newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"רוצים שאנשים יחזרו לעבודה? תבטיחו להם קיום בכבוד"

בעוד חודש מסתיימת תקופת הזכאות המורחבת לדמי אבטלה, ומאות אלפי מובטלים תלויים על בלימה. "השיח של 'אנשים שהתאהבו בחל"ת' הוא מסוכן. יש אוכלוסיות שלמות שלא מצליחות לחזור לעבודה. צריך יותר מעוד פלסטר"

מאת:

ב-1 ביולי 2021 מסתיימת תקופת הזכאות המורחבת לדמי אבטלה. שר האוצר, ישראל כ"ץ, אמנם פירסם הצעה בשבוע שעבר להארכת תקופת החל"ת באופן מדורג, אך באווירה הפוליטית הנוכחית לא ברור אם יש לו בכלל יכולת להעביר תוכנית כזאת.

אם אביגדור ליברמן אכן יהיה שר האוצר הבא, כפי שמסתמן, סביר להניח שיציע תוכנית אחרת, מכיוון שהביע התנגדות במגוון הזדמנויות להארכת החל"ת על חשבון המדינה.

מפגינים נגד היעדר תמיכה ממשלתית מהממשלה, בצומת עזריאלי בתל אביב, ב-29 ביוני 2020 (צילום: תומר נויברג / פלאש90)

מפגינים נגד היעדר תמיכה ממשלתית מהממשלה, בצומת עזריאלי בתל אביב, ב-29 ביוני 2020 (צילום: תומר נויברג / פלאש90)

בינתיים, אין פתרון באופק למאות אלפי דורשי עבודה, שעלולים למצוא את עצמם עוד חודש ללא אפילו ההכנסה המינימלית שסיפקה להם הוראת השעה של שנת הקורונה.

עו"ד סיגל רונן-כץ, אחראית תחום דיני עבודה באתר כל זכות, מבהירה את ההשלכות של הדדליין, אם יתממש: "תקופת הזכאות לדמי אבטלה ערב הקורונה היתה 12 חודשים שבהם שולמו דמי ביטוח לאומי מתוך 18 החודשים שקדמו לתחילת תקופת האבטלה (ה-1 בחודש שבו העובד נרשם לראשונה בשירות התעסוקה). בתקופת הקורונה הדרישה הצטמצמה לתקופה של 6 חודשים שבהם שולמו דמי ביטוח לאומי".

במילים אחרות, אם בחודש הקרוב לא יקרה שינוי מיידי, החל מ-1 ביולי, "לאנשים שכבר לא עומדים בתנאי הזה (שקבוע בחוק, של 12 חודשים; תב"ד) או שמיצו את המכסה שלהם – זה נגמר. אנחנו חוזרים לתנאים הרגילים של זכאות לדמי אבטלה".

מדבריה של רונן-כץ עולות שתי אפשרויות פרגמטיות די עגומות עבור מי שמעסיקיהם לא מחזירים אותם מהחל"ת ונזקקים להכנסה מיידית נוספת. הראשונה היא פיצויי פיטורים: "כשמעסיק כופה על עובד חל"ת ממושך ללא הגבלה, זה נחשב על פי הפסיקה כפיטורים וכל חוקי הפיטורים חלים, לרבות חובת השימוע, מתן הודעה מוקדמת, מלוא פיצויי פיטורים, פדיון חופשה והבראה במידת הצורך".

לגבי הודעה מוקדמת, רונן-כץ מדגישה כי מבחינת החוק, מדובר בחובה הדדית: "אם העובד מוכן לבוא לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת אך המעסיק לא יכול לספק לו עבודה, על המעסיק לשלם לעובד תמורת הודעה מוקדמת בגובה ההודעה המוקדמת. כך גם על העובד לתת התראה שבכוונתו להתפטר בגין הרעה מוחשית בתנאי העבודה, ובנוסף לתת למעסיק הודעה מוקדמת".

אפשרות נוספת, שנעשית רלוונטית יותר ויותר עם ההצטרפות של רבים למעגל העוני בשנה האחרונה, עשויה להיות הבטחת הכנסה. רונן-כץ מסבירה כי מדובר ב"פונקציה של מצב משפחתי, מצב ילדים והכנסה משפחתית. זה מצב מאוד רע אם נכנסים לזכאות להבטחת הכנסה, זה אנשים שבאמת נמצאים בקשיים כלכליים".

בכל מקרה, מדובר בהכנסות מועטות, שלא יחלצו אנשים מאבטלה ממושכת או מהידרדרות לעוני. לשם כך, כמובן, דרושה מדיניות.

המטה לקידום תעסוקתי, קואליציה של 34 ארגוני חברה אזרחית, התגייס למשימה ופירסם השבוע הצעה של מתווה להחזרת המשק לתעסוקה מלאה, תוך מתן סיוע לכל מובטלי הקורונה. בין החברים בקואליציה הם הארגונים 121 – מנוע לשינוי חברתי, שיזם והוביל את הקמפיין; מרכז אדוה; כוח לעובדים; מזון; ארגוני נכים; שדולת הנשים; איגוד העובדים הסוציאליים; איגוד המובטלים; והאגודה לזכויות האזרח.

יובל לבנת, מנכ"ל מרכז אדוה, אחד מהארגונים החברים בקואליציה, מספר: "מה שמטריד אותנו באופן כללי בנושא הזה הוא גם השיח שהתפתח, של 'אנשים התאהבו בחל"ת'. זה שיח מסוכן בעינינו. גם אם זה נכון שיש חלקים באוכלוסייה שהחל"ת נוח להם והם לא חוזרים לעבודה, נגיד מלצרים בתל אביב, יש אנשים רבים שלא מצליחים לחזור לעבודה. זה מזכיר את השיח בארה"ב של welfare queen (מלכת רווחה; תב"ד), שבעיקר מופנה לנשים שחורות ש'התאהבו' לכאורה במערכת הרווחה וחיות על קצבאות".

לדברי לבנת, "עם כל השמחה שמהשק מתאושש, הוא עדיין לא קרוב לחזור למה שהוא היה לפני משבר הקורונה. שיעור האבטלה הוא עדיין יותר מכפול ממה שהיה לפני, וגם אם נפתחו הרבה מקומות עבודה חדשים, יש גם לא מעט ישנים שפשטו רגל ונסגרו".

אחת מהאוכלוסיות שספגו פגיעה קשה ומתקשים לחזור לעבודה, לדבריו, היא אוכלוסיית הגברים הערבים. "כבר מ-2018 משרד האוצר מדווח על עלייה באבטלה של גברים ערבים בישראל, כלומר זה התחיל הרבה לפני הקורונה. ב-2018 שיעור הגברים הערבים העובדים מעל גיל 15 היה 59%, ובתחילת 2020 הוא ירד ל-54%.

"בנוסף, ראינו ששיעור התעסוקה בין 2019 ל-2020, בתקופת הקורונה, ירד ב-10.6% באוכלוסייה הכללית, ובקרב גברים ערבים הירידה היתה של 16%. כלומר האוכלוסייה הזאת נפגעה פעמיים – גם לפני הקורונה וגם במהלך הקורונה. השיח של צעירים שמתאהבים בחל"ת לא רלוונטי לה".

המתווה שמציע המטה לקידום תעסוקתי מדבר על פתרון ארוך טווח, ששואף להתייחס לכל מקרה בהתאם לרקע ולתנאים הכלכליים-חברתיים שלו. חלק מרכזי בהצעה הוא ביטול ההקלות בדמי אבטלה רק כאשר שיעור האבטלה באזור המגורים ובקבוצת הגיל של המובטל.ת יורד לפחות מ-7.5%, "מכיוון שהשיעור הכולל של המובטלים לא מביא בחשבון הבדלים משמעותיים אלה".

לדברי לבנת, יש גם להתייחס למי שמקבל שכר נמוך יותר מדמי האבטלה שלו. צריך להתכונן למשבר הבא, ושיעור אבטלה מאוד גבוה זה משבר".

לבנת טוען כי ההצעה של כ"ץ היא רק ניסיון לקנות זמן, "כנראה גם מסיבות פוליטיות. כשהוא הודיע על התוכנית חשבנו שהולכים לקראת בחירות חמישיות, וכמובן שאנחנו לא רוצים מובטלים זועמים בתקופת בחירות. אבל אין כאן דאגה אמיתית למשבר או למשבר הבא. אנחנו אומרים: בואו לא נעשה עוד פלסטר".

גם יואב הראבן, ממקימי איגוד המובטלים, סבור שההצעות הממשלתיות הן פלסטרים חד פעמיים. "אי אפשר לצפות שהשוק החופשי יחזיק את החזקים להיי-טק וישאיר את המוחלשים איפה שהם", הוא אומר. "מרגע שזה יהיה רק החלשים ביותר, לא יישאר אף אחד שיילחם על זה. לכן אני שמח שעכשיו זה לא רק הם, אלא גם אנשים ממעמד הביניים. לדעתי זה אינטרס משותף לכולנו".

חברי איגוד המובטלים מוחים מחוץ לבניין הממשלה בתל אביב, ב-13 ביולי 2020 (צילום: תומר נויברג / פלאש90)

חברי איגוד המובטלים מוחים מחוץ לבניין הממשלה בתל אביב, ב-13 ביולי 2020 (צילום: תומר נויברג / פלאש90)

גם הראבן מביע תסכול מהגישה שטוענת כי "אנשים התאהבו בחל"ת". הוא מספר: "הייתי פקיד קבלה בבית מלון במרכז העיר ירושלים מאז 2017. בבת אחת, ב-15 במרץ 2020, הוציאו את כולנו לחל"ת, כמו בכל ענף התיירות, כל העובדים יצאו לחל"ת חוץ מהמנהל שנשאר לסגור פינות".

לדבריו, "אני מקבל 60% ממה שקיבלתי עד אז. אני חי מאז על 2,685 שקל בחודש. אני בן 26, וזו המדרגה הכי גבוהה שאפשר לקבל. איכשהו שרדתי עד יולי, שרדתי את המבחנים ויצאתי מהעיר כי לא היה לי איך לשלם שכר דירה. עכשיו חזרתי ללימודים, וכמו כולם אני חושש ממה שיהיה עוד חודש.

"כמוני יש עוד עשרות אם לא מאות אלפי אנשים בחל"ת ללא מקום עבודה לחזור אליו. עשרות אלפי עסקים שנסגרו. הפחד הזה מלווה את כולנו לקראת ה-1 ביולי. חשוב להדגיש שלא נשלים עם עוד תוכניות מנותקות שמאשימות אותנו במצב שלנו".

הראבן מותח ביקורת גם על המצב שקדם למשבר, ובמיוחד שכר המינימום הנמוך. "אתם רוצים להחזיר אנשים לעבודה? תבטיחו להם שהחזרה לעבודה תאפשר קיום בכבוד".

כאמור, שאלה קריטית מרחפת מעל כל מתווה או הצעה לפתרון בעיית האבטלה, כולל זה של המטה לקידום תעסוקתי: מי אמור ליישם את ההצעה הזאת וכיצד? לבנת אומר: "אני רוצה לקוות שבנושא הזה יהיה ניתן למצוא קונצנזוס פוליטי, גם חוצה מפלגות. אם מדברים למשל על העובדים המבוגרים, חלק גדול מהם יוצאי בריה"מ לשעבר, זה גם משהו שלחלק גדול מהבוחרים של ליברמן יש אינטרס שימשיך".

הראבן אומר: "אני לא מומחה לחקיקה או מדיניות ציבורית, אבל כל ממשלה צריכה לשרת את האזרחים שלה. זה לא משנה אם זה בנימין נתניהו, נפתלי בנט או יאיר לפיד וכל שר אוצר שיהיה תחת כל אחד מהם. אם אפילו ארה"ב המגה-קפיטליסטית הבינה שהדבר הנכון בזמן הזה הוא להשקיע בהגדלת ההוצאה הממשלתית, בהשקעה במשק בשביל כולם ולא רק העשירון העליון, צריכה להיות גם כאן הבנה שבעת משבר, הדבר הנכון הוא לא לקצץ אלא להגדיל את ההשקעה.

"אני מודה שאני מפחד מכל ממשלה שתקום. לא נראה שלאף שר אוצר שנמצא על הפרק באמת אכפת. אבל מצד שני זה מאוד תלוי בנו ובכמה שנאבק מלמטה. זה התפקיד שלנו כארגונים חברתיים, כאזרחים, כמובטלים, להתאגד ולהילחם על הזכויות שמגיעות לנו".

מידע נוסף על הזכויות הנוגעות לסיום תקופת דמי האבטלה המיוחדים ניתן למצוא בדף השאלות והתשובות של אתר כל זכות, המתורגם גם לערבית

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

אקדמיה שלא יוצאת נגד ההרג והדיכוי לא ממלאת את תפקידה

כשהופיע איום על ביטול פרסי ישראל, האקדמיה בישראל הזדעקה. אבל היא בוחרת למלא את פיה מים ביחס לזוועות בעזה, ואפילו עוזרת בסתימת הפיות של סטודנטים ומרצים פלסטינים. ככה לא עושים אקדמיה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf