newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ראש העיר בית לחם: "הזכירו לנו שאין שמחה כל עוד יש כיבוש"

עונת התיירות בפלסטין היתה אמורה להיות בשיא לקראת חג המולד, אך הקורונה ומגבלות שונות שמטילה ישראל ריסקו את תקוות ההתאוששות. שרת התיירות הפלסטינית: "התיירות היא אחד משדות הקרב בעימות עם ישראל, שמנסה לחנוק את התעשייה שלנו"

מאת:
פלסטינים לבושים כסנטה קלאוס מפגינים ליד חומת ההפרדה באזור בית לחם, ב-23 בדצמבר 2019 (צילום: וויסאם השלמון / פלאש90)

"מדיניות הכיבוש והגזענות היא אותה מדיניות כלפי כולנו, מוסלמים ונוצרים". פלסטינים לבושים כסנטה קלאוס ליד חומת ההפרדה באזור בית לחם, ב-23 בדצמבר 2019 (צילום: וויסאם השלמון / פלאש90)

עונת התיירות בפלסטין היתה אמורה להיות עכשיו בעיצומה, לקראת חג המולד, שיחול מחר, אך הווריאנט החדש של נגיף הקורונה שינה את התמונה. וגם בצל החגיגות שבכל זאת מתקיימות, צלצולי פעמוני הכנסיות וקסם האורות שמקשטים עצי חג המולד, המאבק על ארץ הקודש ממשיך.

מאחורי הקלעים, מנהל משרד התיירות הפלסטיני מלחמת חורמה על הישרדות הענף, אחרי שנתיים של התמודדות עם הקורונה, ולנוכח היסטוריה ארוכת שנים של עימות עם הכיבוש ומלחמת הנרטיבים עם ישראל. מדינת ישראל שולטת על הכניסה והיציאה משטחי פלסטין – מהים, מהאוויר ומהיבשה. כל החלטה שמקבלת ישראל משפיעה באופן ישיר על התיירות בפלסטין.

פגשתי את שרת התיירות הפלסטינית, רולא מעאיעה, באירוע הדלקת עץ המולד בבית ג'אלא באמצע החודש. אלפי חוגגים התכנסו בכיכר העירייה וצפו במופעי מוזיקה, ריקודים, מחול ותפילה קבוצתית של ראשי הכנסיות השונות, שבה איחלו לארץ הולדתו של ישו שחרור מהכיבוש, שלום ועצמאות. בתום הטקס, עלתה השרה לבמה כדי ללחוץ על "הכפתור האדום" שידליק את אורות העץ ויתחיל את מופע הזיקוקים שהקהל ציפה לו.

פלסטינים צופים בהדלקת עץ חג המולד בכיכר שמחוץ לכנסיית המולד בבית לחם, ב-4 בדצמבר 2021 (צילום: נאסר אישתיה / פלאש90)

פלסטינים צופים בהדלקת עץ חג המולד בכיכר שמחוץ לכנסיית המולד בבית לחם, ב-4 בדצמבר 2021 (צילום: נאסר אישתיה / פלאש90)

לדברי מעאיעה, "תחום התיירות הוא אחד משדות הקרב בעימות עם ישראל. לאורך השנים ישראל ניסתה לחנוק ולהשמיד את התעשייה הזאת בפלסטין, עם השתלטות בכוח על המרחב; גיוס התקשורת והיכולות הטכנולוגיות שלה כדי לנכס ולייהד את אתרי התיירות הדתיים וההיסטוריים שיש במולדת שלנו; שינוי הסיפור ההיסטורי והפחדת התיירים משהייה בשטחי הרשות הפלסטינית באופן שמחייב אותם לצרוך רק תיירות מהונדסת שמכוונת למכור סיפור אחד – הסיפור הציוני.

"ישראל לא רק מנפיקה אשרות כניסה לתיירים מחו"ל, שמגיעים דרכה, היא גם מגבילה מדריכי טיולים פלסטיניים מלהגיע למקומות שונים, כמו ירושלים ויריחו. אפילו חופש התנועה לאוטובוסים שלנו מוגבל, והצבא מנהל ומנתב את התנועה לחברות ישראליות". בנוסף לכל זה, אומרת מעאיעה, הקורונה נתנה לישראל תירוץ טוב להתעלל עוד בתעשייה, שממילא נפגעה קשות, כמו בכל מקום אחר בעולם.

היא מספרת כי "עם הסרת ההגבלות על טיסות, בתחילת אוקטובר, התחילו להגיע קבוצות תיירים מחו"ל. ממשלת ישראל קיבלה החלטה לאסור על הקבוצות האלה לשהות או ללון בפלסטין, בתירוץ ששטחי פלסטין מוכי קורונה ולא מותאמים מבחינה בריאותית, כלומר חיסונים, מסיכות, ריחוק חברתי וכדומה. כאילו שעובדי התיירות כאן לא עברו הכשרות והתאמות כמו בכל מקום אחר בעולם.

"הם התחילו לתחקר תיירים עם הנחיתה מה מסלול הטיול שלהם ועם מי ייפגשו, וחלקם היו צריכים להצהיר שלא יבקרו בבית לחם, למשל. נאבקנו בהנחיות האלה, בעזרת הרבה גורמים ולחץ מהכנסיות והנציגויות באירופה, וישראל בסוף התקפלה וחזרה בה מההחלטה".

ב-2019, שהיתה שנת שיא של ענף התיירות בפלסטין, הגיעו 3.5 מיליון מבקרים מחו"ל ומתוך שטחי 1948. מספר זה לא כלל תיירות פנים בתוך הרשות. בשנה זו נרשמו 2.7 מיליון לינות במלונות. הענף העסיק אז כ-30 אלף עובדים.

שרת התיירות הפלסטינית, רולא מעאיעה (באדיבות משרד התיירות הפלסטיני)

"ארץ הקודש תישאר ארץ הקודש". שרת התיירות הפלסטינית, רולא מעאיעה (באדיבות משרד התיירות הפלסטיני)

"משולש התיירות המרכזי שלנו הוא ירושלים-בית לחם-יריחו. הצלחנו להרחיב אותו בשנים האחרונות גם לערי הצפון – רמאללה, שכם וג'נין, ודרומה לחברון. בינואר 2020 התמודדנו עם צפי למשבר בבית לחם וירושלים, כשמקומות היו אמורים לארח מספר תיירים כפול מהקיבולת שלהם. באותו החודש התחלנו לבנות חמישה בתי מלון בבית לחם לבדה. בחלק מהפרויקטים נמשכה הבנייה, ובחלקם הוקפאה, בגלל המשבר בענף", אומרת מעאיעה.

ואיך ממשיכים מכאן? "ארץ הקודש תישאר ארץ הקודש", היא אומרת. "זו ארץ המולד, האדמה שחיבקה את נביאי הדתות, והיא ידעה ימים הרבה יותר קשים. עברנו פה את המנדט הבריטי, הרבה מלחמות, הכיבוש הכי עוין שרובץ על החזה שלנו עשרות שנים, והתיירות אף פעם לא הפסיקה לנשום. גם עם מגיפות ומחלות הארץ הזאת התמודדה, והחיים ניצחו. בסוף תיירים, מתפללים, צליינים ותומכים תמיד חזרו אלינו, לפלסטין".

"בפלסטין המצב נואש באמת"

בתוך ישראל יש מי שלא ויתר עדיין על הסיפור הפלסטיני, ומאמין בתיירות פוליטית-אידיאולוגית ככלי להעלאת מודעות ולהגברת מעורבות העולם במה שקורה כאן. פרד שלומקה, מנהל שותף של גרין אוליב טורס – קולקטיב דו-לאומי תיירותי בבעלות חמישה פלסטינים וחמישה ישראלים – מנסה לשווק השנה סיורים לישראלים בבית לחם בחג המולד.

הסיורים של החברה מיועדים לרוב לאורחים מחו"ל, עובדים דיפלומטיים או ארגונים בינלאומיים. בדרך כלל, הקהל מגיע מאירופה ומארה"ב. בשנים רגילות הם מצליחים להביא כאלף תיירים בחגי דצמבר – החודש הטוב ביותר בשנה עבורם. חלק מהאורחים נשארים ללון בבית לחם, ואחרים באים לסיור ליום אחד.

"המטרה שלנו היא להביא את התיירים לפלסטין ולישראל, כדי לעזור לאורחים להבין את המציאות ממקור ראשון, בלי שטיפת המוח של המדינה. האורחים שלנו מבקרים בגדר ההפרדה, במחנות הפליטים, וגם באתרי קודש ודת, כפי שעושים תיירים קלאסיים", אומר שלומקה.

שלומקה לא הופתע מהחלטתה של שרת הפנים, איילת שקד, להחריג "תיירות יהודית" מאיסור הכניסה לישראל. לדבריו, "מה שהפתיע אותי זה העלבת הקבוצות של הנוצרים הציונים, שהניחו שהם חברים של ישראל. הם היו אמורים לבוא במהלך העונה להתארח כאן, ואסרו על כניסתם – כולל האוונגליסטים". לדבריו, חלקם כעס ממש על ההחלטה.

"הכל פוליטי. זה לא עניין של בריאות וקורונה. למעשה, קראתי שנחת פה מטוס מארה"ב שחלק מנוסעיו אובחנו כנשאי קורונה. מה שנחשב סוד גלוי בתעשייה הוא שבענף התיירות הישראלי ובמדיניות הממשלה יש גזענות ואפליה".

השנה מנסה החברה לכוון גם לאלפי שוהים שאינם אזרחים, הגרים באזור – כמו הקהילה הפיליפינית, שרובה קתולית, או נוצרים רוסים, שהגיעו במסגרת העלייה הגדולה מבריה"מ לשעבר ומחפשים מקום לחגוג את חג המולד בנוהג קרוב יותר למקור הרוסי.

שלומקה מספר שאין היענות גדולה לסיורים שהם מארגנים מתל אביב ומירושלים לבית לחם, והוא מקווה להצליח למלא אוטובוסים בודדים. לדבריו, הם הורידו מחירים כדי לעודד אנשים לבוא להפגין סולידריות עם עיר הקודש ולהחיות אותה בכל זאת. באותה הזדמנות, הוא מארגן כניסה למחנה הפליטים אעידה, וחלוקת מתנות לילדי המחנה. מדובר בסיור דתי-תיירותי עם קצת נגיעה פוליטית.

לדבריו, דווקא בנובמבר שעבר הם אירגנו יותר קבוצות ובהן יותר אנשים מכלל המבקרים שהיו במהלך השנה וחצי האחרונות גם יחד. אבל "את מנת הדחף שלנו היינו צריכים לקבל בדצמבר, והכל נסגר. התיירות הרגילה נפגעה בצורה אנושה בגלל המצב, אז את יכולה לתאר לעצמך את מצבה של התיירות הפוליטית-אידיאולוגית, שחותרת לשלום.

"בסוף החודש אנחנו צריכים להיפרד מאחד מארבעת העובדים שנשארו, וכולנו מקבלים שכר מינימום. לחברי הצוות הפלסטינים יהיה קשה במיוחד למצוא עבודה אחרת. כולנו תלויים בממשלת ישראל ובהחלטות שלה, שמשפיעות על חיי הפלסטינים יותר מאשר על הישראלים, שמקבלים פיצויים או דמי אבטלה או סיוע ממשלתי כלשהו. בפלסטין המצב נואש באמת".

רחוב נטוש בבית לחם, ב-5 במרץ 2020 (צילום: ויסאם השלמון / פלאש90)

"אף אחד לא עוזר לעובדי התיירות בפלסטין". רחוב נטוש בבית לחם, ב-5 במרץ 2020 (צילום: ויסאם השלמון / פלאש90)

אליאס, מנהל בית מלון קטן ומשפחתי בבית לחם, מספר שאחרי שנתיים של קיפאון תיירותי, אחרי חגי תשרי, הקרח התחיל להפשיר ותיירים התחילו לטפטף. "עד נובמבר היתה לנו תקווה גדולה שעונת חג המולד תביא אלפי תיירים ונפתח מחדש. התכוננו לסוף שנה עמוס במיוחד. ועכשיו, עם סגירת נמל התעופה בן גוריון מחדש, אני לא לוקח סיכונים יותר. פשוט סגרתי את המלון עד שיתבהר המצב.

"אף אחד לא עוזר לעובדי התיירות בפלסטין. אין פיצויים לענף, ואנחנו תלויים באוויר. האסון הוא שלא הרשות הפלסטינית עשתה לנו את זה, זו שוב ממשלת ישראל, שמראה לנו שהיא שולטת בכל פתח תקווה סביבנו. היא הריבון, והיא תחליט מתי ייפתח הברז ומתי ייסגר. אני כרגע סגור עד הודעה חדשה".

איסור על הגעת להקות וצוותי עיתונאים

עו"ד אנטון סלמן, ראש העיר בית לחם, היה אמור להיות עסוק מאוד בימים אלה בקבלת פניהם של אורחים מכל רחבי העולם, ארגון עמדות שידור ותדרוך משלחות וכתבים. במקום זאת, הוא עסוק בהפעלת לחץ על ישראל להתיר כניסה של נציגי כנסיות ומנהיגי דת, שמבקשים לעלות לרגל ולהשתתף במיסות חג המולד וראש השנה.

כמה תיירים הפסידה העיר בגלל הסגר האווירי שהטילה ישראל?

"באופן רגיל, בטקס הדלקת אורות החג בכנסיית המולד יש אלפי אורחים, זו החגיגה הכי גדולה של השנה בעיר. השנה הגיעו כמה מאות. אבל העניין הוא לא רק כספי. אחת המכות הכואבות שקיבלנו הוא איסור של ממשלת ישראל על כניסת הלהקות הגדולות שהיו אמורות להופיע על הבמה המרכזית באירוע. באחת הלהקות יש 50 זמרים, ובשנייה 150 חברים.

"אם נעשה את החישוב כמה נגנים, מלווים, בני זוג וקבוצות שהיו אמורות לבוא לשמוע אותם היו אמורים לישון בבתי המלון, להסתובב בעיר, לאכול ולקנות פה, מדובר בכמעט אלף איש. וישראל פשוט ביטלה את זה. ההפסד הוא גם כלכלי, אבל הוא גם רוחני ותרבותי. זו מכה למורל הלאומי שלנו, תזכורת כואבת לכך שאין שמחה כל עוד יש כיבוש".

 אמרת אחת המכות, מה קרה עוד?

"המכה הראשונה היתה האזהרה וכמעט איסור לא חוקי של ישראל על תיירים שהגיעו בנובמבר לישון בבית לחם. ישראל החתימה תיירים בשדה התעופה על תצהיר שלא יישנו כאן. התירוץ שלהם היה שפלסטין נחשבת אדומה, אבל היה לנו ברור שהאיסור נועד לעודד את התיירים להעדיף את ירושלים ותל אביב.

"המכה הנוספת היא תקשורתית. ישראל מנסה להשתיק את הקול, לא רק של להקות מוזיקה, זמרים ואמנים נוספים שבאים לפלסטין, אלא גם של עיתונאים. היינו אמורים לשדר את חגיגות ליל המולד לקהיר, בגדד ועמאן, לכל העולם הערבי, בשיתוף תחנות הטלוויזיה הירדנית והמצרית. הם שלחו לכאן צוותים גדולים, כולם מחוסנים, התחייבו להתנהל לפי הוראות הקורונה, וישראל עצרה את משלחות העיתונאים והחזירה אותן הביתה. ברור לנו שזו החלטה פוליטית, ושהקורונה היא רק המעטפת".

"העורק התיירותי היחיד שנשאר פתוח היום הוא הפלסטינים מתוך שטחי 48' והעובדים הזרים מהפיליפינים. הם באים לבקר, לקנות ולבלות כאן לכמה ימים, ואנחנו תולים בהם תקוות", הוא אומר.

סלמן לא תולה תקוות בדיפלומטיה העדינה ובאהדה שהעם הפלסטיני מקבל, ותובע קו לוחמני יותר כדי להציל את המצב. "מהאיחוד האירופי הגיעו לביקור סולידריות בבית לחם ויצאו לתקשורת עם מסר מעודד לתיירות הפלסטינית. אבל זה לא גורם לישראל לפעול. לוותיקן יש הרבה השפעה על ישראל, וקשה להם להפעיל את מלוא הכוח. שלחנו מכתבי מחאה לנציג הכנסייה במזרח ירושלים על קשיים שמעמידה ישראל בפני מבקרים ועל השתתפות אנשי ונשות דת בתפילות המולד ומיסת ראש השנה, אבל לא קיבלנו תגובות".

לדבריו, "מדיניות הכיבוש והגזענות היא אותה מדיניות כלפי כולנו, מוסלמים ונוצרים. יש קצת מבוכה בנושא הכנסיות והנוצרים וההתקפות של קיצוניים יהודים על אתרי ואנשי דת נוצריים, אבל התוכנית הגדולה היא לשלוט בנו כפלסטינים, ולהמאיס עלינו את פלסטין גם כנוצרים".

סלמן מספר כי לפני שנתיים, ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו אירגן כנס גדול לראשי הנוצרים הציונים בירושלים, וניסה לקחת חסות על כל האתרים הנוצריים בפלסטין, כדי לשמור על הנוצרים כביכול מפני המוסלמים התוקפניים. "התגובה שלנו היתה בהתאם. אנחנו, הנוצרים כאן, חלק מהעם הפלסטיני. אנחנו נגן על הסמלים הדתיים, המוסלמיים והנוצריים, בארץ הקודש בעצמנו, ואין לנו צורך, לא בחסות ולא בהגנה של הכובש הציוני".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

בצפון עזה, 1 מכל 3 ילדים מתחת לגיל שנתיים סובל מתת תזונה חריפה. פלסטינים ממתינים לארוחה חמה שבושלה על ידי מתנדבים ברפיח, 20 בפברואר 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

עזה, כרוניקה של הרעבה

הרעב הכבד שישראל משיתה על עזה מאז 7 באוקטובר הגיע לממדים חסרי תקדים, אך המדיניות עצמה איננה חדשה: מאז 1967, ישראל שולטת בסל המזון הפלסטיני ברצועה ומשתמשת בו כנשק לניהול האוכלוסייה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf