"רוצים להפוך מקום מלא חיים לבית קברות"

פעילים מתנועת אקלים אחד – مناخ واحد הפגינו היום (חמישי) מחוץ למשרדי חברה קדישא בתל אביב, במחאה על הכוונה להקים בית קברות ענק בגדה המערבית, בשטח שמהווה מסדרון אקולוגי ייחודי, ועשיר בצמחים ובבעלי חיים אנדמיים, שחלקם נמצאים בסכנת הכחדה.

לפי התוכנית, בוואדי אנג'סאת, או נחל רבה בשמו העברי, עתיד לקום אזור תעשייה ענק, בית קברות וגם הרחבה של מחצבה קיימת. השטח המיועד נמצא בתחום הגדה המערבית, אך שוכן בצדה ה"ישראלי" של גדר ההפרדה, ממזרח לראש העין, בסמוך לכביש חמש, ולבעלי האדמות הפלסטינים קשה מאוד להגיע אליו.

המפגינים החזיק ושלט שעליו נכתב: "ובחרת בחיים – לא לבית עלמין בשער השומרון", והציגו ארונות קבורה שבהם הוצב עץ זית וגולגולת של בעל חיים.

בספטמבר פורסם כי לאחרונה בוצעו במקום עבודות הכנה להכשרת בית הקברות, שמטרתן היתה איתור נפלים של תחמושת. המינהל האזרחי הודה שפעולות אלה נעשו ללא תיאום, וכי עלה חשד שהן גרמו לפגיעה בטבע, ולכן ניתנה הוראה לעצור את העבודות.

אם יוקם, אזור התעשייה המתוכנן שער השומרון יהיה הגדול מסוגו בהתנחלויות בגדה המערבית. בית הקברות, אזור התעשייה והרחבת המחצבה יחברו את ההתנחלויות שבאזור אלקנה לישראל, מה שיעמיק בפועל את תוכנית הסיפוח, ובנוסף יחריבו את המסדרון האקולוגי של מרכז הארץ. ארגוני סביבה, ובהם החברה להגנת הטבע, מתנגדות לתכנון.

"רוצים להפוך מקום מלא חיים לבית קברות", סיפרה מונא פעילה באקלים אחד. "הכוונה היא להקים בית קברות על אדמות פלסטיניות מופקעות. ברור שהמטרה היא לתפוס אדמות. זה יפגע בהרבה בעלי חיים שאין להם מקום מחיה אחר". מונא הוסיפה כי בבית הקברות תערך קבורה בשטח פתוח, ולא בקומות. "הקבורה בקומות יותר הגיונית מבחינה אקולוגיות, אבל הקבורה בחלקת אדמה עם נוף יפה היא למטרת רווח כספי ופוליטי בלבד".

ב-2018 אישרה ועדת המשנה להתיישבות של מועצת התכנון העליונה בבית אל את התוכנית. הוועדה לא בחנה את השלכות התוכנית על הסביבה ועל בעלי החיים, זאת אף שהתוכנית יושבת על "ציר הגבעות" – מרחב של גבעות טרשיות ששרד כשטח פתוח בין מישור החוף להרים. מרחב ואדי רבאח מאוים גם על ידי תוכניות אחרות, כאמור, להרחבת מחצבה שכבר מצלקת אותו ולהקמת אזור תעשייה ענק, שיניב ארנונה להתנחלויות הסמוכות.

לפי פרסום של יוסי וולפסון בהארץ, בשנות ה-90, בעקבות עתירה של תנועת שלום עכשיו, הכירה ישראל בכך שאסור לה להקים בשטחים הכבושים בתי קברות לאזרחיה החיים בגבולות הקו הירוק. על הנייר, בית הקברות בוואדי אנג'סאת מיועד למתנחלים בלבד, אך אין ערובה לכך שלא יקברו בו גם אזרחים שחיו בתחומי ישראל. לפי חברת קדישא, הקבורה לא תהיה בקומות אלא בקבורת שדה, שאינה מאושרת בתוך ישראל.

בשנה שעברה, עשרות מפגינים מאקלים אחד חסמו את הכניסה למחצבה, במחאה על התוכנית להרחיבה. פעילות המחצבה נפסקה לשעות ארוכות, ושוטרים עצרו כמה מפגינים.

מהיחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים נמסר בתגובה: "הליכי התכנון להקמת בית העלמין נחל רבה הסתיימו, אך טרם התקבל היתר בנייה סופי לתחילת העבודות. נציין כי במסגרת הוראות התוכנית, לצורך קבלת היתר הבנייה – נדרש בעל הפרויקט להציג נספח ניקוז, ואישור מטעם משרד הבריאות.

"כמו כן, כחלק מההכנות הנדרשות, טרם תחילת ביצוע העבודות להקמת בית העלמין, בחודש ספטמבר בוצעו ללא תיאום עם המינהל האזרחי סריקות לאיתור ולסילוק נפלים בשטח המיועד להקמת בית העלמין. מבמסגרת הסריקות עלה חשד כי ישנה פגיעה בערכי הטבע, ועל כן הופסקו הסריקות בתיאום למול מנהל הפרויקט, עד לבחינת הנושא מחדש על ידי גורמי המקצוע".