כלי רכב צבאיים, כי החיילים העזו לא להיות כנועים כהרגלם. רק בשבוע שעבר תקפו מתנחלים באזור יצהר חקלאים פלסטינים ומתנדבים ישראלים שבאו לסייע להם במסיק הזיתים והיכו במוטות ברזל רב בן 80. השוטרים לא עשו דבר, ואף אסרו על הישראלים להישאר בשטח ולעזור לחקלאים שלא יכולים להגיע למטעי הזיתים שלהם.

אין כאן קצה של השוואה. יש כאן שני צדדים שפועלים למען מטרות שונות במהות, ורחוקים שנות אור באופן הפעולה. סלומון טקה ז"ל לא רגם אף אחד באבנים ונרצח בגן ציבורי. 30 פורעים מנוער הגבעות רגמו וניסו לפגוע פיזית בחיילים, ואחד החיילים ירה באוויר. פעולה נדירה בפני עצמה, בדרך כלל החיילים מעדיפים לברוח ללא עימות.

השוואה כזאת יכולים לבצע רק אנשים ציניים חסרי בושה, כאלו שחיי פלסטינים עבורם אינם שווים להם, כך גם חיים של אחרים שלא נראים כמוהם ובצבע שלהם.

עמרי נג'אד הוא אקטיביסט וקולנוען

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf